אלרון משלמת את המחיר של חברות הבנות: רושמת הפסד של 12.1 מיליון ד' ברבעון

דורון בירגר: "ברבעון הראשון של 2008 המשכנו לפעול לבניית חברות הקבוצה. במהלך הרבעון, מרבית החברות הצעירות התקדמו בפיתוח מוצריהן, וחלקן צמחו במכירות"
ישראל הס |

אלרון (ELRN) תעשיה אלקטרונית, מקבוצת אי.די.בי, פרסמה אתמול לאחר סגירת המסחר בבורסה בת"א תוצאות כספיות לרבעון הראשון לשנת 2008 כשבשורה התחתונה מציגה החברה הפסד. אלרון תקיים היום (ב') בשעה 17:00

שיחת ועידה.

ההפסד הנקי ברבעון הראשון לשנת 2008 הסתכם ב-12.1 מיליון דולר (0.41 דולר למניה), ונבע בעיקר מחלקה של אלרון בהפסדי חברות הקבוצה בסך 10.1 מיליון דולר, הכולל הפחתת מחקר ופיתוח בתהליך בסך 4.5 מיליון דולר כתוצאה מאיחוד לראשונה של תוצאות חברת אימפליינט ברבעון הראשון לשנת 2008.

הרווח הנקי אשר נרשם ברבעון הראשון של שנת 2007 הסתכם ב-2.6 מיליון דולר (0.09 דולר למניה), ונבע בעיקר מרווח (נטו מהשפעת המס) בסך 9.1 מיליון דולר בעקבות המיזוג בין נטויז'ן, ברק וגלובקול אשר הושלם בינואר 2007. רווח זה קוזז על ידי חלקה של אלרון בהפסדי חברות הקבוצה שהסתכם בכ-7.4 מיליון דולר.

ביום 13 במרץ, 2008, הודיעה אלרון כי החליטה לאמץ החל מיום 1 בינואר, 2008 את תקן מספר 159 של המוסד לתקינה חשבונאית האמריקאית, לגבי השקעות בחברות פרטיות לא מאוחדות בדוחות הכספיים של אלרון הערוכים לפי כללי החשבונאות בארה"ב.

לאחר בחינה נוספת, הגיעה אלרון למסקנה כי אימוץ התקן אינו מעשי. החברה תמשיך ליישם את אותה המדיניות החשבונאית, בקשר להשקעותיה בחברות הקבוצה, אשר יושמה עד ליום 31 בדצמבר, 2007. החברה תתקן את דוחותיה הכספיים ואת דוח ההנהלה לשנת 2007 בהתאם. לתיקונים אלה אין השפעה על התוצאות המדווחות.

ההון העצמי של אלרון הסתכם ביום 31 במרץ, 2008 בכ-254.9 מיליון דולר, אשר היווה כ-83% מסך המאזן, בהשוואה לכ-297.5 מיליון דולר, אשר היווה כ-91% מסך המאזן ביום 31 בדצמבר, 2007.

דורון בירגר, מנכ"ל ונשיא אלרון אמר כי "ברבעון הראשון של 2008 המשכנו לפעול לבניית חברות הקבוצה. במהלך הרבעון, מרבית החברות הצעירות התקדמו בפיתוח מוצריהן, וחלקן צמחו במכירות. בנוסף המשכנו להשקיע בחברות הקבוצה ובחברות חדשות, וכן הוקמו שתי חברות חדשות באר די סי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: