יותרו הוצאות ניהול ואחזקה בהוצאות לייצור הכנסה
עין הכרח שיהיו הכנסות מניהול, כדי שיהיה אפשר לנכות הוצאות ניהול.
שאלה:
--------
חברה בנתה בניין, שנועד להשכרה בתחום המסחר. החברה משכירה את חלקי הבניין הזה לחנויות ולמוסדות (ללא הכנסות דמי ניהול).
חלק מעיסוק החברה - הפעלת חדרי נופש ("צימרים").
החברה הוציאה "הוצאות ניהול".
● האם רשויות המס יכירו בהוצאות הניהול הללו ?
תשובה:
-------
בשאלה חסרים נתונים רבים, שיש בהם כדי להיות רלוונטיים, כגון: מה הוא עיסוקה של החברה [?]; בעבור איזה ניהול משלמת החברה דמי ניהול [?]; האם החברה משלמת דמי ניהול ל"חברה קשורה" [?]. ועל כן - נענה, להלן, על השאלה רק באופן כללי.
ככלל, מותר לחברה לנכות מהכנסותיה הוצאה שהוציאה; בהתאם להוראות סעיף 17 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] - זו הוצאה אשר יצאה כולה בייצור הכנסתה בשנת המס ולשם כך בלבד.
במקרה שלפנינו מפיקה החברה הכנסה מהשכרה; אך לא ברור, אם מדובר בהכנסה מעסק או בהכנסה פאסיבית, ואם הוצאות הניהול המוזכרות הן על אותה הכנסה מהשכרה, או שמא הן נובעות מהכנסות אחרות שיש לחברה.
כאן המקום לציין, כי אין הכרח שיהיו הכנסות מניהול, כדי שיהיה אפשר לנכות הוצאות ניהול, אלא כאמור אפשר לנכות את הוצאות הניהול כל אימת שהן בחזקת הוצאה, שיצאה לשם ייצור הכנסה באשר היא.
נוסף על "המשוכה" הזו שיש לעבור עליה, בוחנות רשויות המס, אם הוצאת הניהול, הנטענת כבת-ניכוי, היא אכן הוצאה על ניהול, או שמא זוהי הוצאה שאין מאחוריה דבר; וכן בוחנות רשויות המיסוי את זיקתה של ההוצאה. לשם בחינת שירותי הניהול שניתנו לחברה (כפי שהדבר נבחן, בין היתר, בפסק דין "תחנת שירותי רכב רוממה") - יש לבחון: אם אומנם היה צורך בשירותי הניהול; אם ניתן ניהול בפועל; ואם התמורה בעדו היא סבירה ואינה מופרזת, כפוף לסעיף 30 לפקודה, אשר מגביל ניכוי הוצאה עד לסכום הדרוש לצורכי השגת ההכנסה (ראה פסק הדין בעניין "פ. ה. אחזקות").
סוגיות אלה עולות ביתר שאת כל אימת ששירותי הניהול מתקבלים מחברה קשורה או מבעל שליטה; למשל - לשם ניצול ההפסדים שנגרמו בחברה האחת לצורך קיזוזם מרווחים שהופקו בחברה השנייה בדמות יצירת הוצאת "ניהול".
בין הסממנים, אשר עשויים להצביע על הוצאות שאינן אמיתיות על שירותי ניהול, מצויים אלה: אי קיומו של הסכם ניהול בין הצדדים; דיווח על מרבית מהוצאות הניהול בסוף שנה ולא באופן שוטף בכל חודש; העברת תשלומים באופן לא עקבי; קיומו של מנגנון בחברה, שממנו עולה, כי אינה זקוקה כלל לשירותי ניהול; ועוד. מכל מקום - נטל השכנוע והצגת הראיות מוטל על החברה הדורשת את ניכוי ההוצאה.
במאמר מוסגר - מוזכר בזה, כי כיום בהתאם ל"תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח) (הוראת שעה), התשס"ז-2006", ייתכן שתחול חובת דיווח על שירותי ניהול, שהתשלום בעדם הוא מעל 2 מיליוני ש"ח, אם מקבל התשלום הוא קרוב, אשר נהנה ממס מופחת מאחת הסיבות המנויות בתקנות.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון
בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.
לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק
בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת
בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר,
בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל
בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.
פסגות: ניהול סיכונים
בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.
בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.
- הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
- לקראת שיא חדש? הביטקוין מזנק על רקע הורדת הריבית של הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה
במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות
לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק
מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.