שוקי הסחורות: איך אתם יכולים לעשות כסף מפחם?
הפחם, הזמין וזול בארצות רבות, מהווה מקור אנרגיה עיקרי לייצור חשמל בעולם: כ-50% מהחשמל בעולם מיוצר מפחם. בשל הצריכה הגוברת של החשמל צפוי לעלות הביקוש לפחם בעולם, בעיקר בסין ובהודו. גם בארצות הברית, צרכנית החשמל הגדולה בעולם, הביקוש לחשמל הולך וגדל במהירות. בתי אב והתעשייה והמסחר בארצות הברית מוציאים 210 מיליארד דולר בשנה על חשמל, למעשה החשמל והמזון הם הסחורות הנמכרות ביותר שם. בשנים האחרונות גבר הביקוש לחשמל בעקבות התפתחות הטכנולוגיות החדשות: למשל השימוש באינטרנט בארצות הברית דורש כ-8% מכלל צריכת החשמל. בין השנים 1970 ל-1999 גדלה צריכת החשמל בארצות הברית ב-130%, והערכה היא שהצריכה תגדל ב-45% בעשרים השנים הבאות. לכן, מעריכים שקצב הגידול בייצור החשמל בעולם עוד יעלה בשנים הקרובות ב-2%-3% לשנה. כמו כן, מאחר שתפוקת הפחם בארצות הברית צפויה לרדת השנה ב-3.5%, כפי שהסברתי בשבוע שעבר, רבים מהמומחים צופים עלייה במחיר הפחם בשנים הקרובות. לאלו המעריכים שמחיר הפחם צפוי להוסיף לעלות ומחפשים להרוויח מכך – אביא כאן את הדרכים העיקריות להשקיע בפחם. חשוב לציין שמטרת המאמר היא לספק לקורא מידע על ההשקעה בפחם, אך אין לראות בו המלצה לקנייה או למכירה. חוזה עתידי ((future contract: מסחר בחוזים עתידיים בפחם מתנהל בבורסת הסחורות של ניו יורק (NYMEX) החל משנת 2001. המסחר בבורסה הזו מתייחס בעיקר לפחם ממרכז הרי האפאלצ'ים בתכולת גופרית של עד 1% וערך קלורי של 12,000BTU לפאונד. חוזה סטנדרטי מתייחס ל-1,550 טון פחם, ובמחיר של 41 דולר לטון ב-25 במאי היה ערכו 63,550 דולר. הדרישה לביטחונות היא 6,750 דולר לכל חוזה. העסקות בפחם בבורסת NYMEX מתנהלות בנפח נמוך ומתאימות יותר לצרכני וספקי פחם; למשקיע הפרטי המחפש להרוויח מעלייה במחירי הפחם מתאים יותר להשקיע באחת החברות הכורות פחם, כפי שמפורט בהמשך מאמר זה. עסקות בחוזים עתידיים ובייחוד באופציות על החוזים האלו הן ממונפות וכרוכות בסיכון רב, אך גם בפוטנציאל לרווחים גדולים מאוד כשמצליחים לצפות את מגמת מחירי הפחם. עסקות מסוג זה אינן מומלצות למי שאינו מקצוען. חברות ציבוריות העוסקות בפחם: חברת Peabody Energy, הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול BTU, היא החברה הציבורית הגדולה ביותר בעולם העוסקת בפחם. Peabody Energy נוסדה בשנת 1883 ובשנת 2001 הפכה לחברה ציבורית. מרכז החברה בעיר סט לואיס במדינת מיסורי, והיא מעסיקה 9,200 עובדים. הפחם ש-Peabody Energy מייצרת מספק כ-10% מתצרוכת החשמל של ארצות הברית וכ-3% מתצרוכת החשמל העולמית. ל- Peabody Energy בעלות מלאה או חלקית על 40 מכרות פחם בארצות הברית ובאוסטרליה ושותפות במכרות פחם בוונצואלה. החברה גם משווקת, מתווכת וסוחרת בפחם. כמו כן, החברה מחזיקה מפעלים בפתח המכרות להפקת גז טבעי מפחם ודלק נוזלי מפחם. יש לה רזרבות פחם גדולות מאוד, שהיו יכולת להספיק לכל תצרוכת החשמל של ארצות הברית במשך חמש שנים. כיום יש ל-BTU צבר הזמנות למיליארד טון פחם בחוזים להספקה בין שנה אחת לתשע-עשרה שנה, בממוצע החוזים הם להספקה לחמש שנים. מחיר החוזים ייפתח מחדש אם תהיה עלייה בלתי צפויה בעלות הפקת הפחם. שווי השוק של החברה 14.3 מיליארד דולר, הכנסותיה השנתיות מסתכמות ב-5.3 מיליארד דולר, מכפיל הרווח הנוכחי הוא 26 ומכפיל הרווח הצפוי לשנת 2008 הוא 15.6. תחזית השוק לצמיחה ברווחים של החברה היא 20% בשנה. חברת Arch Coal, הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול - ACI, היא חברת הפחם השנייה בגודלה בארצות הברית. Arch Coal נוסדה בשנת 1969, מרכז החברה בעיר סט לואיס במדינת מיסורי, והיא מעסיקה 4,050 עובדים. החברה עוסקת בכרייה, בעיבוד ובשיווק פחם ביטומני בעל תכולת גופרית נמוכה בארצות הברית. החברה מפעילה 21 מכרות, ויש ברשותה רזרבות מוכחות של 2.9 מיליארד טון פחם. ACI מוכרת את תוצרת הפחם שלה לתחנות כוח, ליצרני פלדה ולמפעלים תעשייתיים. שווי השוק של החברה 5.9 מיליארד דולר, הכנסותיה השנתיות מסתכמות ב-2.4 מיליארד דולר, מכפיל הרווח הנוכחי הוא 26 ומכפיל הרווח הצפוי לשנת 2008 הוא 14.6. תחזית השוק לצמיחה ברווחים של החברה היא 14.3% בשנה. חברת Yanzhou Coal Mining מהונג קונג נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול YZC. החברה עוסקת בהפקת פחם ממכרות תת-קרקעים ובעיבוד, בשיווק ובהובלה של פחם. לחברה בעלות מלאה וחלקית על מכרות פחם רבים בסין וגם באוסטרליה. שווי השוק של החברה 6 מיליארד דולר, הכנסותיה השנתיות מסתכמות ב-1.8 מיליארד דולר, מכפיל הרווח הנוכחי הוא 24 ומכפיל הרווח הצפוי לשנת 2008 הוא 11. תשואת הדיבידנד של מניית החברה היא 2.4% לשנה. חברות ציבוריות נוספות שעוסקות בפחם: Westmoreland Coal סימול – WLB; Foundation ,Coal סימול – FCL ו-,Canadian trust Fording סימול – FDG. אם כן, אפשר להשקיע באחת מהחברות העוסקות בפחם למי שצופה שמחיר הפחם יעלה בשנים הקרובות. *מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה. *הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של פחם, או מניה כלשהי.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
