התזמון של בן ברננקי: מ-50 השנים האחרונות ניתן להסיק - הפעם הפחתות הריבית לא הספיקו
חצי שנה ו-5 קיצוצי ריבית עברו על הכלכלה האמריקנית מאז חודש ספטמבר, 2007, אז החל ה'פד' במהלכי קיצוצי הריבית לראשונה מאז תחילת העשור. למרות זאת, המשקיעים בוול סטריט מביעים אדישות עד כה למהלכיו של ה'פד' והמדדים המובילים לא מצליחים להתאושש מהטלטלה שחוו.כנראה שלא במקרה מבצע ברננקי מהלכים נוספים בכדי להחזיר את הנזילות ולתמוך בצמיחה.
מאז חודש ספטמבר, הבנק המרכזי של ארצות הברית הוריד את ריבית הבסיס לרמה של 3% מרמה של 5.25%. ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב עתידה להתכנס שוב ב-18 למרץ, בשבוע הבא, וצפויה להוריד שוב את הריבית. יש לציין, כי פגישתם הבאה של הפדרל ריזרב תסמן את יום החצי שנה לקיצוץ הריבית הראשון.
מאז הורדת הריבית הראשונה בחודש ספטמבר 2007 ועד נעילת המסחר אמש (ב') מדד ה-S&P500 איבד 16.2% מערכו. בתוך כך, המדד הציג את ביצועיו הגרועים ביותר לאחר סידרת קיצוצי ריבית מאז שנות ה-50.
סאם סטובל, אסטרטג השקעות בכיר ב-S&P, חזר אחורה בזמן ובדק את מצבו של השוק כחצי שנה לאחר סידרת קיצוצי הריבית של ה'פד'. סטובל גילה כי מדד ה-S&P500 הציג בדרך כלל עליות שערים ממוצעות של 12.3% ב-7 מתוך 11 הפעמים מאז 1954, ועליות של 7.6% מאז שנות ה-80.
ומה בדבר מדד מניות הטכנולוגיה? מאז ספטמבר 2007 צנח מדד הנאסד"ק בשיעור של 18.2%. בתוך כך, הציג המדד האמור את הירידה החדה ביותר מאז המיתון בשנת 1990, אז רשם ירידה של 22.6%.
סטובל בדק את מדד הנאסד"ק מאז שנת הקמתו ב-1971 וגילה כי הוא רשם עליות שערים ממוצעות של 15.6% בתוך חצי שנה ב-4 מתוך 7 פעמים שה'פד' חתך את הריבית, כאשר משנות ה-80 היו אלה עליות של 11.5%.
מאז חודש ספטמבר 2007 השיל מדד הדאו ג'ונס 14.6% מערכו - הירידה החדה ביותר מאז שנת 1932, אז הציג מדד הדאו ג'ונס ירידה של 37.5% חצי שנה לאחר תחילת הורדות הריבית מצד ה'פד'.
המגמה שהציג מדד הדאו ג'ונס לא שונה בהשוואה למדדים שהוזכרו. הדאו רשם עליות שערים ממוצעות בשיעור של 11.7% ב-13 מתוך 18 הפעמים, כחצי שנה לאחר קיצוץ הריבית הראשון.
"אחת הסיבות לקושי התאוששות המדדים, חודשים לאחר המהלכים המוניטרים של ה'פד', היא שהכלכלה לא הציגה עדיין סימני התאוששות", הסביר ראיין דטריך, אסטרטג ב-Schaeffer.
למעשה, הכלכלה האמריקנית אף הידרדרה מאז קיצוץ הריבית הראשון. נתון צמיחת התמ"ג הציג לרבעון הרביעי הציג עלייה אנמית של 0.6%, וציפיות הנתון לרבעון הראשון מסמנות על הצטמקות נוספת בשיעור הצמיחה. כמו כן, שיעור האבטלה בחודש פברואר הציג עלייה, בנוסף לירידות המחירים בשוק הדיור, היקף מכירות קמעונאיות מצומצם ועלייה בשיעורי העיקולים.
כל זאת, ועוד לא הזכרנו את מחירי האנרגיה הגואים, ערך הדולר האמריקני הצונח ודוחות כספיים מאכזבים.
"נתונים אלו רק מחזקים את ההרגשה כי ה'פד' חיכה זמן רב מידי לפני שהחל להוריד את שיעורי הריבית", ציין סקוט ארמיגר, מנהל תיקי השקעות ב- Christiana Bank & Trust. "המדדים המובילים לא הציגו עליות שערים מכיוון שזה כבר היה מאוחר מידי", הסביר ארמיגר. "עד שהפד כבר הוריד את שיעור ריבית הבסיס, הצרכנים היו כבר מרוששים", הוסיף ארמיגר.
במקביל, המערכת הבנקאית החמירה את הסטנדרטים למתן הלוואות, ולא ניצלה את נזילות הכספים העודפת לטובת הרחבת יכולת מתן ההלוואות.
ייתכן שהפתרון נמצא במשבר של שנת 2002-2001, אז המדדים השהו את תגובתם. לאחר 11 קיצוצי ריבית התחילו המדדים לעלות. נזכיר, כי בשנת 2001 ה'פד' קיצוץ את שיעור הריבית מרמה של 6.5% לרמה של 1.75%.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
