שוק הנגזרים מאותת: השלב השני של התיקון נכנס לפעולה

שאלת השאלות כיום היא האם המדדים מצאו את התחתית והאם קיימת בועת סחורות? מצאנו לנכון דווקא להפנות את תשומת הלב לדברים שברקע שלא הכי מעודדים
אריאל אטיאס |

לפני שבוע, כתבתי על כך שבורסת הסחורות של שיקגו צפויה לצאת בהודעה דרמטית בה היא תדרוש מהסוחרים בחוזים העתידיים להגדיל את הביטחונות אותם הם מעמידים. למרות שעד כה הדבר לא קרה, הסימנים בשווקים מאותתים היום כי הדבר קרוב מתמיד. השמועות כמובן גועשות.

אחד מהסממנים החזקים ביותר הוא מספר הפעמים הרב שאנו נתקלים במשפטים הונאה, גניבה ומסחר מוטעה. הסימן המובהק השני הוא, חזרת השימוש במילה "בועה" לצד הצגת מחירי הסחורות המופקעים.

להגדיל את הביטחונות, מה בעצם הכוונה? כיום, אחד מהמכשירים הפיננסים הנפוצים ביותר בשוקי ההון הינו מסחר בנגזרים, על כל רבדיו. ממסחר בחוזים עתידיים על זהב, נפט וסחורות בכלל, דרך מסחר בחוזים על ריבית ה'פד', אופציות על מניות וחוזים על מרווחים.

השימוש בכלים אלו נועד בראשיתו לגידור מפני ירידה או עלייה במחירי הסחורות ולאחר מכן גם כדי לשכלל את שוקי ההון ולהעניק אפשרות להרוויח גם משוק יורד. כדוגמא נסתכל על השימוש שעשה הסוחר שרכש אופציה על מניית בר סטרנס בעלות של 125 אלף דולר בעוד הוא מהמר שהמנייה תרד מתחת ל-10 דולר ממחיר של 60 דולר. שבוע מאוחר יותר נמכרה (עדיין לא סופית) החברה לפי מחיר של 2 דולרים למנייה (ורק נזכיר שב-Bizportal היינו הראשונים להתריע על המהלך של סוחרי האופציות בימים שקדמו לקריסת הבנק).

אבל מה קורה כשהשימוש בכלים אלה נעשה על מנת להטות את השוק או על מנת ליצור מינוף גבוה מאוד ולנפח את השוק.

ניקח דוגמא אקטואלית מהמגרש של הגדולים. קרדיט סוויס (סימול: CS), הודיע היום כי בביקורת פנימית שערך הבנק נמצאו טעויות תמחור שבוצעו ע"י "מספר קטן" של סוחרים. נחזור חודשיים אחורה - ענק הבנקאות הצרפתי, סוסייטה ז'נרל חשף שהסוחר בנגזרים, ג'רום קרווייל, פתח פוזיציות במסחר בחוזים עתידיים על המדדים המובילים באירופה בסך של 73 מיליארד דולר.

טוב, לענייננו. מתחילת 2008 אנו רואים את הבורסות ברחבי העולם קורסות. באסיה, שנחאי הצליחה לרדת כבר 28%, הונג קונג צנחה 21%. באירופה, הדקס הגרמני ירד 21%, הפוטסי 100 צנח 14%. בארה"ב, הנאסד"ק צנח 16.7%, הדאו ג'ונס נפטר מ-8.8%. אצלנו ברמה המקומית, ת"א 25 ירד 17.7% בעוד מדד צנח ביותר מ-30%.

מנגד, הסחורות מטפסות ללא הפסקה, הזהב קבע שיא חדש מעל 1040 דולר לאונקיה, הנפט טיפס ונגע ב-112 דולר לחבית וזה עוד לפני שאני נכנס למחירי סחורות המזון שהרקיעו לשחקים.

מה אני מנסה לומר? זה שראינו כאן 2 פעולות הפוכות, אחת עולה והשניה יורדת, פעולה שתודלקה בעיקר מהמסחר הגובר בנגזרים.

