עוגת השיווק בישראל 2008: הוצאה כוללת של 6.3 מיליארד ש', הטלוויזיה מובילה

המרקע הפך להיות המדיה המובילה בפרסום ושיווק ב-2008. העיתונות מאבדת כ-1.5% מכוחה לעומת 2007 והאינטרנט ממשיך לצמוח
משה בנימין |

עוגת השיווק הישראלי הכוללת הסתכמה ב-6.3 מיליארד שקל ב-2008. גידול מזערי של 0.6% בהוצאות לשיווק בשנת 2008 לעומת 2007. האינטרנט מבסס את מעמדו כמדיה המשלימה החזקה ביותר, הן למהלכי שיווק ומכירות והן למהלכי תדמית ומיתוג.

מסקר עוגת השיווק הישראלי 2008 עולה כי למרות המשבר הפיננסי שהפך למשבר כלכלי עמוק ברבעון הרביעי של השנה החולפת, חל גידול בתקציב הכללי לשיווק ב – 2008. על פי כל התחזיות ירגיש המשק את המשבר הכלכלי במלוא עוצמתו ב- 2009 שתהיה שנת מיתון, האטה וצמצומים.

בסקר שערך איגוד השיווק הישראלי בקרב חברי האיגוד עולה כי כבר בסוף 2008 התקבלה בקרב כמחצית מהחברות במשק ההחלטה לקצץ בתקציבי השיווק והפרסום של 2009. על פי הסקר- כספים רבים בתקציבי השיווק יוסטו מן הפרסום המסורתי, בעיקר בטלוויזיה ובעיתונות, לאפיקי שיווק שעלותם נמוכה יותר כגון: אינטרנט,יחסי ציבור וקידום מכירות.

חלוקת עוגת השיווק ושינויים בין 2007 ל-2008

חמשת אפיקי השיווק המובילים את תקציבי השיווק בישראל הם: פרסום בטלוויזיה (23.8%), בעיתונות הכתובה (23.4%),BTL (13.6%), נקודות מכירה (11.4%) ופרסום באינטרנט (7.1%). החברות במשק משקיעות למעלה מ 5 מיליארד שקל בחמשת אפיקים אלה, והם מהווים יחדיו כ – 80% מתקציבי השיווק במשק. עוגת הפרסום על ששת המדיות שלה – טלוויזיה, עיתונות, אינטרנט, פרסום חוצות, רדיו וקולנוע - מהווה 61% מעוגת השיווק הרחבה.

לקח לה רק 15 שנה אבל היא עושה את זה בסוף: הטלוויזיה

הטלוויזיה: 15 שנה לאחר הקמתה של הטלוויזיה המסחרית בישראל היא מבססת את מעמדה כמדיה המובילה בקרב אנשי השיווק וכפלטפורמה המועדפת על המפרסמים. הטלוויזיה נתפסת כמדיה אפקטיבית,הבונה מותגים במהירות יחסית ומשמרת אותם לאורך זמן.

העיתונות: בישראל כמו בעולם. העיתונות מאבדת תקציבי פרסום העוברים לאינטרנט בעקבות שינוי הרגלי הקריאה. העיתונות הכלכלית הייתה הראשונה להיפגע השנה בעקבות צמצומי פרסום דרמטיים מצד בתי ההשקעות, חברות הברוקרים ומנהלי הקרנות בשוק ההון, אשר השקיעו בעבר סכומי עתק במדיה הכתובה.

האינטרנט: זה שבע שנים שהאינטרנט במגמת גידול דו ספרתי. המפרסמים מוצאים באינטרנט שלושה יתרונות מרכזיים: הוא אינטראקטיבי, מחירו נמוך יחסית והוא מאפשר סגמנטציה ופילוח ברור מול קהלים. האינטרנט עונה על צרכי המפרסמים ונותן להם VALUE FOR MONEY.

הרלוונטיות של האינטרנט כמו גם עוצמתו מקבלים השנה משנה תוקף לאור העובדה שברק אובמה, הנשיא הנבחר של ארה"ב, בנה למעשה את המותג שלו ואסף את כספי הקמפיין שלו באמצעות האינטרנט .

