הרחק מהזרקורים: איפה יש סיכוי לזינוק של עד 120%?
כשהתחלתי בקריירת ההשקעות שלי קראתי מאמר של אחד מגדולי המשקיעים בו ציין שהזדמנויות ההשקעה הגדולות נמצאות במקומות, אשר כולם בורחים מהם. אמנם לא כל השקעה שבורחים ממנה הינה הזדמנות אך אין ספק שאמירה זו הניבה רווחים משמעותיים.
השקעה שעונה על קריטריון זה הינה מניה שבעבר הייתה חביבת העם אך כיום סובלת מחוסר עניין, מסחירות דלה, ומהיכללות ברשימת ה- Pink sheets, המוקצה מחמת מיאוס על מרבית המשקיעים (ובטח ובטח על המשקיעים המוסדיים).
המדובר בחברת התרופות הישראלית Taro Pharmaceutical Industries Ltd (להלן: "תרו" או "החברה"). חלק מקוראי מדור זה זוכרים בוודאי את ההתלהבות שסבבה מניה זו בשנים 2000-2003, עת מחירה עלה פי 20 מרמה של כ-3.5 דולר במהלך שנת 2000 לרמה של כ-72.5 דולר בסוף 2003. עליות אלו נגרמו כתוצאה מ"גילוי" המניה ע"י שוק ההון, לאחר שנים של צמיחה רציפה בהכנסות וברווח.
נחזור עוד יותר לאחור, כדי להבין את הרקע ההיסטורי: בשנים 1992-1999 (כלומר קודם לגילוי המניה ועלייתה) עלו הכנסות החברה בכ-17% בממוצע שנתי תוך שמירה על שולי רווח תפעוליים של כ-10% בממוצע. באותן שנים נסחרה מניית החברה במכפיל רווח של כ-20 שהיה מכפיל רווח נמוך יחסית לתעשיית התרופות. כך לדוגמא, המתחרה הגדולה, טבע (שבאותן שנים עדיין לא הובילה את התעשייה הגנרית באופן כה ברור) נסחרה במכפיל רווח ממוצע של כ-35 באותה התקופה.
הזינוקים הנחשוניים במחיר מניית תרו החל משנת 2000 נבעו מהאצת קצב הצמיחה כך שבשנים 2001-2003 קצב הצמיחה השנתי עלה ל 40-50% תוך הכפלת שיעורי הרווח התפעולי ל- 20% ויותר. כאמור, תוצאות כספיות אלו הביאו את המניה לעלייה של למעלה מפי 20! תוך כ-3 שנים.
דא עקא, מי שמיומן בקריאת דוחות כספיים התרחק ממניית תרו והמתוחכמים שבמשקיעים אף ביצעו עליה פוזיציית שורט וזאת בהתבסס על עלייה ניכרת בימי הלקוחות והמלאי לרמות מוגזמות בעליל. ב-2004 התפוצץ הבלון, התברר שהדוחות הכספיים היו מוטעים ומטעים ומחיר המניה התרסק עד לרמות של כ- 9 דולר בימים אלו.
במהלך הזמן, בעקבות אי פרסום דוחות כספיים מבוקרים, הועברה המנייה למסחר בבורסת ה- Pink sheets (ששמה ניתן לה מכיוון שבעבר, כשמחירי המניות היו מתפרסמים באמצעות גליונות שערים של הבורסה, מניות אלו נכללו בדף ורוד שצבעו שימש כאזהרה למשקיעים).
העברת המסחר במניה לרשימה זו, אי פרסום הדוחות, הסאגה המתמשכת סביב מכירת החברה וגורמים נוספים הביאו גם לירידה מתמשכת במחזורי המסחר במניה לרמה יומית ממוצעת של כ-100 אלף $ (ולעיתים יש ימים ללא מסחר כלל).
לפיכך, אני מניח שאין רבים שהתבוננו בדוחות הכספיים האחרונים. מי שבכל זאת התבונן בדוחות לשנת 2008 (מצ"ב טבלה) יכול היה לראות את השיפור הניכר בתוצאות העסקיות. למעשה, החברה חזרה לתבנית הצמיחה היציבה שאפיינה אותה בעבר וכיום ניתן להבין שדוחות החברה בשנים 2001-2003 היו מעין תקרית מצערת של היבריס זמני.
מה צופן לנו העתיד לגבי מניה זו? ובכן, שני תרחישים עשויים להתרחש. לפי הראשון שבהם, סאן ההודית תרכוש את תרו לפי מחיר שאינו ידוע אך יעמוד לכל הפחות על 10.25 דולר (שהוצע בעבר ע"י סאן) ועשוי להגיע גם למחיר גבוה יותר, כדוגמת 12.00 דולר שהוזכר לאחרונה. במקרה זה התשואה החיובית הגבוהה מובטחת כמעט (כמעט ולא בוודאות שכן סאן חתמה על הסכם עם בעלי השליטה בתרו ואינה מחוייבת לרכוש גם את מניות הציבור), שכן כאמור, ניתן היום לרכוש את תרו לפי מחיר של 9.00 דולר ואף פחות מכך.
במקרה השני, אותו אנו מעדיפים, המגעים לרכישת תרו יתפוצצו או לחילופין סאן תחליט שלא לרכוש את מניות תרו שבידי הציבור. במקרה זה ולאחר פרסום דוחות כספיים מבוקרים צפויה המניה לעלות למחירים המשקפים את שוויה הכלכלי, הנאמד על ידנו בכ-20 דולר למניה בקירוב.
תסריט שלילי המהווה גורם סיכון מסוים הינו האפשרות שסאן תרכוש את מניות בעלי השליטה, תותיר בידי הציבור את מניותיו ותרוקן את תרו מנכסיה. לנו הסבירות להתממשות סיכון זה נראית קלושה, שכן סאן הינה בעלת השליטה בחברת תרופות ציבורית אמריקאית (סימבול CPD למתעניינים) מזה זמן רב וחברה זו נוחלת הצלחה.
נזהיר ונזכיר, בנוסף ל Disclaimer הסטנדרטי, כי הסחירות במניות תרו נמוכה ולפיכך רכישת של מניות אלו צריכה להתבצע בהדרגתיות ובזהירות.
מאת: ברי מולצ'דסקי - סמנכ"ל השקעות בחברת טופ אלפא
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
