פישר רק מיתן את הירידות בבורסה: אפריקה צנחה עוד 4.9%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בירידות שערים, זאת בהתאם למגמה באירופה ולאחר שאתמול ראינו ירידות חדות במסחר בוול סטריט. עם זאת, הודעתו של בנק ישראל, כי יגדיל את תוכנית רכישת הדולרים לסכום של 100 מיליון דולר ליום, מיתנה את ירידות השערים במעו"ף שקודם לכן עמדו על למעלה מ-1%.
בסיכום שבועי רשמו המדדים מגמה מעורבת. המעו"ף נחלש בכ-0.6% ואילו מדד ת"א-75 התחזק בשיעור של כ-0.5%. מדד הנדל"ן איבד קרוב ל-3% מערכו.
ביום שלישי הקרוב יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש יוני לאחר 2 מדדים גבוהים ברציפות שהקפיצו את האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים לרמה של 5.4%, הרבה מעבר ליעד העליון של בנק ישראל (3%). בעיית האינפלציה של ישראל ידועה, אך
בתוך כך, מניות לאומי ודיסקונט רשמו היום ירידות שערים חדות, ברקע לנפילות במניות פאני-מיי ופרדי-מק. לפני מספר ימים פרסמו ב-Bizportal כי
בהמשך לחדשות שליליות מהמערב, סקר של 63 כלכלנים שנערך ע"י בלומברג הצביע על כך שהתרחבות הכלכלה האמריקנית עשויה להאט לקצב האיטי ביותר בשש השנים האחרונות במהלך הרבעון הרביעי, אחרי שהשפעת תוכנית התמריצים הפדרלית תתמוגג.
במדדים המובילים: מדד ת"א 25 ירד 0.32% לרמה של 1,023 נקודות, מדד ת"א 100 השיל 0.51% ומדד ת"א-75 איבד 1.59%.
מניות במרכז
מניות אפריקה נכסים רשמו היום מימוש של קרוב ל-4% לאחר שזינקו אתמול ב-8%, בהמשך להודעת החברה, כי במסגרת הליכי המשא ומתן שהתנהלו עד כה עם נציגי קבוצת עזריאלי, וטרם הסתיימו, גובשו מספר הבנות עקרוניות - שווי הזכויות בהם מחזיקי החברה הנמכרות לצורכי העסקה, נאמדים על כ- 1.8 מיליארד שקל.
מניות כי"ל והחברה לישראל נסחרו היום בניגוד למגמה ורשמו עליות בעקבות
חברת אלביט מערכות הודיעה אתמול, כי חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם Alliant Techsystems לצורך פיתוח טיל המונחה לייזר שיקרא GATR-L. הפיתוח החדש מאפשר דיוק רב לשם יירוט של כל המטוסים, וכן מערכת אוויריות. הטיל מכיל לייזר מיוחד לשם השגת דיוק רב כנגד מטרות נעות.
קולינס סטיוארט חזר מכנס משקיעים של סרגון, טאואר ואורכית. האנליסטים ציינו כי מנכ"ל סרגון אמר כי החברה תעמוד בצמיחה של 25%-30% השנה, כפי שהצהירו בתחילת השנה. בנוסף, האנליסטים מסרו כי רכישת ג'אז על ידי טאואר מתקדמת לפי הציפיות ותושלם עד סוף ספטמבר, וכי הרכישה תתרום לחברה ומהווה חדשות טובות לטאואר. לגבי אורכית, האנליסטים אמרו כי כרגע אין שינוי, והחברה מדגימה את משפחת מוצרי ה-CM 4000 שאמורים להוות מנוע צמיחה בעתיד.
.jpg)
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