BTL: מנהלי השיווק מאמינים ב – BTL בהיותו ענף המאפשר להם מפגש בלתי אמצעי עם לקוחותיהם. המותגים אמנם נבנים בטלוויזיה אבל רוב השיווק לקהלי יעד ולסגמנטים מובחרים נעשה באמצעות BTL: מהלכי קידום המכירות, אירועים, כנסים, מפגשי חסות וכיוצ"ב.

נקודות מכירה: הקיטון בסכומים המושקעים בנקודות המכירה אינו מלמד על צמצום במספרן אלא על קיטון בהשקעה המופנית אליהן. אם בעבר הייתה נקודת המכירה מושקעת בסכומי עתק ואפילו ראוותנית, הרי שבשנה החולפת היא מאופיינת במראה צנוע יותר ובהשקעה סבירה ומידתית יותר. ככל שהמשבר הכלכלי יעמיק כך נהיה עדים לנקודות מכירה אפקטיביות כבעבר, אך מהודרות פחות.

יחסי ציבור ודוברות : ענף יחסי הציבור נפגע בעיקר ברבעון האחרון של השנה על רקע צמצום והקפאת ריטיינרים. גם אירועי יחסי הציבור שהיו בעבר רבי משתתפים ויקרים – הצטנעו.

מרבית החברות בארץ עדיין אינן מממשות את הפוטנציאל הענק בתחום, לא מבינות את שוויו וכוחו ומתקשות למדוד את תרומתו לארגון. איגוד השיווק צופה גידול בענף ב 2009 על חשבון הפרסום המסורתי.הרבה חברות קטנות ובסדר גודל בינוני אשר לא יוכלו להרשות לעצמן את הפרסום היקר בטלוויזיה, יחפשו את אמצעי השיווק הזולים יותר וימצאו אותם ביחסי הציבור.

תוכן שיווקי: בעקבות חברות הסלולר שהן תמיד הראשונות לנסות כל מדיה חדשה הצטרפו חברות רבות, מכל הענפים, לתוכן שיווקי בטלוויזיה (בעיקר) וברדיו. המפרסמים גילו השנה את יתרונותיו של התוכן השיווקי והבינו את כוחו הרב, שכן מדובר באפיק שיווקי אפקטיבי בו בכספים קטנים יחסית מקבלים חשיפה גבוהה והחזר מהיר על ההשקעה הן מבחינת המכירות והן מבחינת התדמית.

דיוור ישיר: הקיטון בסכומי הדיוור הישיר נובע הן ממעבר של רשתות קמעונאיות רבות לתוכנות בעלת יכולת אנליטית ניתוחית המאפשרת להן להיות יותר ממוקדות יותר, והן מן המעבר מהדיוור המסורתי (משלוח בדואר) לטכנולוגיות שיווקיות אחרות המצטיירות כמהירות ואפקטיביות כדוגמת מייל מרקטינג, ניוזלטר ואפילו SMS. אנו צופים כי ההוצאה בתחום תשוב ותגדל כתוצאה מחוק הספאם שעבר לאחרונה בכנסת.

קטגוריות ומדיות - מי מעדיף מה?

הפרסום המסורתי:(טלוויזיה, עיתונות, רדיו, חוצות וקולנוע) מהווה נתח נכבד ומרכזי בכל אחד מהענפים. בכל החברות, והוא גבוה בעיקר בקמעונאות. בולט גם ההבדל בענף הפיננסים בין ההשקעה בפרסום ב- 2008 לבין 2007 (48% בלבד לעומת 61%).

תלמה בירו: "הצמצום המשמעותי בהשקעת הפיננסים נובע משני גלי צמצומים בפרסום שעברו על ענף הפיננסים: האחד כבר בתחילת השנה עם התדרדרות הדולר וצניחת הבורסה, והשני ברבעון הרביעי עם פרוץ המשבר הפיננסי שהפך למשבר כלכלי חובק עולם".

הפרסום באינטרנט: גבוה יותר במוצרי הצריכה, התקשורת והפיננסים לעומת חברות המזון והקמעונאות. לדברי בירו: "הגידול המרשים ביותר בשימוש באינטרנט נרשם השנה בענף הפיננסים אשר מאמץ את האינטרנט כנקודת מכירה, מציג בו את מוצריו המורכבים יותר מאחרים, מאפשר ללקוחותיו לבחון ולהשוות נתונים און ליין ופוגש שם את קהל המטרה שלו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.