אלקטרה נדל"ן וקמור מתרחבות באירופה: השלימו רכישת 3 מרכזי קניות תמורת כ-314.1 ש'
אלקטרה נדל"ן, מקבוצת אלקו, שבשליטת גרשון זלקינד, וקמור, שבשליטת דני ברנר, הודיעו היום, כי חברות בנות שלהן השלימו רכישת 3 מרכזי קניות מרשת הורנבאך בהולנד ובלוקסמבורג תמורת כ-314.1 מיליון שקלים. הנכסים מניבים תשואה התחלתית של כ-7.44% ונרכשו ריבית של כ-4.77% חלקה של אלקטרה נדל"ן בעסקה 45%, וחלקה של קמור 55%.
בכך משלימות החברות את השלב השני של עסקת הורנבאך, עליה דיווחו במאי 2006. מדובר בהסכם לרכישת 3 מרכזי קניות בהולנד ובלוקסמבורג, במסגרתה תשלם אלקטרה נדל"ן כ-141.4 מיליון שקלים, וחברת קמור תשלם כ-172.7 מיליון שקלים.
בנוסף לכך, ישלמו החברות הוצאות נלוות לעסקה בסך כולל של כ-26.3 מיליון שקלים (כ-5.2 מיליון יורו). לאחר השלמת העסקה יחזיקו אלקטרה נדל"ן וקמור 7 מרכזי קניות בגרמניה הולנד ולוקסמבורג.
שלושת מרכזי הקניות הנרכשים הינם בשטח כולל להשכרה של כ-39,400 מ"ר, ומושכרים במלואם ובתפוסה של 100% לחברת Hornbach (הורנבאך), שהינה אחת הרשתות המובילות באירופה בתחום מרכזי קניות ל- DIY ("עשה זאת בעצמך"), הפועלת מזה למעלה מ-130 שנה ומפעילה 125 חנויות ברחבי אירופה. תקופת השכירות של כל אחד משלושת הנכסים הינה ל-15 שנה, עד ינואר 2024, ולשוכר יש גם אופציות להארכת תקופת השכירות.
דמי השכירות השנתיים נטו (100%) משלושת מרכזי הקניות, הינם בסך של כ-23.4 מיליון שקל (כ-4.6 מיליון אירו), והם משקפים תשואה של כ-7.44% על מחיר רכישת הנכסים. לדמי השכירות קיים מנגנון עליית שכר דירה בהתאם למדד המחירים לצרכן במדינות האמורות, כך שהתשואה על ההשקעה צפויה לעלות במשך השנים. יצויין עוד, כי כל הוצאות הניהול והתחזוקה השוטפות בגין הנכסים משולמות על ידי השוכר.
לאור העובדה כי השוכר איכותי ובעל מוניטין וחוזי השכירות הינם ארוכי טווח, השיגו הרוכשים תנאי מימון נוחים ביותר. שני מוסדות פיננסיים אירופאיים העמידו לטובת העסקה 2 הלוואות ללא זכות חזרה ללווה ("נון-ריקורס") בסך כולל של כ-274.5 מיליון שקל (כ-54.4 מיליון אירו) בריבית משוקללת בשיעור של 4.77%.
סך ההלוואות מהווה כ-87% ממחיר רכישת הנכסים וכ-80% מסך עלות העסקה. ההון העצמי שהעמידו הרוכשים לטובת העיסקה מסתכם בכ-65.7 מיליון שקלים (כ-13 מיליון אירו) וחלקה של החברה בסכום זה עומד על 45% ממנו.
"עסקה זו מרחיבה את השקעותינו בתחום מרכזי הקניות ומצרפת לפרוטפוליו שלנו נכסים איכותיים המושכרים לטווח ארוך של 15 שנה לשוכר איכותי ובעל מוניטין. לאור נתונים אלו מימון העיסקה בוצע בתנאים מצויינים, שיעור מינוף של 87% ממחיר הנכסים ובריבית נמוכה", ציין שלמה שרף, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
