מניית (Schneider (SU FP

חברת Schneider נחשבת כמובילה העולמית בתחום של ניהול חשמל ואוטומציה. היא מעסיקה מעל 100 אלף עובדים ביותר מ- 100 מדינות ומוכרת את מוצריה במעל 190 מדינות ברחבי העולם.
איתי פורמן |

בשנים האחרונות החברה נהנית מצמיחה אורגנית דו-ספרתית חזקה, אם כי בשנה האחרונה הקצב התמתן ועמד על כ- 9.3%. על פי הערכות החברה בשנים הבאות שיעור הצמיחה האורגני יהיה "מעל 6%".

מלבד הצמיחה האורגנית, החברה ביצעה מספר רכישות, כאשר המשמעותית שבהן הייתה בשלהי שנת 2006. במסגרת העסקה רכשה החברה את חברת American Power Conversion (APC) בסכום של 6.1 מיליארד דולר. נציין כי הצעד עשוי לתרום להכנסות החברה בעתיד, אך היקפה הגדול של הרכישה גרר חששות מצד חברת הדירוג S&P אשר קיצצה את דירוג החוב של החברה בשתי דרגות לרמה של BBB+. המשקיעים, לאחר תגובה עצבנית קצרת טווח, החזירו בהמשך את החברה למסלול העליות שאפיין אותה בשנים האחרונות.

החברה פועלת בארבעה שווקים עיקריים, הגדולים שבהם הם שוק המבנים (37%) ושוק התעשייה (32%). שני התחומים הנותרים הם אנרגיה ותשתיות (16%) ובניני מגורים (15%). בשוק המבנים, הכוללים בין השאר בתי חולים, מלונות, מפעלים וקניונים, החברה מספקת שירותי ניהול מרכזי הכוללים, בין השאר, ניהול יעיל יותר של רשת החשמל (אורות, מעליות וכיוצא באלה). בשוק התעשייה החברה משרתת לקוחות מתחום הרכב, האלקטרוניקה, הרפואה ותחומים רבים נוספים. החברה עוזרת ללקוחותיה לנתח את מערכותיהן השונות ועוזרת להם לייעל את תהליכי הייצור. בתחום התשתיות החברה מספקת בעיקר שירותים של שליטה מרחוק אשר מטרתה לנטר את המערכות השונות. בשוק האנרגיה החברה עוזרת ללקוחותיה לייעל את החלוקה והייצור של החשמל ולהוזיל את העלויות הכרוכות בכך. פעילות דומה, של ייעול הפצת החשמל, מתבצעת בתחום בנייני המגורים.

כאמור, החברה פועלת בכל רחבי העולם כאשר מרבית פעילותה מתבצעת באירופה (46%) בצפון אמריקה (27%) ואסיה (18%). בשנים האחרונות החברה הציגה גידול מרשים בהכנסותיה (גידול של 32% בין השנים 2004 ו- 2006) וברווחיה (גידול של 55% ב- EBIT בין השנים 2004 ו- 2006), בכל האזורים ובצורה יחסית מאוזנת תוך שהחברה צופה כי המגמה החיובית תימשך. דוחות הרבעון הראשון לשנת 2007 היו אף הם מצוינים והצביעו על גידול נוסף של כ- 22% במכירות החברה, בעיקר בזכות החטיבה האירופאית, מעל התחזיות המוקדמות.

נקודות חוזק

• החברה נחשבת כאחת המובילות בתחומה והיא נהנית מצמיחה אורגנית ולא אורגנית חזקה.

• פעילות החברה מפוזרת היטב על פני אזורים גיאוגרפים רבים ושווקים שונים

נקודת סיכון

• רכישת APC העלתה בצורה משמעותית את מצבת החובות של החברה, דבר שהוביל להורדת דירוג האשראי של החברה. ביצועים חלשים של APC או בעיות באינטגרציה עם החברה, עלולים לפגוע ב- Schneider.

• החברה נהנתה ברבעון האחרון משיעורי צמיחה גבוהים באירופה, האטה ביבשת עלולה לפגוע בקצב הצמיחה של החברה.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגפיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניג

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%

דחקנו בכם לנצל את חלון ההזדמנויות ולשריין פיקדונות בנקאיים בריביות אטקרטיביות - אבל החלון נסגר, לפחות חלקית; תמונת המצב של הריביות של הפיקדונות בבנקים

מנדי הניג |

הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.

הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.

כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?

ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.


מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.