עתירה: לחייב את קופ"ח כללית לחשוף ביקורת פנימית
עמותת קרן דולב לצדק רפואי, שמטרתה העיקרית היא מתן ייצוג משפטי חינם לחולים אשר קופחה זכותם לטיפול הרפואי, המגיע להם מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, פנתה אל שירותי בריאות כללית בדרישה לפי חוק חופש המידע, לקבל לידה עותק של דו"ח מאת מבקר הפנים של הקופה.
לדברי אנשי העמותה - הדו"ח חשף מדיניות פסולה של הכבדה על חולים בקבלת התחיבות כספית (טופס 17) לצורך בדיקות, טיפולים וניתוחים מחוץ למרפאות הקופה. בעמותה אמרו, כי שירותי בריאות כללית דחתה את פניית העמותה בתירוץ, כי דו"ח הביקורת הוא "מסמך פנימי".
העמותה הגישה באמצעות עו"ד גילעד רוגל, הפועל בהתנדבות כיועצה המשפטי, עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד הקופה, בדרישה לחשוף את הדו"ח.
לטענת העמותה, דו"חות ביקורת פנימית בגופים ציבוריים אינם חסויים כלל, והאינטרס הציבורי מחייב שקיפות מלאה של התנהלות גופים אלה. יצויין כי זו עתירה תקדימית, הואיל ולראשונה נדרשת קופת חולים לחשוף דו"ח ביקורת פנימית.
דוח מבקר המדינה: 17 שנים של חוסר היערכות
הביקורת חושפת כשל מערכתי מתמשך: היעדר גורם מתכלל לניהול העורף, קריסת המשל"ט האזרחי, ריבוי מוקדים לא מתואמים ושימוש לא יעיל במשאבים; מסקנת הדוח היא כי האחריות מונחת לפתחם של ראשי הממשלה, שרי הביטחון והאוצר לדורותיהם
אין צורך לתאר את גודל השבר שנוצר ב-7.10.23. שום הקדמה לא תוכל לסכם את האירוע הקשה ביותר מקום המדינה, שעוד יכה גלים בשנים הקרובות, אם לא בעשורים הקרובים. בכל מקרה, הבוקר התפרסם דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שעוסק בעיקרו בתיפקודו של הדרג המדיני, קרי, הממשלה.
המבקר פותח בכך שמלחמת חרבות ברזל הובילה לפגיעה חסרת תקדים בעורף הישראלי. ירי טילים ורקטות מכמה חזיתות, גיוס מאות אלפי חיילי מילואים ופינוי של כ-250 אלף תושבים מבתיהם יצרו עומס עצום על מערכות המדינה.
המשבר האזרחי היה בהיקף אדיר: מבחינה כלכלית, בעלי עסקים איבדו את פרנסתם, חלקם באופן מיידי, ברמה הרפואית, אינספור אזרחים נזקקו לסיוע רפואי ופסיכולוגי, וברמת החינוך, המערכת החינוכית התקשתה לספק רצף לימודי לאוכלוסייה המפונה. אם לסכם במשפט את דברי מבקר המדינה,
היה חוסר ברור בניהול מתכלל על ידי גורם ממשלתי מרכזי בעל סמכויות ברורות, כזה שיכול לאחד כוחות, לתאם בין משרדי הממשלה ולספק מענה רציף לאזרחים. בפועל, גורם כזה לא הוקם.
כשל מתמשך במינוי גורם מתכלל
מאז מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 הועלתה שוב ושוב הדרישה להקים גוף לאומי שינהל את ההיבטים האזרחיים בשעת חירום. כבר ב-2007, הממשלה בראשות אהוד אולמרט החליטה להטיל על שר הביטחון (עמיר פרץ, ולאחר מכן אהוד ברק) "אחריות־על" לניהול העורף, אך לא העניקה לו סמכויות מעשיות להנחות משרדים אחרים. רשות החירום הלאומית (רח"ל), שהוקמה כדי לסייע לשר הביטחון, נותרה גוף מטה קטן, עם כ-40 משרות ותקציב שנתי ממוצע של 80 מיליון שקל. סמכויותיה נותרו מצומצמות, ומשרדי הממשלה לא מחויבים לפעול על פי הנחיותיה.
פיקוד העורף, מצדו, התמקד בעיקר בפינוי ומיגון ולא סיפק פתרונות מקיפים למפונים בבתי המלון ובאתרי הקליטה. התוצאה היתה שעם פרוץ המלחמה, ישראל נכנסה למערכה שלא היה גורם ממשלתי שמרכז את כל ההיבטים האזרחיים. המחדל הזה, מציין הדוח, נמשך 17 שנה על פני כמה ממשלות ושרים , נתניהו (שכיהן כידוע במרבית השנים מ-2009 ועד היום), בנט ולפיד, לצד שרי ביטחון (אהוד ברק, משה יעלון, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, בנימין גנץ, יואב גלנט וישראל כץ) שהתחלפו לאורך התקופה. גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שעמד בראש הקבינט החברתי־כלכלי בזמן המלחמה, לא הצליח להפעיל את המשל"ט האזרחי.
- השופטת תקפה את התובע: "לא האמנתי לדבריו"
- עובדי מיקרוסופט בהפגנה פרו פלסטינאית - להפסיק את הקשר בין מיקרוסופט ל-8200
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת הדרג הניהולי, מה שנקרא, הפקידים, מנכ"ל משרד רה"מ, יוסי שלי, הוביל את פורום מנכ"לים שהתכנס 27 פעמים בשלושת החודשים הראשונים למלחמה, אך לא התקבלו החלטות אופרטיביות. הדיונים לא הובילו לעבודת מטה בין־משרדית ולא למענה לצרכים שעלו מהשטח. מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, הגורם שהיה אמור להבטיח שהחלטות הממשלה ייושמו, כשל בהעמדת הכלים הנדרשים להקמת המשל"ט.
