אלרון משלמת את המחיר של חברות הבנות: רושמת הפסד של 12.1 מיליון ד' ברבעון

דורון בירגר: "ברבעון הראשון של 2008 המשכנו לפעול לבניית חברות הקבוצה. במהלך הרבעון, מרבית החברות הצעירות התקדמו בפיתוח מוצריהן, וחלקן צמחו במכירות"
ישראל הס |

אלרון (ELRN) תעשיה אלקטרונית, מקבוצת אי.די.בי, פרסמה אתמול לאחר סגירת המסחר בבורסה בת"א תוצאות כספיות לרבעון הראשון לשנת 2008 כשבשורה התחתונה מציגה החברה הפסד. אלרון תקיים היום (ב') בשעה 17:00

שיחת ועידה.

ההפסד הנקי ברבעון הראשון לשנת 2008 הסתכם ב-12.1 מיליון דולר (0.41 דולר למניה), ונבע בעיקר מחלקה של אלרון בהפסדי חברות הקבוצה בסך 10.1 מיליון דולר, הכולל הפחתת מחקר ופיתוח בתהליך בסך 4.5 מיליון דולר כתוצאה מאיחוד לראשונה של תוצאות חברת אימפליינט ברבעון הראשון לשנת 2008.

הרווח הנקי אשר נרשם ברבעון הראשון של שנת 2007 הסתכם ב-2.6 מיליון דולר (0.09 דולר למניה), ונבע בעיקר מרווח (נטו מהשפעת המס) בסך 9.1 מיליון דולר בעקבות המיזוג בין נטויז'ן, ברק וגלובקול אשר הושלם בינואר 2007. רווח זה קוזז על ידי חלקה של אלרון בהפסדי חברות הקבוצה שהסתכם בכ-7.4 מיליון דולר.

ביום 13 במרץ, 2008, הודיעה אלרון כי החליטה לאמץ החל מיום 1 בינואר, 2008 את תקן מספר 159 של המוסד לתקינה חשבונאית האמריקאית, לגבי השקעות בחברות פרטיות לא מאוחדות בדוחות הכספיים של אלרון הערוכים לפי כללי החשבונאות בארה"ב.

לאחר בחינה נוספת, הגיעה אלרון למסקנה כי אימוץ התקן אינו מעשי. החברה תמשיך ליישם את אותה המדיניות החשבונאית, בקשר להשקעותיה בחברות הקבוצה, אשר יושמה עד ליום 31 בדצמבר, 2007. החברה תתקן את דוחותיה הכספיים ואת דוח ההנהלה לשנת 2007 בהתאם. לתיקונים אלה אין השפעה על התוצאות המדווחות.

ההון העצמי של אלרון הסתכם ביום 31 במרץ, 2008 בכ-254.9 מיליון דולר, אשר היווה כ-83% מסך המאזן, בהשוואה לכ-297.5 מיליון דולר, אשר היווה כ-91% מסך המאזן ביום 31 בדצמבר, 2007.

דורון בירגר, מנכ"ל ונשיא אלרון אמר כי "ברבעון הראשון של 2008 המשכנו לפעול לבניית חברות הקבוצה. במהלך הרבעון, מרבית החברות הצעירות התקדמו בפיתוח מוצריהן, וחלקן צמחו במכירות. בנוסף המשכנו להשקיע בחברות הקבוצה ובחברות חדשות, וכן הוקמו שתי חברות חדשות באר די סי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

בדיקת ביזפורטל: רוב המפקחים על הבנקים עברו למשרות בכירות בבנקים

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: