בשנת 2006 התחזק השקל אל מול הדולר בשיעור של 8.21% ומאז החלטת הנגיד הקודמת, להותיר את הריבית על 4%, התחזק השקל עוד 1.76% מול הדולר. האם לנגיד יש באמת אפשרות לשנות את המגמה בדולר ומהם הגורמים להתחזקות הבלתי ניתנת לעצירה של השקל? איילת ניר, הכלכלנית הראשית של אי.בי.איי, מספקת תשובות.

האם החלטת הנגיד האחרונה היא שפתחה את הפתח לייסוף הנוסף בשקל?

איילת ניר סבורה שלא בהכרח. לדבריה הייסוף שנרשם בשקל ב-2006 היה רובו תוצאה של גורמים לטווח ארוך, עליהם אין לריבית בנק ישראל כל השפעה. כך למשל נהנה המשק הישראלי בשנה שחלפה מתנועת הון גדולה בסך של 14.2 מיליארד דולר להשקעות ישירות (כדוגמת ישקר), השקעות מסוג זה אינן מושפעות מפערי הריבית בין משק זה או אחר, כי אם ממשתנים של טווח ארוך כגון: קצב הצמיחה במשק, מערכת המס, רפורמות, יציבות פיננסית, מצב ביטחוני ועוד. ההשקעות קצרות הטווח, כמו השקעות באג"ח, התרחבו אמנם בשנת 2006 אך בסך של 2.2 מיליארד דולר בלבד".

יתר על כן אומרת ניר, כי "ההשקעות של תושבי החוץ באגרות החוב התרכזו בחודשים האחרונים של השנה, זאת בשל יישום הרפורמה בשוק אגרות החוב הממשלתי (רפורמת עושי השוק) ובנוסף היינו עדים בשנת 2006 לעודף הולך וגדל בחשבון השוטף במאזן התשלומים, המצביע על כניסת מט"ח למשק". לבסוף אומרת ניר, כי "ברור שהמסחר במט"ח הושפע אף ממגמת היחלשות הדולר בעולם".

מכאן, מעריכה ניר, כי "יתכן שהחלטת הריבית האחרונה, אין לה ולו דבר עם הייסוף בשער השקל, למעט העיתוי שקשר אותם יחד".

נשאלת השאלה אפוא: באם לריבית אין השפעה אלא בשוליים על התפתחות שער החליפין – מה צפוי לעשות הנגיד?

ניר אומרת כי "מפרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה ניתן ללמוד כי בבנק חוששים מקיומם של סיכונים כגון: התנודתיות בשווקים הבינ"ל. אין ספק גם בעינינו כי ריבית ברמה כה נמוכה עלולה לפגוע בעמידות המשק בפני זעזועים בלתי צפויים, אם יתממשו" עם זאת אומרת ניר, כי "בבנק ישראל מודעים לכך שהתפתחות שער החליפין היא הגורם המרכזי לאינפלציה השלילית במשק (בהסתכל 12 חודשים לאחור).

עוד אומרת ניר, כי חלק מהפרמטרים עליהם התבסס הנגיד בהחלטתו הקודמת (כגון: ציפיות האינפלציה, הערכות הריבית העתידית, תחזיות המדד לחודשים אפריל-מאי, תוצאות המודלים האקונומטריים בבנק ועוד) יעודכנו עתה בעקבות הייסוף בשער החליפין, והם עשויים עתה לתמוך בהפחתת הריבית לחודש מאי.

מתוך כך אומרת ניר, כי "סביר, כי אם לא יחול שינוי בשוק המט"ח עד למועד קבלת ההחלטה על הריבית לחודש מאי, צפוי הנגיד להודיע על הפחתה נוספת בריבית המוניטרית".

בכמה צפויה הריבית לרדת?

ניר אומרת כי "תלוי. גם אנשי בנק ישראל לא יודעים לומר כיום בכמה תרד הריבית ביום א' בעוד 12 ימים, שכן להתפתחויות שיחולו בשוק המט"ח תהיה השפעה מכרעת על החלטת הנגיד".

יש להניח, אמרת ניר, כי "אם תימשך מגמת התחזקות השקל בתקופה הקרובה ומדד חודש מרץ לא יפתיע כלפי מעלה בשיעור ניכר, יפחית הנגיד את הריבית בשיעור של 0.5%, במטרה לעצור את הסחף. כנגד, אם תיעצר מגמת הייסוף ברמתה הנוכחית, יש להניח כי הנגיד יבקש להיות זהיר, לאור רמתה הנמוכה של הריבית בהשוואה למשקים אחרים בעולם, כמו גם בשל העצירה במגמת הייסוף (עצירה מעוררת שאלות על היפוך מגמה), ויבחר על כן להפחית את הריבית בשיעור מתון יותר של 0.25%. היפוך במגמה וחזרה לרמות שער חליפין של 4.20 שקל לדולר ולמעלה מכך, צפויים למנוע הפחתת ריבית נוספת".