אייס אוטו דיפו נפגעה מזינוק בהוצאות מימון: הרווח הנקי התכווץ ב-98% ברבעון

את הרבעון השלישי של השנה סיימה החברה עם צמיחה של 10.5% בהכנסות, אשר הסתכמו ב-214.2 מיליון שקל
קובי ישעיהו |

קבוצת אייס אוטו דיפו, שבשליטת קבוצת גאון וקבוצת זבידה, פרסמה אמש לאחר סיום המסחר את דו"חותיה הכספיים לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008.

את הרבעון השלישי של השנה סיימה החברה עם צמיחה של 10.5% בהכנסות, אשר הסתכמו ב-214.2 מיליון שקל לעומת 193.94 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ב-575.2 מיליון שקל, גידול של 13.4% בהשוואה להכנסות של 507.35 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הנקי של החברה הסתכם ברבעון השלישי ב-82 אלף שקל, לעומת 5.43 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 98.48%. בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה רשמה החברה רווח נקי של 10.31 מיליון שקל, ירידה של 33.5% בהשוואה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד.

הוצאות המימון נטו הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב-9.98 מיליון שקל לעומת 2.75 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה נובעת, בין היתר, בשל העלייה במדד המחירים לצרכן אשר גרמה להוצאות מימון גבוהות בגין אגרות החוב של החברה, הצמודות למדד.

ב-12 באוקטובר הודיעה החברה על רכישה עצמית של אגרות החוב שלה בהיקף של עד 31 מיליון שקל. עד למועד פרסום הדו"חות השלימה החברה, דרך חברה בת שבבעלותה, רכישות אג"ח בהיקף של כ-9.624 מיליון שקל. בעקבות רכישת האג"ח צופה החברה כי יירשם רווח הון כבר ברבעון הרביעי של 2008.

הוצאות המכירה והשיווק הסתכמו ב-72.29 מיליון שקל לעומת 59.09 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2007, גידול של 22.33%. העלייה בהוצאות החברה נובעת, בין היתר, מפתיחתם של 3 סניפים חדשים ומכניסה לפעילויות חדשות, כמו גם מעלייה בהוצאות שכ"ד, התייקרות במחירי הדלקים והחשמל ועלייה בהוצאות כרטיסי אשראי בשל הגידול בשימוש באמצעי תשלום זה על ידי הלקוחות.

נוסף על כך, חלה עלייה בהוצאות הפרסום, בעלויות השכר בסניפים ובעלויות הלוגיסטיקה בשל ההיערכות לעונת החגים, כאשר ההוצאות במסגרת היערכות זו נזקפו במלואן במהלך הרבעון השלישי בעוד שהחגים חלו במהלך הרבעון השלישי (ראש השנה) והרביעי (סוכות) יחדיו. לפיכך, חלק מההכנסות בגין תקופת החגים ייזקף ברבעון הרביעי.

ההון העצמי של החברה הסתכם בתום הרבעון השלישי ב-26.55 מיליון שקל לעומת גירעון של 18.57 מיליון שקל בתום הרבעון המקביל אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.