הנפט בדרך חזרה ל-70 דולר לחבית? מספר גורמים אומרים שכן

מספר גורמים הנעים מהאטה כלכלית בארה"ב עד לצמיחה בסין, יחד עם הימורי הספקולנטים מכוונים את מחיר הזהב השחור מטה. אך מנקודת הראות של הצרכנים, הסיפור עלול להיות שונה
אריאל אטיאס |

האטה כלכלית בארה"ב העשויה להפוך למיתון כולל נראת כצפויה להחליש את הביקוש לנפט בחודשים הקרובים, דבר שעשוי לדחוף את מחיר החבית מטה בחזרה לרמות של יולי, כ-70 דולר לחבית.

אבל מספר גורמים, הנעים מפתיחת עונת הנסיעות בארה"ב, אי-הוודאות לגבי עומק ההאטה הכלכלית וההתנגדות להעלאת התפוקות מצד מדינות הנפט, יכולים להפוך כל ירידה במחירים לקצרה ומוגבלת בהשפעתה על הצרכן.

מחיר הנפט עקף בפעם הראשונה את רף ה-100 דולר לחבית, בתחילת השנה, אחרי שזינק בכ-60% בשנת 2007, כשהוא נדחף בעיקר מהעלייה בביקוש והשמירה על מלאים הדוקים. הירידה בערך הדולר והגדלת ההימורים מצד הספקולנטים גם תרמו לראלי הענק.

אבל מחירי הנפט נראו נחלשים בתקופה האחרונה וכרגע נסחרים ב-10 דולר מתחת לשיא ההיסטורי. דאגות שהכלכלה האמריקאית עשויה להצית האטה גלובלית ולדחוף את הביקוש לנפט נמוך עוד יותר, ממשיכות להערם בעוד הספקולנטים, המאמינים שמחירי הנפט הינם גבוהים מידי בהתחשב במצב הכלכלי, משנים את ההימורים שלהם על מחיר הנפט.

גם סין בסיפור

סוכנות האנרגיה הלאומית, היועצים של 27 המדינות המתפתחות, חוזה בדו"ח החודשי שלה בינואר שהביקוש הגלובלי לנפט ירד ברבעון הראשון של 2008 ב-100 אלף לחביות ליום.

סיבה ברורה להורדת התחזיות היא שהצמיחה הכלכלית בסין מאיטה, כיוון שהביקוש לזהב השחור היה תורם ראשי לעלייה במחירי הנפט. הסיבה השנייה הינה כאמור הצמיחה החלשה בארה"ב, צרכנית הנפט הגדולה בעולם. נתוני התמ"ג שפורסמו אמש הצביעו על כך שהכלכלה האמריקאית צמחה ברבעון הרביעי בקצב האיטי ביותר מאז שיצאה ממיתון בשנת 2002.

מחיר הבנזין נשאר גבוהה

אך, אפילו אם מחיר הנפט ירד ל-70 דולר לחבית, הצרכנים עשויים לא להנות מכך, בעוד עונת הנסיעות שתחל באביב ובקיץ צפויה להמשיך להחזיק את מחירי הבנזין מעל 3 דולר לגלון, לפי ארגון האנרגיה האמריקאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.