יוצאים מהאפיק הצמוד? עשינו רשימת בעד ונגד
בימים האחרונים סערה עוברת על שוק האג"ח המקומי. לאחר עליות שערים מרשימות שצברו אגרות החוב הממשלתיות הצמודות מתחילת השנה, נראה כי המשקיעים יוצאים כיום מהאפיקים הצמודים הן הממשלתי והן הקונצרני והאפיק היחידי שצבוע בירוק הינו האפיק השקלי.
האם זה נכון כעת לצאת מהאפיק הצמוד ולעבור לשקלי?
בדקנו מספר כוחות הפועלים בעד ונגד מהלך זה:
בעד:
1. שוק המק"מ מגלם כיום העלאת ריבית לכ- 4.5% עד סוף השנה. להערכתנו, הריבית בסוף השנה צפויה לעמוד על כ-4.25% ולכן השוק מגלם עליית ריבית גבוהה מדי. יש לזכור, כי בנק ישראל נמצא כרגע במצב מאד רגיש, אמנם מצד אחד האינפלציה במשק גבוהה וקיימים לחצים אינפלציוניים פנימיים, אך מנגד, העלאות ריבית תומכות בהיחלשות הדולר וזו פוגעת ביצואנים. בנוסף, עליית הריבית מייקרת את האשראי ומכבידה על התרחבות הפעילות הכלכלית במשק.
מכאן שלהערכתנו, הנגיד אמנם ימשיך במסע העלאות ריבית מדודות ולאורך זמן, אך אינו צפוי לעלות את הריבית לרמה של מעל 4.25% עד סוף השנה. כיוון שהשוק כבר מגלם העלאות ריבית גבוהות מרמה של4.25% הרי שהסכנה לעליית תשואות באפיק השקלי לנוכחי העלאות הריבית של הבנק המרכזי יורדת.
2. האינפלציה המגולמת באגרות החוב השקליות עומדת על כ- 3.8% בטווח הקצר וכ- 3% בטווח הארוך, להערכתנו, בטווח הקצר האינפלציה המגולמת היא הגיונית, אך לגלם אינפלציה ממוצעת של 3% בממוצע לכול אחת מה 5-10 השנים הקרובות נראה לי קצת מוגזם. בעניין זה נזכיר, כי האטה העולמית צפויה לתת את אותותיה על המשק בעיקר במחצית השנייה של שנת 2008 ובתחילת שנת 2009 וזאת צפויה לגרור ירידה בביקושים ולכן גם התמתנות של הלחצים האינפלציוניים בטווח הבינוני - ארוך.
3. שיפוע העקום – אנו מודדים את שיפוע העקום כהפרש בתשואה של אג"ח ממשלתי מסדרה 0217 (סדרה בעלת מח"מ ארוך של 6.9 שנים) לעומת שחר מסדרה 2667 (סדרה בעלת מח"מ קצר של כשנה וחצי). השיפוע כיום עומד על 147 נקודות בסיס, כאשר בממוצע בשנה האחרונה השיפוע עמד על 105.9. השיפוע הכי גבוה שנרשם השנה היה כ-180 נקודות בסיס וזאת בעקבות הורדות ריבית חדות שעשה בנק ישראל לרמה של 3.25% בחודש אפריל השנה.
תהליך העלאת הריבית שהחל בחודשים האחרונים פועל להתמתנות השיפוע של העקום השקלי, כיוון שהחלק הקצר של העקום כבר מגלם את העלאות הריבית הצפויות בשנה הקרובה ואף יותר מכך (כפי שהסברנו לעיל), סביר שהצטמצמות השיפוע תגיע מכיוון של ירידת תשואות בחלקו הבינוני – ארוך של עקום התשואות השקלי.
נגד:
במילה אחת- אינפלציה.
לא עושה רושם שהאינפלציה בארץ מתמתנת. המדדים הקרובים עדין צפויים להיות חיוביים וגבוהים בהשוואה היסטורית. האינפלציה נתמכת בביקושים מקומיים חזקים כפי שמוכיחים נתוני גביית המיסים העקיפים של הממשלה שיצאו גבוהים מהמתוכנן. אני מעריך כי צפויות עוד הפתעות כלפי מעלה במדדים הקרובים מהסיבות הבאות:
1. היכולת של המודלים לחזות באופן מדויק את המדדים בתקופה הקרובה נמוכה יחסית וזאת בשל חלחול של העלייה במחיר האנרגיה והסחורות לתוך מוצרי המשנה, חלחול שכמעט בלתי ניתן לאמידה.
2. בשנה האחרונה חלה התנתקות בין מחירי השכירות ובין הדולר, כאשר יותר ויותר חוזי שכירות חדלו להיות צמודי דולר. אם בעבר היה מספיק כי בנק ישראל יעלה את הריבית ויחזק את השקל וזה השפיע על מחירי השכירות ומשם לירידה באינפלציה, הריי שההתנתקות מהחוזים הדולרים תקשה בימים אלו על בנק ישראל לרסן את האינפלציה בטווח הקצר.
