אייס אוטו דיפו נפגעה מזינוק בהוצאות מימון: הרווח הנקי התכווץ ב-98% ברבעון
קבוצת אייס אוטו דיפו, שבשליטת קבוצת גאון וקבוצת זבידה, פרסמה אמש לאחר סיום המסחר את דו"חותיה הכספיים לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008.
את הרבעון השלישי של השנה סיימה החברה עם צמיחה של 10.5% בהכנסות, אשר הסתכמו ב-214.2 מיליון שקל לעומת 193.94 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ב-575.2 מיליון שקל, גידול של 13.4% בהשוואה להכנסות של 507.35 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הנקי של החברה הסתכם ברבעון השלישי ב-82 אלף שקל, לעומת 5.43 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 98.48%. בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה רשמה החברה רווח נקי של 10.31 מיליון שקל, ירידה של 33.5% בהשוואה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד.
הוצאות המימון נטו הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב-9.98 מיליון שקל לעומת 2.75 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה נובעת, בין היתר, בשל העלייה במדד המחירים לצרכן אשר גרמה להוצאות מימון גבוהות בגין אגרות החוב של החברה, הצמודות למדד.
ב-12 באוקטובר הודיעה החברה על רכישה עצמית של אגרות החוב שלה בהיקף של עד 31 מיליון שקל. עד למועד פרסום הדו"חות השלימה החברה, דרך חברה בת שבבעלותה, רכישות אג"ח בהיקף של כ-9.624 מיליון שקל. בעקבות רכישת האג"ח צופה החברה כי יירשם רווח הון כבר ברבעון הרביעי של 2008.
הוצאות המכירה והשיווק הסתכמו ב-72.29 מיליון שקל לעומת 59.09 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2007, גידול של 22.33%. העלייה בהוצאות החברה נובעת, בין היתר, מפתיחתם של 3 סניפים חדשים ומכניסה לפעילויות חדשות, כמו גם מעלייה בהוצאות שכ"ד, התייקרות במחירי הדלקים והחשמל ועלייה בהוצאות כרטיסי אשראי בשל הגידול בשימוש באמצעי תשלום זה על ידי הלקוחות.
נוסף על כך, חלה עלייה בהוצאות הפרסום, בעלויות השכר בסניפים ובעלויות הלוגיסטיקה בשל ההיערכות לעונת החגים, כאשר ההוצאות במסגרת היערכות זו נזקפו במלואן במהלך הרבעון השלישי בעוד שהחגים חלו במהלך הרבעון השלישי (ראש השנה) והרביעי (סוכות) יחדיו. לפיכך, חלק מההכנסות בגין תקופת החגים ייזקף ברבעון הרביעי.
ההון העצמי של החברה הסתכם בתום הרבעון השלישי ב-26.55 מיליון שקל לעומת גירעון של 18.57 מיליון שקל בתום הרבעון המקביל אשתקד.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
משק כספי סגור פירושו שההכנסות מתחום מסוים, במקרה הזה מים, יופנו רק לשירותים הקשורים אליו, כמו תחזוקת תשתיות, השקעה בצנרת וטיפול במים. הדרישה לשמור על משק כזה מבטיחה שהכספים לא יזלגו לתחומים אחרים, וכך מוודאת שההתייעלות תשרת ישירות את הצרכנים.
מי עומד מאחורי יוזמת החקיקה והעבודה המקצועית שקדמה לה?
הצעת החוק מקודמת על ידי שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, אך היא מבוססת על עבודת מטה מקצועית של משרד האנרגיה בראשות מנכ"ל המשרד יוסי דיין. לצידם פעלו גם זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים.
כיצד משפיעה הצעת החוק על תעריפי המים לצרכנים?
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
המהלך צפוי להוזיל את תעריפי המים בטווח הארוך, בזכות ביטול תקורות מיותרות וצמצום מנגנונים כפולים. במשרד האנרגיה סבורים שהתייעלות מבנית וניהולית תביא להפחתת עלויות ותחזיר את משק המים לניהול יעיל, ששומר על טובת הציבור.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה התנאים שיאפשרו לרשות מקומית לנהל את משק המים בעצמה?
רשות מקומית תוכל לוותר על תאגיד מים ולנהל את התחום בעצמה, רק אם תעמוד בקריטריונים כלכליים ותפעוליים שייקבעו על ידי משרד האנרגיה. בין הדרישות: ניהול תקין, יכולת כספית, התחייבות לשקיפות ושמירה על משק כספי סגור.
מה הייתה הביקורת הציבורית המרכזית כלפי תאגידי המים?
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
