מס הכנסה שלילי וחלוקה שוויונית של נטל המס
ביום 28.11.2007 פרסמה הנהלת רשות המיסים בישראל הודעה, לפיה ועדת הכספים של הכנסת אישרה שני צעדים מתוכנית משרד האוצר, לצמצום הפערים החברתיים ולהגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. להלן עיקרי ההודעה: מס הכנסה שלילי -------------- מס הכנסה שלילי נועד, בין היתר, לתמרץ עובדים להשתתף בשוק העבודה, ולהגדיל את הכנסתם של עובדים ברמות השכר הנמוכות. בהתאם להצעה, ישולם מס לעובדים במקום לגבות אותו מהם, בתנאי הזכאות שלהלן: 1. היקף ההכנסה ממנה יהיו זכאים עובדים למס הכנסה שלילי הינו 45% משכר המינימום, כ- 1725 ש"ח. 2. עובד, שיש לו ילד אחד או שני ילדים, זכאי לתוספת של עד 275 ש"ח לחודש. עובד, שיש לו שלושה ילדים או יותר, יהיה זכאי לתוספת של עד 400 ש"ח לחודש. 3. מס הכנסה שלילי יינתן לעובד, שגילו 23 ומעלה, בכפוף לתנאים הקבועים בהצעת החוק. 4. עובדים מגיל 55 ומעלה, יוכלו ליהנות ממס הכנסה שלילי, אף אם אין להם ילדים או שגיל ילדיהם גבוה מ-19, בהתאם לתנאים הקבועים בהצעת החוק. גובה התוספת לעובדים בגיל זה כאמור, יהיה עד 275 ש"ח לחודש. 5. שנת המס בגינה תקום זכאות למס הכנסה שלילי תהיה 2007, אך לאור משך הליכי החקיקה תהיה דחייה בהגשת דיווחי המעבידים ובתשלום לעובדים. 6. מעבידים יוכלו למסור דיווחיהם כאמור עד ל- 30.6.2008, ולפיכך התשלום הראשון יידחה עד ל- 1.10.2008. 7. התשלום יחולק ל- 4 תשלומים שווים כל שנה ויועבר ישירות לחשבונות הבנק של העובדים. בהתאם להודעה גם עצמאים יוכלו ליהנות ממס הכנסה שלילי, בכפוף לסייגים. העלאת שווי שימוש ברכב, ניכוי הוצאות רכב והפחתת שיעורי מס הכנסה ----------------------------------------------------- בהתאם להודעה, נכון להיום, שווי השימוש ברכב נמוך באופן משמעותי מהערך הכלכלי של ההטבה הגלומה במתן רכב צמוד ממקום העבודה. על פי החלטת הממשלה ובאישור ועדת הכספים, העלאת שווי השימוש ברכב תעשה בהדרגה, החל מינואר 2008 ועד לשנת המס המתחילה בינואר 2011. שווי השימוש על רכב דו גלגלי, שהספקו גבוה מ- 33 כ"ס, יהיה 750 ש"ח לחודש. ניכוי ההוצאות בידי המעסיק יעשה במקביל להסכמה זו. במקביל להעלאת זקיפת שווי השימוש ברכב, תבוצע הפחתה של שיעורי המס על הכנסות מיגיעה אישית. הפחתת המיסים תחל בשנת המס 2008 ותסתיים בשנת 2009. להלן טבלה המפרטת את הפחתת שיעורי המס על יחידים (בסוף ההליך): מדרגת מס מתווה חקיקה קיים הצעה מתוקנת עד 4,270 ש"ח 10% 10% מ-4,271 ל-7,600 ש"ח 17% 14% מ-7,601 עד 11,410 ש"ח 25% 21% מ-11,411 עד 16,380 ש"ח 30% 28% מ-16,381 עד 35,270 ש"ח 32% 32% מעל 35,271 ש"ח 44% 44% יצוין, כי בחוזר טבלאות המפרטות את השפעת שיעורי המס החדשים על ההכנסה נטו. (*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
