הנפט בדרך חזרה ל-70 דולר לחבית? מספר גורמים אומרים שכן

מספר גורמים הנעים מהאטה כלכלית בארה"ב עד לצמיחה בסין, יחד עם הימורי הספקולנטים מכוונים את מחיר הזהב השחור מטה. אך מנקודת הראות של הצרכנים, הסיפור עלול להיות שונה
אריאל אטיאס |

האטה כלכלית בארה"ב העשויה להפוך למיתון כולל נראת כצפויה להחליש את הביקוש לנפט בחודשים הקרובים, דבר שעשוי לדחוף את מחיר החבית מטה בחזרה לרמות של יולי, כ-70 דולר לחבית.

אבל מספר גורמים, הנעים מפתיחת עונת הנסיעות בארה"ב, אי-הוודאות לגבי עומק ההאטה הכלכלית וההתנגדות להעלאת התפוקות מצד מדינות הנפט, יכולים להפוך כל ירידה במחירים לקצרה ומוגבלת בהשפעתה על הצרכן.

מחיר הנפט עקף בפעם הראשונה את רף ה-100 דולר לחבית, בתחילת השנה, אחרי שזינק בכ-60% בשנת 2007, כשהוא נדחף בעיקר מהעלייה בביקוש והשמירה על מלאים הדוקים. הירידה בערך הדולר והגדלת ההימורים מצד הספקולנטים גם תרמו לראלי הענק.

אבל מחירי הנפט נראו נחלשים בתקופה האחרונה וכרגע נסחרים ב-10 דולר מתחת לשיא ההיסטורי. דאגות שהכלכלה האמריקאית עשויה להצית האטה גלובלית ולדחוף את הביקוש לנפט נמוך עוד יותר, ממשיכות להערם בעוד הספקולנטים, המאמינים שמחירי הנפט הינם גבוהים מידי בהתחשב במצב הכלכלי, משנים את ההימורים שלהם על מחיר הנפט.

גם סין בסיפור

סוכנות האנרגיה הלאומית, היועצים של 27 המדינות המתפתחות, חוזה בדו"ח החודשי שלה בינואר שהביקוש הגלובלי לנפט ירד ברבעון הראשון של 2008 ב-100 אלף לחביות ליום.

סיבה ברורה להורדת התחזיות היא שהצמיחה הכלכלית בסין מאיטה, כיוון שהביקוש לזהב השחור היה תורם ראשי לעלייה במחירי הנפט. הסיבה השנייה הינה כאמור הצמיחה החלשה בארה"ב, צרכנית הנפט הגדולה בעולם. נתוני התמ"ג שפורסמו אמש הצביעו על כך שהכלכלה האמריקאית צמחה ברבעון הרביעי בקצב האיטי ביותר מאז שיצאה ממיתון בשנת 2002.

מחיר הבנזין נשאר גבוהה

אך, אפילו אם מחיר הנפט ירד ל-70 דולר לחבית, הצרכנים עשויים לא להנות מכך, בעוד עונת הנסיעות שתחל באביב ובקיץ צפויה להמשיך להחזיק את מחירי הבנזין מעל 3 דולר לגלון, לפי ארגון האנרגיה האמריקאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.