המשטרה: אין כל כוונה לחקור את המבקר

בכירים במשטרה מכחישים בתוקף את הפרסומים בדבר דרישה לחקור את לינדנשטראוס על שיבוש חקירות, אך מותחים ביקורת חריפה על התנהלותו. "הוא עושה בלגן, ההדלפות גורמות לנזק"
מעריב NRG |

במשטרה ובמשרד המשפטים מכחישים הבוקר בתוקף את הפרסום לפיו ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב יוחנן דנינו, דרש מגורמים משפטיים לחקור את מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. עם זאת, הגורמים מותחים ביקורת קשה על התנהלות המבקר ביחס לחקירות שונות של אישי ציבור בכירים ולאחרונה הפעילו קצינים במשטרה לחץ על דנינו כדי שידרוש לפתוח בחקירה פלילית. במשטרה הבהירו הבוקר כי אין כל כוונה לחקור את המבקר או לפתוח נגדו בהליך כלשהו. "לא היה ולא נברא", נמסר ממשטרת ישראל. גם במשרד המשפטים טוענים כי המשטרה לא פנתה בבקשה לפתוח בחקירה נגד לינדנשטראוס. עם זאת, התנהלותו של המבקר זוכה לביקורת קשה במשטרה. קצינים באגף החקירות הפעילו לאחרונה לחץ על ראש האגף, ניצב דנינו, כדי שיפתח בחקירה פלילית נגד מבקר המדינה וגורמים נוספים במשרדו בחשד של שיבוש חקירה. "ההדלפות גורמות לנזק" הקצינים חושדים כי המבקר אחראי להדלפות בנוגע לכמה פרשיות הנחקרות במשטרה, וביניהן חקירות ראש הממשלה אולמרט בפרשת בל"ל, חקירת השר אברהם הירשזון וחקירתו של השר אביגדור ליברמן. "הוא עושה לנו בלגן בחקירות", אמר גורם בכיר במשטרה. "ההדלפות גורמות לנזק ופוגעות במהלך התקין של החקירה. אנו מצפים שחקירות בעיקר של אנשי ציבור ופוליטיקאים יישארו בחדרי חדרים, אבל מהרגע שזה מפורסם החקירה הסמויה הופכת לגלויה ומן הסתם היא נפגמת". לטענת הגורם, כך היה בפרשת חקירתו של שר האוצר, שהתנהלותה הפכה להיות מוגבלת מרגע שהודלפה לתקשורת. ניצב דנינו אף טען בשיחות סגורות ולא פורמאליות שערך עם גורמים משפטיים, ביניהם היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז ופרקליט המדינה ערן שנדר, כי המבקר גורם לשיבוש חקירה. עם זאת, לטענת המשטרה ומשרד המשפטים, ראש אגף החקירות לא פנה לגורמים באופן רשמי בדרישה לפתוח חקירה בעניין. לאתר NRG מעריב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביב

יו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"

יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יובל שטייניץ

ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.  

 יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה. 

"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל". 

הלייזר יפעל בטווחים ארוכים

"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".

"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה". 

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

משרד האוצר החליט שלא לתקצב פיצוי לישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך "עם כלביא"

לאחר כחודש וחצי של דיונים במשרד האוצר, הבהירה נציגי האוצר במהלך דיונים של ועדת הכלכלה של הכנסת כי המדינה לא תפצה את הנוסעים הישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך מבצע "עם כלביא" במלחמת איראן

רן קידר |
משרד האוצר סגר את הדלת בפני פיצוי למאות אלפי ישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון, והעביר את האחריות לחברות התעופה ולמשרד התחבורה. בוועדת הכלכלה הבהיר נציג אגף התקציבים, דניאל שוורץ, כי שר האוצר מתנגד למתווה פיצוי וכי לפי החוק המתוקן ("חוק טיבי") הסמכות לקביעת פיצוי במצבים מיוחדים נמצאת בידי שרת התחבורה, באישור הכנסת. כך, האחריות הישירה למתן פיצוי עברה למירי רגב, שיכולה להורות על פיצוי של יומיים בלבד, צעד שלטענתה אינו מספיק.

המהלך עורר מחאה חריפה מצד חברי הכנסת ונציגי הענף. ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) האשים את שר האוצר בצביעות, כשהוא מציין כי "מצא 3.7 מיליארד שקל לחלוקת מזון בעזה, אך מסרב להקצות 250 מיליון שקל לפיצוי אזרחי ישראל". יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, הגדיר את ההחלטה "שערורייה" ודרש מראש הממשלה להתערב.

העימות סביב הפיצוי נמשך כבר חודשים בין האוצר למשרד התחבורה, עם פערים מהותיים: במשרד התחבורה דרשו פיצוי על חמישה ימי שהייה, ואילו באוצר התעקשו על יומיים בלבד. לפי ההצעה המקורית, כל נוסע היה אמור לקבל כ־150 דולר ליום, עד תקרה של 750 דולר – בכפוף להוכחה כי נתקע בחו"ל בעקבות ביטול טיסות על ידי המדינה.

נציגי חברות התעופה התריעו בדיון מפני פגיעה קשה ביכולתן הפיננסית. עוז ברלוביץ', מנכ"ל ארקיע, טען כי אלפי תביעות תלויות ועומדות נגד החברה, וכי היעדר פיצוי מהמדינה עלול להביא לקריסת אחת מחברות התעופה הישראליות. אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, קרא להתערבות מיידית בחקיקה שתגן על החברות, בעוד שלומי זפרני מאל־על דרש להפסיק "לגלגל את הציבור ללא מענה או ודאות".

רגב מצדה סבורה כי המדינה צריכה להשתתף במימון שלושה ימי פיצוי נוספים מעבר לשני הימים שעל פי חוק יחולו על החברות, שכן הפגיעה בנוסעים נגרמה מהחלטה ממשלתית – סגירת השמיים – ולא ממדיניות של חברות התעופה. בינתיים, ללא הסכמה בין המשרדים, אלפי נוסעים שנותרו תקועים בחו"ל בזמן המבצע, בהם גם מי שזומנו בצווי 8, נאלצים לשאת בעלויות הכבדות מכיסם.

אורי סירקיס מנכ"ל ישראייר: "במסגרת המבצע נדרשנו לבטל עשרות טיסות ולהעביר מטוסים לחו"ל, אנחנו מקבלים מדי יום תביעות בהיקפים של מיליונים רבים, ואנחנו מבקשים התערבות מיידית לקידום חקיקה שתגן עלינו, כי בבימ"ש אומרים שביטלנו את הטיסה וזו סיטואציה בלתי אפשרית. בעיתוי ציני, יש היום דיון של שרת התחבורה לאפשר לוויז להקים כאן בייס".