הרחק מהזרקורים: איפה יש סיכוי לזינוק של עד 120%?

ברי מולצ'דסקי, סמנכ"ל השקעות בחברת טופ אלפא, בוחן את המצב במניית תרו
ברי מולצ'דסקי |

כשהתחלתי בקריירת ההשקעות שלי קראתי מאמר של אחד מגדולי המשקיעים בו ציין שהזדמנויות ההשקעה הגדולות נמצאות במקומות, אשר כולם בורחים מהם. אמנם לא כל השקעה שבורחים ממנה הינה הזדמנות אך אין ספק שאמירה זו הניבה רווחים משמעותיים.

השקעה שעונה על קריטריון זה הינה מניה שבעבר הייתה חביבת העם אך כיום סובלת מחוסר עניין, מסחירות דלה, ומהיכללות ברשימת ה- Pink sheets, המוקצה מחמת מיאוס על מרבית המשקיעים (ובטח ובטח על המשקיעים המוסדיים).

המדובר בחברת התרופות הישראלית Taro Pharmaceutical Industries Ltd (להלן: "תרו" או "החברה"). חלק מקוראי מדור זה זוכרים בוודאי את ההתלהבות שסבבה מניה זו בשנים 2000-2003, עת מחירה עלה פי 20 מרמה של כ-3.5 דולר במהלך שנת 2000 לרמה של כ-72.5 דולר בסוף 2003. עליות אלו נגרמו כתוצאה מ"גילוי" המניה ע"י שוק ההון, לאחר שנים של צמיחה רציפה בהכנסות וברווח.

נחזור עוד יותר לאחור, כדי להבין את הרקע ההיסטורי: בשנים 1992-1999 (כלומר קודם לגילוי המניה ועלייתה) עלו הכנסות החברה בכ-17% בממוצע שנתי תוך שמירה על שולי רווח תפעוליים של כ-10% בממוצע. באותן שנים נסחרה מניית החברה במכפיל רווח של כ-20 שהיה מכפיל רווח נמוך יחסית לתעשיית התרופות. כך לדוגמא, המתחרה הגדולה, טבע (שבאותן שנים עדיין לא הובילה את התעשייה הגנרית באופן כה ברור) נסחרה במכפיל רווח ממוצע של כ-35 באותה התקופה.

הזינוקים הנחשוניים במחיר מניית תרו החל משנת 2000 נבעו מהאצת קצב הצמיחה כך שבשנים 2001-2003 קצב הצמיחה השנתי עלה ל 40-50% תוך הכפלת שיעורי הרווח התפעולי ל- 20% ויותר. כאמור, תוצאות כספיות אלו הביאו את המניה לעלייה של למעלה מפי 20! תוך כ-3 שנים.

דא עקא, מי שמיומן בקריאת דוחות כספיים התרחק ממניית תרו והמתוחכמים שבמשקיעים אף ביצעו עליה פוזיציית שורט וזאת בהתבסס על עלייה ניכרת בימי הלקוחות והמלאי לרמות מוגזמות בעליל. ב-2004 התפוצץ הבלון, התברר שהדוחות הכספיים היו מוטעים ומטעים ומחיר המניה התרסק עד לרמות של כ- 9 דולר בימים אלו.

במהלך הזמן, בעקבות אי פרסום דוחות כספיים מבוקרים, הועברה המנייה למסחר בבורסת ה- Pink sheets (ששמה ניתן לה מכיוון שבעבר, כשמחירי המניות היו מתפרסמים באמצעות גליונות שערים של הבורסה, מניות אלו נכללו בדף ורוד שצבעו שימש כאזהרה למשקיעים).

העברת המסחר במניה לרשימה זו, אי פרסום הדוחות, הסאגה המתמשכת סביב מכירת החברה וגורמים נוספים הביאו גם לירידה מתמשכת במחזורי המסחר במניה לרמה יומית ממוצעת של כ-100 אלף $ (ולעיתים יש ימים ללא מסחר כלל).

לפיכך, אני מניח שאין רבים שהתבוננו בדוחות הכספיים האחרונים. מי שבכל זאת התבונן בדוחות לשנת 2008 (מצ"ב טבלה) יכול היה לראות את השיפור הניכר בתוצאות העסקיות. למעשה, החברה חזרה לתבנית הצמיחה היציבה שאפיינה אותה בעבר וכיום ניתן להבין שדוחות החברה בשנים 2001-2003 היו מעין תקרית מצערת של היבריס זמני.

מה צופן לנו העתיד לגבי מניה זו? ובכן, שני תרחישים עשויים להתרחש. לפי הראשון שבהם, סאן ההודית תרכוש את תרו לפי מחיר שאינו ידוע אך יעמוד לכל הפחות על 10.25 דולר (שהוצע בעבר ע"י סאן) ועשוי להגיע גם למחיר גבוה יותר, כדוגמת 12.00 דולר שהוזכר לאחרונה. במקרה זה התשואה החיובית הגבוהה מובטחת כמעט (כמעט ולא בוודאות שכן סאן חתמה על הסכם עם בעלי השליטה בתרו ואינה מחוייבת לרכוש גם את מניות הציבור), שכן כאמור, ניתן היום לרכוש את תרו לפי מחיר של 9.00 דולר ואף פחות מכך.

במקרה השני, אותו אנו מעדיפים, המגעים לרכישת תרו יתפוצצו או לחילופין סאן תחליט שלא לרכוש את מניות תרו שבידי הציבור. במקרה זה ולאחר פרסום דוחות כספיים מבוקרים צפויה המניה לעלות למחירים המשקפים את שוויה הכלכלי, הנאמד על ידנו בכ-20 דולר למניה בקירוב.

תסריט שלילי המהווה גורם סיכון מסוים הינו האפשרות שסאן תרכוש את מניות בעלי השליטה, תותיר בידי הציבור את מניותיו ותרוקן את תרו מנכסיה. לנו הסבירות להתממשות סיכון זה נראית קלושה, שכן סאן הינה בעלת השליטה בחברת תרופות ציבורית אמריקאית (סימבול CPD למתעניינים) מזה זמן רב וחברה זו נוחלת הצלחה.

נזהיר ונזכיר, בנוסף ל Disclaimer הסטנדרטי, כי הסחירות במניות תרו נמוכה ולפיכך רכישת של מניות אלו צריכה להתבצע בהדרגתיות ובזהירות.

מאת: ברי מולצ'דסקי - סמנכ"ל השקעות בחברת טופ אלפא

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.