פישר רק מיתן את הירידות בבורסה: אפריקה צנחה עוד 4.9%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בירידות שערים, זאת בהתאם למגמה באירופה ולאחר שאתמול ראינו ירידות חדות במסחר בוול סטריט. עם זאת, הודעתו של בנק ישראל, כי יגדיל את תוכנית רכישת הדולרים לסכום של 100 מיליון דולר ליום, מיתנה את ירידות השערים במעו"ף שקודם לכן עמדו על למעלה מ-1%.
בסיכום שבועי רשמו המדדים מגמה מעורבת. המעו"ף נחלש בכ-0.6% ואילו מדד ת"א-75 התחזק בשיעור של כ-0.5%. מדד הנדל"ן איבד קרוב ל-3% מערכו.
ביום שלישי הקרוב יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש יוני לאחר 2 מדדים גבוהים ברציפות שהקפיצו את האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים לרמה של 5.4%, הרבה מעבר ליעד העליון של בנק ישראל (3%). בעיית האינפלציה של ישראל ידועה, אך
בתוך כך, מניות לאומי ודיסקונט רשמו היום ירידות שערים חדות, ברקע לנפילות במניות פאני-מיי ופרדי-מק. לפני מספר ימים פרסמו ב-Bizportal כי
בהמשך לחדשות שליליות מהמערב, סקר של 63 כלכלנים שנערך ע"י בלומברג הצביע על כך שהתרחבות הכלכלה האמריקנית עשויה להאט לקצב האיטי ביותר בשש השנים האחרונות במהלך הרבעון הרביעי, אחרי שהשפעת תוכנית התמריצים הפדרלית תתמוגג.
במדדים המובילים: מדד ת"א 25 ירד 0.32% לרמה של 1,023 נקודות, מדד ת"א 100 השיל 0.51% ומדד ת"א-75 איבד 1.59%.
מניות במרכז
מניות אפריקה נכסים רשמו היום מימוש של קרוב ל-4% לאחר שזינקו אתמול ב-8%, בהמשך להודעת החברה, כי במסגרת הליכי המשא ומתן שהתנהלו עד כה עם נציגי קבוצת עזריאלי, וטרם הסתיימו, גובשו מספר הבנות עקרוניות - שווי הזכויות בהם מחזיקי החברה הנמכרות לצורכי העסקה, נאמדים על כ- 1.8 מיליארד שקל.
מניות כי"ל והחברה לישראל נסחרו היום בניגוד למגמה ורשמו עליות בעקבות
חברת אלביט מערכות הודיעה אתמול, כי חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם Alliant Techsystems לצורך פיתוח טיל המונחה לייזר שיקרא GATR-L. הפיתוח החדש מאפשר דיוק רב לשם יירוט של כל המטוסים, וכן מערכת אוויריות. הטיל מכיל לייזר מיוחד לשם השגת דיוק רב כנגד מטרות נעות.
קולינס סטיוארט חזר מכנס משקיעים של סרגון, טאואר ואורכית. האנליסטים ציינו כי מנכ"ל סרגון אמר כי החברה תעמוד בצמיחה של 25%-30% השנה, כפי שהצהירו בתחילת השנה. בנוסף, האנליסטים מסרו כי רכישת ג'אז על ידי טאואר מתקדמת לפי הציפיות ותושלם עד סוף ספטמבר, וכי הרכישה תתרום לחברה ומהווה חדשות טובות לטאואר. לגבי אורכית, האנליסטים אמרו כי כרגע אין שינוי, והחברה מדגימה את משפחת מוצרי ה-CM 4000 שאמורים להוות מנוע צמיחה בעתיד.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
