מניית (Schneider (SU FP
בשנים האחרונות החברה נהנית מצמיחה אורגנית דו-ספרתית חזקה, אם כי בשנה האחרונה הקצב התמתן ועמד על כ- 9.3%. על פי הערכות החברה בשנים הבאות שיעור הצמיחה האורגני יהיה "מעל 6%".
מלבד הצמיחה האורגנית, החברה ביצעה מספר רכישות, כאשר המשמעותית שבהן הייתה בשלהי שנת 2006. במסגרת העסקה רכשה החברה את חברת American Power Conversion (APC) בסכום של 6.1 מיליארד דולר. נציין כי הצעד עשוי לתרום להכנסות החברה בעתיד, אך היקפה הגדול של הרכישה גרר חששות מצד חברת הדירוג S&P אשר קיצצה את דירוג החוב של החברה בשתי דרגות לרמה של BBB+. המשקיעים, לאחר תגובה עצבנית קצרת טווח, החזירו בהמשך את החברה למסלול העליות שאפיין אותה בשנים האחרונות.
החברה פועלת בארבעה שווקים עיקריים, הגדולים שבהם הם שוק המבנים (37%) ושוק התעשייה (32%). שני התחומים הנותרים הם אנרגיה ותשתיות (16%) ובניני מגורים (15%). בשוק המבנים, הכוללים בין השאר בתי חולים, מלונות, מפעלים וקניונים, החברה מספקת שירותי ניהול מרכזי הכוללים, בין השאר, ניהול יעיל יותר של רשת החשמל (אורות, מעליות וכיוצא באלה). בשוק התעשייה החברה משרתת לקוחות מתחום הרכב, האלקטרוניקה, הרפואה ותחומים רבים נוספים. החברה עוזרת ללקוחותיה לנתח את מערכותיהן השונות ועוזרת להם לייעל את תהליכי הייצור. בתחום התשתיות החברה מספקת בעיקר שירותים של שליטה מרחוק אשר מטרתה לנטר את המערכות השונות. בשוק האנרגיה החברה עוזרת ללקוחותיה לייעל את החלוקה והייצור של החשמל ולהוזיל את העלויות הכרוכות בכך. פעילות דומה, של ייעול הפצת החשמל, מתבצעת בתחום בנייני המגורים.
כאמור, החברה פועלת בכל רחבי העולם כאשר מרבית פעילותה מתבצעת באירופה (46%) בצפון אמריקה (27%) ואסיה (18%). בשנים האחרונות החברה הציגה גידול מרשים בהכנסותיה (גידול של 32% בין השנים 2004 ו- 2006) וברווחיה (גידול של 55% ב- EBIT בין השנים 2004 ו- 2006), בכל האזורים ובצורה יחסית מאוזנת תוך שהחברה צופה כי המגמה החיובית תימשך. דוחות הרבעון הראשון לשנת 2007 היו אף הם מצוינים והצביעו על גידול נוסף של כ- 22% במכירות החברה, בעיקר בזכות החטיבה האירופאית, מעל התחזיות המוקדמות.
נקודות חוזק
• החברה נחשבת כאחת המובילות בתחומה והיא נהנית מצמיחה אורגנית ולא אורגנית חזקה.
• פעילות החברה מפוזרת היטב על פני אזורים גיאוגרפים רבים ושווקים שונים
נקודת סיכון
• רכישת APC העלתה בצורה משמעותית את מצבת החובות של החברה, דבר שהוביל להורדת דירוג האשראי של החברה. ביצועים חלשים של APC או בעיות באינטגרציה עם החברה, עלולים לפגוע ב- Schneider.
• החברה נהנתה ברבעון האחרון משיעורי צמיחה גבוהים באירופה, האטה ביבשת עלולה לפגוע בקצב הצמיחה של החברה.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.21% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
טיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוקהלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
הנתונים המעודכנים חושפים פער הולך מתרחב בין הכסף שהמדינה משקיעה בשירותי הבריאות ובין הצרכים בשטח, ולמרות שההוצאה הלאומית לבריאות עלתה מעט בשנת 2024 היא עדיין נמוכה ביחס לעולם
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום כי ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל הגיעה בשנת 2024 לכמעט 7.3% מהתמ"ג. זהו גידול ריאלי של כ-1.7% לעומת 2023, אם כי ההוצאה לנפש עלתה בשיעור מתון במיוחד של כ-0.4% בלבד. בסך הכל הסתכמה ההוצאה בכ-146 מיליארד שקלים, לרבות שירותי אשפוז, מרפאות, פעילות רפואה פרטית, ציוד רפואי, תרופות ותחומי מחקר. עם זאת, במקביל לעלייה בהוצאה הכוללת, נרשמה ירידה קלה במימון הציבורי מ-4.8% ל-4.7% מהתוצר בין 2023 ל-2024.
