פרופ' יוסף זעירא: "הריבית שמנהיג פישר היא לא ממש רלוונטית"
המשבר הפיננסי העולמי עולה מדרגה ומגמת הפיטורים במשק הישראלי הולכת ומחריפה, בעוד הרכבת הממשלה נתקלת בקשיים. בנק ישראל מנסה להילחם במיתון שפוקד את המשק הישראלי, אך נראה שכלי המדיניות המוניטרית קרובים למיצוי והכדור עובר למגרש המשחקים של ממשלת ישראל. על רקע הדברים הללו שוחחנו עם פרופסור יוסף זעירא, מהאוניברסיטה העברית.
פרופסור זעירא, המתמחה במשק הישראלי, אמר היום בשיחה עם Bizportal כי, יש פעילויות פיסקאליות שמתעכבות בגלל אי-אישור התקציב אבל לא הכל תקוע, זעירא מציין את הסיוע למערכות הפיננסיות כסיוע שמתרחש גם בסיטואציה הנוכחית ולא רואה שעיכוב אישור התקציב הוא משמעותי מבחינה זו.
"בגדול, הבעיה העיקרית היא שאנחנו במיתון המלווה במשבר פיננסי. אחת הבעיות החמורות במשק היא שיש פער גדול בין ריבית לווים לריבית מלווים. הבנק המרכזי שולט בריבית מלווים, בעוד ריבית האשראי שמעניקים הבנקים היא גבוהה יותר, או אולי אפילו לא רלוונטית. לכן הריבית שמנהיג בנק ישראל היא לא כל כך חשובה", מדגיש עוד.
זעירא מסביר את מדיניות ההתערבות של בנק ישראל בשוק האג"ח הממשלתי: "אם תהיה השפעה על הריבית בטווח הארוך אז תהיה השפעה על ריבית הלווים אבל להערכתי המהלך הזה לא יהיה באמת אפקטיבי ולא יוריד את הריבית ללווים".
באשר לצמיחה במשק הישראלי אומר זעירא כי "אנחנו מדינה שהייצור חשוב בה מאוד, משק גלובלי, ארץ הייצוא הכי גדולה שלנו היא ארה"ב, שהניבה 18% מהתוצר ב-2007. בארה"ב המיתון הוא החמור ביותר בעולם. נתוני הייבוא האחרונים של ארה"ב היו נתונים מדאיגים. אם הייצוא שלנו לארה"ב יירד באותו שיעור שהייבוא לארה"ב יירד, אז המיתון בארץ יהיה חריף, אם כי פחות מאשר ארה"ב. יחד עם זאת, לא ברור אם האמריקנים יורידו את הייבוא הכללי, אלא גם את ייבוא מוצרי ההייטק שזה היצוא העיקרי של ישראל לארה"ב".
זעירא לא מאמין שהמערכת הבנקאית בארה"ב מצויה על סף קריסה כוללת והלאמה מוחלטת וגורס כי יש היחלשות משמעותית של כמה בנקים מובילים בארה"ב, אבל הם רחוקים מלקרוס. "כדאי שבנק ישראל יבדוק את נושא הבנקים הישראלים יותר לעומק".
כחלק מהלקחים בעקבות משבר האשראי מציע זעירא להגדיל את הפיקוח על המערכת הבנקאית וליצור מערכת פיקוח הרבה יותר רצינית וכוללת של כל הערוצים הפיננסים החוץ בנקאיים. "למשל צריך לבדוק איפה הבנקים משקיעים את הכסף. בנק ישראל צריך לפקח יותר. ערוץ הפיקוח החוץ בנקאי הוא חלש יותר, כלומר כל הנושא של הרגולוציה בקרנות פנסיה קופות גמל לוקה בחסר, שם צריך ליצור רגולוציה ומנגנוני פיקוח יותר מסודרים".
כשנשאל לאפשרות שקצב הצמיחה העולמי ארוך הטווח ייפגע בעקבות המשבר, אמר זעירא, כי "הניסיון ההיסטורי מלמד שהצמיחה ארוכת הטווח היא בערך באותו שיעור, קצב של 1.5% תוצר לנפש לשנה לערך בארה"ב".
"שיעור הצמיחה הזה הוא יציב, זה נכון לאחרי המשבר ב-1930 ולפניו. לפחות הניסיון ההיסטורי מלמד שאחרי שנצא מהמיתון קצב הצמיחה צפוי להישמר. יחד עם זאת, את העתיד אסור לנבא", מדגיש עוד זעירא.
הצעות מדיניות: צריך להגדיל קצבאות
"הייתי בכמה וכמה אירועים בהם דיברו אנשי אקדמיה ומערכת ציבורית. יש כמה מוסכמות לגבי ההתמודדות עם המשבר. הדעה הרווחת בקרב הכלכלנים הבכירים באקדמיה היא שהמדיניות המוניטרית די מיצתה את עצמה, וזה הזמן להפעיל מידיניות פיסקאלית. מוסכמה נוספת היא שהורדות מיסים לא יסייעו זהו לא הפתרון הרצוי. הורדות מסים לא גורמות להעלאת ביקושים, למעט האוכלוסיות העניות ביותר".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
"דירקטוריון צים ממוקד בהשאת ערך משמעותית לכלל בעלי המניות של החברה", כותבים חברי הדירקטוריון ומפרטים על ההתפתחויות האחרונות בחברה בעקבות הניסיון של מנכ"ל החברה, אלי גליקמן לקנות את החברה.
"לאחר שקיבל הצעה מקדמית ולא מחייבת לרכישת כל המניות הרגילות המונפקות של החברה מאלי גליקמן, המנכ"ל והנשיא של החברה, ומרמי אונגר", כותבים חברי הדירקטוריון "החל מיד וללא דיחוי בבחינה אסטרטגית של חלופות. במסגרת בחינה זו, דירקטוריון צים מינה את Evercore כיועץ הפיננסי שלו ואת משרד עורכי הדין מיתר ומשרד Skadden, Arps, Slate, Meagher & Flom LLP כיועצים המשפטיים שלו.
"הבחינה, אשר מתקיימת מזה חודשים אחדים, כוללת שקילה ובחינה של חלופות פוטנציאליות להשאת ערך, לרבות מכירת החברה והזדמנויות להקצאת הון והחזר הון, במטרה למקסם ערך לבעלי המניות. במסגרת בחינה זו, דירקטוריון צים קיבל הבעות עניין מצדדים רבים, לרבות עניין אסטרטגי, אותן הוא בוחן בקפידה.
"אין כל וודאות שעסקה כלשהי תתרחש כתוצאה מבחינת החלופות האמורות ודירקטוריון צים אינו צפוי ליתן עדכונים בנוגע לבחינה זו עד שיושג הסכם או עד שהבחינה תושלם בדרך אחרת".
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- צים: צניחה בהכנסות וברווח - צופה שהרבעון הבא יהיה מאתגר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדירקטוריון צים מונו לאחרונה שני דירקטורים בלתי תלויים חדשים בעלי מוניטין רב - יאיר אבידן וד"ר יורם טורבוביץ' - אשר משלימים את המומחיות הפיננסית והעסקית המשמעותית של הדירקטוריון בעודו ממשיך להעריך חלופות למקסום ערך.
