אלרון משלמת את המחיר של חברות הבנות: רושמת הפסד של 12.1 מיליון ד' ברבעון

דורון בירגר: "ברבעון הראשון של 2008 המשכנו לפעול לבניית חברות הקבוצה. במהלך הרבעון, מרבית החברות הצעירות התקדמו בפיתוח מוצריהן, וחלקן צמחו במכירות"
ישראל הס |

אלרון (ELRN) תעשיה אלקטרונית, מקבוצת אי.די.בי, פרסמה אתמול לאחר סגירת המסחר בבורסה בת"א תוצאות כספיות לרבעון הראשון לשנת 2008 כשבשורה התחתונה מציגה החברה הפסד. אלרון תקיים היום (ב') בשעה 17:00

שיחת ועידה.

ההפסד הנקי ברבעון הראשון לשנת 2008 הסתכם ב-12.1 מיליון דולר (0.41 דולר למניה), ונבע בעיקר מחלקה של אלרון בהפסדי חברות הקבוצה בסך 10.1 מיליון דולר, הכולל הפחתת מחקר ופיתוח בתהליך בסך 4.5 מיליון דולר כתוצאה מאיחוד לראשונה של תוצאות חברת אימפליינט ברבעון הראשון לשנת 2008.

הרווח הנקי אשר נרשם ברבעון הראשון של שנת 2007 הסתכם ב-2.6 מיליון דולר (0.09 דולר למניה), ונבע בעיקר מרווח (נטו מהשפעת המס) בסך 9.1 מיליון דולר בעקבות המיזוג בין נטויז'ן, ברק וגלובקול אשר הושלם בינואר 2007. רווח זה קוזז על ידי חלקה של אלרון בהפסדי חברות הקבוצה שהסתכם בכ-7.4 מיליון דולר.

ביום 13 במרץ, 2008, הודיעה אלרון כי החליטה לאמץ החל מיום 1 בינואר, 2008 את תקן מספר 159 של המוסד לתקינה חשבונאית האמריקאית, לגבי השקעות בחברות פרטיות לא מאוחדות בדוחות הכספיים של אלרון הערוכים לפי כללי החשבונאות בארה"ב.

לאחר בחינה נוספת, הגיעה אלרון למסקנה כי אימוץ התקן אינו מעשי. החברה תמשיך ליישם את אותה המדיניות החשבונאית, בקשר להשקעותיה בחברות הקבוצה, אשר יושמה עד ליום 31 בדצמבר, 2007. החברה תתקן את דוחותיה הכספיים ואת דוח ההנהלה לשנת 2007 בהתאם. לתיקונים אלה אין השפעה על התוצאות המדווחות.

ההון העצמי של אלרון הסתכם ביום 31 במרץ, 2008 בכ-254.9 מיליון דולר, אשר היווה כ-83% מסך המאזן, בהשוואה לכ-297.5 מיליון דולר, אשר היווה כ-91% מסך המאזן ביום 31 בדצמבר, 2007.

דורון בירגר, מנכ"ל ונשיא אלרון אמר כי "ברבעון הראשון של 2008 המשכנו לפעול לבניית חברות הקבוצה. במהלך הרבעון, מרבית החברות הצעירות התקדמו בפיתוח מוצריהן, וחלקן צמחו במכירות. בנוסף המשכנו להשקיע בחברות הקבוצה ובחברות חדשות, וכן הוקמו שתי חברות חדשות באר די סי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.