הנפט נגע במחיר של 100 ד' לחבית: "אין ממש צורך לחשוש"

כך אומר היום מיכאל שראל, מנהל מחלקת המחקר בהראל פיננסים. "בטווח הארוך, ברמות מחיר של 80 דולר לחבית, מחיר הנפט ילחץ מטה עקב קיומם של תחליפי אנרגיה רבים"
שהם לוי |

מחיר הנפט שבר אתמול שיא במסחר התוך יומי ועבר את 100 הדולרים לחבית.

עליית המחירים אתמול נובעת בשל החשש כי האלימות בניגרייה תוביל לקיצוצים בתפוקה מצידה. כמו כן, להיחלשות הדולר היה חלק לא מבוטל בשבירת המחיר הפסיכולוגי.

לרוב נוטים המשקיעים להתחבר למספרים עגולים, אבל מאחר וענייננו בכלכלה גרידא, שאלנו את ד"ר מיכאל שראל ראש מחלקת המחקר בהראל פיננסים לאן הולך מחיר הזהב השחור?

אם נבחן את הטווח הארוך והקצר, מה להערכתכם תהיה ההשפעה של עליית מחירי הנפט?

בטווח הארוך אין צורך לחשוש יותר מדי מפגיעה של התייקרות הנפט במשק הישראלי, מכיוון שבטווח זה הסיכוי לעלייה משמעותית נוספת במחירי הנפט נמוך מאד.

שכן, בסביבת מחירי נפט גבוהה יש כדאיות כלכלית לייצור תחליפי נפט.

בטווח הקצר, במידה ומחירי הנפט ימשיכו לעלות כתוצאה מאותה סיבה כמו בשנים האחרונות (התרחבות מהירה של הביקוש לנפט על רקע הצמיחה בעולם), ההשפעה על המשק תהיה מועטה ולכן גם כן אין סיבה לחשוש.

הכלכלה הישראלית היום מתאפיינת בפתיחות גבוהה לעולם (גלובליזציה בתנועות סחורות, שירותים והון), וכן בהתמחות רבה בענפי ההיי-טק והשירותים המתאפיינים בצריכת נפט נמוכה יחסית (בניגוד לייצור תעשייתי מסורתי זולל אנרגיה, כפי שהיה לפני מספר עשורים).

לכן, כאשר הכלכלה העולמית צומחת בשיעורים גבוהים, ההשפעה החיובית של הצמיחה העולמית על הביקוש למוצרים ישראלים (וכתוצאה מכך על היקף היצוא, הייצור והתעסוקה) גדולה יותר מההשפעה השלילית על המשק של העלייה במחירי הנפט.

סיכון מרכזי למשק בתקופה הקרובה כרוך בעלייה חדה נוספת במחיר הנפט רק במידה ועלייה זו תנבע מזעזוע חמור בהיצע שוק הנפט העולמי, ולא מהתרחבות של צד הביקוש העולמי לנפט (כפי שהיה בעשור הקודם). כך, למשל, תרחיש שבו האספקה הסדירה של הנפט מהמפרץ הפרסי תיפגע כתוצאה ממלחמה או ממתיחות גאו-פוליטית.

מה תהיה ההשפעה של התייקרות נוספת במחיר הנפט על המשק הישראלי?

קשה לקבוע מהי ההסתברות למימוש תרחיש פסימי זה, אך קל יחסית לנבא את השפעתו האפשרית על המשק הישראלי: זה ייפגע פגיעה כפולה, גם עקב ההשפעה המקומית הישירה של התייקרות הנפט וגם בשל האטה בצמיחה העולמית כתוצאה מהתייקרות זו. התוצאה תהיה פגיעה קשה בצמיחת המשק, עלייה באינפלציה, הרעה במאזן התשלומים, ירידה ניכרת בהכנסות המדינה (תוך עלייה בגירעון התקציבי ובריבית לטווח ארוך), ירידה בהשקעות והתרחבות בשיעור האבטלה. במקרה זה, הפגיעה בכיס של כל אחד מאיתנו תהיה קשה מאד.

מהם הענפים שיפגעו יותר מעליית מחירי הנפט?

הענפים שיפגעו יותר הם אלה שמשתמשים באנרגיה בעיקר התעשייה הכבדה או המסורתית הרבה פחות ענף השירותים או ההיטק.

מהו הפוטנציאל לגידול בתפוקה העולמית בטווח הקצר?

הייצור של הנפט מאוד קרוב לפוטנציאל, המדינות מייצרות קרוב מאוד למקסימום האפשרי, כדי להגדיל את התפוקה יש לבצע השקעות גדולות בתשתיות וקידוח.

אנחנו רואים כאמור פוטנציאל לירידות מחירים בטווח הארוך, מאחר ובמחיר של 80 דולר קיימים תחליפי אנרגייה רבים.

אם מנכים את השפעת החלשות הדולר מהי העלייה הריאלית במחיר הנפט?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.