הנתונים של הלמ"ס מלמדים לצד העלייה הקלה במימון המדינה לשירותי בריאות, נראה כי שיעור המימון הפרטי שאנחנו מממנים מכיסנו נותר גבוה יחסית והגיע ל 2.5% מהתוצר. מדובר בתזכורת לכך שמימון הבריאות בישראל נשען במידה רבה על הציבור. למעשה שליש (כ-33.6%) מההוצאה הלאומית מגיעה מהציבור, בין אם דרך ביטוחים פרטיים או הוצאות ישירות של משקי בית. שיעור זה גבוה באופן משמעותי מהממוצע במדינות ה-OECD שבהן חלקו של המימון הציבורי רחב יותר.
בהשוואה בין לאומית רחבה יותר, ישראל נמצאת בחלק התחתון של דירוג ה OECD מבחינת היקף ההוצאה לבריאות. כאשר שיעור ההוצאה השוטפת, נמוך בהרבה מארצות הברית שבה שיעור ההוצאה מתקרב ל-17%. גם בגרמניה, צרפת וקנדה הרמות גבוהות משמעותית ונעות בין 10% ל-12%. מדינות שמשקיעות פחות מישראל הן טורקיה ומקסיקו שמציגות הוצאה מצומצמת יותר, בין 4.7% ל-5.9%. ישראל נמצאת באמצע הדרך, אך קרובה יחסית לקבוצת המדינות שלהן רמת השקעה נמוכה. מבנה המימון משפיע גם על התוצאות: במדינות אירופה המערבית הממשלה מממנת בין 70%-80% מההוצאה הלאומית, לעומת כ 66% בישראל. זה גורר עומסים על התשתיות וזמני המתנה ארוכים יותר, בעיקר על רקע הגידול המהיר באוכלוסייה, שישראל מאופיינת בה.
אם בוחנים את ההוצאה לנפש במונחי שווי כוח הקנייה, הפערים גדולים אף יותר. בישראל ההוצאה לנפש עומדת על כ 3,900 דולר לשנה, דומה לליטא אך נמוכה משמעותית מהמדינות המובילות. בארצות הברית ההוצאה חוצה את רף 14,000 דולר לנפש, ובמדינות מערביות כמו גרמניה, צרפת וקנדה היא נעה סביב 6,000 עד 7,000 דולר. אומנם האוכלוסייה בישראל צעירה יותר, מה שמקטין לכאורה את הצורך בהוצאה גבוהה, אבל גם לאחר התאמה לגילאים ישראל נותרת ברבע התחתון של המדינות המפותחות. העלייה בביקוש לשירותים ובצורכי כוח אדם ורפואה מתקדמת מתרחש בקצב מהיר יותר מקצב התוספת התקציבית, כך שנוצרים עומסים מתמשכים על בתי החולים, על המרפאות ועל שירותי הבריאות הקהילתיים.
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי נתוני הלמ"ס, המגזר הפרטי הוא גורם מרכזי בהיקף השירותים. בעוד גורמים פרטיים מספקים יותר ממחצית היקף השירותים, קופות החולים מספקות כשליש מההוצאה על שירותי בריאות, ומוסדות ממשלתיים מספקים רק כ-5.7% מהשירותים, אך נציין כי היקף שירותי הבריאות נמצאים בירידה מאז השנים המורכבות של הקורונה שבהן הזרימה הממשלה משאבים מוגברים למערכת. הלמ"ס מפרט כי משקי הבית ממשיכים לשלם סכומי כסף גדולים על טיפולי שיניים, תרופות, בדיקות ורפואה פרטית. מערכת הבריאות בישראל אמנם נחשבת ליעילה, אבל עם עומס כלכלי גובר על הציבור. ישראל אמנם נהנית מתוצאות בריאות טובות כמו תוחלת חיים גבוהה ושיעורי תמותה נמוכים יחסית, אבל מנגד יש עדיין זמני המתנה ארוכים לתורים ומספר המיטות בבתי חולים לאלף נפש, עודנו הנמוך בהרבה מהממוצע באירופה.