3. משבר בשוק המים בישראל– לכולנו יצא לראות את שלטי החוצות עליהם רשום כי ישראל עוברת מאדום לשחור. שלטים אלו הם חלק מקמפיין התרעה על מצב הכנרת. חוסר בגשמים והטמפרטורות הגבוהות מייבשות את הכנרת שנמצאת כיום בשפל של 5 שנים ומפלסה גבוה רק ב-200 ס"מ מהקו השחור. ההשלכות של התייבשות הכנרת צפויות להיות מיידיות: מחירי המים לגינון ציבורי צפויים לעלות ב-90%. בנוסף, תקוצץ הקצאת המים השפירים לחקלאות בשיעור של כ-33%. משמעות הקיצוץ היינו ייבוש של אזורים חקלאיים שלמים, צמצום בהיצע ועליה דרמטית של מחיר התוצרת החקלאית.
לסיכום:
להערכתנו, האינפלציה עדיין לא אמרה את המילה האחרונה והמהלך שנעשה בשוק בימים האחרונים אינו אלא מהלך של מימושים בריא. האינפלציה צפויה להפתיע כלפי מעלה בחודשים הקרובים ומכאן שהמלצתנו היא אחזקה ברכיב הצמוד במח"מ קצר -בינוני בדירוגים גבוהים ואג"ח מדינה. בנוסף, רצוי גם לגוון את תיק ההשקעות באחזקה שקלית, בעיקר במח"מ הבינוני והארוך.
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
קק"ל אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
ביט, צילום: אתר החברהביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
לאחר השקת “כיסים” ייעודיים והטענת יתרה בכרטיס אשראי, אפליקציית התשלומים של בנק הפועלים משיקה פיקדון קצר טווח בריבית שנתית של 4%; בין 10 ל-20 אלף שקל, לתקופה של שלושה חודשים; זה טוב, אבל זה רק עד ל-20 אלף שקל!
אפליקציית ביט (bit) מנסה להתרחק מהתדמית של "אפליקציית העברות" ומעמיקה את הפעילות בתחום הפקדונות. החברה הודיעה כי תאפשר למשתמשים להפקיד כספים לפיקדון קצר טווח נושא ריבית שנתית של 4% לתקופה של שלושה חודשים. מדובר בפיקדון סגור, כלומר לא ניתן למשוך את הכסף לפני תום התקופה. עם סיום שלושת החודשים, הקרן והריבית ייפרעו אוטומטית ויועברו ליתרה באפליקציה או ישירות לחשבון הבנק של המשתמש, אם הסכום חורג מהמגבלה המקסימלית באפליקציה.
הפיקדון ניתן לפתיחה החל מסכום של 10 שקלים בלבד ועד לתקרה של 20 אלף שקל שזה גם גובה היתרה המרבית בביט. הריבית הקבועה שקבעה החברה גבוהה מהממוצע בפיקדונות דומים במערכת הבנקאית: לפי נתוני בנק ישראל לחודש ספטמבר, הריבית הממוצעת על פיקדונות לתקופה של עד שלושה חודשים עמדה על כ-3.26%, בעוד בבנק הפועלים עצמו עמד הממוצע על כ-3.74% - פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
ככה, ביט למעשה מתחרה לא רק באפליקציות תשלומים אחרות אלא גם בבנקים המסורתיים ובבנקים הדיגיטליים. לדוגמה, הבנק הדיגיטלי וואן זירו מציע ריבית של 4% על פיקדון חודשי, ובנק ירושלים מציע ריבית של 4.43% לתקופה של חודשיים-שלושה שזה בעצם ממקם את ביט קרוב לקצה העליון של טווח הריביות הקבועות הקצרות.
אחרי ה"כיסים" מגיע הפקדון
המהלך הנוכחי הוא חוליה נוספת בשרשרת של צעדים שנועדו לבסס את ביט כשחקנית פיננסית. בשבועות האחרונים השיקה החברה יכולת לפתוח “כיסים” ייעודיים לניהול כספים, שדרכם ניתן להפריד תקציבים למטרות שונות - למשל עסק קטן, חיסכון לחופשה או הוצאות משפחתיות. במקביל נוספה גם האפשרות להטעין כסף באמצעות כרטיס אשראי, מה שמאפשר שימוש נוח וגמיש יותר באפליקציה.
- השימוש באפליקציות תשלום בישראל: רוב התשלומים בביט ופייבוקס – עד 300 שקל
- החל מ-2025: ביט תתחיל לגבות עמלות מהמשתמשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה האחרונה ביט גם ביטלה את ההעברה האוטומטית של כספים חזרה לחשבון הבנק, כך שהיתרה באפליקציה נשארת זמינה ויוצרת ל פועלים 1.92% הכנסות ריבית על כספי המשתמשים. בנוסף, בתחילת השנה ביט החלה לגבות עמלה של 0.6% מבתי עסק בעלי היקף פעילות חודשי מעל 25 אלף שקל מה שמראה על ניסיון נוסף למקסם את הרווחיות של הפלטפורמה.
