השטר הירוק חוזר למסעו דרומה; נסחר בירידה של 0.6%
המטבע הישראלי נסחר בשעות הצהריים בהתחזקות אל מול העיקריים. השטר הירוק נסחר בירידה של 0.6% לרמה של 3.9838 שקל, האירו מאבד 0.55% לרמה של 5.7343 שקל.
טלטלות לא קלות עובר השטר הירוק בשנה החולפת כאשר מתחילת השנה ועד לאמצע מאי רשם ירידה חדה של 6.4% לרמה של 3.93 שקל. לאחר מכן, התאושש המטבע האמריקני ורשם עליה חדה כ-10% שהביאה אותו ביולי לרמה של 4.33 שקל. אולם, כפי שניתן היה לראות, עליות השערים נעצרו ברמה זו ומגמת הירידה אשר אפפה אותו חזרה לשלוט עליו גם לאחר התיקון. מאז השיא של חודש יולי ועד לסוף נובמבר איבד השטר כ-11.5% והגיע לרמות שפל של 9 שנים ברמה של 3.83 שקל. מאז אותה רמת שפל ביצע הדולר תיקון בשיעור של 4.6%.
ירידות השערים אשר רושם השטר הירוק היום מעלה את שאלת מיליון הדולר בקרב המשקיעים. האם השטר הירוק סיים את התיקון שלו, או שמא, הירידה היום היא רק תיקון לתחילתה של מגמת עליה?
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי המטבע הישראלי איבד יותר מאחוז כנגד הדולר עם תחילת המסחר ביום שני ופרץ את רמת ההתנגדות הפסיכולוגית של 4.00 שקל ,זאת על רקע ההתחזקות השטר הירוק בעולם. מאוחר יותר אמש, פורסמו נתוני האינפלציה במשק המקומי, כגון מדד המחירים לצרכן חודש לחודש, שגבר על ציפיות האנליסטים ועמד על רמה של 0.4% ונתן תמיכה לשטר המקומי. עם זאת, ישנה ירידה במאזן הסחר בישראל אשר הוסיף רק 721 מיליון דולר. מבחינה טכנית המחסום הפסיכולוכי נפרץ ועשוי להתרחב משמעתית כבר בטווח הקצר. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 4.0055 אל מול הדולר.
זהב: החוזה העתידי על המתכת היקרה הגיע לשפל של שבועים והחזיר הפסדים לאחר שהמשקיעים ראו במחיר הזהב כאטרקטיבי ונפח עסקאות דל יחסית. אומנם הזהב התרוממם שוב, הדעה הרווחת בקרב האנליסטים כי בטווח הקרוב מחיר המתכת עשוי לרדת שוב עם התחזקות השטר הירוק בזירה העולמית. כעת נסחר החוזה העתידי על הזהב סביב הרמות של 800.00 דולר לאונקיה.
המטבע האמריקאי רשם עליות שערים כנגד האירו אמש, המסחר הספקולטיבי של משקיעים רבים הסבורים כי הנתונים האינפלציונים עשויים להביא את הפדרל רזרב להיות פחות אגרסיבי ולרסן את המדיניות המוניטרית של קיצוצים בריבית הבנק המרכזי עם תחילתה של השנה החדשה. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4390 אל מול האיורו ,סביב הרמות של 112.95 אל מול היין וסביב הרמות של 2.0210 אל מול הסטרלינג.
יחד עם זאת, לא נמוגו הערכות האנליסטים אשר צופים כי הפדרל רזרב ובראשו נגיד הבנק המרכזי, בן ברננקה עשוים להוריד את הריבית במשק האמריקאי בעוד כרבע אחוז כבר בפגישתם הקרובה ב30 לחודש ינואר 2008 וזאת בכדי להגביר את קצב הצמיחה של הכלכלה האמריקאית ולמתן את צניחת המחירים בשוק בארה"ב. נוסף על כך ,אם נביט בתמחור על החוזים העתידיים בריבית הפד, נראה כי עדיין ישנו סיכוי של קרוב ל-80 אחוז לקיצוץ בריבית הפד בחודש הבא.
כמו כן, הסטטיסטיקאים מודאגים מההאטה בצמיחה בזירה הגלובלית כולה אשר עשויה לגרום לבנקים מרכזיים נוספים להוריד את שיעור הריבית. כפי שעשו זאת החודש הבנק ההמרכזי הקנדי (BOC) והבנק המרכזי הבריטי (BOE) או לחילופין להותירה ללא שינוי כגון הבנק המרכזי בניו זילנד וגוש האירו, זאת על אף הלחצים האינפלציונים.
אתמול השטר המלוכני, שמר על יציבות כנגד הדולר עם ירידות קלות מהרמות שהיה נוכח בשבוע האחרון, זאת לאור הנתונים המתונים אשר מגיעים המשק האנגלי ומכבידים על המטבע הבריטי. בנוסף ,התאבון לסיכון גובר ככל שהאי וודאות גדלה באשר לאפקיביות הבנקים המרכזיים לתגבר את הנזילות בשווקים. לכן, הפאונד הופך לאטרקטיבי אצל משקיעי הcarry trader אשר לווים את המטבע עם ריבית נמוכה, לדוגמא היין, וקונים נכסים עם תשואה גבוהה או מטבעות עם ריבית גבוהה כגון הסטרלינג.
היום היומן הכלכלי מלא בנתונים חשובים מהעולם, את מירב תשומת הלב יתפסו מדד המחירים לצרכן בבבריטניה ב 9:30 (GMT) ובקנדה בשעה 12:00 (GMT). התמקדות תהייה גם אל עבר נתוני מאזן הסחר בגוש האירו בשעה 10:00 (GMT ). בארה"ב המשקיעים יעקבו מקרוב אחר נתוני הנדל"ן בשעה 13:30 (GMT).
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוק10 המגדלים הגבוהים בעולם
בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120
כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.
1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות
הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.
המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,
תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.
- בנייה לגובה בירושלים? לא כל כך מהר
- 1,654 דירות חדשות ייבנו בבת ים. כמה הן יעלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
