השטר הירוק חוזר למסעו דרומה; נסחר בירידה של 0.6%
המטבע הישראלי נסחר בשעות הצהריים בהתחזקות אל מול העיקריים. השטר הירוק נסחר בירידה של 0.6% לרמה של 3.9838 שקל, האירו מאבד 0.55% לרמה של 5.7343 שקל.
טלטלות לא קלות עובר השטר הירוק בשנה החולפת כאשר מתחילת השנה ועד לאמצע מאי רשם ירידה חדה של 6.4% לרמה של 3.93 שקל. לאחר מכן, התאושש המטבע האמריקני ורשם עליה חדה כ-10% שהביאה אותו ביולי לרמה של 4.33 שקל. אולם, כפי שניתן היה לראות, עליות השערים נעצרו ברמה זו ומגמת הירידה אשר אפפה אותו חזרה לשלוט עליו גם לאחר התיקון. מאז השיא של חודש יולי ועד לסוף נובמבר איבד השטר כ-11.5% והגיע לרמות שפל של 9 שנים ברמה של 3.83 שקל. מאז אותה רמת שפל ביצע הדולר תיקון בשיעור של 4.6%.
ירידות השערים אשר רושם השטר הירוק היום מעלה את שאלת מיליון הדולר בקרב המשקיעים. האם השטר הירוק סיים את התיקון שלו, או שמא, הירידה היום היא רק תיקון לתחילתה של מגמת עליה?
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי המטבע הישראלי איבד יותר מאחוז כנגד הדולר עם תחילת המסחר ביום שני ופרץ את רמת ההתנגדות הפסיכולוגית של 4.00 שקל ,זאת על רקע ההתחזקות השטר הירוק בעולם. מאוחר יותר אמש, פורסמו נתוני האינפלציה במשק המקומי, כגון מדד המחירים לצרכן חודש לחודש, שגבר על ציפיות האנליסטים ועמד על רמה של 0.4% ונתן תמיכה לשטר המקומי. עם זאת, ישנה ירידה במאזן הסחר בישראל אשר הוסיף רק 721 מיליון דולר. מבחינה טכנית המחסום הפסיכולוכי נפרץ ועשוי להתרחב משמעתית כבר בטווח הקצר. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 4.0055 אל מול הדולר.
זהב: החוזה העתידי על המתכת היקרה הגיע לשפל של שבועים והחזיר הפסדים לאחר שהמשקיעים ראו במחיר הזהב כאטרקטיבי ונפח עסקאות דל יחסית. אומנם הזהב התרוממם שוב, הדעה הרווחת בקרב האנליסטים כי בטווח הקרוב מחיר המתכת עשוי לרדת שוב עם התחזקות השטר הירוק בזירה העולמית. כעת נסחר החוזה העתידי על הזהב סביב הרמות של 800.00 דולר לאונקיה.
המטבע האמריקאי רשם עליות שערים כנגד האירו אמש, המסחר הספקולטיבי של משקיעים רבים הסבורים כי הנתונים האינפלציונים עשויים להביא את הפדרל רזרב להיות פחות אגרסיבי ולרסן את המדיניות המוניטרית של קיצוצים בריבית הבנק המרכזי עם תחילתה של השנה החדשה. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4390 אל מול האיורו ,סביב הרמות של 112.95 אל מול היין וסביב הרמות של 2.0210 אל מול הסטרלינג.
יחד עם זאת, לא נמוגו הערכות האנליסטים אשר צופים כי הפדרל רזרב ובראשו נגיד הבנק המרכזי, בן ברננקה עשוים להוריד את הריבית במשק האמריקאי בעוד כרבע אחוז כבר בפגישתם הקרובה ב30 לחודש ינואר 2008 וזאת בכדי להגביר את קצב הצמיחה של הכלכלה האמריקאית ולמתן את צניחת המחירים בשוק בארה"ב. נוסף על כך ,אם נביט בתמחור על החוזים העתידיים בריבית הפד, נראה כי עדיין ישנו סיכוי של קרוב ל-80 אחוז לקיצוץ בריבית הפד בחודש הבא.
כמו כן, הסטטיסטיקאים מודאגים מההאטה בצמיחה בזירה הגלובלית כולה אשר עשויה לגרום לבנקים מרכזיים נוספים להוריד את שיעור הריבית. כפי שעשו זאת החודש הבנק ההמרכזי הקנדי (BOC) והבנק המרכזי הבריטי (BOE) או לחילופין להותירה ללא שינוי כגון הבנק המרכזי בניו זילנד וגוש האירו, זאת על אף הלחצים האינפלציונים.
אתמול השטר המלוכני, שמר על יציבות כנגד הדולר עם ירידות קלות מהרמות שהיה נוכח בשבוע האחרון, זאת לאור הנתונים המתונים אשר מגיעים המשק האנגלי ומכבידים על המטבע הבריטי. בנוסף ,התאבון לסיכון גובר ככל שהאי וודאות גדלה באשר לאפקיביות הבנקים המרכזיים לתגבר את הנזילות בשווקים. לכן, הפאונד הופך לאטרקטיבי אצל משקיעי הcarry trader אשר לווים את המטבע עם ריבית נמוכה, לדוגמא היין, וקונים נכסים עם תשואה גבוהה או מטבעות עם ריבית גבוהה כגון הסטרלינג.
היום היומן הכלכלי מלא בנתונים חשובים מהעולם, את מירב תשומת הלב יתפסו מדד המחירים לצרכן בבבריטניה ב 9:30 (GMT) ובקנדה בשעה 12:00 (GMT). התמקדות תהייה גם אל עבר נתוני מאזן הסחר בגוש האירו בשעה 10:00 (GMT ). בארה"ב המשקיעים יעקבו מקרוב אחר נתוני הנדל"ן בשעה 13:30 (GMT).
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
