הרחק מהזרקורים: איפה יש סיכוי לזינוק של עד 120%?
כשהתחלתי בקריירת ההשקעות שלי קראתי מאמר של אחד מגדולי המשקיעים בו ציין שהזדמנויות ההשקעה הגדולות נמצאות במקומות, אשר כולם בורחים מהם. אמנם לא כל השקעה שבורחים ממנה הינה הזדמנות אך אין ספק שאמירה זו הניבה רווחים משמעותיים.
השקעה שעונה על קריטריון זה הינה מניה שבעבר הייתה חביבת העם אך כיום סובלת מחוסר עניין, מסחירות דלה, ומהיכללות ברשימת ה- Pink sheets, המוקצה מחמת מיאוס על מרבית המשקיעים (ובטח ובטח על המשקיעים המוסדיים).
המדובר בחברת התרופות הישראלית Taro Pharmaceutical Industries Ltd (להלן: "תרו" או "החברה"). חלק מקוראי מדור זה זוכרים בוודאי את ההתלהבות שסבבה מניה זו בשנים 2000-2003, עת מחירה עלה פי 20 מרמה של כ-3.5 דולר במהלך שנת 2000 לרמה של כ-72.5 דולר בסוף 2003. עליות אלו נגרמו כתוצאה מ"גילוי" המניה ע"י שוק ההון, לאחר שנים של צמיחה רציפה בהכנסות וברווח.
נחזור עוד יותר לאחור, כדי להבין את הרקע ההיסטורי: בשנים 1992-1999 (כלומר קודם לגילוי המניה ועלייתה) עלו הכנסות החברה בכ-17% בממוצע שנתי תוך שמירה על שולי רווח תפעוליים של כ-10% בממוצע. באותן שנים נסחרה מניית החברה במכפיל רווח של כ-20 שהיה מכפיל רווח נמוך יחסית לתעשיית התרופות. כך לדוגמא, המתחרה הגדולה, טבע (שבאותן שנים עדיין לא הובילה את התעשייה הגנרית באופן כה ברור) נסחרה במכפיל רווח ממוצע של כ-35 באותה התקופה.
הזינוקים הנחשוניים במחיר מניית תרו החל משנת 2000 נבעו מהאצת קצב הצמיחה כך שבשנים 2001-2003 קצב הצמיחה השנתי עלה ל 40-50% תוך הכפלת שיעורי הרווח התפעולי ל- 20% ויותר. כאמור, תוצאות כספיות אלו הביאו את המניה לעלייה של למעלה מפי 20! תוך כ-3 שנים.
דא עקא, מי שמיומן בקריאת דוחות כספיים התרחק ממניית תרו והמתוחכמים שבמשקיעים אף ביצעו עליה פוזיציית שורט וזאת בהתבסס על עלייה ניכרת בימי הלקוחות והמלאי לרמות מוגזמות בעליל. ב-2004 התפוצץ הבלון, התברר שהדוחות הכספיים היו מוטעים ומטעים ומחיר המניה התרסק עד לרמות של כ- 9 דולר בימים אלו.
במהלך הזמן, בעקבות אי פרסום דוחות כספיים מבוקרים, הועברה המנייה למסחר בבורסת ה- Pink sheets (ששמה ניתן לה מכיוון שבעבר, כשמחירי המניות היו מתפרסמים באמצעות גליונות שערים של הבורסה, מניות אלו נכללו בדף ורוד שצבעו שימש כאזהרה למשקיעים).
העברת המסחר במניה לרשימה זו, אי פרסום הדוחות, הסאגה המתמשכת סביב מכירת החברה וגורמים נוספים הביאו גם לירידה מתמשכת במחזורי המסחר במניה לרמה יומית ממוצעת של כ-100 אלף $ (ולעיתים יש ימים ללא מסחר כלל).
לפיכך, אני מניח שאין רבים שהתבוננו בדוחות הכספיים האחרונים. מי שבכל זאת התבונן בדוחות לשנת 2008 (מצ"ב טבלה) יכול היה לראות את השיפור הניכר בתוצאות העסקיות. למעשה, החברה חזרה לתבנית הצמיחה היציבה שאפיינה אותה בעבר וכיום ניתן להבין שדוחות החברה בשנים 2001-2003 היו מעין תקרית מצערת של היבריס זמני.
מה צופן לנו העתיד לגבי מניה זו? ובכן, שני תרחישים עשויים להתרחש. לפי הראשון שבהם, סאן ההודית תרכוש את תרו לפי מחיר שאינו ידוע אך יעמוד לכל הפחות על 10.25 דולר (שהוצע בעבר ע"י סאן) ועשוי להגיע גם למחיר גבוה יותר, כדוגמת 12.00 דולר שהוזכר לאחרונה. במקרה זה התשואה החיובית הגבוהה מובטחת כמעט (כמעט ולא בוודאות שכן סאן חתמה על הסכם עם בעלי השליטה בתרו ואינה מחוייבת לרכוש גם את מניות הציבור), שכן כאמור, ניתן היום לרכוש את תרו לפי מחיר של 9.00 דולר ואף פחות מכך.
במקרה השני, אותו אנו מעדיפים, המגעים לרכישת תרו יתפוצצו או לחילופין סאן תחליט שלא לרכוש את מניות תרו שבידי הציבור. במקרה זה ולאחר פרסום דוחות כספיים מבוקרים צפויה המניה לעלות למחירים המשקפים את שוויה הכלכלי, הנאמד על ידנו בכ-20 דולר למניה בקירוב.
תסריט שלילי המהווה גורם סיכון מסוים הינו האפשרות שסאן תרכוש את מניות בעלי השליטה, תותיר בידי הציבור את מניותיו ותרוקן את תרו מנכסיה. לנו הסבירות להתממשות סיכון זה נראית קלושה, שכן סאן הינה בעלת השליטה בחברת תרופות ציבורית אמריקאית (סימבול CPD למתעניינים) מזה זמן רב וחברה זו נוחלת הצלחה.
נזהיר ונזכיר, בנוסף ל Disclaimer הסטנדרטי, כי הסחירות במניות תרו נמוכה ולפיכך רכישת של מניות אלו צריכה להתבצע בהדרגתיות ובזהירות.
מאת: ברי מולצ'דסקי - סמנכ"ל השקעות בחברת טופ אלפא
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
