הנפט נגע במחיר של 100 ד' לחבית: "אין ממש צורך לחשוש"

כך אומר היום מיכאל שראל, מנהל מחלקת המחקר בהראל פיננסים. "בטווח הארוך, ברמות מחיר של 80 דולר לחבית, מחיר הנפט ילחץ מטה עקב קיומם של תחליפי אנרגיה רבים"
שהם לוי |

מחיר הנפט שבר אתמול שיא במסחר התוך יומי ועבר את 100 הדולרים לחבית.

עליית המחירים אתמול נובעת בשל החשש כי האלימות בניגרייה תוביל לקיצוצים בתפוקה מצידה. כמו כן, להיחלשות הדולר היה חלק לא מבוטל בשבירת המחיר הפסיכולוגי.

לרוב נוטים המשקיעים להתחבר למספרים עגולים, אבל מאחר וענייננו בכלכלה גרידא, שאלנו את ד"ר מיכאל שראל ראש מחלקת המחקר בהראל פיננסים לאן הולך מחיר הזהב השחור?

אם נבחן את הטווח הארוך והקצר, מה להערכתכם תהיה ההשפעה של עליית מחירי הנפט?

בטווח הארוך אין צורך לחשוש יותר מדי מפגיעה של התייקרות הנפט במשק הישראלי, מכיוון שבטווח זה הסיכוי לעלייה משמעותית נוספת במחירי הנפט נמוך מאד.

שכן, בסביבת מחירי נפט גבוהה יש כדאיות כלכלית לייצור תחליפי נפט.

בטווח הקצר, במידה ומחירי הנפט ימשיכו לעלות כתוצאה מאותה סיבה כמו בשנים האחרונות (התרחבות מהירה של הביקוש לנפט על רקע הצמיחה בעולם), ההשפעה על המשק תהיה מועטה ולכן גם כן אין סיבה לחשוש.

הכלכלה הישראלית היום מתאפיינת בפתיחות גבוהה לעולם (גלובליזציה בתנועות סחורות, שירותים והון), וכן בהתמחות רבה בענפי ההיי-טק והשירותים המתאפיינים בצריכת נפט נמוכה יחסית (בניגוד לייצור תעשייתי מסורתי זולל אנרגיה, כפי שהיה לפני מספר עשורים).

לכן, כאשר הכלכלה העולמית צומחת בשיעורים גבוהים, ההשפעה החיובית של הצמיחה העולמית על הביקוש למוצרים ישראלים (וכתוצאה מכך על היקף היצוא, הייצור והתעסוקה) גדולה יותר מההשפעה השלילית על המשק של העלייה במחירי הנפט.

סיכון מרכזי למשק בתקופה הקרובה כרוך בעלייה חדה נוספת במחיר הנפט רק במידה ועלייה זו תנבע מזעזוע חמור בהיצע שוק הנפט העולמי, ולא מהתרחבות של צד הביקוש העולמי לנפט (כפי שהיה בעשור הקודם). כך, למשל, תרחיש שבו האספקה הסדירה של הנפט מהמפרץ הפרסי תיפגע כתוצאה ממלחמה או ממתיחות גאו-פוליטית.

מה תהיה ההשפעה של התייקרות נוספת במחיר הנפט על המשק הישראלי?

קשה לקבוע מהי ההסתברות למימוש תרחיש פסימי זה, אך קל יחסית לנבא את השפעתו האפשרית על המשק הישראלי: זה ייפגע פגיעה כפולה, גם עקב ההשפעה המקומית הישירה של התייקרות הנפט וגם בשל האטה בצמיחה העולמית כתוצאה מהתייקרות זו. התוצאה תהיה פגיעה קשה בצמיחת המשק, עלייה באינפלציה, הרעה במאזן התשלומים, ירידה ניכרת בהכנסות המדינה (תוך עלייה בגירעון התקציבי ובריבית לטווח ארוך), ירידה בהשקעות והתרחבות בשיעור האבטלה. במקרה זה, הפגיעה בכיס של כל אחד מאיתנו תהיה קשה מאד.

