פרופ' יוסף זעירא: "הריבית שמנהיג פישר היא לא ממש רלוונטית"
המשבר הפיננסי העולמי עולה מדרגה ומגמת הפיטורים במשק הישראלי הולכת ומחריפה, בעוד הרכבת הממשלה נתקלת בקשיים. בנק ישראל מנסה להילחם במיתון שפוקד את המשק הישראלי, אך נראה שכלי המדיניות המוניטרית קרובים למיצוי והכדור עובר למגרש המשחקים של ממשלת ישראל. על רקע הדברים הללו שוחחנו עם פרופסור יוסף זעירא, מהאוניברסיטה העברית.
פרופסור זעירא, המתמחה במשק הישראלי, אמר היום בשיחה עם Bizportal כי, יש פעילויות פיסקאליות שמתעכבות בגלל אי-אישור התקציב אבל לא הכל תקוע, זעירא מציין את הסיוע למערכות הפיננסיות כסיוע שמתרחש גם בסיטואציה הנוכחית ולא רואה שעיכוב אישור התקציב הוא משמעותי מבחינה זו.
"בגדול, הבעיה העיקרית היא שאנחנו במיתון המלווה במשבר פיננסי. אחת הבעיות החמורות במשק היא שיש פער גדול בין ריבית לווים לריבית מלווים. הבנק המרכזי שולט בריבית מלווים, בעוד ריבית האשראי שמעניקים הבנקים היא גבוהה יותר, או אולי אפילו לא רלוונטית. לכן הריבית שמנהיג בנק ישראל היא לא כל כך חשובה", מדגיש עוד.
זעירא מסביר את מדיניות ההתערבות של בנק ישראל בשוק האג"ח הממשלתי: "אם תהיה השפעה על הריבית בטווח הארוך אז תהיה השפעה על ריבית הלווים אבל להערכתי המהלך הזה לא יהיה באמת אפקטיבי ולא יוריד את הריבית ללווים".
באשר לצמיחה במשק הישראלי אומר זעירא כי "אנחנו מדינה שהייצור חשוב בה מאוד, משק גלובלי, ארץ הייצוא הכי גדולה שלנו היא ארה"ב, שהניבה 18% מהתוצר ב-2007. בארה"ב המיתון הוא החמור ביותר בעולם. נתוני הייבוא האחרונים של ארה"ב היו נתונים מדאיגים. אם הייצוא שלנו לארה"ב יירד באותו שיעור שהייבוא לארה"ב יירד, אז המיתון בארץ יהיה חריף, אם כי פחות מאשר ארה"ב. יחד עם זאת, לא ברור אם האמריקנים יורידו את הייבוא הכללי, אלא גם את ייבוא מוצרי ההייטק שזה היצוא העיקרי של ישראל לארה"ב".
זעירא לא מאמין שהמערכת הבנקאית בארה"ב מצויה על סף קריסה כוללת והלאמה מוחלטת וגורס כי יש היחלשות משמעותית של כמה בנקים מובילים בארה"ב, אבל הם רחוקים מלקרוס. "כדאי שבנק ישראל יבדוק את נושא הבנקים הישראלים יותר לעומק".
כחלק מהלקחים בעקבות משבר האשראי מציע זעירא להגדיל את הפיקוח על המערכת הבנקאית וליצור מערכת פיקוח הרבה יותר רצינית וכוללת של כל הערוצים הפיננסים החוץ בנקאיים. "למשל צריך לבדוק איפה הבנקים משקיעים את הכסף. בנק ישראל צריך לפקח יותר. ערוץ הפיקוח החוץ בנקאי הוא חלש יותר, כלומר כל הנושא של הרגולוציה בקרנות פנסיה קופות גמל לוקה בחסר, שם צריך ליצור רגולוציה ומנגנוני פיקוח יותר מסודרים".
כשנשאל לאפשרות שקצב הצמיחה העולמי ארוך הטווח ייפגע בעקבות המשבר, אמר זעירא, כי "הניסיון ההיסטורי מלמד שהצמיחה ארוכת הטווח היא בערך באותו שיעור, קצב של 1.5% תוצר לנפש לשנה לערך בארה"ב".
"שיעור הצמיחה הזה הוא יציב, זה נכון לאחרי המשבר ב-1930 ולפניו. לפחות הניסיון ההיסטורי מלמד שאחרי שנצא מהמיתון קצב הצמיחה צפוי להישמר. יחד עם זאת, את העתיד אסור לנבא", מדגיש עוד זעירא.
הצעות מדיניות: צריך להגדיל קצבאות
"הייתי בכמה וכמה אירועים בהם דיברו אנשי אקדמיה ומערכת ציבורית. יש כמה מוסכמות לגבי ההתמודדות עם המשבר. הדעה הרווחת בקרב הכלכלנים הבכירים באקדמיה היא שהמדיניות המוניטרית די מיצתה את עצמה, וזה הזמן להפעיל מידיניות פיסקאלית. מוסכמה נוספת היא שהורדות מיסים לא יסייעו זהו לא הפתרון הרצוי. הורדות מסים לא גורמות להעלאת ביקושים, למעט האוכלוסיות העניות ביותר".
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
