הכיס הריק. אוחחח איזה שבוע זה היה. כולם, אבל ממש כולם שם בשילטון מסרו איך הם יקחו לנו יותר כסף מהכיס. בואו נעשה רגע מעבר מהיר על הרשימה הזו:

ביום ראשון החלו להתרוצץ במסדרונות הכנסת שמועות על עיסקה שעומדת להיסגר בין האוצר לוועדת הכספים - לפיה, אכן יעלו את המס על הרכב הצמוד ואכן יעשו את זה ממש בקרוב. טוב, נכון שזה יהיה בהדרגה, אבל גם בהדרגה, 2500-3000 שקל מהברוטו, תודו, זה די הרבה להרבה מאוד אנשים שיש להם רכב צמוד.

ואם על הצמדות אנחנו מדברים, אז בראשון שעבר פורסם פה המדד המפתיע של השנה (עד כה לפחות) שזינק ב-0.7% והשאיר את רוב האנליסטים עם המכנסים למטה. עכשיו יש קונצנזוס לפיו, אוטוטו יעלה הנגיד את הריבית - והבנקים, אתם יודעים, יעשו מזה קופה על חשבון כיסם של אנשי האוברדרפט והלווים העסקיים באשר הם.

אחר כך בא יום שלישי עם ההודעה המפתיעה - שאוטוטו היה אמור לעלות מחיר הנסיעה בתחבורה הציבורית בחצי אחוז. שר התחבורה - הרמטכ"ל (רגע לפני שאתם מצדיעים) לשעבר, רא"ל במיל מופז, אמר שהוא החליט שלא להעלות עכשיו את המחירים לנסיעות באוטובוס וברכבת אבל... הבטיח שהוא יעשה זאת בקרוב. אגב משרדו של מופז חתום עם ראשי ענף התחבורה הציבורית על הסכם שמבטיח לנהגים להעלות את המחירים בכל חצי שנה.

מייד אחריו באו אנשי הגשם (סליחה, הלחם). האופים ששבתו בימים האחרונים, הגיעו לפשרה מבחינתם ולא מבחינתנו, בעניין מחיר הלחם האחיד - שעומד לעלות בלא פחות מ-10%.

אם זה לא מספיק, אז רגע וחצי אחרי כן נודע לנו שהוועדה של השר החייכן לשעבר, בייגה שוחט, ממליצה בחום יוקד להעלות ל-15 אלף שקל את שכר הלימוד באוניברסיטאות. נכון, שוחט אמר שרק ככה אפשר יהיה לשפר את רמת ההשכלה הגבוהה (סליחה - להציל) - אבל את אחותי שהולכת ללמוד בשנה הבאה זה לא מעניין. את אמא שלה (ושלי) שתשלם, זה דווקא כן.

הפינאל של השבוע היה הוועידה המוזרה בה צעקו אנשי האוצר ומשרד התשתיות על אנשי הוועד של עובדי חברת החשמל. כדי שכולם יצאו להפסקת הקפה בחיוך - אמר השר התורן (פואד) ש"עם כל הצער שבדבר"... המחירים הגבוהים של החשמל בארץ, הם ממש לא גבוהים ולכן ממש בקרוב הם יועלו ב-4% או 5%". תלוי את מי שואלים.

שיא יולי-אוגוסט, או נפילה בחגים. פעם, בשנות ה-90 כשהייתי טירון בורסה מתחיל, היה נהוג לומר שביולי כולם יוצאים לחופש כדי לא להפסיד את החופשה של אוגוסט. או במילים אחרות - שבקיץ אין עסקים בשוק ההון. אבל מזה כמה שנים שהעניין הזה לא נכון. והנה ממש עכשיו, הבורסה שלנו - וכן, גם הבורסה שלהם (וול סטריט) עלו בשבוע האחרון לשיא כל הזמנים.

השבוע שאלתי על כך אנשים - וחבר שעובד כבר שנים בסיטי של ת"א אמר לי, שבשנים האחרונות - כולם יוצאים לחופש ביולי אוגוסט כדי לאגור כוחות לקראת נפילת הבורסה בחגים.

ואני שואל: אם כל כך הרבה אנשים, כל כך הרבה זמן בחופש - איך ישאר להם זמן לעשות כסף, כדי לשלם על עליית מחיר החשמל, האוניברסיטה של הילדים, הלחם והנסיעות?

רגע לפני שהשבוע מתחיל. כולם אומרים שאנחנו רגע לפני. רגע לפני התפוצצות בועת הבורסה שלנו ורגע לפני קריסת הבורסות בעולם. רגע לפני הנפילה הגדולה של השווקים באסיה (שוב פעם). רגע לפני שהדולר טס למעלה, שהריבית מקפצת ל-4, שהמלחמה פורצת בצפון, שהממשלה מתפרקת בשמחה וששון. אבל האמת היא...

שאין שום סיבה שמשהו רע יקרה. והרי הדברים הרעים תמיד קורים כשאנשים לא ממש מחכים להם. אז אוליי, אם כולנו מחכים... זה לא יבוא.