שוב פקיעה סוערת: "השחקנים היו עסוקים בהישרדות - העליות בניו-יורק טרפו את הקלפים"
"הפקיעה הבוקר אופיינה יותר מכל דבר בהישרדות" כך אומרים הבוקר בבית ההשקעות קריפטונייט, המתמחה בסחר בנגזרים ובאופציות מעו"ף. "אמש הייתה היסטריה כללית בשווקים והשחקנים חיפשו כיצד לשרוד. ככל הנראה היה פחד מפקיעה מאוד נמוכה, אך הסגירה החיובית בניו יורק טרפה את הקלפים".
"אתמול בסביבות הצהריים, כשהשוק התפרק וירד ממינוס 1.7% למינוס של יותר מ-5% נוצר לחץ היסטרי לסגור את פוזיציות השורט של מוכרי הפוטים. לחץ זה התבטא ברכישה מסיבית של פוטים. דבר שגרר עלייה דרמטית בסטיות התקן לרמה של כמעט 60 במקביל לזינוק במחירי הפוטים. למעשה נוצרה כאן לחיצה של השורטיסטים, שנזדעקו לסגור פוזיציות ולשרוד".
כך או כך, בקריפטונייט מסבירים כי הבוקר נפתח כשהחוזה הסינטטי התחיל ברמה של 1090 נקודות בעוד מדד הפקיעה התיאורטי (נכס הבסיס מניות ת"א 25) הראה על 1040 – 1050 נקודות. "במצב כזה, השחקנים מוכרים חוזה סינטטי וקונים את מניות המעו"ף וחלק נכבד מהשחקנים אכן עשה זאת".
בקריפטונייט מסבירים כי הפער הגדול בין הספוט לסינטטי נוצר מאחר והשחקנים חשבו בבוקר שהשוק יפתח בעליות שערים, וזאת על רקע הסגירה החיובית אמש בניו יורק ובמזרח אסיה. "בפועל" אומרים בקריפטונייט הגיעו מוכרים לשוק ונוצר פער ארביטראז' בין החוזה לבין המניות, הספוט.
פער זה החזיק מעמד עד שברגע הפקיעה, בשעה 09:49 הפער עמד על 7 נקודות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
