אייס אוטו דיפו נפגעה מזינוק בהוצאות מימון: הרווח הנקי התכווץ ב-98% ברבעון
קבוצת אייס אוטו דיפו, שבשליטת קבוצת גאון וקבוצת זבידה, פרסמה אמש לאחר סיום המסחר את דו"חותיה הכספיים לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008.
את הרבעון השלישי של השנה סיימה החברה עם צמיחה של 10.5% בהכנסות, אשר הסתכמו ב-214.2 מיליון שקל לעומת 193.94 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ב-575.2 מיליון שקל, גידול של 13.4% בהשוואה להכנסות של 507.35 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הנקי של החברה הסתכם ברבעון השלישי ב-82 אלף שקל, לעומת 5.43 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 98.48%. בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה רשמה החברה רווח נקי של 10.31 מיליון שקל, ירידה של 33.5% בהשוואה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד.
הוצאות המימון נטו הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב-9.98 מיליון שקל לעומת 2.75 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה נובעת, בין היתר, בשל העלייה במדד המחירים לצרכן אשר גרמה להוצאות מימון גבוהות בגין אגרות החוב של החברה, הצמודות למדד.
ב-12 באוקטובר הודיעה החברה על רכישה עצמית של אגרות החוב שלה בהיקף של עד 31 מיליון שקל. עד למועד פרסום הדו"חות השלימה החברה, דרך חברה בת שבבעלותה, רכישות אג"ח בהיקף של כ-9.624 מיליון שקל. בעקבות רכישת האג"ח צופה החברה כי יירשם רווח הון כבר ברבעון הרביעי של 2008.
הוצאות המכירה והשיווק הסתכמו ב-72.29 מיליון שקל לעומת 59.09 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2007, גידול של 22.33%. העלייה בהוצאות החברה נובעת, בין היתר, מפתיחתם של 3 סניפים חדשים ומכניסה לפעילויות חדשות, כמו גם מעלייה בהוצאות שכ"ד, התייקרות במחירי הדלקים והחשמל ועלייה בהוצאות כרטיסי אשראי בשל הגידול בשימוש באמצעי תשלום זה על ידי הלקוחות.
נוסף על כך, חלה עלייה בהוצאות הפרסום, בעלויות השכר בסניפים ובעלויות הלוגיסטיקה בשל ההיערכות לעונת החגים, כאשר ההוצאות במסגרת היערכות זו נזקפו במלואן במהלך הרבעון השלישי בעוד שהחגים חלו במהלך הרבעון השלישי (ראש השנה) והרביעי (סוכות) יחדיו. לפיכך, חלק מההכנסות בגין תקופת החגים ייזקף ברבעון הרביעי.
ההון העצמי של החברה הסתכם בתום הרבעון השלישי ב-26.55 מיליון שקל לעומת גירעון של 18.57 מיליון שקל בתום הרבעון המקביל אשתקד.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
