המשבר הפיננסי העולמי עולה מדרגה ומגמת הפיטורים במשק הישראלי הולכת ומחריפה, בעוד הרכבת הממשלה נתקלת בקשיים. בנק ישראל מנסה להילחם במיתון שפוקד את המשק הישראלי, אך נראה שכלי המדיניות המוניטרית קרובים למיצוי והכדור עובר למגרש המשחקים של ממשלת ישראל. על רקע הדברים הללו שוחחנו עם פרופסור יוסף זעירא, מהאוניברסיטה העברית.

פרופסור זעירא, המתמחה במשק הישראלי, אמר היום בשיחה עם Bizportal כי, יש פעילויות פיסקאליות שמתעכבות בגלל אי-אישור התקציב אבל לא הכל תקוע, זעירא מציין את הסיוע למערכות הפיננסיות כסיוע שמתרחש גם בסיטואציה הנוכחית ולא רואה שעיכוב אישור התקציב הוא משמעותי מבחינה זו.

"בגדול, הבעיה העיקרית היא שאנחנו במיתון המלווה במשבר פיננסי. אחת הבעיות החמורות במשק היא שיש פער גדול בין ריבית לווים לריבית מלווים. הבנק המרכזי שולט בריבית מלווים, בעוד ריבית האשראי שמעניקים הבנקים היא גבוהה יותר, או אולי אפילו לא רלוונטית. לכן הריבית שמנהיג בנק ישראל היא לא כל כך חשובה", מדגיש עוד.

זעירא מסביר את מדיניות ההתערבות של בנק ישראל בשוק האג"ח הממשלתי: "אם תהיה השפעה על הריבית בטווח הארוך אז תהיה השפעה על ריבית הלווים אבל להערכתי המהלך הזה לא יהיה באמת אפקטיבי ולא יוריד את הריבית ללווים".

באשר לצמיחה במשק הישראלי אומר זעירא כי "אנחנו מדינה שהייצור חשוב בה מאוד, משק גלובלי, ארץ הייצוא הכי גדולה שלנו היא ארה"ב, שהניבה 18% מהתוצר ב-2007. בארה"ב המיתון הוא החמור ביותר בעולם. נתוני הייבוא האחרונים של ארה"ב היו נתונים מדאיגים. אם הייצוא שלנו לארה"ב יירד באותו שיעור שהייבוא לארה"ב יירד, אז המיתון בארץ יהיה חריף, אם כי פחות מאשר ארה"ב. יחד עם זאת, לא ברור אם האמריקנים יורידו את הייבוא הכללי, אלא גם את ייבוא מוצרי ההייטק שזה היצוא העיקרי של ישראל לארה"ב".

זעירא לא מאמין שהמערכת הבנקאית בארה"ב מצויה על סף קריסה כוללת והלאמה מוחלטת וגורס כי יש היחלשות משמעותית של כמה בנקים מובילים בארה"ב, אבל הם רחוקים מלקרוס. "כדאי שבנק ישראל יבדוק את נושא הבנקים הישראלים יותר לעומק".

כחלק מהלקחים בעקבות משבר האשראי מציע זעירא להגדיל את הפיקוח על המערכת הבנקאית וליצור מערכת פיקוח הרבה יותר רצינית וכוללת של כל הערוצים הפיננסים החוץ בנקאיים. "למשל צריך לבדוק איפה הבנקים משקיעים את הכסף. בנק ישראל צריך לפקח יותר. ערוץ הפיקוח החוץ בנקאי הוא חלש יותר, כלומר כל הנושא של הרגולוציה בקרנות פנסיה קופות גמל לוקה בחסר, שם צריך ליצור רגולוציה ומנגנוני פיקוח יותר מסודרים".

כשנשאל לאפשרות שקצב הצמיחה העולמי ארוך הטווח ייפגע בעקבות המשבר, אמר זעירא, כי "הניסיון ההיסטורי מלמד שהצמיחה ארוכת הטווח היא בערך באותו שיעור, קצב של 1.5% תוצר לנפש לשנה לערך בארה"ב".

"שיעור הצמיחה הזה הוא יציב, זה נכון לאחרי המשבר ב-1930 ולפניו. לפחות הניסיון ההיסטורי מלמד שאחרי שנצא מהמיתון קצב הצמיחה צפוי להישמר. יחד עם זאת, את העתיד אסור לנבא", מדגיש עוד זעירא.

הצעות מדיניות: צריך להגדיל קצבאות

"הייתי בכמה וכמה אירועים בהם דיברו אנשי אקדמיה ומערכת ציבורית. יש כמה מוסכמות לגבי ההתמודדות עם המשבר. הדעה הרווחת בקרב הכלכלנים הבכירים באקדמיה היא שהמדיניות המוניטרית די מיצתה את עצמה, וזה הזמן להפעיל מידיניות פיסקאלית. מוסכמה נוספת היא שהורדות מיסים לא יסייעו זהו לא הפתרון הרצוי. הורדות מסים לא גורמות להעלאת ביקושים, למעט האוכלוסיות העניות ביותר".