תמורה בגין שעות נוספות בשבת/בחג
1. במקרה שהעובד עובד בשבת/ בחג מספר שעות העולה על מספר שעות העבודה היומי המותר – עבור השעות הרגילות בשבת העובד יהיה זכאי לתעריף 150%. ובעבור השעות הנוספות, יש לשלם לו את תוספת השעות הנוספות (125% עבור השעתיים הנוספות הראשונות ו- 150% עבור השעה הנוספת השלישית ואילך) על בסיס התוספת המיוחדת של המנוחה השבועית.
2. במקרה שעובד עובד בשבת / בחג לאחר שהשלים את מכסת השעות השבועית שלו -
הרי שכל שעות העבודה בשבת / בחג יחשבו כשעות נוספות, והחל מהשעה הראשונה בשבת / בחג יקבל העובד תוספת שעות נוספות על בסיס התוספת המיוחדת של המנוחה השבועית.
בע"ע 300175/97 דניאל כהן – עיריית נהריה (פד"ע לז 49) חלק בית הדין הארצי לעבודה על אופן חישוב שעות נוספות בשבת, כפי שהוצג לעיל וכפי שנפסק בבית הדין האזורי לעבודה, וקבע כי יש לחשב את התמורה בגין שעות נוספות בשבת על השכר הרגיל (100%) ובתוספת גמול עבודה בשבת, ולא על בסיס התוספת המיוחדת של המנוחה השביעית.
לפיכך, בהתאם לפסק דין זה החישוב הוא כדלקמן:
עבור השעתיים הראשונות בשבת ( 175% = 50% + 125% )
עבור השעה השלישית ואילך בשבת ( 200% = 50% + 150% )
אמנם בית הדין הארצי לא פסק בסוגיה זו, אך העיר על כך כי שיטת החישוב של בית הדין האזורי היתה שגוייה, וציין את אופן החישוב שהיה צריך להיות.
לדעתנו, יש לחשב את התמורה בגין שעות נוספות בשבת בהתאם להנחיות שנקבעו בפסק הדין הארצי.
לתשומת ליבכם:
1. במקרה שבו חל על הצדדים ליחסי העבודה הסכם קיבוצי / צו הרחבה / חוזה עבודה אישי / נוהג הקובע תמורה גבוהה יותר בגין עבודה בשבת / בחג ובגין עבודה בשעות נוספות – הרי שיש לחשב את כל הנ"ל עפ"י ההוראות העדיפות שחלות על העובד.
2. ישנם ענפי עבודה במשק (כגון – רפתנות, לולנות) בהם שר העבודה והרווחה קבע בתקנות אורך של יום / שבוע עבודה ארוך יותר מזה שנקבע בחוק שעות עבודה ומנוחה, ובמקרה כזה תיחשב כשעה נוספת השעה העודפת על תחום יום העבודה הארוך או שבוע העבודה הארוך.
(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.