נדל"ן בויאטנם: י.ר.שי ועילם ישתתפו בהשקעה 98 מ' ש'

יקימו יחד עם משקיע מקומי מתחם מגורים של כ-20,000 מ"ר בסייגון. חלקה של י.רשי בפרוייקט יעמוד על כ-40%. ההכנסות הצפויות מהפרוייקט נאמדות בכ-127 מיליון שקל
שי פאוזנר |

חברות הנדל"ן הישראליות מגיעות גם לוייטנאם. חברת י.רשי, שהשלימה בחודש מאי האחרון הנפקת איגרות חוב בבורסה בתל-אביב, מדווחת היום על כניסתה לפרוייקט ראשון בוייטנאם. י.רשי, באמצעות קבוצת עילם וייטנאם, המוחזקת על ידה בשיעור של 50%, חתמה על מזכר הבנות מחייב להקמת מיזם משותף עם חברת נדל"ן מקומית, המתמחה בתחום הייזום למגורים. עילם וייטנאם תחזיק ב-80% מהזכויות במיזם ואילו החברה המקומית תחזיק ב-20% הנותרים מהזכויות. חלקה האפקטיבי של י.רשי במיזם יעמוד על 40%.

בכוונת המיזם לפעול להקמת מתחם מגורים בשטח כולל של כ-20,000 מ"ר ובהשקעה כוללת של כ-98 מיליון שקל (כ-24 מיליון דולר), כאשר היקף המכירות הצפויות בפרוייקט זה נאמד בכ-127 מיליון שקל (כ-31 מיליון דולר). הפרוייקט ימוקם ברובע 2 של סייגון (הו צ'י מין סיטי) והוא ישתרע על מקרקעין בשטח כולל של כ-2,780 מ"ר. יצויין, כי הקמת הפרוייקט צפויה להמשך כ-3 שנים והיא כפופה למספר אישורים, לרבות אישורי בניה ואיחוד הזכויות במקרקעין עליהם הוא מתוכנן להבנות.

בין הצדדים נקבע מנגנון לחלוקת רווחים, כאשר סוכם ששיעור התשואה השנתי של עילם וייטנאם על ההשקעה לא יפחת מ-27% ככל שיהיו רווחים מהפרוייקט.

ירון רוקמן, מנהל הפיתוח העסקי של י.רשי, אמר היום: "אנו בוחנים את שוק הנדל"ן בוייטנאם מזה זמן רב, ומצאנו בו פוטנציאל משמעותי ביותר. בדומה לפעילותנו בישראל, בגרמניה וברוסיה, גם בוייטנאם אנו מסתייעים בשיתוף פעולה עם שותפים אסטרטגיים. פעילות הקבוצה בוייאטנם נעשית בשותפות מלאה עם קבוצת עילם, אשר בראשה עומד תת אלוף במיל' עוזי עילם, שנהנית ממוניטין ומקשרים עסקיים ואסטרטגיים ענפים באסיה בכלל ובוייאטנם בפרט. בכוונתנו להעמיק פעילותנו בוייטנאם ולנצל את עובדת היותנו אחת מהחברות הראשונות הפועלות בשוק זה".

כלכלת וייטנאם הינה מהכלכלות הצומחות ביותר באזור מזרח אסיה ולאחרונה אף הצטרפה המדינה כחברה בארגון הסחר בעולמי (ה-WTO). במדינה מתגוררים כ-85 מיליון תושבים וכלכלתה צמחה בשנת 2006 בקצב של כ-8%.

קבוצת עילם, בראשות תת אלוף במיל', עוזי עילם, אשר לו היכרות מעמיקה עם השוק האסיאתי, פועלת בוייאטנם זה למעלה משנה. הקבוצה הקימה במסגרת פעילותה במדינה נציגות, שבראשה עומדת עו"ד מיכל יעקב שהעתיקה את מקום מגוריה לוייאטנם לצורך הקמת הפעילות. קבוצת עילם וייאטנם הוקמה יחד, בחלקים שווים, עם חברת י.רשי למטרת ביצוע השקעות משותפות במדינה.

חברת י.רשי גייסה בסוף מאי האחרון כ-67 מיליון שקל בהנפקת איגרות חוב בתל-אביב. החברה נמצאת בשליטת חברת רקע, שבבעלות ירון רוקמן, יואב קפלן ורון עתיר, והיזמים שלום זינגר ואברהם גולדפינגר. י.רשי מעורבת כיום בכ-16 פרוייקטים בישראל, גרמניה, וייטנאם ורוסיה. בכל אחת המדינות בהן פועלת החברה היא משתפת פעולה עם שותף אסטרטגי מוביל. בשוק הישראלי מקימה י.רשי, בשיתוף עם חברת ביג מרכזי קניות, ומספר מרכזים מסחריים. בשוק בגרמניה פועלת החברה עם שותפים גרמניים בתחום הייזום למגורים, ואילו בתחום הנדל"ן המניב היא משתפת פעולה עם קבוצת אשטרום. בשוק ברוסיה פועלת החברה בתחום הייזום של מגורים, מרכזי מסחר ופנאי, בשותפות עם קבוצת WGC ולאחרונה חתמה חברת אלרן נדל"ן על מזכר הבנות לכניסה כשותפה בשיעור של כ-31% בפעילות זו לפי שווי חברה של כ-40 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: