אלקטרה נדל"ן וקמור מתרחבות באירופה: השלימו רכישת 3 מרכזי קניות תמורת כ-314.1 ש'

הנכסים מניבים תשואה התחלתית של כ-7.44%, נרכשו בהלוואה המהווה כ-80% מעלות העסקה בריבית של כ-4.77%
איריס בר טל |

אלקטרה נדל"ן, מקבוצת אלקו, שבשליטת גרשון זלקינד, וקמור, שבשליטת דני ברנר, הודיעו היום, כי חברות בנות שלהן השלימו רכישת 3 מרכזי קניות מרשת הורנבאך בהולנד ובלוקסמבורג תמורת כ-314.1 מיליון שקלים. הנכסים מניבים תשואה התחלתית של כ-7.44% ונרכשו ריבית של כ-4.77% חלקה של אלקטרה נדל"ן בעסקה 45%, וחלקה של קמור 55%.

בכך משלימות החברות את השלב השני של עסקת הורנבאך, עליה דיווחו במאי 2006. מדובר בהסכם לרכישת 3 מרכזי קניות בהולנד ובלוקסמבורג, במסגרתה תשלם אלקטרה נדל"ן כ-141.4 מיליון שקלים, וחברת קמור תשלם כ-172.7 מיליון שקלים.

בנוסף לכך, ישלמו החברות הוצאות נלוות לעסקה בסך כולל של כ-26.3 מיליון שקלים (כ-5.2 מיליון יורו). לאחר השלמת העסקה יחזיקו אלקטרה נדל"ן וקמור 7 מרכזי קניות בגרמניה הולנד ולוקסמבורג.

שלושת מרכזי הקניות הנרכשים הינם בשטח כולל להשכרה של כ-39,400 מ"ר, ומושכרים במלואם ובתפוסה של 100% לחברת Hornbach (הורנבאך), שהינה אחת הרשתות המובילות באירופה בתחום מרכזי קניות ל- DIY ("עשה זאת בעצמך"), הפועלת מזה למעלה מ-130 שנה ומפעילה 125 חנויות ברחבי אירופה. תקופת השכירות של כל אחד משלושת הנכסים הינה ל-15 שנה, עד ינואר 2024, ולשוכר יש גם אופציות להארכת תקופת השכירות.

דמי השכירות השנתיים נטו (100%) משלושת מרכזי הקניות, הינם בסך של כ-23.4 מיליון שקל (כ-4.6 מיליון אירו), והם משקפים תשואה של כ-7.44% על מחיר רכישת הנכסים. לדמי השכירות קיים מנגנון עליית שכר דירה בהתאם למדד המחירים לצרכן במדינות האמורות, כך שהתשואה על ההשקעה צפויה לעלות במשך השנים. יצויין עוד, כי כל הוצאות הניהול והתחזוקה השוטפות בגין הנכסים משולמות על ידי השוכר.

לאור העובדה כי השוכר איכותי ובעל מוניטין וחוזי השכירות הינם ארוכי טווח, השיגו הרוכשים תנאי מימון נוחים ביותר. שני מוסדות פיננסיים אירופאיים העמידו לטובת העסקה 2 הלוואות ללא זכות חזרה ללווה ("נון-ריקורס") בסך כולל של כ-274.5 מיליון שקל (כ-54.4 מיליון אירו) בריבית משוקללת בשיעור של 4.77%.

סך ההלוואות מהווה כ-87% ממחיר רכישת הנכסים וכ-80% מסך עלות העסקה. ההון העצמי שהעמידו הרוכשים לטובת העיסקה מסתכם בכ-65.7 מיליון שקלים (כ-13 מיליון אירו) וחלקה של החברה בסכום זה עומד על 45% ממנו.

"עסקה זו מרחיבה את השקעותינו בתחום מרכזי הקניות ומצרפת לפרוטפוליו שלנו נכסים איכותיים המושכרים לטווח ארוך של 15 שנה לשוכר איכותי ובעל מוניטין. לאור נתונים אלו מימון העיסקה בוצע בתנאים מצויינים, שיעור מינוף של 87% ממחיר הנכסים ובריבית נמוכה", ציין שלמה שרף, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.