פישר רק מיתן את הירידות בבורסה: אפריקה צנחה עוד 4.9%

באירופה נסחרים המדדים בירידות של עד 2.5%. לאומי נפלה 3.3%. מחזור המסחר הסתכם ב-1.8 מיליארד ש'
אריאל אטיאס |

המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בירידות שערים, זאת בהתאם למגמה באירופה ולאחר שאתמול ראינו ירידות חדות במסחר בוול סטריט. עם זאת, הודעתו של בנק ישראל, כי יגדיל את תוכנית רכישת הדולרים לסכום של 100 מיליון דולר ליום, מיתנה את ירידות השערים במעו"ף שקודם לכן עמדו על למעלה מ-1%.

בסיכום שבועי רשמו המדדים מגמה מעורבת. המעו"ף נחלש בכ-0.6% ואילו מדד ת"א-75 התחזק בשיעור של כ-0.5%. מדד הנדל"ן איבד קרוב ל-3% מערכו.

ביום שלישי הקרוב יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש יוני לאחר 2 מדדים גבוהים ברציפות שהקפיצו את האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים לרמה של 5.4%, הרבה מעבר ליעד העליון של בנק ישראל (3%). בעיית האינפלציה של ישראל ידועה, אך כי השפעותיה על הכלכלה יכולות להיות הרבה יותר הרסניות מכפי שחושבים רבים. "הכלכלה הישראלית היא ייחודית כי 50% מהחוב הוא צמוד מדד - מסוכן מאוד".

בתוך כך, מניות לאומי ודיסקונט רשמו היום ירידות שערים חדות, ברקע לנפילות במניות פאני-מיי ופרדי-מק. לפני מספר ימים פרסמו ב-Bizportal כי של החברות והמשקיעים חוששים שהצרות בחברות האמריקניות יפגעו בשני הבנקים הישראלים.

בהמשך לחדשות שליליות מהמערב, סקר של 63 כלכלנים שנערך ע"י בלומברג הצביע על כך שהתרחבות הכלכלה האמריקנית עשויה להאט לקצב האיטי ביותר בשש השנים האחרונות במהלך הרבעון הרביעי, אחרי שהשפעת תוכנית התמריצים הפדרלית תתמוגג.

במדדים המובילים: מדד ת"א 25 ירד 0.32% לרמה של 1,023 נקודות, מדד ת"א 100 השיל 0.51% ומדד ת"א-75 איבד 1.59%.

מניות במרכז

מניות אפריקה נכסים רשמו היום מימוש של קרוב ל-4% לאחר שזינקו אתמול ב-8%, בהמשך להודעת החברה, כי במסגרת הליכי המשא ומתן שהתנהלו עד כה עם נציגי קבוצת עזריאלי, וטרם הסתיימו, גובשו מספר הבנות עקרוניות - שווי הזכויות בהם מחזיקי החברה הנמכרות לצורכי העסקה, נאמדים על כ- 1.8 מיליארד שקל.

מניות כי"ל והחברה לישראל נסחרו היום בניגוד למגמה ורשמו עליות בעקבות . בבית ההשקעות קרדיט סוויס התחילו לסקר היום את המניה בהמלצת "תשואת יתר". האנליסטים מצמידים לה מחיר יעד של לא פחות מ-109 שקל, מחיר הגבוה ב-57% ממחיר המניה כיום בשוק. ב-ubs מסרו, כי "הירידות אינן ברורות ואנו ממשיכים לשמור על תחזיות חיוביות לשנים הקרובות".

חברת אלביט מערכות הודיעה אתמול, כי חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם Alliant Techsystems לצורך פיתוח טיל המונחה לייזר שיקרא GATR-L. הפיתוח החדש מאפשר דיוק רב לשם יירוט של כל המטוסים, וכן מערכת אוויריות. הטיל מכיל לייזר מיוחד לשם השגת דיוק רב כנגד מטרות נעות.

קולינס סטיוארט חזר מכנס משקיעים של סרגון, טאואר ואורכית. האנליסטים ציינו כי מנכ"ל סרגון אמר כי החברה תעמוד בצמיחה של 25%-30% השנה, כפי שהצהירו בתחילת השנה. בנוסף, האנליסטים מסרו כי רכישת ג'אז על ידי טאואר מתקדמת לפי הציפיות ותושלם עד סוף ספטמבר, וכי הרכישה תתרום לחברה ומהווה חדשות טובות לטאואר. לגבי אורכית, האנליסטים אמרו כי כרגע אין שינוי, והחברה מדגימה את משפחת מוצרי ה-CM 4000 שאמורים להוות מנוע צמיחה בעתיד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".