מניית (Schneider (SU FP
בשנים האחרונות החברה נהנית מצמיחה אורגנית דו-ספרתית חזקה, אם כי בשנה האחרונה הקצב התמתן ועמד על כ- 9.3%. על פי הערכות החברה בשנים הבאות שיעור הצמיחה האורגני יהיה "מעל 6%".
מלבד הצמיחה האורגנית, החברה ביצעה מספר רכישות, כאשר המשמעותית שבהן הייתה בשלהי שנת 2006. במסגרת העסקה רכשה החברה את חברת American Power Conversion (APC) בסכום של 6.1 מיליארד דולר. נציין כי הצעד עשוי לתרום להכנסות החברה בעתיד, אך היקפה הגדול של הרכישה גרר חששות מצד חברת הדירוג S&P אשר קיצצה את דירוג החוב של החברה בשתי דרגות לרמה של BBB+. המשקיעים, לאחר תגובה עצבנית קצרת טווח, החזירו בהמשך את החברה למסלול העליות שאפיין אותה בשנים האחרונות.
החברה פועלת בארבעה שווקים עיקריים, הגדולים שבהם הם שוק המבנים (37%) ושוק התעשייה (32%). שני התחומים הנותרים הם אנרגיה ותשתיות (16%) ובניני מגורים (15%). בשוק המבנים, הכוללים בין השאר בתי חולים, מלונות, מפעלים וקניונים, החברה מספקת שירותי ניהול מרכזי הכוללים, בין השאר, ניהול יעיל יותר של רשת החשמל (אורות, מעליות וכיוצא באלה). בשוק התעשייה החברה משרתת לקוחות מתחום הרכב, האלקטרוניקה, הרפואה ותחומים רבים נוספים. החברה עוזרת ללקוחותיה לנתח את מערכותיהן השונות ועוזרת להם לייעל את תהליכי הייצור. בתחום התשתיות החברה מספקת בעיקר שירותים של שליטה מרחוק אשר מטרתה לנטר את המערכות השונות. בשוק האנרגיה החברה עוזרת ללקוחותיה לייעל את החלוקה והייצור של החשמל ולהוזיל את העלויות הכרוכות בכך. פעילות דומה, של ייעול הפצת החשמל, מתבצעת בתחום בנייני המגורים.
כאמור, החברה פועלת בכל רחבי העולם כאשר מרבית פעילותה מתבצעת באירופה (46%) בצפון אמריקה (27%) ואסיה (18%). בשנים האחרונות החברה הציגה גידול מרשים בהכנסותיה (גידול של 32% בין השנים 2004 ו- 2006) וברווחיה (גידול של 55% ב- EBIT בין השנים 2004 ו- 2006), בכל האזורים ובצורה יחסית מאוזנת תוך שהחברה צופה כי המגמה החיובית תימשך. דוחות הרבעון הראשון לשנת 2007 היו אף הם מצוינים והצביעו על גידול נוסף של כ- 22% במכירות החברה, בעיקר בזכות החטיבה האירופאית, מעל התחזיות המוקדמות.
נקודות חוזק
• החברה נחשבת כאחת המובילות בתחומה והיא נהנית מצמיחה אורגנית ולא אורגנית חזקה.
• פעילות החברה מפוזרת היטב על פני אזורים גיאוגרפים רבים ושווקים שונים
נקודת סיכון
• רכישת APC העלתה בצורה משמעותית את מצבת החובות של החברה, דבר שהוביל להורדת דירוג האשראי של החברה. ביצועים חלשים של APC או בעיות באינטגרציה עם החברה, עלולים לפגוע ב- Schneider.
• החברה נהנתה ברבעון האחרון משיעורי צמיחה גבוהים באירופה, האטה ביבשת עלולה לפגוע בקצב הצמיחה של החברה.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