הרבה מניות הולכות להיזרק אל השוק

עכשיו, תדמיינו מצב בו משקיע שעד כה היה צריך להעמיד 100 דולר על מנת לסחור בסחורות לפי שווי של 1000 דולר צריך להעמיד 750 דולר, או סוחר שרוצה להרוויח ממסחר באופציות על מניות נאלץ לשים ביטחונות גבוהים יותר, ותחשבו מה יקרה בשוק.

אתמול מאוחר בלילה, הודיע אחד הברוקרים המובילים בלונדון ללקוחותיו להוסיף כמות כסף משמעותית על-מנת לכסות את הפוזיציות שלהם במסחר בנגזרים. צעד שגרר חששות, כי מיליונים של מניות יזרקו אל השוק.

חברת הברוקראז' הבריטית, אמ.אף גלובל, הודיעה אמש ללקוחותיה, כי הביטחונות ("margin") על מסחר במרווחים (CFDs) יעלה באופן משמעותי - על מדד הפוטסי סמול קאפ והמניות האמריקניות יצרכו המשקיעים לשים 90 אחוזים ועל הפוטסי 250 ומניות אירופאיות ידרשו ביטחונות של 75 אחוזים, זאת בהשוואה לביטחונות של 25% אותם היו צריכים המשקיעים להעמיד עד כה.

הלקוחות קיבלו 2 אפשרויות, להשלים את הכספים הנחוצים במהלך היום או לסגור את הפוזיציות.

הצעד של אמ.אף גרר אחריו חשש מוצדק, כי התנודתיות בשוק תעלה בעוד משקיעים שלא יצליחו לגייס מזומנים או להעביר את השקעותיהם לברוקרים אחרים יאלצו לסגור את הפוזיציות. "אתה עומד לראות הרבה מכירות מאולצות", אמר ברוקר מוביל מלונדון.

אבל מה יקרה עם ספקי מסחר נוספים של CFD או מוצרי נגזרים אחרים יגדילו את דרישות הביטחונות. "אתה מסוגל לדמיין את עצמך נכנס היום לבנק ומבקש ללוות כסף כדי לקנות מניות רק ב-1.5 אחוזים מעל שיעורי ריבית הבסיס?", שאל הברוקר.

סימן נוסף הוא התערבות הרגולטורים. הרשות לשירותי הפיננסים באנגליה הודיעה השבוע, כי הקימה צוות חקירה לבדיקת השימוש לרעה במסחר. הרגולטורים ציינו: "אנחנו לא נסבול שהמשתתפים בשוק ינצלו את תנאי השוק העכשווים כדי לפגוע בשוק ע"י הפצת שמועות שקריות ולסחור בהתאם להם".

אתמול, היו אלו הרגולטורים בלונדון שהודיעו על חקירה על סקטור הבנקאות הבריטי, הכוללים את בנק המשכנתאות הגדול ביותר HBOS PLC (סימול: HBOS).

כולנו ראינו מה קרה ביום שלישי האחרון לאחר שבר סטרנס נגעה בתחתית וכל תשומת הלב עברה מייד לליהמן ברדרס (סימול: LEH) שראתה את מניותיה צונחים בכמעט 50% רק ברקע לספקולציות על בעיות נזילות. ספקולציות, שמועות, עוד 2 מילים, שאין מה לעשות, נוכחותם חובה בימים אלו. אני רק אציין, ששמה של UBS גם לאחרונה נשמע בחדרי חדרים, לאחר שספקולציה שרצה בשוק גרסה, כי פקידי ממשל של מדינה כלשהי פנו חברות ברוקרים גדולות ואמרו "במידה ובקרוב תשמעו הודעה שלילית אל תלחצו, אנחנו נדאג שהבנק ישאר על הרגלים".

וזה בדיוק הבעיה של המשבר הנוכחי, קשה להעריך מי הבא בתור לחטוף את המכה. אבל מה שבטוח, עכשיו כבר מאיימים על הסוחרים עצמם, אלו שפועלים ברקע בשימוש "במכשירים פיננסים מתוחכמים", והמכה הפעם עשויה להיות כואבת אולי אף כואבת כמו הראשונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.