הנפט נגע במחיר של 100 ד' לחבית: "אין ממש צורך לחשוש"

כך אומר היום מיכאל שראל, מנהל מחלקת המחקר בהראל פיננסים. "בטווח הארוך, ברמות מחיר של 80 דולר לחבית, מחיר הנפט ילחץ מטה עקב קיומם של תחליפי אנרגיה רבים"
שהם לוי |

מחיר הנפט שבר אתמול שיא במסחר התוך יומי ועבר את 100 הדולרים לחבית.

עליית המחירים אתמול נובעת בשל החשש כי האלימות בניגרייה תוביל לקיצוצים בתפוקה מצידה. כמו כן, להיחלשות הדולר היה חלק לא מבוטל בשבירת המחיר הפסיכולוגי.

לרוב נוטים המשקיעים להתחבר למספרים עגולים, אבל מאחר וענייננו בכלכלה גרידא, שאלנו את ד"ר מיכאל שראל ראש מחלקת המחקר בהראל פיננסים לאן הולך מחיר הזהב השחור?

אם נבחן את הטווח הארוך והקצר, מה להערכתכם תהיה ההשפעה של עליית מחירי הנפט?

בטווח הארוך אין צורך לחשוש יותר מדי מפגיעה של התייקרות הנפט במשק הישראלי, מכיוון שבטווח זה הסיכוי לעלייה משמעותית נוספת במחירי הנפט נמוך מאד.

שכן, בסביבת מחירי נפט גבוהה יש כדאיות כלכלית לייצור תחליפי נפט.

בטווח הקצר, במידה ומחירי הנפט ימשיכו לעלות כתוצאה מאותה סיבה כמו בשנים האחרונות (התרחבות מהירה של הביקוש לנפט על רקע הצמיחה בעולם), ההשפעה על המשק תהיה מועטה ולכן גם כן אין סיבה לחשוש.

הכלכלה הישראלית היום מתאפיינת בפתיחות גבוהה לעולם (גלובליזציה בתנועות סחורות, שירותים והון), וכן בהתמחות רבה בענפי ההיי-טק והשירותים המתאפיינים בצריכת נפט נמוכה יחסית (בניגוד לייצור תעשייתי מסורתי זולל אנרגיה, כפי שהיה לפני מספר עשורים).

לכן, כאשר הכלכלה העולמית צומחת בשיעורים גבוהים, ההשפעה החיובית של הצמיחה העולמית על הביקוש למוצרים ישראלים (וכתוצאה מכך על היקף היצוא, הייצור והתעסוקה) גדולה יותר מההשפעה השלילית על המשק של העלייה במחירי הנפט.

סיכון מרכזי למשק בתקופה הקרובה כרוך בעלייה חדה נוספת במחיר הנפט רק במידה ועלייה זו תנבע מזעזוע חמור בהיצע שוק הנפט העולמי, ולא מהתרחבות של צד הביקוש העולמי לנפט (כפי שהיה בעשור הקודם). כך, למשל, תרחיש שבו האספקה הסדירה של הנפט מהמפרץ הפרסי תיפגע כתוצאה ממלחמה או ממתיחות גאו-פוליטית.

מה תהיה ההשפעה של התייקרות נוספת במחיר הנפט על המשק הישראלי?

קשה לקבוע מהי ההסתברות למימוש תרחיש פסימי זה, אך קל יחסית לנבא את השפעתו האפשרית על המשק הישראלי: זה ייפגע פגיעה כפולה, גם עקב ההשפעה המקומית הישירה של התייקרות הנפט וגם בשל האטה בצמיחה העולמית כתוצאה מהתייקרות זו. התוצאה תהיה פגיעה קשה בצמיחת המשק, עלייה באינפלציה, הרעה במאזן התשלומים, ירידה ניכרת בהכנסות המדינה (תוך עלייה בגירעון התקציבי ובריבית לטווח ארוך), ירידה בהשקעות והתרחבות בשיעור האבטלה. במקרה זה, הפגיעה בכיס של כל אחד מאיתנו תהיה קשה מאד.

מהם הענפים שיפגעו יותר מעליית מחירי הנפט?

הענפים שיפגעו יותר הם אלה שמשתמשים באנרגיה בעיקר התעשייה הכבדה או המסורתית הרבה פחות ענף השירותים או ההיטק.

מהו הפוטנציאל לגידול בתפוקה העולמית בטווח הקצר?

הייצור של הנפט מאוד קרוב לפוטנציאל, המדינות מייצרות קרוב מאוד למקסימום האפשרי, כדי להגדיל את התפוקה יש לבצע השקעות גדולות בתשתיות וקידוח.

אנחנו רואים כאמור פוטנציאל לירידות מחירים בטווח הארוך, מאחר ובמחיר של 80 דולר קיימים תחליפי אנרגייה רבים.

אם מנכים את השפעת החלשות הדולר מהי העלייה הריאלית במחיר הנפט?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.