החוזים העתידיים על המדדים המובילים בארה"ב
יום המסחר האחרון של 2007 ממשיך להסחר במגמה חיובית בחוזים עתידיים על המדדים המובילים בארה"ב. שנה חמישית ברציפות שהבורסות בארה"ב וגם בארץ מצביעות על עליות נעות. כעת נסחר חוזה עתידי לחודש מרץ על הדאו סביב 13390$, חוזה עתידי על הנאסד"ק סביב הרמות של 2120$.
נראה ששנת 2008 תפתח בסערה כאשר קיימת דריכות בקרב המשקיעים לקראת נתוני מכירות בתים קיימים בחודש נובמבר מאוחר יותר היום אשר צפויים להצביע על ירידה חדה בנוסף נתוני משרות החדשות לחודש נובמבר שיפורסמו ביום שישי בארה"ב כאשר הצפי לירידה לסך 70 אלף משרות.
עדיין, 2007 מעוררת תהיות לגבי השנה הבאה כאשר מדד ה-S&P500 כנראה יצביע על הירידה הרבעונית הראשונה מאז שנת 2000 על רקע החששות שהתמוטטות שוק הבתים יביאו למיתון כבד בארה"ב. כעת נסחר חוזה עתידי על מדד ה-S&P500 לחודש מרץ סביב 1482$ , ירידה של 0.3%. מתחילת הרבעון הרביעי של שנת 2007 ירד המדד 3.2% כאשר במשך השנה השלים מדד ה-S&P500 עלייה של סך 4.2%.
ללא ספק, החזרה של הסוחרים מהחופשות בעולם ביום רביעי עשויה להיות סוערת ויהיה ניתן להרגיש זאת בשוק המט"ח, הסחורות והמניות. עם נתונים רבים וחשובים מארה"ב, אירופה ויפן. אנליסטים רבים מעריכים ששוק המניות בשנת 2008 עשוי להיות מתון יותר מבחינת תשואות בעוד סוחרים עשויים לחפש אפיקים חדשים להשקעה כמו שווקים מתעוררים וסחורות כגון: נפט, זהב וכסף.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
