קולות מעורבים מוועידת הנשיא: "אנחנו בשלב התיקון של המשבר, במחצית השניה - התייצבות"

ועידת הנשיא הינה כנס בינ"ל ראשון מסוגו שיוזם ומוביל נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס. הוועידה מתקיימת בין התאריכים 13-15 במאי 2008 בבנייני האומה בירושלים, בהשתתפות מנהיגי מדינות בעבר ובהווה, אנשי מעשה והוגי דעות, בעלי חזון ומשקיעים, רבנים ויזמים, דמויות מפתח בכלכלה העולמית, במדע ובתרבות.

מיטב האישים והמוחות בכל תחומי החיים. הוועידה תעסוק במגמות אשר צפויות לשרטט את פני "המחר" על היבטיו הישראליים, היהודיים והעולמיים ובאתגרים העתידיים עמם תידרש האנושות להתמודד. הוועידה תביא לידי ביטוי גם את תרומתם של מדינת ישראל והעם היהודי לחברה האנושית.

אריק מסקין, חתן פרס נובל לכלכלה: "המגמה המטרידה של הגלובליזציה – העלייה הדרמטית בחוסר השוויון"

"הגלובליזציה בעשרים השנים האחרונות שיפרה את איכות החיים הממוצעת בצורה דרמטית במדינות רבות, וישראל היא ללא ספק אחת מהן. אולם המגמה המטרידה היא העלייה החדה בחוסר השוויון והפערים ההולכים וגדלים בין עשירים לעניים, שמשפיעים על חסרי המיומנות והכישורים להסתגל לתהליכים החדשים", כך אמר אריק ס. מסקין, חתן פרס נובל לכלכלה בדבריו על גלובליזציה ושוויון במושב "לאן צועדת הכלכלה העולמית" בוועידת הנשיא בירושלים.

לדבריו, "אנחנו לא רוצים לעצור את הגלובליזציה, וממילא לא היינו יכולים לעצור אותה גם לו רצינו. אולם האתגר הגדול של התהליך יהיה לשלב גם את אלה שהודרו מתוך התהליך ונותרו מאחור."

פרופ' יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר, ציין, כי "70% מהצמיחה העולמית מקורם במדינות העולם המתפתח, בעוד שרק 30% מהצמיחה מיוחסים לעולם המפותח. בכל הנוגע להתפתחות השווקים הגלובליים, עלינו להחליף דיסקט ולהכיר בהתפתחויות הללו."

אבי ג'וזף כהן, אסטרטגית השקעות בכירה בגודלמן זאקס

כהן, אמרה, כי היא נשאלת לעתים תכופות – האם הגרוע מכל מאחורינו? בתשובתה אמרה, כי "אין גרוע אחד. אין ספק שמשבר הסאב-פריים גרם לנו לדאגה רבה. בשלוש-ארבע השנים האחרונות היה ניתן לקבל הלוואות בקלות רבה במדי ובתמחור זול מדי, אם כי השיא, בניגוד למה שמקובל לחשוב, לא היה בחודשים האחרונים, כי אם לפני כשנתיים וחצי.

היום אנחנו כבר בשלב התיקון. בשנים האחרונות נרשם גידול שנתי בשיעור של 10%-8% ביצוא, שרק שליש ממנו נובע מחולשתו של הדולר מול המטבעות העיקריים. לכן כבר במחצית השנייה של השנה אנחנו צפויים לראות סימנים של התייצבות וצמיחה חיובית, גם אם לא בשיעורים שהתרגלנו אליהם."

המרכיב השני, לדבריה, הוא מצבו של שוק ההון. ג'וזף כהן ציינה, כי "המרווח במחירי המשכנתאות בין לווים באיכות נמוכה ללווים איכותיים היה קטן מאוד, והתיאבון לסיכונים גדל. אחד התוצרים של המשבר היה דיכוי התיאבון לסיכונים. סיכון כשלעצמו הוא לא דבר רע, בתנאי שהוא מתומחר נכון. אם לא יהיו מלווים, לווים ומשיקיעים – לא תהיה לנו כלכלה."

