השטר הירוק חוזר למסעו דרומה; נסחר בירידה של 0.6%
המטבע הישראלי נסחר בשעות הצהריים בהתחזקות אל מול העיקריים. השטר הירוק נסחר בירידה של 0.6% לרמה של 3.9838 שקל, האירו מאבד 0.55% לרמה של 5.7343 שקל.
טלטלות לא קלות עובר השטר הירוק בשנה החולפת כאשר מתחילת השנה ועד לאמצע מאי רשם ירידה חדה של 6.4% לרמה של 3.93 שקל. לאחר מכן, התאושש המטבע האמריקני ורשם עליה חדה כ-10% שהביאה אותו ביולי לרמה של 4.33 שקל. אולם, כפי שניתן היה לראות, עליות השערים נעצרו ברמה זו ומגמת הירידה אשר אפפה אותו חזרה לשלוט עליו גם לאחר התיקון. מאז השיא של חודש יולי ועד לסוף נובמבר איבד השטר כ-11.5% והגיע לרמות שפל של 9 שנים ברמה של 3.83 שקל. מאז אותה רמת שפל ביצע הדולר תיקון בשיעור של 4.6%.
ירידות השערים אשר רושם השטר הירוק היום מעלה את שאלת מיליון הדולר בקרב המשקיעים. האם השטר הירוק סיים את התיקון שלו, או שמא, הירידה היום היא רק תיקון לתחילתה של מגמת עליה?
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי המטבע הישראלי איבד יותר מאחוז כנגד הדולר עם תחילת המסחר ביום שני ופרץ את רמת ההתנגדות הפסיכולוגית של 4.00 שקל ,זאת על רקע ההתחזקות השטר הירוק בעולם. מאוחר יותר אמש, פורסמו נתוני האינפלציה במשק המקומי, כגון מדד המחירים לצרכן חודש לחודש, שגבר על ציפיות האנליסטים ועמד על רמה של 0.4% ונתן תמיכה לשטר המקומי. עם זאת, ישנה ירידה במאזן הסחר בישראל אשר הוסיף רק 721 מיליון דולר. מבחינה טכנית המחסום הפסיכולוכי נפרץ ועשוי להתרחב משמעתית כבר בטווח הקצר. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 4.0055 אל מול הדולר.
זהב: החוזה העתידי על המתכת היקרה הגיע לשפל של שבועים והחזיר הפסדים לאחר שהמשקיעים ראו במחיר הזהב כאטרקטיבי ונפח עסקאות דל יחסית. אומנם הזהב התרוממם שוב, הדעה הרווחת בקרב האנליסטים כי בטווח הקרוב מחיר המתכת עשוי לרדת שוב עם התחזקות השטר הירוק בזירה העולמית. כעת נסחר החוזה העתידי על הזהב סביב הרמות של 800.00 דולר לאונקיה.
המטבע האמריקאי רשם עליות שערים כנגד האירו אמש, המסחר הספקולטיבי של משקיעים רבים הסבורים כי הנתונים האינפלציונים עשויים להביא את הפדרל רזרב להיות פחות אגרסיבי ולרסן את המדיניות המוניטרית של קיצוצים בריבית הבנק המרכזי עם תחילתה של השנה החדשה. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4390 אל מול האיורו ,סביב הרמות של 112.95 אל מול היין וסביב הרמות של 2.0210 אל מול הסטרלינג.
יחד עם זאת, לא נמוגו הערכות האנליסטים אשר צופים כי הפדרל רזרב ובראשו נגיד הבנק המרכזי, בן ברננקה עשוים להוריד את הריבית במשק האמריקאי בעוד כרבע אחוז כבר בפגישתם הקרובה ב30 לחודש ינואר 2008 וזאת בכדי להגביר את קצב הצמיחה של הכלכלה האמריקאית ולמתן את צניחת המחירים בשוק בארה"ב. נוסף על כך ,אם נביט בתמחור על החוזים העתידיים בריבית הפד, נראה כי עדיין ישנו סיכוי של קרוב ל-80 אחוז לקיצוץ בריבית הפד בחודש הבא.
כמו כן, הסטטיסטיקאים מודאגים מההאטה בצמיחה בזירה הגלובלית כולה אשר עשויה לגרום לבנקים מרכזיים נוספים להוריד את שיעור הריבית. כפי שעשו זאת החודש הבנק ההמרכזי הקנדי (BOC) והבנק המרכזי הבריטי (BOE) או לחילופין להותירה ללא שינוי כגון הבנק המרכזי בניו זילנד וגוש האירו, זאת על אף הלחצים האינפלציונים.
אתמול השטר המלוכני, שמר על יציבות כנגד הדולר עם ירידות קלות מהרמות שהיה נוכח בשבוע האחרון, זאת לאור הנתונים המתונים אשר מגיעים המשק האנגלי ומכבידים על המטבע הבריטי. בנוסף ,התאבון לסיכון גובר ככל שהאי וודאות גדלה באשר לאפקיביות הבנקים המרכזיים לתגבר את הנזילות בשווקים. לכן, הפאונד הופך לאטרקטיבי אצל משקיעי הcarry trader אשר לווים את המטבע עם ריבית נמוכה, לדוגמא היין, וקונים נכסים עם תשואה גבוהה או מטבעות עם ריבית גבוהה כגון הסטרלינג.
היום היומן הכלכלי מלא בנתונים חשובים מהעולם, את מירב תשומת הלב יתפסו מדד המחירים לצרכן בבבריטניה ב 9:30 (GMT) ובקנדה בשעה 12:00 (GMT). התמקדות תהייה גם אל עבר נתוני מאזן הסחר בגוש האירו בשעה 10:00 (GMT ). בארה"ב המשקיעים יעקבו מקרוב אחר נתוני הנדל"ן בשעה 13:30 (GMT).
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
