מניית (Schneider (SU FP
בשנים האחרונות החברה נהנית מצמיחה אורגנית דו-ספרתית חזקה, אם כי בשנה האחרונה הקצב התמתן ועמד על כ- 9.3%. על פי הערכות החברה בשנים הבאות שיעור הצמיחה האורגני יהיה "מעל 6%".
מלבד הצמיחה האורגנית, החברה ביצעה מספר רכישות, כאשר המשמעותית שבהן הייתה בשלהי שנת 2006. במסגרת העסקה רכשה החברה את חברת American Power Conversion (APC) בסכום של 6.1 מיליארד דולר. נציין כי הצעד עשוי לתרום להכנסות החברה בעתיד, אך היקפה הגדול של הרכישה גרר חששות מצד חברת הדירוג S&P אשר קיצצה את דירוג החוב של החברה בשתי דרגות לרמה של BBB+. המשקיעים, לאחר תגובה עצבנית קצרת טווח, החזירו בהמשך את החברה למסלול העליות שאפיין אותה בשנים האחרונות.
החברה פועלת בארבעה שווקים עיקריים, הגדולים שבהם הם שוק המבנים (37%) ושוק התעשייה (32%). שני התחומים הנותרים הם אנרגיה ותשתיות (16%) ובניני מגורים (15%). בשוק המבנים, הכוללים בין השאר בתי חולים, מלונות, מפעלים וקניונים, החברה מספקת שירותי ניהול מרכזי הכוללים, בין השאר, ניהול יעיל יותר של רשת החשמל (אורות, מעליות וכיוצא באלה). בשוק התעשייה החברה משרתת לקוחות מתחום הרכב, האלקטרוניקה, הרפואה ותחומים רבים נוספים. החברה עוזרת ללקוחותיה לנתח את מערכותיהן השונות ועוזרת להם לייעל את תהליכי הייצור. בתחום התשתיות החברה מספקת בעיקר שירותים של שליטה מרחוק אשר מטרתה לנטר את המערכות השונות. בשוק האנרגיה החברה עוזרת ללקוחותיה לייעל את החלוקה והייצור של החשמל ולהוזיל את העלויות הכרוכות בכך. פעילות דומה, של ייעול הפצת החשמל, מתבצעת בתחום בנייני המגורים.
כאמור, החברה פועלת בכל רחבי העולם כאשר מרבית פעילותה מתבצעת באירופה (46%) בצפון אמריקה (27%) ואסיה (18%). בשנים האחרונות החברה הציגה גידול מרשים בהכנסותיה (גידול של 32% בין השנים 2004 ו- 2006) וברווחיה (גידול של 55% ב- EBIT בין השנים 2004 ו- 2006), בכל האזורים ובצורה יחסית מאוזנת תוך שהחברה צופה כי המגמה החיובית תימשך. דוחות הרבעון הראשון לשנת 2007 היו אף הם מצוינים והצביעו על גידול נוסף של כ- 22% במכירות החברה, בעיקר בזכות החטיבה האירופאית, מעל התחזיות המוקדמות.
נקודות חוזק
• החברה נחשבת כאחת המובילות בתחומה והיא נהנית מצמיחה אורגנית ולא אורגנית חזקה.
• פעילות החברה מפוזרת היטב על פני אזורים גיאוגרפים רבים ושווקים שונים
נקודת סיכון
• רכישת APC העלתה בצורה משמעותית את מצבת החובות של החברה, דבר שהוביל להורדת דירוג האשראי של החברה. ביצועים חלשים של APC או בעיות באינטגרציה עם החברה, עלולים לפגוע ב- Schneider.
• החברה נהנתה ברבעון האחרון משיעורי צמיחה גבוהים באירופה, האטה ביבשת עלולה לפגוע בקצב הצמיחה של החברה.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
