שוב פקיעה סוערת: "השחקנים היו עסוקים בהישרדות - העליות בניו-יורק טרפו את הקלפים"
"הפקיעה הבוקר אופיינה יותר מכל דבר בהישרדות" כך אומרים הבוקר בבית ההשקעות קריפטונייט, המתמחה בסחר בנגזרים ובאופציות מעו"ף. "אמש הייתה היסטריה כללית בשווקים והשחקנים חיפשו כיצד לשרוד. ככל הנראה היה פחד מפקיעה מאוד נמוכה, אך הסגירה החיובית בניו יורק טרפה את הקלפים".
"אתמול בסביבות הצהריים, כשהשוק התפרק וירד ממינוס 1.7% למינוס של יותר מ-5% נוצר לחץ היסטרי לסגור את פוזיציות השורט של מוכרי הפוטים. לחץ זה התבטא ברכישה מסיבית של פוטים. דבר שגרר עלייה דרמטית בסטיות התקן לרמה של כמעט 60 במקביל לזינוק במחירי הפוטים. למעשה נוצרה כאן לחיצה של השורטיסטים, שנזדעקו לסגור פוזיציות ולשרוד".
כך או כך, בקריפטונייט מסבירים כי הבוקר נפתח כשהחוזה הסינטטי התחיל ברמה של 1090 נקודות בעוד מדד הפקיעה התיאורטי (נכס הבסיס מניות ת"א 25) הראה על 1040 – 1050 נקודות. "במצב כזה, השחקנים מוכרים חוזה סינטטי וקונים את מניות המעו"ף וחלק נכבד מהשחקנים אכן עשה זאת".
בקריפטונייט מסבירים כי הפער הגדול בין הספוט לסינטטי נוצר מאחר והשחקנים חשבו בבוקר שהשוק יפתח בעליות שערים, וזאת על רקע הסגירה החיובית אמש בניו יורק ובמזרח אסיה. "בפועל" אומרים בקריפטונייט הגיעו מוכרים לשוק ונוצר פער ארביטראז' בין החוזה לבין המניות, הספוט.
פער זה החזיק מעמד עד שברגע הפקיעה, בשעה 09:49 הפער עמד על 7 נקודות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
