עובדות וטענות:

במהלך התקופה האחרונה הוגשו לבית הדין לעבודה מספר לא מבוטל של בקשות, בהתייחס להליך השינוי המבני המתוכנן במשק החשמל ובכלל זה בחברת-החשמל. ההליך דנן מציג בצורה ברורה את העובדה שהצדדים מתקשים להפנים שניים אלה: האחד - המחוקק קבע, בחקיקה ראשית, כי השינוי המבני בחברת-החשמל יצא לפועל ובמועדים הנקובים בחוק. היבט זה עדין נתון למחלוקות רמות, לעניין יישומו, תוך עימות עם העובדים אשר זכויותיהם, לאור השינויים המבניים, טרם סוכמו עימם. לכן, עומדים הם על זכותם למחות, על-מנת להבטיח את זכויותיהם; השני – שינוי מבני במונופול המספק שירות חיוני, מאין כמותו, לציבור, הינו הליך מורכב ובמסגרתו יש לשים לב לזכויות ולזכויות יסוד של עובדים.

הסוגיה בהליך זה היא: האם על העובדים מוטלת חובה, בין מכוח פסק-דין שניתן על-ידי בית-הדין הארצי לעבודה בסכסוך שבין הצדדים ובין מכוח "הדין", למסור לידי חברת-החשמל מערכת מחשוב פלונית; כאשר לטענת העובדים הפעלת המערכת מהווה ראשית ישום מהלך השינוי המבני, באופן של פירוק חברת-החשמל למספר רב של חברות בנות/אחות, כשטרם נוהל עימם משא ומתן על זכויותיהם הנטענות; ולטענת חברת-החשמל השמשת מערכת המחשוב נדרשת לשם עמידה בעריכת הדוחות הכספיים של החברה, בהתאם לדרישות התקינה הבינלאומית, בלבד.

בקשת חברת-החשמל דנן היא להורות למשיבה 2 (המזכירות הארצית) למנוע כל שיבוש בעבודה להכנה להפעלה, בהפעלה השוטפת ובעבודה השוטפת שלאחר ההפעלה, בכל הנוגע לתכניות החברה ויישומן להפעלת מודול הרכוש הקבוע של מערכת טכנולוגיות מידע המוכרת כמערכת ERP; להורות למזכירות הארצית, לבטל כל החלטה, ככל שקיימת החלטה כאמור, לגבי שיבוש תכניותיה של החברה להפעלת המודול; להורות למשיבה 1 (ההסתדרות) להפעיל את מרותה הארגונית על המזכירות הארצית ועל עובדי חברת חשמל על מנת שיאפשרו את העבודה השוטפת ואת הפעלת המודול; להצהיר כי העיצומים הננקטים אינם כדין, אינם בבחינת עיצומים לגיטימיים, ומכל מקום אינם מידתיים ועל כן יש לאסרם.

דיון משפטי:

כב' הש' ר' כהן:

ב"כ הצדדים נאחזים בפסק-דינו של בית-הדין הארצי עס"ק 14/07 ההסתדרות הכללית החדשה של העובדים בארץ ישראל ואח' – חברת החשמל לישראל בע"מ, ביחסם פרשנויות מפרשנויות שונות לאותה פיסקה. אמנם, הפרשנות המילולית תומכת במידה שאינה מבוטלת בפרשנות העובדים. אולם, לאור אופיו של סכסוך קיבוצי מהסוג הנדון, הדינמיות שלו והצורך לבחון את הצעדים הננקטים על-ידי כל אחד מהצדדים חדשות לבקרים, יש להיזהר מלכבול את ידי חברת-החשמל והמדינה בהשתק שיפוטי או אחר. מטבעם של דברים יכול צד לעתור לבית-הדין כאשר חל שינוי נסיבות. משכך, אין ספק בקיומה של סמכות לבחון את הנושא מלכתחילה כערכאה דיונית ראשונה, תוך שקילת כל ההיבטים שלעניין. זאת ועוד, הלכה פסוקה היא, כי דרך המלך בהליך קיבוצי הינה לקיים דיון לגוף הבקשה וכי יש לנהוג ביד קמוצה לעניין סילוק על הסף של בקשות בהליך קיבוצי.

