הנפט בדרך חזרה ל-70 דולר לחבית? מספר גורמים אומרים שכן

מספר גורמים הנעים מהאטה כלכלית בארה"ב עד לצמיחה בסין, יחד עם הימורי הספקולנטים מכוונים את מחיר הזהב השחור מטה. אך מנקודת הראות של הצרכנים, הסיפור עלול להיות שונה
אריאל אטיאס |

האטה כלכלית בארה"ב העשויה להפוך למיתון כולל נראת כצפויה להחליש את הביקוש לנפט בחודשים הקרובים, דבר שעשוי לדחוף את מחיר החבית מטה בחזרה לרמות של יולי, כ-70 דולר לחבית.

אבל מספר גורמים, הנעים מפתיחת עונת הנסיעות בארה"ב, אי-הוודאות לגבי עומק ההאטה הכלכלית וההתנגדות להעלאת התפוקות מצד מדינות הנפט, יכולים להפוך כל ירידה במחירים לקצרה ומוגבלת בהשפעתה על הצרכן.

מחיר הנפט עקף בפעם הראשונה את רף ה-100 דולר לחבית, בתחילת השנה, אחרי שזינק בכ-60% בשנת 2007, כשהוא נדחף בעיקר מהעלייה בביקוש והשמירה על מלאים הדוקים. הירידה בערך הדולר והגדלת ההימורים מצד הספקולנטים גם תרמו לראלי הענק.

אבל מחירי הנפט נראו נחלשים בתקופה האחרונה וכרגע נסחרים ב-10 דולר מתחת לשיא ההיסטורי. דאגות שהכלכלה האמריקאית עשויה להצית האטה גלובלית ולדחוף את הביקוש לנפט נמוך עוד יותר, ממשיכות להערם בעוד הספקולנטים, המאמינים שמחירי הנפט הינם גבוהים מידי בהתחשב במצב הכלכלי, משנים את ההימורים שלהם על מחיר הנפט.

גם סין בסיפור

סוכנות האנרגיה הלאומית, היועצים של 27 המדינות המתפתחות, חוזה בדו"ח החודשי שלה בינואר שהביקוש הגלובלי לנפט ירד ברבעון הראשון של 2008 ב-100 אלף לחביות ליום.

סיבה ברורה להורדת התחזיות היא שהצמיחה הכלכלית בסין מאיטה, כיוון שהביקוש לזהב השחור היה תורם ראשי לעלייה במחירי הנפט. הסיבה השנייה הינה כאמור הצמיחה החלשה בארה"ב, צרכנית הנפט הגדולה בעולם. נתוני התמ"ג שפורסמו אמש הצביעו על כך שהכלכלה האמריקאית צמחה ברבעון הרביעי בקצב האיטי ביותר מאז שיצאה ממיתון בשנת 2002.

מחיר הבנזין נשאר גבוהה

אך, אפילו אם מחיר הנפט ירד ל-70 דולר לחבית, הצרכנים עשויים לא להנות מכך, בעוד עונת הנסיעות שתחל באביב ובקיץ צפויה להמשיך להחזיק את מחירי הבנזין מעל 3 דולר לגלון, לפי ארגון האנרגיה האמריקאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: