אלרון משלמת את המחיר של חברות הבנות: רושמת הפסד של 12.1 מיליון ד' ברבעון

דורון בירגר: "ברבעון הראשון של 2008 המשכנו לפעול לבניית חברות הקבוצה. במהלך הרבעון, מרבית החברות הצעירות התקדמו בפיתוח מוצריהן, וחלקן צמחו במכירות"
ישראל הס |

אלרון (ELRN) תעשיה אלקטרונית, מקבוצת אי.די.בי, פרסמה אתמול לאחר סגירת המסחר בבורסה בת"א תוצאות כספיות לרבעון הראשון לשנת 2008 כשבשורה התחתונה מציגה החברה הפסד. אלרון תקיים היום (ב') בשעה 17:00

שיחת ועידה.

ההפסד הנקי ברבעון הראשון לשנת 2008 הסתכם ב-12.1 מיליון דולר (0.41 דולר למניה), ונבע בעיקר מחלקה של אלרון בהפסדי חברות הקבוצה בסך 10.1 מיליון דולר, הכולל הפחתת מחקר ופיתוח בתהליך בסך 4.5 מיליון דולר כתוצאה מאיחוד לראשונה של תוצאות חברת אימפליינט ברבעון הראשון לשנת 2008.

הרווח הנקי אשר נרשם ברבעון הראשון של שנת 2007 הסתכם ב-2.6 מיליון דולר (0.09 דולר למניה), ונבע בעיקר מרווח (נטו מהשפעת המס) בסך 9.1 מיליון דולר בעקבות המיזוג בין נטויז'ן, ברק וגלובקול אשר הושלם בינואר 2007. רווח זה קוזז על ידי חלקה של אלרון בהפסדי חברות הקבוצה שהסתכם בכ-7.4 מיליון דולר.

ביום 13 במרץ, 2008, הודיעה אלרון כי החליטה לאמץ החל מיום 1 בינואר, 2008 את תקן מספר 159 של המוסד לתקינה חשבונאית האמריקאית, לגבי השקעות בחברות פרטיות לא מאוחדות בדוחות הכספיים של אלרון הערוכים לפי כללי החשבונאות בארה"ב.

לאחר בחינה נוספת, הגיעה אלרון למסקנה כי אימוץ התקן אינו מעשי. החברה תמשיך ליישם את אותה המדיניות החשבונאית, בקשר להשקעותיה בחברות הקבוצה, אשר יושמה עד ליום 31 בדצמבר, 2007. החברה תתקן את דוחותיה הכספיים ואת דוח ההנהלה לשנת 2007 בהתאם. לתיקונים אלה אין השפעה על התוצאות המדווחות.

ההון העצמי של אלרון הסתכם ביום 31 במרץ, 2008 בכ-254.9 מיליון דולר, אשר היווה כ-83% מסך המאזן, בהשוואה לכ-297.5 מיליון דולר, אשר היווה כ-91% מסך המאזן ביום 31 בדצמבר, 2007.

דורון בירגר, מנכ"ל ונשיא אלרון אמר כי "ברבעון הראשון של 2008 המשכנו לפעול לבניית חברות הקבוצה. במהלך הרבעון, מרבית החברות הצעירות התקדמו בפיתוח מוצריהן, וחלקן צמחו במכירות. בנוסף המשכנו להשקיע בחברות הקבוצה ובחברות חדשות, וכן הוקמו שתי חברות חדשות באר די סי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.