מודול הרכוש הקבוע: עפ"י עדותו של ד"ר אדריאן ביאנו, סמנכ"ל משאבים אסטרטגיים בחברת-החשמל, קיים קשר בין הפרויקט ה-ERP לבין השינוי המבני, אם כי לטענתו הקשר הינו בעקיפין. נקבע, כי מרגע שהדבר מהווה כלי בידי המדינה וחברת-החשמל לאכוף את השינוי המבני, הרי שמדובר בנושא שהוא בלב המחלוקת. מודול הרכוש הקבוע, בהקשר הנדון בסכסוך דנן, הינו כלי האמור לספק מידע מדויק דיו בדבר הרכוש המצוי בכל יחידה מיחידות חברת-החשמל. ברור, שהתייחסות "הונית" מחודשת ומדויקת למכלול הנכסים המוחשיים והחשבונאיים שבידי חברת-החשמל, נותנת בידיה כלי להעריך שווי מוחשי וחשבונאי ברמה גבוהה פי כמה מזו שהייתה קודם לכן. ככל שמערך הרכוש הקבוע יהיה מתוחם יותר ויכלול בתוכו מידע רב יותר, אין ספק כי הדבר יקל על הליך פיצולה של חברת-החשמל. המדובר, אפוא, בכלי אינפורמטיבי מהמדרגה הראשונה, שאין ספק שיכול לסייע בידי חברת-החשמל בהתנהלותה השוטפת. אולם, כלי זה מסוגל גם לבחון בחינה חשבונאית, במשקפים של יעילות נטענת, נקודות, גופים וגורמים שונים בחברת-החשמל דהיום. במצב דברים זה, עשוי הוא להיות כלי למימוש הרפורמה במשק החשמל. אין ספק, כי אפשרות השליטה במשאב מידע כגון זה תקל בצורה ממשית על אפשרות פיצולה של חברת-החשמל למספר חברות בנות/אחות. כן נקבע, כי אם המערכת נכנסת לפעולה על-מנת לעמוד בכלל חשבונאי, היא אמורה לפעול באופן מלא, על כל המשתמע מכך לענייננו, שכן הצגת שינוי מחשוב כתנאי לדיווח על-פי תקן חשבונאי מחייב כי מערכת המחשוב פועלת בשגרה.

שביתה בשירות חיוני: אין חולק כי עסקינן בשירות ציבורי חיוני, אשר הפסקתו עשויה לסכן חיים, בריאות וכן ביטחון אישי. ואולם, הפסיקה קבעה כי אין מקום לאסור אוטומטית שביתות בשירותים חיוניים. אף המחוקק לא עשה כך. איסור כזה יפגע בזכות ההתאגדות של העובדים. המחוקק בחר במודל יחסי עבודה על פיו יש לדון בכל שביתה על פי מכלול העובדות והנסיבות. כידוע, חופש השביתה נמנה על הזכויות החברתיות הראשונות במעלה ונהנה מהגנה רחבה בפסיקה. יחד עם זאת, אין המדובר בזכות מוחלטת. חירות השביתה צריכה להישקל אל מול הפגיעה בזכויותיו הקנייניות של המעסיק, באשר ישנם מקרים בהם השביתה גורמת נזק מיוחד ובפני העובדים פתוחה דרך אחרת לקדם את מטרותיהם הלגיטימיות.

חברת-החשמל והמדינה נאחזים בהצהרת העובדים, כפי שניתנה בפסק-דינו של בית-הדין הארצי, לפיה העובדים לא יינקטו צעדים ארגוניים שיש בהם כדי לשבש את עבודת החברה. יודגש, כנקודת מוצא, כי המדינה בחרה לקדם את נושא השינוי המבני בחברת-החשמל בדרך של חקיקה ראשית, שלאחריה יבואו הצדדים בדין ובדברים לגבי זכויות העובדים כתוצאה מכך. הליך השינוי המבני לא בוצע מתחילה בהסכמה או בהידברות עם העובדים ונציגותם. כיום מצב הדברים הינו שחוקק תיקון מס' 5 והליך המשא ומתן עם העובדים ונציגותם ספק אם החל. במצב דברים זה, יש לבחון את הצהרת העובדים, כי לא יינקטו בצעדים ארגוניים שיש בהם כדי לשבש את עבודת החברה, בפרספקטיבה הראויה והמידתית. נכון לעת הזו, נקבע כי משמעותה של הצהרה זו היא, שלא תפגע אספקתו הסדירה והתקינה של שירות חיוני-חשמל-לציבור. ואולם, מאחר והעובדים לא הצהירו ולא התחייבו, כי לא תגרם פגיעה כלכלית בחברת-החשמל, הרי שלא ניתן לפרש את הסכמתם, ככזו המונעת פגיעה כלכלית במעביד-חברת החשמל, ברמה שהינה בגדר הסביר והלגיטימי.

