הנפט נגע במחיר של 100 ד' לחבית: "אין ממש צורך לחשוש"
מחיר הנפט שבר אתמול שיא במסחר התוך יומי ועבר את 100 הדולרים לחבית.
עליית המחירים אתמול נובעת בשל החשש כי האלימות בניגרייה תוביל לקיצוצים בתפוקה מצידה. כמו כן, להיחלשות הדולר היה חלק לא מבוטל בשבירת המחיר הפסיכולוגי.
לרוב נוטים המשקיעים להתחבר למספרים עגולים, אבל מאחר וענייננו בכלכלה גרידא, שאלנו את ד"ר מיכאל שראל ראש מחלקת המחקר בהראל פיננסים לאן הולך מחיר הזהב השחור?
אם נבחן את הטווח הארוך והקצר, מה להערכתכם תהיה ההשפעה של עליית מחירי הנפט?
בטווח הארוך אין צורך לחשוש יותר מדי מפגיעה של התייקרות הנפט במשק הישראלי, מכיוון שבטווח זה הסיכוי לעלייה משמעותית נוספת במחירי הנפט נמוך מאד.
שכן, בסביבת מחירי נפט גבוהה יש כדאיות כלכלית לייצור תחליפי נפט.
בטווח הקצר, במידה ומחירי הנפט ימשיכו לעלות כתוצאה מאותה סיבה כמו בשנים האחרונות (התרחבות מהירה של הביקוש לנפט על רקע הצמיחה בעולם), ההשפעה על המשק תהיה מועטה ולכן גם כן אין סיבה לחשוש.
הכלכלה הישראלית היום מתאפיינת בפתיחות גבוהה לעולם (גלובליזציה בתנועות סחורות, שירותים והון), וכן בהתמחות רבה בענפי ההיי-טק והשירותים המתאפיינים בצריכת נפט נמוכה יחסית (בניגוד לייצור תעשייתי מסורתי זולל אנרגיה, כפי שהיה לפני מספר עשורים).
לכן, כאשר הכלכלה העולמית צומחת בשיעורים גבוהים, ההשפעה החיובית של הצמיחה העולמית על הביקוש למוצרים ישראלים (וכתוצאה מכך על היקף היצוא, הייצור והתעסוקה) גדולה יותר מההשפעה השלילית על המשק של העלייה במחירי הנפט.
סיכון מרכזי למשק בתקופה הקרובה כרוך בעלייה חדה נוספת במחיר הנפט רק במידה ועלייה זו תנבע מזעזוע חמור בהיצע שוק הנפט העולמי, ולא מהתרחבות של צד הביקוש העולמי לנפט (כפי שהיה בעשור הקודם). כך, למשל, תרחיש שבו האספקה הסדירה של הנפט מהמפרץ הפרסי תיפגע כתוצאה ממלחמה או ממתיחות גאו-פוליטית.
מה תהיה ההשפעה של התייקרות נוספת במחיר הנפט על המשק הישראלי?
קשה לקבוע מהי ההסתברות למימוש תרחיש פסימי זה, אך קל יחסית לנבא את השפעתו האפשרית על המשק הישראלי: זה ייפגע פגיעה כפולה, גם עקב ההשפעה המקומית הישירה של התייקרות הנפט וגם בשל האטה בצמיחה העולמית כתוצאה מהתייקרות זו. התוצאה תהיה פגיעה קשה בצמיחת המשק, עלייה באינפלציה, הרעה במאזן התשלומים, ירידה ניכרת בהכנסות המדינה (תוך עלייה בגירעון התקציבי ובריבית לטווח ארוך), ירידה בהשקעות והתרחבות בשיעור האבטלה. במקרה זה, הפגיעה בכיס של כל אחד מאיתנו תהיה קשה מאד.
מהם הענפים שיפגעו יותר מעליית מחירי הנפט?
הענפים שיפגעו יותר הם אלה שמשתמשים באנרגיה בעיקר התעשייה הכבדה או המסורתית הרבה פחות ענף השירותים או ההיטק.
מהו הפוטנציאל לגידול בתפוקה העולמית בטווח הקצר?
הייצור של הנפט מאוד קרוב לפוטנציאל, המדינות מייצרות קרוב מאוד למקסימום האפשרי, כדי להגדיל את התפוקה יש לבצע השקעות גדולות בתשתיות וקידוח.
אנחנו רואים כאמור פוטנציאל לירידות מחירים בטווח הארוך, מאחר ובמחיר של 80 דולר קיימים תחליפי אנרגייה רבים.
אם מנכים את השפעת החלשות הדולר מהי העלייה הריאלית במחיר הנפט?
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