"השילוב של תיאבון גדול מאוד לסיכונים יחד עם תנודתיות נמוכה מאוד הן בשווקים בארה"ב והן בשווקים העולמיים התהפך בעקבות המשבר, והמשקיעים הפכו לזהירים הרבה יותר. היום כשהתנודתיות חוזרת לטווח הנורמלי, אנחנו רואים גם התייצבות של שוקי המניות והאג"ח. צריך גם לזכור, שרק לפני שנים ספורות, רוב ההתפתחות בשוק ההון העולמי התרכזה בארה"ב, דבר שהטיל אחריות כבדה על מקבלי ההחלטות. אני ממליצה על העברת משקל ועל תמיכה וסיוע להתפתחות שווקים זרים כדי ליצור ביזור רב יותר שיביא ליציבות גדולה יותר."

ג'וזף-כהן הוסיפה, כי נתוני חוסר השוויון בארה"ב, בישראל ובמדינות המתפתחות, נובע בראש ובראשונה מהיווצרות פערים במערכות החינוך. לדבריה, "העלאת רמת הלימודים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים, בהם הילדים ירכשו את הכלים להתמודדות עם הכלכלה העולמית, ונגישות להשכלה גבוהה, הכשרה מקצועית ואף הכשרה להסבת מקצוע הן המפתח לרווחה כלכלית."

ראטן טאטא, יו"ר תאגיד הרכב והתעשייה ההודי טאטא

לדברי, "הודו הייתה מדינה בעלת כלכלה ריכוזית, בה הממשלה הייתה מעורבת גם בהחלטות מיקרו-כלכליות. אולם עם הסרת החסמים, הצמיחה השנתית הממוצעת בהודו הגיעה ל-8.5%, והשגשוג נראה קרוב מתמיד. י

חד עם זאת, לגלובליזציה יש גם השפעות שליליות בדמות חסמי סחר והטלת מכסים על תוצרת הודו, ואפילו נשמעים קולות ביקורת על כך שהודו גוזלת את מטה לחמם של עובדי מגזר ההייטק בארצות הברית. חשוב לנו להדגיש, שלהודו יש רצון אמיתי להשתייך וחוש אחריות מפותח, והייתי רוצה שתינתן להודו הזדמנות וההכרה כמדינה מתפתחת מובילה, גם אם לא נהיה "היצרן של העולם", כפי שסין הפכה להיות."

בהתייחסו לשאלה שהופנתה לכל חברי הפאנל על עתידה של כלכלת ישראל בעשורים הקרובים, ציין פרנקל, כי "הדבר המרכזי שצריך לתת עליו את הדעת הוא השלמת חוק בנק ישראל החדש. היינו עדים לתהליכי חקיקה דומים לגבי 55 בנקים ברחבי העולם, ובכולם הדגש היה על תפקיד הבנק המרכזי כשומר על יציבות המחירים.

אם ביכולתו לתרום גם למטרות נוספות של הממשלה, כדוגמת סיוע לצמיחה, מה טוב. העובדה, שבמהלך כהונתי כנגיד בנק ישראל הגשתי טיוטות חקיקה לשלושה ראשי ממשלה, סיימתי את תפקידי לפני 8 שנים, ועדיין החקיקה לא הושלמה, מהווה עדות למידת החשיבות שמיוחסת לבנק המרכזי בישראל."

דומיניק שטרוס-קאהן, מנכ"ל קרן המטבע העולמית

"אין ספק שכל הנתונים המאקרו-כלכליים – החוב הלאומי והיציבות הפיסקאלית, השתפרו בצורה ניכרת. אולם שיעור העוני הגבוה, ובעיקר הפערים בין ישראל לבין שכנותיה יכולים לעכב את השגשוג הכלכלי בטווח הארוך. לא ניתן להסתמך רק על הגלובליזציה, וישראל חייבת להכיר גם בחשיבותם של היחסים האזוריים. השגשוג של מדינות המזרח התיכון יהיה אחד הגורמים המשפיעים ביותר על השגשוג של ישראל."