איך לקרוא את מדור קרנות הנאמנות בעיתון ובאינטרנט?

לכל עיתון יומי נפוץ בישראל יש מדור יומי של קרנות נאמנות. רמת הפירוט של הנתונים שונה, כמובן, מעיתון לעיתון. להלן הסבר המכסה את כולם. כמו כן, ניתן למצוא פירוט באתר הקרנות של ביזפורטל
מערכת Bizportal |

לכל עיתון יומי נפוץ בישראל יש מדור יומי של קרנות נאמנות. רמת הפירוט של הנתונים שונה, כמובן, מעיתון לעיתון. להלן הסבר המכסה את כולם. כמו כן, ניתן למצוא פירוט באתר הקרנות של ביזפורטל

שם הקרן, סיווג וסיווג משני:

הקרנות מסווגות לפי השתייכותן לקבוצת האם, כאשר לצידה מופיע הסיווג המשני שלהן. הסיווג הראשי כולל חלוקה ואבחנה בין קרנות גמישות לקרנות המתמחות במניות, קרנות המתמחות באג"ח מדינה, במט"ח, בשקלים, קרנות משולבות וכיו"ב. הסיווג המשני נועד לתת חלוקה מדויקת יותר ומעודנת יותר. למשל: קרנות המתמחות במניות כללי - בכל שוק המניות, כאלה המתמחות במניות ת"א 100, ת"א 25, יתר מניות ישראליות בחו"ל וכיו"ב.

מנהל הקרן ושם הגוף המנהל את הקרן:

מחיר קנייה מירבי: המחיר המירבי שמשלם רוכש יחידות השתתפות בקרן ביום נתון. הסיבה להגדרה של מחיר "מירבי" היא, שייתכן שהמחיר שישולם עבור הקנייה נמוך יותר (מהמופיע בעיתון) הואיל ומחיר הקנייה בחלק מן הקרנות, עשוי להשתנות לפי סכום הקנייה - ככל שהוא גדול יותר, כך עשוי מחיר הקנייה לרדת.

מחיר פדיון:

המחיר אותו מקבל המשקיע כאשר הוא מוכר - פודה את יחידות ההשתתפות שהחזיק בקרן. מחיר זה אחיד לכל המשקיעים שמוכרים יחידות השתתפות בקרן ביום נתון.

השינוי היומי בנקודות:

השינוי שחל בשער הפדיון של הקרן, כשהוא נמדד בנקודות, לעומת שערה יום קודם לכן (ביום הקודם שבו נקבע שער לקרן).

השינוי היומי באחוזים:

השינוי שחל בשער הפדיון של הקרן, כשהוא נמדד באחוזים, לעומת שערה יום קודם לכן (ביום הקודם שבו נקבע שער לקרן).

סטיית תקן:

מדד סטטיסטי שנועד לתת אינדיקציה לרמת הסיכון הממוצעת של הקרן. ככל שזו גבוהה יותר לעומת קרנות אחרות באותה קבוצה, כך רמת הסיכון בקרן גבוהה יותר.

תשואה מתחילת החודש:

התשואה (ב%-) שעשתה הקרן מיום המסחר האחרון של החודש הקודם ועד ליום נתון. מחושבת על פי מחיר הפדיון בשני המועדים. התשואה היא תשואה נטו, לאחר ניכוי דמי ניהול.

תשואה מתחילת השנה:

התשואה (ב%-) שעשתה הקרן מיום המסחר האחרון של השנה החולפת ועד ליום נתון של השנה הנוכחית. מחושבת על פי מחיר הפדיון בשני המועדים. התשואה היא תשואה נטו, לאחר ניכוי דמי ניהול.

כוכבית*:

הסימן * ליד התשואה החודשית או השנתית, מציינת, שקרן זו היא המובילה בקבוצה שלה מאז ראשית החודש, או מאז ראשית השנה, בהתאמה.

