השטר הירוק חוזר למסעו דרומה; נסחר בירידה של 0.6%
המטבע הישראלי נסחר בשעות הצהריים בהתחזקות אל מול העיקריים. השטר הירוק נסחר בירידה של 0.6% לרמה של 3.9838 שקל, האירו מאבד 0.55% לרמה של 5.7343 שקל.
טלטלות לא קלות עובר השטר הירוק בשנה החולפת כאשר מתחילת השנה ועד לאמצע מאי רשם ירידה חדה של 6.4% לרמה של 3.93 שקל. לאחר מכן, התאושש המטבע האמריקני ורשם עליה חדה כ-10% שהביאה אותו ביולי לרמה של 4.33 שקל. אולם, כפי שניתן היה לראות, עליות השערים נעצרו ברמה זו ומגמת הירידה אשר אפפה אותו חזרה לשלוט עליו גם לאחר התיקון. מאז השיא של חודש יולי ועד לסוף נובמבר איבד השטר כ-11.5% והגיע לרמות שפל של 9 שנים ברמה של 3.83 שקל. מאז אותה רמת שפל ביצע הדולר תיקון בשיעור של 4.6%.
ירידות השערים אשר רושם השטר הירוק היום מעלה את שאלת מיליון הדולר בקרב המשקיעים. האם השטר הירוק סיים את התיקון שלו, או שמא, הירידה היום היא רק תיקון לתחילתה של מגמת עליה?
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי המטבע הישראלי איבד יותר מאחוז כנגד הדולר עם תחילת המסחר ביום שני ופרץ את רמת ההתנגדות הפסיכולוגית של 4.00 שקל ,זאת על רקע ההתחזקות השטר הירוק בעולם. מאוחר יותר אמש, פורסמו נתוני האינפלציה במשק המקומי, כגון מדד המחירים לצרכן חודש לחודש, שגבר על ציפיות האנליסטים ועמד על רמה של 0.4% ונתן תמיכה לשטר המקומי. עם זאת, ישנה ירידה במאזן הסחר בישראל אשר הוסיף רק 721 מיליון דולר. מבחינה טכנית המחסום הפסיכולוכי נפרץ ועשוי להתרחב משמעתית כבר בטווח הקצר. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 4.0055 אל מול הדולר.
זהב: החוזה העתידי על המתכת היקרה הגיע לשפל של שבועים והחזיר הפסדים לאחר שהמשקיעים ראו במחיר הזהב כאטרקטיבי ונפח עסקאות דל יחסית. אומנם הזהב התרוממם שוב, הדעה הרווחת בקרב האנליסטים כי בטווח הקרוב מחיר המתכת עשוי לרדת שוב עם התחזקות השטר הירוק בזירה העולמית. כעת נסחר החוזה העתידי על הזהב סביב הרמות של 800.00 דולר לאונקיה.
המטבע האמריקאי רשם עליות שערים כנגד האירו אמש, המסחר הספקולטיבי של משקיעים רבים הסבורים כי הנתונים האינפלציונים עשויים להביא את הפדרל רזרב להיות פחות אגרסיבי ולרסן את המדיניות המוניטרית של קיצוצים בריבית הבנק המרכזי עם תחילתה של השנה החדשה. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4390 אל מול האיורו ,סביב הרמות של 112.95 אל מול היין וסביב הרמות של 2.0210 אל מול הסטרלינג.
יחד עם זאת, לא נמוגו הערכות האנליסטים אשר צופים כי הפדרל רזרב ובראשו נגיד הבנק המרכזי, בן ברננקה עשוים להוריד את הריבית במשק האמריקאי בעוד כרבע אחוז כבר בפגישתם הקרובה ב30 לחודש ינואר 2008 וזאת בכדי להגביר את קצב הצמיחה של הכלכלה האמריקאית ולמתן את צניחת המחירים בשוק בארה"ב. נוסף על כך ,אם נביט בתמחור על החוזים העתידיים בריבית הפד, נראה כי עדיין ישנו סיכוי של קרוב ל-80 אחוז לקיצוץ בריבית הפד בחודש הבא.
כמו כן, הסטטיסטיקאים מודאגים מההאטה בצמיחה בזירה הגלובלית כולה אשר עשויה לגרום לבנקים מרכזיים נוספים להוריד את שיעור הריבית. כפי שעשו זאת החודש הבנק ההמרכזי הקנדי (BOC) והבנק המרכזי הבריטי (BOE) או לחילופין להותירה ללא שינוי כגון הבנק המרכזי בניו זילנד וגוש האירו, זאת על אף הלחצים האינפלציונים.
אתמול השטר המלוכני, שמר על יציבות כנגד הדולר עם ירידות קלות מהרמות שהיה נוכח בשבוע האחרון, זאת לאור הנתונים המתונים אשר מגיעים המשק האנגלי ומכבידים על המטבע הבריטי. בנוסף ,התאבון לסיכון גובר ככל שהאי וודאות גדלה באשר לאפקיביות הבנקים המרכזיים לתגבר את הנזילות בשווקים. לכן, הפאונד הופך לאטרקטיבי אצל משקיעי הcarry trader אשר לווים את המטבע עם ריבית נמוכה, לדוגמא היין, וקונים נכסים עם תשואה גבוהה או מטבעות עם ריבית גבוהה כגון הסטרלינג.
היום היומן הכלכלי מלא בנתונים חשובים מהעולם, את מירב תשומת הלב יתפסו מדד המחירים לצרכן בבבריטניה ב 9:30 (GMT) ובקנדה בשעה 12:00 (GMT). התמקדות תהייה גם אל עבר נתוני מאזן הסחר בגוש האירו בשעה 10:00 (GMT ). בארה"ב המשקיעים יעקבו מקרוב אחר נתוני הנדל"ן בשעה 13:30 (GMT).
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
