אלקטרה נדל"ן וקמור מתרחבות באירופה: השלימו רכישת 3 מרכזי קניות תמורת כ-314.1 ש'

הנכסים מניבים תשואה התחלתית של כ-7.44%, נרכשו בהלוואה המהווה כ-80% מעלות העסקה בריבית של כ-4.77%
איריס בר טל |

אלקטרה נדל"ן, מקבוצת אלקו, שבשליטת גרשון זלקינד, וקמור, שבשליטת דני ברנר, הודיעו היום, כי חברות בנות שלהן השלימו רכישת 3 מרכזי קניות מרשת הורנבאך בהולנד ובלוקסמבורג תמורת כ-314.1 מיליון שקלים. הנכסים מניבים תשואה התחלתית של כ-7.44% ונרכשו ריבית של כ-4.77% חלקה של אלקטרה נדל"ן בעסקה 45%, וחלקה של קמור 55%.

בכך משלימות החברות את השלב השני של עסקת הורנבאך, עליה דיווחו במאי 2006. מדובר בהסכם לרכישת 3 מרכזי קניות בהולנד ובלוקסמבורג, במסגרתה תשלם אלקטרה נדל"ן כ-141.4 מיליון שקלים, וחברת קמור תשלם כ-172.7 מיליון שקלים.

בנוסף לכך, ישלמו החברות הוצאות נלוות לעסקה בסך כולל של כ-26.3 מיליון שקלים (כ-5.2 מיליון יורו). לאחר השלמת העסקה יחזיקו אלקטרה נדל"ן וקמור 7 מרכזי קניות בגרמניה הולנד ולוקסמבורג.

שלושת מרכזי הקניות הנרכשים הינם בשטח כולל להשכרה של כ-39,400 מ"ר, ומושכרים במלואם ובתפוסה של 100% לחברת Hornbach (הורנבאך), שהינה אחת הרשתות המובילות באירופה בתחום מרכזי קניות ל- DIY ("עשה זאת בעצמך"), הפועלת מזה למעלה מ-130 שנה ומפעילה 125 חנויות ברחבי אירופה. תקופת השכירות של כל אחד משלושת הנכסים הינה ל-15 שנה, עד ינואר 2024, ולשוכר יש גם אופציות להארכת תקופת השכירות.

דמי השכירות השנתיים נטו (100%) משלושת מרכזי הקניות, הינם בסך של כ-23.4 מיליון שקל (כ-4.6 מיליון אירו), והם משקפים תשואה של כ-7.44% על מחיר רכישת הנכסים. לדמי השכירות קיים מנגנון עליית שכר דירה בהתאם למדד המחירים לצרכן במדינות האמורות, כך שהתשואה על ההשקעה צפויה לעלות במשך השנים. יצויין עוד, כי כל הוצאות הניהול והתחזוקה השוטפות בגין הנכסים משולמות על ידי השוכר.

לאור העובדה כי השוכר איכותי ובעל מוניטין וחוזי השכירות הינם ארוכי טווח, השיגו הרוכשים תנאי מימון נוחים ביותר. שני מוסדות פיננסיים אירופאיים העמידו לטובת העסקה 2 הלוואות ללא זכות חזרה ללווה ("נון-ריקורס") בסך כולל של כ-274.5 מיליון שקל (כ-54.4 מיליון אירו) בריבית משוקללת בשיעור של 4.77%.

סך ההלוואות מהווה כ-87% ממחיר רכישת הנכסים וכ-80% מסך עלות העסקה. ההון העצמי שהעמידו הרוכשים לטובת העיסקה מסתכם בכ-65.7 מיליון שקלים (כ-13 מיליון אירו) וחלקה של החברה בסכום זה עומד על 45% ממנו.

"עסקה זו מרחיבה את השקעותינו בתחום מרכזי הקניות ומצרפת לפרוטפוליו שלנו נכסים איכותיים המושכרים לטווח ארוך של 15 שנה לשוכר איכותי ובעל מוניטין. לאור נתונים אלו מימון העיסקה בוצע בתנאים מצויינים, שיעור מינוף של 87% ממחיר הנכסים ובריבית נמוכה", ציין שלמה שרף, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.