ת"א סגרה בעליות שערים: כור זינקה יותר מ-22%, כי"ל ירדה כ-3%
המדדים בבורסה בת"א סגרו את יום המסחר במקוצר (בשל חול המועד) בעליות שערים. בפתיחת היום האווירה הייתה חיובית למדי והמסחר נפתח רק לאחר נוהל "פתיחה אנגלית", זאת בשל תנודה של למעלה מ-2.5%. בהמשך היום הספיק המעו"ף לבקר גם הטריטוריה השלילית (מינוס 0.2%) כאשר החוזים בוול סטריט לוחצים ומצביעים בשעה זו על ירידות של למעלה מ-1.5%.
"הפתיחה האנגלית" דוחה את פתיחת המסחר במספר דקות, במידה וישנה תנודה של יותר מ-2.5% במדד ת"א-25 התיאורטי האחרון ביחס למדד הבסיס. לאחר מכן, נבדק מדד ת"א-25 התיאורטי האחרון. אם התנודה בו היא 5% או יותר, נדחה מסחר הפתיחה במניות, בניירות ערך המירים למניות ומופסק המסחר בנגזרים על מניות ועל מדדי מניות לפרק זמן אקראי שבין 45 ל-50 דקות. (
ירידות חדות מתחלפות בעליות חדות
ביום ראשון חוו המשקיעים בבורסה באחד העם את אחד מימי המסחר הסוערים ביותר ויום שלילי במיוחד. ארבעה ימי מנוחה גרמו לבורסה לפתוח פער שלילי של יותר מ-12% מול רוב הבורסות בעולם ולפיכך נשמעו חששות כבדים מפתיחת המסחר בת"א. בסופו של דבר, ולאחר הפסקת מסחר בת שעה, התקיים המסחר כסדרו ובירידות שערים חדות. מדדים במרכז: מדד המעו"ף ירד 3.8% לרמה של 767 הנקודות. מדד ת"א 75 צנח 8.38%. הירידות החדות ביותר פקדו את מדדי הנדל"ן והתל טק שירדו 8.9% ו-11.8%, בהתאמה.
באותו היום, הודיעו מנהיגי אירופה, כי יפעלו יחדיו ובאסטרטגיה אחת כדי לעצור את הדימום הפיננסי ולמנוע מיתון ברחבי היבשת. בתוך כך, לאורך יום שני הכריזו מדינות אירופה השונות, כי יבטחו את הלוואות הבנקים וישתמשו בכספי הממשל כדי למנוע ממלווים גדולים ברחבי אירופה לקרוס.
ההכרזות, יחד עם הצפייה להודעות חיוביות מכיוונה של ארה"ב שלחו בבוקר יום שני את מדדי אירופה ואסיה לזינוקים חדים ביותר - בהונג קונג זינק ההנג-סנג ב-9.5%. בבורסות אירופה ננעל המסחר בעליות של כ-10%.
בכך קטעו הבורסות את אחד משבועות המסחר הקשים ביותר שהותיר את המניות המובילות ברחבי העולם מדממות לאחר שאיבדו יותר מחמישית מערכן.
כולם עובדים להביא לסיום המשבר
בהמשך יום שני, כשעה לפני פתיחת המסחר, אכן פרסם משרד האוצר האמריקני את פרטי תוכניתו לסיוע לבנקים. כמו כן, מפגישת שרי האוצר של מדינות ה-G7 יצאה קריאה למחזור החובות של הבנקים באמצעות כספים ציבוריים. בהודעה הרשמית של 7 המדינות צוין, כי "המצב הנוכחי בשווקים מצריך צעדים דחופים ובלתי שגרתיים ואנחנו נפעל בכל הדרכים האפשריות להפשרת שוקי האשראי. בכל מקרה אופן לא נאפשר למוסד פיננסי גדול וחשוב להגיע למצב של קריסה".
בסופו של יום, בוול סטריט חגגו השוורים ומדד הנאסד"ק הוסיף 11.8% ועלה לרמה של 1,844 נקודות, מדד הדאו ג'ונס טס ב-11.2% וננעל ברמה של 9,398 נקודות, העלייה היומית הגבוהה ביותר מאז 1932.
למחרת, יום שלישי, המשיכו לצאת הבהרות והודעות מוושינגטון - הנרי פולסון ובן ברננקי מסרו, כי כל בנק שהיה מעוניין למכור את מניותיו לממשלה, יקבל הזרמת הון מהממשל האמריקני, בתנאי שיעמוד בכללים מסוימים שנועדו להגן על משלמי המיסים. שר האוצר פולסון אמר כי "הצעדים החשובים נעשים בכדי שהבנקים לא ייקחו את ההון כדי לאגור אותו, אלא כדי להשתמש בו".
ההודעות מבירת ארה"ב עזרו לשמור על המומנטום החיובי ביבשת אירופה אך לא הצליחו לשמר את המגמה החיובית בניו יורק. ובכך, אתמול נסגר יום המסחר בירידות שערים. כאשר הדאו ג'ונס השיל 0.8%, מדד ה-S&P 500 ירד אף הוא 0.5%, ומדד הנאסד"ק צנח 3.5%.
מדד המעו"ף סגר בעליה של 0.71% לרמה של 773 נקודות. מדד ת"א-75 רשם עלייה של 5.92% ומדד הבנקים טיפס 0.77%.
מניות במרכז
מניות הבנקים הגדולות בישראל פועלים, דיסקונט ולאומי ריכזו היום עניין ברקע לצעדי ממשלות אירופה וארה"ב בכלל ולאור ההודעה על ביטוח חובות הבנקים במדינות, בפרט.
בתוך כך, בנק הפועלים שחרר ביום שני בבוקר תחזית בה הוא צופה, כי הרווח במחצית השנייה של 2008 יעבור את 1 מיליארד שקל. לפיכך, תשואת הרווח הנקי להון העצמי לשנת 2008 צפויה להיות בסדר גודל של בין 0% ל- 2% והתשואה השנתית מפעולות רגילות, בשים לב להפסדים החריגים ברבעון הראשון (מחיקת השקעות מניירות ערך מגובי נכסים), צפויה להיות שלילית בין 3% ל- 1%. להודעת
מניית אלביט הדמיה סגרה בזינוק של 13.77% לאחר שהחברה הודיעה כי תעמיד 50 מיליון ד' לרכישת עצמית של אג"חים.
החברות בקבוצתו של נוחי דנקנר, אידיבי פיתוח, דיסקונט השקעות ובעיקר כור, בולטות היום ברקע להודעת האחרונה, כי רכשה נתח של 3% ממניות קרדיט סוויס בתמורה לסכום כולל של כ-1.2 מיליארד פרנק שוויצרי. העסקה שבוצעה בעיתוי מעולה, מבחינת מניית קדיט סוויס, הניבה לכור רווח של כ-300 מיליון דולר על הנייר כבר ביום שני. לידיעה המלאה על -
מניית כיל סגרה בירידה של כ-3% למרות עליות שערים במחירי מניות הדשנים בסיכום כולל של שני ימי המסחר האחרונים. התחזקות המחירים שלחה את מניותיהן של פוטאש ומוסאיק לזינוקים של 7.6% ו-8.9% בהתאמה, בשני ימי המסחר האחרונים. כמו כן, מניית אגריום זינקה ב-12.7%. K+S טיפסה 13.5% ביומיים האחרונים. נציין, כי במסחר לילי בהונג קונג משיל מחיר הנפט 63 סנט מערכו בהמשך לירידה אמש בניו יורק.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
