פישר רק מיתן את הירידות בבורסה: אפריקה צנחה עוד 4.9%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בירידות שערים, זאת בהתאם למגמה באירופה ולאחר שאתמול ראינו ירידות חדות במסחר בוול סטריט. עם זאת, הודעתו של בנק ישראל, כי יגדיל את תוכנית רכישת הדולרים לסכום של 100 מיליון דולר ליום, מיתנה את ירידות השערים במעו"ף שקודם לכן עמדו על למעלה מ-1%.
בסיכום שבועי רשמו המדדים מגמה מעורבת. המעו"ף נחלש בכ-0.6% ואילו מדד ת"א-75 התחזק בשיעור של כ-0.5%. מדד הנדל"ן איבד קרוב ל-3% מערכו.
ביום שלישי הקרוב יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש יוני לאחר 2 מדדים גבוהים ברציפות שהקפיצו את האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים לרמה של 5.4%, הרבה מעבר ליעד העליון של בנק ישראל (3%). בעיית האינפלציה של ישראל ידועה, אך
בתוך כך, מניות לאומי ודיסקונט רשמו היום ירידות שערים חדות, ברקע לנפילות במניות פאני-מיי ופרדי-מק. לפני מספר ימים פרסמו ב-Bizportal כי
בהמשך לחדשות שליליות מהמערב, סקר של 63 כלכלנים שנערך ע"י בלומברג הצביע על כך שהתרחבות הכלכלה האמריקנית עשויה להאט לקצב האיטי ביותר בשש השנים האחרונות במהלך הרבעון הרביעי, אחרי שהשפעת תוכנית התמריצים הפדרלית תתמוגג.
במדדים המובילים: מדד ת"א 25 ירד 0.32% לרמה של 1,023 נקודות, מדד ת"א 100 השיל 0.51% ומדד ת"א-75 איבד 1.59%.
מניות במרכז
מניות אפריקה נכסים רשמו היום מימוש של קרוב ל-4% לאחר שזינקו אתמול ב-8%, בהמשך להודעת החברה, כי במסגרת הליכי המשא ומתן שהתנהלו עד כה עם נציגי קבוצת עזריאלי, וטרם הסתיימו, גובשו מספר הבנות עקרוניות - שווי הזכויות בהם מחזיקי החברה הנמכרות לצורכי העסקה, נאמדים על כ- 1.8 מיליארד שקל.
מניות כי"ל והחברה לישראל נסחרו היום בניגוד למגמה ורשמו עליות בעקבות
חברת אלביט מערכות הודיעה אתמול, כי חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם Alliant Techsystems לצורך פיתוח טיל המונחה לייזר שיקרא GATR-L. הפיתוח החדש מאפשר דיוק רב לשם יירוט של כל המטוסים, וכן מערכת אוויריות. הטיל מכיל לייזר מיוחד לשם השגת דיוק רב כנגד מטרות נעות.
קולינס סטיוארט חזר מכנס משקיעים של סרגון, טאואר ואורכית. האנליסטים ציינו כי מנכ"ל סרגון אמר כי החברה תעמוד בצמיחה של 25%-30% השנה, כפי שהצהירו בתחילת השנה. בנוסף, האנליסטים מסרו כי רכישת ג'אז על ידי טאואר מתקדמת לפי הציפיות ותושלם עד סוף ספטמבר, וכי הרכישה תתרום לחברה ומהווה חדשות טובות לטאואר. לגבי אורכית, האנליסטים אמרו כי כרגע אין שינוי, והחברה מדגימה את משפחת מוצרי ה-CM 4000 שאמורים להוות מנוע צמיחה בעתיד.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