למעשה, חברת-החשמל מחויבת בהכנסת מודול הרכוש הקבוע-החדש, כחלק וכהתאמה לשינוי בתקינה הבינלאומית החשבונאית. מכאן, שיש לאזן בין הנזק לציבור לבין הנזק הכלכלי לחברת-החשמל. בעניין זה, לא שוכנע בית הדין בדבר הנזק הכלכלי הצפוי לחברת-החשמל. גם אם היה נגרם נזק כלכלי, הרי הוא בבחינת נזק כלכלי לגיטימי בנסיבות העניין; זאת עד אשר יוכח כי הוא כבד או חמור ובלתי מידתי. מושכלות ראשונים הינם, כאמור, ששביתה של עובדים גורמת לנזק כלכלי למעביד. עצם גרימת נזק כלכלי למעביד אינה מהווה חסם מפני נקיטת צעד ארגוני. רק שיעורו של הנזק, כנזק חמור ובלתי מידתי מהווה חסם כנגד נקיטת הליך ארגוני. לאמור: אם יוכח, ברמת הסתברות גבוהה, במכלול נסיבות העניין, כי עשוי להיגרם נזק קונקרטי חמור ושאינו זניח לחברת-החשמל, עשוי בית-הדין ליתן הנחיות לעניין השמשת המערכת כולה או חלקה, באופן מלא או לתקופה קצובה.

עובדי חברת-החשמל מוגבלים באפשרות השביתה, גם לנוכח פסק-דינו של בית-הדין הארצי. יתר על כן, בהתחשב בעובדה שמדובר באספקת שירות חיוני, הרי שמטבע הדברים, לא יתאפשר לעובדי חברת-החשמל להשבית את המערכת כליל. אפשר שבית-הדין יתיר לעובדים להשבית מקטעים או אזורים או לשבש אספקת חשמל או לא ליתן שירותי תיקון. אולם, ברור הוא, כי העובדים אינם יכולים לנקוט בשביתה מלאה, כפי שמגזרים תעשיתיים אחרים יכולים. אשר על כן, לאור הצגתם של עובדי חברת-החשמל כמי ש"אוחזים בנשק יום הדין", יש לזכור כי באופן מעשי עובדי חברת-החשמל מרוסנים יותר. מכאן, כי עוצמתם הנטענת הינה גם נחיתותם היחסית. בנסיבות כאמור, גם אם היינו משוכנעים שלחברת-החשמל עשוי להיגרם נזק כלכלי, הרי שזה ממאפייניו של סכסוך קיבוצי במהלך שינוי מבני. קל וחומר, כאשר עסקינן בהפרטת מונופול של שירות חיוני לציבור.

בהתייחס לתקנות הדיווח שהוצאו על-ידי רשות החברות הממשלתיות, הרי שמי שמניע את הליך השינוי המבני, יכול ליתן את ההארכות החוקיות הנדרשות, בנסיבות העניין. משהמדינה קבעה את המועדים הנקובים בתיקון מס' 5, היא אף יכולה ומוסמכת ליתן הארכות, להתלות את ההליכים באשר למועדי הכנסת הרפורמה לתוקף ולהותיר את המשך המצב הקיים, כך שלא יגרם נזק הנובע, לכאורה, מהפרת דין מקומי לכל עניין שהוא; זאת עד לסיום המשא ומתן והשגת הסכם מחייב לשביעות רצונם של כל הצדדים. הדבר יהווה "מטריית מגן" להליך המשא ומתן.

לאור האמור, על העובדים להמשיך את שיתוף הפעולה עם הנהלת חברת-החשמל, בהשמשתה של המערכת, ביצוע ניסויים בה וכל נתון או פעולה אחרים שאין בהם כדי לאפשר להנהלה את אפשרות הפעלתה העצמאית של המערכת בלא שיתופם של העובדים. בכלל האמור, אין העובדים חייבים למסור מידע המאפשר לחברת-החשמל ליישם או לקדם מידית או בעתיד הליך מהליכי השינוי המבני או לבחון את הכדאיות הכלכלית בעניין פיצולה של חברת-החשמל לחברות בנות/אחות. מעבר לכך, אין להיעתר לבקשה. ככל שיחולו שינויים בנסיבות וניתן יהיה להצביע על נזק כלכלי חמור או שאינו מידתי, ניתן יהיה לשוב ולשקול את היקף המותר והאסור.