סיכום ביניים של הירידות: כמה כסף התאדה באוויר?
כולם ידעו שמה שקורה בבורסות ברחבי העולם מתחילת השנה ומהרגע שהאזרח הקטן נפגש עם המילה סאב-פריים הינו גרוע ואולי אף נורא, אך אתמול בבוקר, יום שלישי ה-17 למרץ 2008, התעוררו אזרחי מדינת ישראל לבוקר של פאניקה. כל העיתונים היומיים, הכלכליים וחדשותיים, היו מלאים בכותרות על הירידות החדות בשוק ההון הישראלי והעולמי - דבר שלא זכור מאז ימי התפוצצות הבועה.
בהמשך לכך, אתר Bizportal החליט לבדוק, ביום שאחרי הירידות הגדולות, כמה כסף באמת נמחק מהבורסה הישראלית ונפל למשקיעים ישר מהכיס וכמה אחוזים הבורסה, על כל מדדיה המובילים, צריכה להחזיר על מנת לחזור לקדמותה.
מבדיקה ראשונית עולה, כי אם מסתכלים על הבורסה הישראלית בכללותה, על מדד המניות הכללי (לא כולל תעודות סל ואגרות חוב) ניתן לראות שמתחילת השנה רשם המדד ירידה של 20.74% בערכו, בעוד סך שווי המניות בבורסה המקומית ירד ב-155.82 מיליארד שקל, משווי של 751.36 מיליארד שקל ל-595.53 מיליארד שקל, נכון לסגירת המסחר ביום שני.
מדד ת"א 25 נפרד מ-87 מיליארד שקל
המדד המוביל בת"א, זה המאגד את 25 החברות הציבוריות הגדולות במשק הישראלי, מדד ת"א 25 או בשמו הנפוץ מדד המעו"ף, הצליח לאבד 17.956 מיליארד שקל רק ביום שני, כאשר עוד לפני זה, בשני ימי המסחר הקודמים, איבד 23.42 מיליארד שקל.
בעצם אלו שהחזיקו את מדד המעו"ף, בתיק ההשקעות שלהם, בתחילת השנה איבדו עד שלשום 86.942 מיליארד שקל מכספם, בעוד ש-4 חברות במדד שנחתכו בשיעור הגבוה מ-40% - דלק קבוצה, אפריקה, קרדן אן.וי ווריפון - דחפו את המדד מטה כאשר רק אחת, מנית כיל, הצליחה לשמור את ראשה מעל המים.
המדד הרחב יותר ת"א 75, הכולל את 75 החברות הגדולות במשק, נחתך, בשלושת ימי המסחר שהסתיימו ביום שני ב-11.51 מיליארד שקל, כאשר רק ביום שני השיל 3.98 מיליארד שקל. סה"כ הפסידו המשקיעים במדד 45.32 מיליארד שקל מתחילת השנה, בעוד פה רשימת החברות שנחתכו במעל 40% הינה דו ספרתית.
חברות דניה סיבוס, בלופניקס, גזית, אוסיף וארזים נפגעו הכי קשה וירדו כל אחת מעל 50 אחוזים כשהם שולחים את שווי המדד המוביל לירידה מ-149.42 מיליארד שקל בתחילת השנה ל-104.1 מיליארד שקל לפני כיומים.
הסיפור הכואב של מניות הטכנולוגיה והנדל"ן: איבדו 39 מיליארד שקל
מדד מניות הטכנולוגיה שנפגע בעיקר מהחששות להאטה בצמיחה הכלכלית העולמית ומירידת הדולר (ברמה הישראלית), מחזיק בתואר המדד השני הגרוע ביותר עד כה השנה, אחרי מדד הנדל"ן. סקטור הטכנולוגיה הישראלי נפגע גם מייסוף החד בשקל והנמכת הציפיות לגבי 2008.
מתחילת חודש מרץ, צנח מדד התל טק 15 ב-19.3% והשיל 7 מיליארד שקל מערכו, כאשר רק ביום שני ירד בו-374 מיליון שקל. בהסתכלות ארוכה יותר, מה-31 לדצמבר 2007, ירד שווי המדד ב-13.945 מיליארד שקל, בעוד המדד איבד 32.25% מערכו.
מדד הנדל"ן 15, המורכב מ-15 מניות הנדל"ן הגדולות ביותר, שהיה שווה 63.3 מיליארד שקל בסוף שנת 2007, נפגע באופן הקשה ביותר בבורסה המקומית, בעוד שמה של גזית ואפריקה חוזר גם פה ברשימת הדוחפות כלפי מטה.
מניות דלק נדל"ן, נכסים ובנין, ג'י.טי.סי וקרדן אן.וי הצטרפו לשתיים מהפסקה הקודמת ומתחילת השנה הצליחו לדחוף את שווי המדד המוביל ב-25 מיליארד שקל מטה. כאשר, רק ביום שני איבד המדד 2.4 מיליארד שקל מערכו.
נסכם ונאמר, שכפי שידוע לכולם, בדרך כלל הדרך לכיוון מטה הינה מהירה יותר מהדרך לכיוון מעלה, ובמתמטיקה אחוזים מלמעלה לא שווים לאחוזים מלמטה. לכן, על-מנת שהבורסה המקומית תחזיר לעצמה 155.82 מיליארד שקל, היא תצטרך לטפס ב-26% מהיכן שסיימה ביום שני.
נתנחם בכך, שמאז יום שני הצליחה הבורסה כבר להוסיף 1.35% והיום היא צפויה להמשיך במסע כלפי מעלה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
ביטוח לאומי לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
