עובדת המדינה שמרוויחה הכי הרבה - נציבת תלונות הציבור על שופטים עם כ-752 אלף שקל בשנה
הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, פרסם היום את נתוני השכר בשירות המדינה לשנת 2007. הדו"ח מכיל ממצאים עיקריים לגבי הוצאות השכר של כ- 57 אלף עובדי משרדי הממשלה ו-87 אלף עובדי ההוראה בשירות המדינה. הדו"ח מוגש בסמוך לפרסום דו"ח הוצאות השכר של גופים מתוקצבים ונתמכים במגזר הציבורי לשנת 2007 אשר יתפרסם בהמשך השבוע, בהתאם לתיקון מספר 16 לחוק יסודות התקציב התשמ"ה-1985.
בהגדרה "שירות המדינה" נכללים משרדי הממשלה כולל משרד הביטחון ו-22 בתי החולים הממשלתיים ביניהם 11 בתי החולים הכלליים. במסגרת שירות המדינה לא נכללים יחידות הסמך של משרד הביטחון וכוחות הביטחון (צה"ל, משטרה, שב"ס, מוסד ושב"כ).
הדו"ח מכיל נתונים לגבי הוצאות השכר של 143,540 עובדים: 56,665 עובדי משרדי הממשלה (כולל משרד הביטחון-משרד ראשי) ובתי חולים ממשלתיים ו-86,875 עובדי ההוראה בשירות המדינה, תוך אבחנה בין דירוגים מקצועיים וקבוצות שכר.
11,880 שקל - שכר ממוצע במשרדי בממשלה ב-2007
מן הדו"ח עולה, כי השכר הממוצע לחודש ב-2007 במשרדי הממשלה עמד על כ-11,880 שקל. מספר בעלי התפקידים במשרדי הממשלה ששכרם החודשי ברוטו גבוה מ-25,000 שקל עומד על 1593 לעומת 1513 בשנת 2005.
לוין, הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, אמר כי "מהדו"ח עולה כי ניכרת עלייה מסוימת בשכר עובדי ההוראה לאור התחלת יישום רפורמת "אופק חדש" בשנת 2007 ומגמה זו תורחב גם בשנים הבאות, ככל שפריסת הרפורמה תלך ותגדל. אנו מקווים כי בשנה זו ייחתם גם הסכם שכר לרפורמה בחינוך העל יסודי".
לוין התייחס לסוגיית שכר הבכירים בשרות הציבורי ואמר: "כזכור, בימים אלה אנו מקדמים הצעת תיקון חקיקה שמשמעותה הקפאת עדכון שכר הבכירים בשרות הציבורי בשנת 2009. במידה ותאושר הצעת שר האוצר בנושא, היא תחול על כ-2,300 בעלי חוזים, וצפויה להביא לחסכון כולל של כ-27 מיליון שקל. מהלך ראוי לאור המצב הכלכלי וכדוגמא אישית למשק כולו בשעה זו".
נתוני השכר - לפני העלאה מתוכננת של 5% לכלל המגזר הציבורי
לוין ציין כי דו"ח זה אינו מביא לידי ביטוי את הסכמי השכר שנחתמו בשנה האחרונה, על פיהם ישולמו תוספות שכר בגובה 5% לכלל המגזר הציבורי וכ- 24% לציבור המרצים והרופאים.
השכר הממוצע של בעלי השכר הגבוה (עשירון עליון של כל דירוג, קרי 10% מעובדי הדירוג בעלי השכר הגבוה ביותר) נע בין 11,749 שקל (בדירוג מרפאים בעיסוק) לבין 58,905 שקל (בדירוג מוקבלים לשופטים).
השכר הממוצע של בעלי השכר הבינוני-גבוה (40% מעובדי הדירוג שרמת שכרם משייכת אותם לעשירונים 6 עד 9 בכל דירוג) נע בין 7,707 שקל (בדירוג מרפאים בעיסוק) לבין 46,177 שקל (בדירוג מוקבלים לשופטים).
השכר הממוצע של בעלי השכר הבינוני-נמוך (40% מעובדי הדירוג שרמת שכרם משייכת אותם לעשירונים 2 עד 5 בכל דירוג) נע בין 5,735 שקל (בדירוג מרפאים בעיסוק) לבין 38,301 שקל (בדירוג מוקבלים לשופטים).
השכר הממוצע של בעלי השכר הנמוך (10% מעובדי הדירוג שרמת שכרם משייכת אותם לעשירון התחתון בכל דירוג) נע בין 4,008 שקל (בדירוג רוקחים) לבין 34,270 שקל (בדירוג מוקבלים לשופטים).
השכר הממוצע של העובדים המועסקים על פי חוזה אישי מיוחד נע בין 9,120 שקל (שכר כולל במערכת הבריאות) לבין 36,386 שקל (בדירוג 6 - מנכ''ל ותיק צמוד סגן שר אשר מונה לפני 1.6.96 וממשיך בשירות).
מורים: שכר ממוצע בעשירון העליון רק 12,980 שקל
השכר הממוצע של עובדי ההוראה בשירות המדינה בשנת 2007 היה 8,522שקל כאשר השכר הממוצע של בעלי שכר גבוה (עשירון עליון) בדירוג היה 12,980 שקל, השכר הממוצע של בעלי השכר הבינוני-גבוה (עשירונים 6-9) בדירוג היה 9,495 שקל, השכר הממוצע של בעלי השכר הבינוני-נמוך (עשירונים 2-5) בדירוג היה 6,679 שקל והשכר הממוצע של בעלי שכר נמוך (עשירון תחתון) היה 4,545 שקל.
במשרד הבטחון בשנת 2007, הועסקו 2,273 עובדים. השכר הממוצע לחודש במשרד הביטחון, כולל עובדים המועסקים על פי חוזה אישי מיוחד, היה 17,635שקל. השכר החודשי הגבוה ביותר במשרד הביטחון הוא 61,780 שקל.
שכרן הממוצע של נשים מהווה כ-76% משכר ממוצע של גבר
הנשים מהוות 65% מסך העובדים – 33,801 משרות שמועסקות בהן נשים, 18,628 משרות שמועסקים בהן גברים.
פערי שכר בין נשים לגברים - שכרן הממוצע ברוטו הינו 10,812 שקל לעומת 14,293 שקל שכר ממוצע ברוטו לגברים בשירות המדינה, המהווה 76% מגובה שכרם הממוצע של הגברים.
הסיבה לפערי השכר על-פי האוצר, הינה תפקידי ודרגות העובדים. לתפקיד העובד ולדרגתו השפעה משמעותית על השכר – ומכיוון שמרבית הנשים בשירות המדינה מועסקות בתפקידים מנהלתיים ובדרגות נמוכות יחסית לגברים – שכרן נמוך יותר. בנוסף, תמורה בגין עבודה נוספת (שעות נוספות) של גברים עובדים כפול מזה של נשים (מבצעות פחות שעות נוספות).

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
