גרטנר: עד 2011 יחליפו תוכנות המסרים המיידים את הטלפון

יהפוך לכלי השכיח לשיחות קול, וידאו וטקסט. עד 2013, 95% מהעובדים בארגונים בעולם ישתמשו בכלי זה כממשק עיקרי לתקשורת בזמן אמת
שי פאוזנר |

עבור רבים מעובדי הידע, המסרים המידיים (IM) הם כלי עבודה קריטי ממש כמו הגישה לטלפון או לדואר האלקטרוני, וארגונים שטרם שילבו את ה-IM בתהליכים העסקיים הקריטיים שלהם ישכילו לעשות אם ימהרו לבצע זאת. גרטנר, חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית המובילה בתחום טכנולוגיית המידע והתקשורת (ICT), צופה כי עד סוף שנת 2011 טכנולוגיית ה-IM תיעשה לכלי הרווח עבור שיחות טקסט, וידאו וקול. בנוסף, צופה גרטנר, כי עד שנת 2013, 95% מהעובדים בארגונים המובילים בעולם ישתמשו בכלי זה כממשק העיקרי שלהם לתקשורת בזמן אמת. השוק העולמי של IM ארגוני, צפוי לגדול מ-267 מיליון דולר ב-2005 ל-688 מיליון דולר ב-2010.

גרטנר מעודדת את השימוש בטכנולוגיית IM ארגונית של יצרניות כדוגמת יבמ ומיקרוסופט כדי להבטיח שתנועת ה-IM תהיה מאובטחת מאחורי firewall. קשרים עם שותפים חיצוניים או עם לקוחות באמצעות הצטרפות לשירות IM ציבורי כדוגמת AOL/AIM, Yahoo או MSN, חייבים להיות מוגנים באמצעות השימוש בשירותי אבטחה או "ניקיון" ל-IM, שמספקות יצרניות כמו Facetime, Akonix או Symantec/IMLogic.

ממש כשם שהפריסה של דואר אלקטרוני בארגונים בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים זכתה להצלחה חסרת תקדים בעסקים, האנליסטים אומרים שתופעה דומה מתרחשת היום עם ה-IM. "היתרונות העסקיים שטכנולוגיית ה-IM יכולה להביא עמה הם עצומים", אומר דייויד מאריו סמית', אנליסט בגרטנר. היכולת לחבר אנשים במקומות מרוחקים באמצעות טקסט, קול ווידאו ביישום אחד היא רבת עצמה ומותאמת הן לאווירה בלתי רשמית ומשוחררת והן לתקשורת קבוצתית רשמית ו"מעונבת". במקרים מסוימים, רשת ה-IM ממשיכה לפעול גם כאשר מערכות הטלפון או הדואר האלקטרוני קורסות. סמית' מדגיש גם את החשיבות ההולכת וגדלה של טכנולוגיית ה-IM במחלקות קשרי לקוחות ובמרכזי תמיכה שבהם משתמשים בטכנולוגיה כדי להדק קשרים עם לקוחות ולספק להם גישה מהירה וקלה יותר למחלקות ולאנשים הרלוונטיים ביותר בארגון.

לדואר אלקטרוני עדיין יש יתרון בהשוואה ל-IM כאשר מדובר בארכוב. כרגע, יצרניות כדוגמת יבמ ומיקרוסופט מאפשרות ארכוב של רשומות IM בצד של השרת לצורכי תאימות. עם זאת, הבעיה היא שמשתמשים יכולים לשמור את נתוני שיחות הטקסט שלהם בצד של הלקוח, מה שיוצר סכנה של טיפול בלתי מורשה בנתונים. עד שיימצא פתרון יעיל לבעיה עלולים המשתמשים להיאלץ להתמודד עם כאבי ראש משפטיים לא קטנים. לכן, דרישה קריטית להצלחתה של טכנולוגיית IM ארגונית תהיה להחליט כיצד ניתן לשמור ביעילות את רשומות ה-IM וכיצד לפתח מדיניות IM בהירה וחד-משמעית. מרבית הארגונים כבר עברו תהליכים דומים עם הדואר האלקטרוני בשנים האחרונות, הן בתחום של קביעת מדיניות והן בקבלת החלטות על שמירת רשומות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: