מניית (Schneider (SU FP

חברת Schneider נחשבת כמובילה העולמית בתחום של ניהול חשמל ואוטומציה. היא מעסיקה מעל 100 אלף עובדים ביותר מ- 100 מדינות ומוכרת את מוצריה במעל 190 מדינות ברחבי העולם.
איתי פורמן |

בשנים האחרונות החברה נהנית מצמיחה אורגנית דו-ספרתית חזקה, אם כי בשנה האחרונה הקצב התמתן ועמד על כ- 9.3%. על פי הערכות החברה בשנים הבאות שיעור הצמיחה האורגני יהיה "מעל 6%".

מלבד הצמיחה האורגנית, החברה ביצעה מספר רכישות, כאשר המשמעותית שבהן הייתה בשלהי שנת 2006. במסגרת העסקה רכשה החברה את חברת American Power Conversion (APC) בסכום של 6.1 מיליארד דולר. נציין כי הצעד עשוי לתרום להכנסות החברה בעתיד, אך היקפה הגדול של הרכישה גרר חששות מצד חברת הדירוג S&P אשר קיצצה את דירוג החוב של החברה בשתי דרגות לרמה של BBB+. המשקיעים, לאחר תגובה עצבנית קצרת טווח, החזירו בהמשך את החברה למסלול העליות שאפיין אותה בשנים האחרונות.

החברה פועלת בארבעה שווקים עיקריים, הגדולים שבהם הם שוק המבנים (37%) ושוק התעשייה (32%). שני התחומים הנותרים הם אנרגיה ותשתיות (16%) ובניני מגורים (15%). בשוק המבנים, הכוללים בין השאר בתי חולים, מלונות, מפעלים וקניונים, החברה מספקת שירותי ניהול מרכזי הכוללים, בין השאר, ניהול יעיל יותר של רשת החשמל (אורות, מעליות וכיוצא באלה). בשוק התעשייה החברה משרתת לקוחות מתחום הרכב, האלקטרוניקה, הרפואה ותחומים רבים נוספים. החברה עוזרת ללקוחותיה לנתח את מערכותיהן השונות ועוזרת להם לייעל את תהליכי הייצור. בתחום התשתיות החברה מספקת בעיקר שירותים של שליטה מרחוק אשר מטרתה לנטר את המערכות השונות. בשוק האנרגיה החברה עוזרת ללקוחותיה לייעל את החלוקה והייצור של החשמל ולהוזיל את העלויות הכרוכות בכך. פעילות דומה, של ייעול הפצת החשמל, מתבצעת בתחום בנייני המגורים.

כאמור, החברה פועלת בכל רחבי העולם כאשר מרבית פעילותה מתבצעת באירופה (46%) בצפון אמריקה (27%) ואסיה (18%). בשנים האחרונות החברה הציגה גידול מרשים בהכנסותיה (גידול של 32% בין השנים 2004 ו- 2006) וברווחיה (גידול של 55% ב- EBIT בין השנים 2004 ו- 2006), בכל האזורים ובצורה יחסית מאוזנת תוך שהחברה צופה כי המגמה החיובית תימשך. דוחות הרבעון הראשון לשנת 2007 היו אף הם מצוינים והצביעו על גידול נוסף של כ- 22% במכירות החברה, בעיקר בזכות החטיבה האירופאית, מעל התחזיות המוקדמות.

נקודות חוזק

• החברה נחשבת כאחת המובילות בתחומה והיא נהנית מצמיחה אורגנית ולא אורגנית חזקה.

• פעילות החברה מפוזרת היטב על פני אזורים גיאוגרפים רבים ושווקים שונים

נקודת סיכון

• רכישת APC העלתה בצורה משמעותית את מצבת החובות של החברה, דבר שהוביל להורדת דירוג האשראי של החברה. ביצועים חלשים של APC או בעיות באינטגרציה עם החברה, עלולים לפגוע ב- Schneider.

• החברה נהנתה ברבעון האחרון משיעורי צמיחה גבוהים באירופה, האטה ביבשת עלולה לפגוע בקצב הצמיחה של החברה.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".

ויש גם לחץ מבפנים. המשפט הפך לאחד הגורמים הכי מפלגים, קורעים ומשסעים את החברה הישראלית. רוב הציבור רואה ומבין את זה. המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם נייר עמדה שבו נכתב: "המשך ההליך המשפטי נגד ראש ממשלה מכהן, ללא הכרעה סופי, יוצר נזק מתמשך למרקם החברתי וליכולת הממשל להתמודד עם אתגרי ביטחון וכלכלה. במצב של קרע לאומי חריף, חנינה מותנית יכולה לשמש כלי לגיטימי לאיחוי ולאחדות, בתנאי שתכלול ויתורים משמעותיים מצד המבקש ותנאים שיבטיחו את כבוד שלטון החוק". זהו ניסוח נדיר מגוף שידוע בעמדותיו הליברליות-משפטיות, והוא מחזק את הטענה שגם בקרב מומחים שאינם תומכי נתניהו קיימת הכרה בכך שהמשך המשפט עלול להמשיך ולקרוע את החברה הישראלית לעוד דור. אחרים טוענים כי המסר הזה נובע מכך שנתניהו מצליח לעמוד איתן מול הרדיפה ומול המשפטים וכי הוא ייצא זכאי.