שוב פקיעה סוערת: "השחקנים היו עסוקים בהישרדות - העליות בניו-יורק טרפו את הקלפים"

כך נמסר מחדר המסחר של קריפטונייט. "ראינו לחץ גדול מאוד של מוכרים, החוזה לחודש פברואר פתח ב-1090 ואילו השוק כיוון לפקיעה ב-1040, מישהו היה חייב להיפטר מסחורה"
יוסי פינק |

"הפקיעה הבוקר אופיינה יותר מכל דבר בהישרדות" כך אומרים הבוקר בבית ההשקעות קריפטונייט, המתמחה בסחר בנגזרים ובאופציות מעו"ף. "אמש הייתה היסטריה כללית בשווקים והשחקנים חיפשו כיצד לשרוד. ככל הנראה היה פחד מפקיעה מאוד נמוכה, אך הסגירה החיובית בניו יורק טרפה את הקלפים".

"אתמול בסביבות הצהריים, כשהשוק התפרק וירד ממינוס 1.7% למינוס של יותר מ-5% נוצר לחץ היסטרי לסגור את פוזיציות השורט של מוכרי הפוטים. לחץ זה התבטא ברכישה מסיבית של פוטים. דבר שגרר עלייה דרמטית בסטיות התקן לרמה של כמעט 60 במקביל לזינוק במחירי הפוטים. למעשה נוצרה כאן לחיצה של השורטיסטים, שנזדעקו לסגור פוזיציות ולשרוד".

כך או כך, בקריפטונייט מסבירים כי הבוקר נפתח כשהחוזה הסינטטי התחיל ברמה של 1090 נקודות בעוד מדד הפקיעה התיאורטי (נכס הבסיס מניות ת"א 25) הראה על 1040 – 1050 נקודות. "במצב כזה, השחקנים מוכרים חוזה סינטטי וקונים את מניות המעו"ף וחלק נכבד מהשחקנים אכן עשה זאת".

בקריפטונייט מסבירים כי הפער הגדול בין הספוט לסינטטי נוצר מאחר והשחקנים חשבו בבוקר שהשוק יפתח בעליות שערים, וזאת על רקע הסגירה החיובית אמש בניו יורק ובמזרח אסיה. "בפועל" אומרים בקריפטונייט הגיעו מוכרים לשוק ונוצר פער ארביטראז' בין החוזה לבין המניות, הספוט.

פער זה החזיק מעמד עד שברגע הפקיעה, בשעה 09:49 הפער עמד על 7 נקודות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

כרטיסי אשראי
צילום: דאלי אי

במגמת התאוששות: עלייה של 12.3% בהוצאות אשראי במהלך אוגוסט עד אוקטובר

הצרכנים ישראלים ממשיכים להגדיל קניות בעיקר במחשבים, תוכנה ושירותים שונים; מזון ואוכל מחוץ לבית ממשיכים לעלות בקצב מתון; מגזר השירותים חוזר לצמיחה

רן קידר |
נושאים בכתבה למ"ס

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים עדכניים על היקף רכישות בכרטיסי אשראי של צרכנים פרטיים לחודשים אוגוסט-אוקטובר 2025, והם מצביעים על המשך מגמת צמיחה חזקה בצריכה הפרטית. על פי נתוני המגמה בחישוב שנתי, סך הרכישות בכרטיסי אשראי עלה ב-12.3%, קצב המהווה האצה לעומת התקופה מאי-יולי (9%). מדובר בעלייה ריאלית, במחירים קבועים, לאחר ניכוי עונתיות והשפעות החגים.

קבוצת “מוצרים ושירותים אחרים”, המהווה 45% מכלל הרכישות במשק, רשמה עלייה שנתית חדה של 17.4%. בתוך הקבוצה נרשמו קפיצות משמעותיות, ובהן עלייה של 20.5% ברכישות מחשבים ותוכנה, עלייה של 18.4% בסעיף “שונות”, עלייה של 8.4% בציוד ושירותי תקשורת ועלייה של 6.7% בציוד ושירותי תחבורה. גם סעיף הדלק, חשמל וגז עלה ב־2.9%, ומעלה את השאלה, האם הצריכה אכן עולה או שזוהי עליית מחירים.

ההוצאות על מוצרי תעשייה (הלבשה והנעלה, חשמל ואלקטרוניקה, רהיטים) עלו בממוצע ב-10% בתקופה. בענף ההלבשה וההנעלה נרשמה עלייה של 10.2%, רהיטים עלו ב-5.4%, ומכשירי חשמל ואלקטרוניקה עלו ב4.2%. בסך הכל, קבוצה זו מהווה כ־19.3% מכלל הרכישות.


                   השינוי באחוזים במדדי הרכישות בכרטיסי אשראי במחירים קבועים

בקטגוריית המזון והמשקאות, הכוללת גם שירותי אוכל במסעדות, נרשמה עלייה שנתית מתונה של 3.6%. בהתאם למגמה המראה עלייה איטית ומתמשכת בצריכת מזון מול תנודתיות גבוהה יותר בסעיפים אחרים.


מדד הרכישות בענף השירותים עלה ב-3% בחישוב שנתי. העליות העיקריות נרשמו בענפי שירותי הממשלה והעירייה (עלייה של 6.4%), הביטוח (2.1%) וענפי הפנאי והבילוי (0.6%). לעומת זאת, בסעיף טיסות, תיירות ואירוח נרשמה ירידה שנתית של 10.8%, המשקפת חולשה מתמשכת בענפי שירותים בינלאומיים.