דירוג מעלות:

חברת מעלות, העוסקת בדירוג איגרות חוב, החלה לאחרונה לדרג גם קרנות נאמנות. הדירוג מתבסס על תשואות הקרנות ב- 36 החודשים האחרונים, תוך התחשבות גם ברמת הסיכון שלהן. הדירוג הוא דינמי כך שהציון שניתן לקרן עשוי גם להשתנות. הציון הגבוה ביותר הוא שלושה יהלומים, אחריו שני יהלומים, יהלום אחד, ואפס יהלומים. קרן שלא מופיע לידה שום ציון, אינה מדורגת, אם בגלל שלא מלאו 36 חודשים לפעילותה, או משיקולים מקצועיים שונים.

פרמיית/עמלת רכישה:

ההפרש ב- % בין מחיר הקנייה המירבי לבין מחיר הפדיון. הפרש זה מורכב משני אלמנטים: האחד הינו שיעור ההוספה שגובה מנהל הקרן עבור רכישת יחידות השתתפות בקרן. השני הינו עמלות (קנייה ומכירה) שהקרן משלמת עבור עסקאותיה. עמלת הרכישה שונה מקרן לקרן, ממנהל למנהל, וגם בין קרנות המנוהלות ע"י אותו מנהל. העמלה נעה בדר"כ בין 0% לבין 2%. עמלה זו היא בחזקת "דמי כניסה" לקרן. עמלת הרכישה היא 0% בחלק ניכר מהקרנות השקליות ומהקרנות המתמחות במט"ח בישראל. בקרנות אלה, במרבית המקרים מחיר הקנייה זהה למחיר הפדיון. מצב זה אפשרי רק כאשר מנהל הקרן אינו גובה שיעור הוספה כלשהו, וכאשר הקרן אינה משלמת עמלות על עסקאותיה בניירות ערך (ומנהל הקרן נוטל אותן על עצמו).

עמלת ניהול:

דמי ניהול, או השכר השנתי שמשלמת הקרן (דהיינו, בעלי יחידות ההשתתפות בקרן) לגוף המנהל את הקרן ולנאמן של הקרן. עמלה זו משתקפת בשער הפדיון של הקרן באופן שוטף. עמלת הניהול נעה בדר"כ בין 1% לבין 4% לשנה. היא נמוכה יותר בקרנות כספים ובקרנות אג"ח, וגבוהה יותר בקרנות המתמחות במניות. הסיבה: ניהול קרנות מנייתיות דורש השקעת משאבי מחקר וזמן גדולים בהרבה מאשר ניהול קרנות שקליות.

נכסים במיל' ש"ח:

סך נכסי הקרן בסוף החודש הקודם. נתון המתעדכן אחת לחודש.

הרכב הקרן באחוזים:

ההרכב הכולל (לא המפורט) של נכסי הקרן עפ"י חלוקה ל- 5 אפיקי השקעה מרכזיים: צמודי מדד, מט"ח, מניות ואופציות, אג"ח להמרה ושקלים.

*הערה: לעיתים לא מופיעים בעיתון תשואותיהן היומיות, החודשיות והשנתיות של קרנות מסוימות. הסיבה יכולה להיות אחת מהשתיים: האחת - שמנהל הקרן לא פרסם את שערה מחשש לטעות בחישוב השער ודחה את פרסומה ביום אחד. השנייה והמרכזית - הקרן הינה קרן היכולה להשקיע בחו"ל יותר מ- 10% מנכסיה. במקרה כזה, הקרן מפרסמת שערים רק 4 ימים בשבוע, אותם ימים שבהם מתנהל מסחר הן בישראל והן בחו"ל: שני- חמישי. לפיכך, עבור יום ראשון לא מתפרסם שער לקרן ולכן גם לא תשואות. בנוסף, קרן חו"ל מפרסמת את שעריה באיחור של יום, הואיל וחישוב השער כולל את שערי ניירות הערך שהיא מחזיקה בחו"ל, שם מסתיים המסחר בחלק מן הבורסות בשעה 23:00 לפי שעון ישראל. לפיכך, אם את/ה מחזיק/ה בידך עיתון של יום רביעי, למשל, הרי שהשערים וחישוב התשואות נכונים לסוף המסחר ביום שני. אם העיתון הוא של יום שני, השערים וחישוב התשואות מתייחסים לסוף המסחר ביום חמישי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.