הנפט בדרך חזרה ל-70 דולר לחבית? מספר גורמים אומרים שכן
האטה כלכלית בארה"ב העשויה להפוך למיתון כולל נראת כצפויה להחליש את הביקוש לנפט בחודשים הקרובים, דבר שעשוי לדחוף את מחיר החבית מטה בחזרה לרמות של יולי, כ-70 דולר לחבית.
אבל מספר גורמים, הנעים מפתיחת עונת הנסיעות בארה"ב, אי-הוודאות לגבי עומק ההאטה הכלכלית וההתנגדות להעלאת התפוקות מצד מדינות הנפט, יכולים להפוך כל ירידה במחירים לקצרה ומוגבלת בהשפעתה על הצרכן.
מחיר הנפט עקף בפעם הראשונה את רף ה-100 דולר לחבית, בתחילת השנה, אחרי שזינק בכ-60% בשנת 2007, כשהוא נדחף בעיקר מהעלייה בביקוש והשמירה על מלאים הדוקים. הירידה בערך הדולר והגדלת ההימורים מצד הספקולנטים גם תרמו לראלי הענק.
אבל מחירי הנפט נראו נחלשים בתקופה האחרונה וכרגע נסחרים ב-10 דולר מתחת לשיא ההיסטורי. דאגות שהכלכלה האמריקאית עשויה להצית האטה גלובלית ולדחוף את הביקוש לנפט נמוך עוד יותר, ממשיכות להערם בעוד הספקולנטים, המאמינים שמחירי הנפט הינם גבוהים מידי בהתחשב במצב הכלכלי, משנים את ההימורים שלהם על מחיר הנפט.
גם סין בסיפור
סוכנות האנרגיה הלאומית, היועצים של 27 המדינות המתפתחות, חוזה בדו"ח החודשי שלה בינואר שהביקוש הגלובלי לנפט ירד ברבעון הראשון של 2008 ב-100 אלף לחביות ליום.
סיבה ברורה להורדת התחזיות היא שהצמיחה הכלכלית בסין מאיטה, כיוון שהביקוש לזהב השחור היה תורם ראשי לעלייה במחירי הנפט. הסיבה השנייה הינה כאמור הצמיחה החלשה בארה"ב, צרכנית הנפט הגדולה בעולם. נתוני התמ"ג שפורסמו אמש הצביעו על כך שהכלכלה האמריקאית צמחה ברבעון הרביעי בקצב האיטי ביותר מאז שיצאה ממיתון בשנת 2002.
מחיר הבנזין נשאר גבוהה
אך, אפילו אם מחיר הנפט ירד ל-70 דולר לחבית, הצרכנים עשויים לא להנות מכך, בעוד עונת הנסיעות שתחל באביב ובקיץ צפויה להמשיך להחזיק את מחירי הבנזין מעל 3 דולר לגלון, לפי ארגון האנרגיה האמריקאי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
