השטר הירוק חוזר למסעו דרומה; נסחר בירידה של 0.6%
המטבע הישראלי נסחר בשעות הצהריים בהתחזקות אל מול העיקריים. השטר הירוק נסחר בירידה של 0.6% לרמה של 3.9838 שקל, האירו מאבד 0.55% לרמה של 5.7343 שקל.
טלטלות לא קלות עובר השטר הירוק בשנה החולפת כאשר מתחילת השנה ועד לאמצע מאי רשם ירידה חדה של 6.4% לרמה של 3.93 שקל. לאחר מכן, התאושש המטבע האמריקני ורשם עליה חדה כ-10% שהביאה אותו ביולי לרמה של 4.33 שקל. אולם, כפי שניתן היה לראות, עליות השערים נעצרו ברמה זו ומגמת הירידה אשר אפפה אותו חזרה לשלוט עליו גם לאחר התיקון. מאז השיא של חודש יולי ועד לסוף נובמבר איבד השטר כ-11.5% והגיע לרמות שפל של 9 שנים ברמה של 3.83 שקל. מאז אותה רמת שפל ביצע הדולר תיקון בשיעור של 4.6%.
ירידות השערים אשר רושם השטר הירוק היום מעלה את שאלת מיליון הדולר בקרב המשקיעים. האם השטר הירוק סיים את התיקון שלו, או שמא, הירידה היום היא רק תיקון לתחילתה של מגמת עליה?
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי המטבע הישראלי איבד יותר מאחוז כנגד הדולר עם תחילת המסחר ביום שני ופרץ את רמת ההתנגדות הפסיכולוגית של 4.00 שקל ,זאת על רקע ההתחזקות השטר הירוק בעולם. מאוחר יותר אמש, פורסמו נתוני האינפלציה במשק המקומי, כגון מדד המחירים לצרכן חודש לחודש, שגבר על ציפיות האנליסטים ועמד על רמה של 0.4% ונתן תמיכה לשטר המקומי. עם זאת, ישנה ירידה במאזן הסחר בישראל אשר הוסיף רק 721 מיליון דולר. מבחינה טכנית המחסום הפסיכולוכי נפרץ ועשוי להתרחב משמעתית כבר בטווח הקצר. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 4.0055 אל מול הדולר.
זהב: החוזה העתידי על המתכת היקרה הגיע לשפל של שבועים והחזיר הפסדים לאחר שהמשקיעים ראו במחיר הזהב כאטרקטיבי ונפח עסקאות דל יחסית. אומנם הזהב התרוממם שוב, הדעה הרווחת בקרב האנליסטים כי בטווח הקרוב מחיר המתכת עשוי לרדת שוב עם התחזקות השטר הירוק בזירה העולמית. כעת נסחר החוזה העתידי על הזהב סביב הרמות של 800.00 דולר לאונקיה.
המטבע האמריקאי רשם עליות שערים כנגד האירו אמש, המסחר הספקולטיבי של משקיעים רבים הסבורים כי הנתונים האינפלציונים עשויים להביא את הפדרל רזרב להיות פחות אגרסיבי ולרסן את המדיניות המוניטרית של קיצוצים בריבית הבנק המרכזי עם תחילתה של השנה החדשה. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4390 אל מול האיורו ,סביב הרמות של 112.95 אל מול היין וסביב הרמות של 2.0210 אל מול הסטרלינג.
יחד עם זאת, לא נמוגו הערכות האנליסטים אשר צופים כי הפדרל רזרב ובראשו נגיד הבנק המרכזי, בן ברננקה עשוים להוריד את הריבית במשק האמריקאי בעוד כרבע אחוז כבר בפגישתם הקרובה ב30 לחודש ינואר 2008 וזאת בכדי להגביר את קצב הצמיחה של הכלכלה האמריקאית ולמתן את צניחת המחירים בשוק בארה"ב. נוסף על כך ,אם נביט בתמחור על החוזים העתידיים בריבית הפד, נראה כי עדיין ישנו סיכוי של קרוב ל-80 אחוז לקיצוץ בריבית הפד בחודש הבא.
כמו כן, הסטטיסטיקאים מודאגים מההאטה בצמיחה בזירה הגלובלית כולה אשר עשויה לגרום לבנקים מרכזיים נוספים להוריד את שיעור הריבית. כפי שעשו זאת החודש הבנק ההמרכזי הקנדי (BOC) והבנק המרכזי הבריטי (BOE) או לחילופין להותירה ללא שינוי כגון הבנק המרכזי בניו זילנד וגוש האירו, זאת על אף הלחצים האינפלציונים.
אתמול השטר המלוכני, שמר על יציבות כנגד הדולר עם ירידות קלות מהרמות שהיה נוכח בשבוע האחרון, זאת לאור הנתונים המתונים אשר מגיעים המשק האנגלי ומכבידים על המטבע הבריטי. בנוסף ,התאבון לסיכון גובר ככל שהאי וודאות גדלה באשר לאפקיביות הבנקים המרכזיים לתגבר את הנזילות בשווקים. לכן, הפאונד הופך לאטרקטיבי אצל משקיעי הcarry trader אשר לווים את המטבע עם ריבית נמוכה, לדוגמא היין, וקונים נכסים עם תשואה גבוהה או מטבעות עם ריבית גבוהה כגון הסטרלינג.
היום היומן הכלכלי מלא בנתונים חשובים מהעולם, את מירב תשומת הלב יתפסו מדד המחירים לצרכן בבבריטניה ב 9:30 (GMT) ובקנדה בשעה 12:00 (GMT). התמקדות תהייה גם אל עבר נתוני מאזן הסחר בגוש האירו בשעה 10:00 (GMT ). בארה"ב המשקיעים יעקבו מקרוב אחר נתוני הנדל"ן בשעה 13:30 (GMT).
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
