מידרוג נוקטת בזהירות: נותנת לאלביט הדמיה ופלאזה סנטרס של זיסר אופק דירוג שלילי
חברת דירוג האשראי מידרוג, הודיעה היום על הצבת החברות אלביט הדמיה והחברה הבת פלאזה סנטרס שבשליטת מוטי זיסר, בדירוג אופק שלילי בשל החרפת אי הוודאות הכלכלית במזרח אירופה ובהודו, בה פועלות החברות.
אלביט הדמיה קיבלה הורדת דירוג של כל סדרות האג"ח מדירוג A1 באופק יציב לדירוג A1 באופק שלילי. פלאזה סנטרס, החברה הבת קיבלה הורדת דירוג של כל סדרות האג"ח מדירוג Aa3 באופק יציב לדירוג Aa3 באופק שלילי.
מידרוג מציינת כי שינוי האופק לשלילי נובע בעיקר מהשקעה עתידית של החברות בפרויקטים בעלי היקף נרחב בהודו, שכן להערכתה המשבר הפיננסי הגלובאלי עלול להשפיע גם על הודו ולהגדיל את רמת החשיפה והסיכון של תמהיל ההשקעות של החברות.
"חשיפת פעילות החברה הבת פלאזה סנטרס לכלכלות מזרח אירופה, עלולה אף היא להרע על התוצאות הפיננסיות של החברה. כך גם חשיפה של כל פעילות אלביט הדמיה ברמת הסולו למשבר הכלכלי בשוקי העולם", מוסיפים במידרוג.
יחד עם זאת, מציינים במידרוג כי הותרת דירוג אג"ח אלביט הדמיה ברמה A1 על כנו וקביעת אופק שלילי בלבד נתמכת ברמת הנזילות הגבוהה של החברה, הן ברמת הסולו והן ברמת האיחוד עם פלאזה סנטרס, ברמת המינוף הנמוכה יחסית של החברה וביכולתה לווסת את הוצאותיה על ידי עיכוב התקדמות בפרויקטים הממומנים מהון עצמי.
נכון לסוף יוני 2008, לאלביט הדמיה יתרות מזומנים בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקלים, היקף חוב נמוך בחברה הבת פלאזה סנטרס ופעילות בתי מלון המגדילים את יכולתה לעמוד בפני זעזועים בשוק הגלובאלי בכלל ובתחום הנדל"ן בפרט. יתרת החוב באג"ח של אלביט הדמיה, נכון לסוף יוני 2008 עומד על כ-2.2 מיליארד שקלים לפירעון החל מאוגוסט 2009 עד אפריל 2013.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
לוויתן בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.19% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
לכתבות נוספות בנושא:
לוויתן
בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