מהם הענפים שיפגעו יותר מעליית מחירי הנפט?

הענפים שיפגעו יותר הם אלה שמשתמשים באנרגיה בעיקר התעשייה הכבדה או המסורתית הרבה פחות ענף השירותים או ההיטק.

מהו הפוטנציאל לגידול בתפוקה העולמית בטווח הקצר?

הייצור של הנפט מאוד קרוב לפוטנציאל, המדינות מייצרות קרוב מאוד למקסימום האפשרי, כדי להגדיל את התפוקה יש לבצע השקעות גדולות בתשתיות וקידוח.

אנחנו רואים כאמור פוטנציאל לירידות מחירים בטווח הארוך, מאחר ובמחיר של 80 דולר קיימים תחליפי אנרגייה רבים.

אם מנכים את השפעת החלשות הדולר מהי העלייה הריאלית במחיר הנפט?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

מנורה מבטחים: ארי קלמן, ערן גריפל ויהודה בן אסאייג
צילום: גיא חמוי

היו"ר, המנכ"ל והסמנכל"ית - הצמרת של מנורה נחקרה באזהרה

המשטרה בודקת קשרים בין סוכן הביטוח עזרא גבאי לחברות הביטוח, ובראשן מנורה מבטחים והראל; במנורה מדגישים כי מדובר באנשי מקצוע ומצהירים על שיתוף פעולה מלא עם החוקרים

מנדי הניג |

החקירה המשטרתית בפרשת השחיתות בהסתדרות הגיעה גם לצמרת אחת מחברות הביטוח הגדולות בישראל. שלושה מבכירי מנורה מבטחים מנורה מב החז -1.03%   נחקרו באזהרה, אחרי שחוקרי יאח"ה הגיעו למשרדי החברה וביקשו מסמכים במסגרת תיק החקירה המכונה "יד לוחצת יד". במשטרה מגדירים את החשדות כעבירות מתחום השחיתות הציבורית, והבדיקה נוגעת, בין היתר, לקשרים עם סוכן הביטוח עזרא גבאי, שנמצא בלב הפרשה.

שלושת הבכירים שנחקרו הם ארי קלמן, מנכ"ל מנורה מבטחים, יהודה בן אסייג, לשעבר מנכ"ל מנורה ביטוח וכיום יו"ר החברה, ואורית קרמר, סמנכ"לית תחום הבריאות במנורה ביטוח. החקירה בוצעה באזהרה, והמשטרה אינה מפרטת בשלב זה את חלקם המדויק של השלושה בפרשה או את היקף המעורבות הנבדקת בעניינם.

במנורה מבטחים מסרו בתגובה כי מדובר באנשי מקצוע מוערכים, "כאמור, שלושת בכירי החברה התבקשו על ידי המשטרה להגיע לחקירה וכך כמובן עשו. השלושה הם אנשי מקצוע מוערכים בעלי ניסיון רב של עשרות שנים ומוניטין מצוין. מנורה ואנשיה ימשיכו לשתף פעולה כנדרש ויספקו כל מידע שיתבקש, כפי שנעשה עד כה".

על פי הערכות, החקירה מתמקדת בין היתר בפעילותו של סוכן הביטוח עזרא גבאי, שעבד בהיקפים משמעותיים עם מנורה מבטחים ועם חברת הראל. לפי החשד, גבאי ניצל קשרים עם ראשי ועדי עובדים בהסתדרות כדי לקדם מינויים של מקורבים כדירקטורים בחברות ממשלתיות וציבוריות. בתמורה, כך על פי החשד, הופנו עובדים לאותה סוכנות ביטוח שבבעלותו.

עוד עולה כי גבאי עשה, לכאורה, שימוש בקשריו עם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, במטרה להשפיע על מינויים בחברות שונות. בתמורה, על פי החשד, התקבלו כספים וטובות הנאה נוספות. בר־דוד נעצר במסגרת הפרשה והורחק מתפקידו.