איך לקרוא את מדור קרנות הנאמנות בעיתון ובאינטרנט?

לכל עיתון יומי נפוץ בישראל יש מדור יומי של קרנות נאמנות. רמת הפירוט של הנתונים שונה, כמובן, מעיתון לעיתון. להלן הסבר המכסה את כולם. כמו כן, ניתן למצוא פירוט באתר הקרנות של ביזפורטל
מערכת Bizportal |

לכל עיתון יומי נפוץ בישראל יש מדור יומי של קרנות נאמנות. רמת הפירוט של הנתונים שונה, כמובן, מעיתון לעיתון. להלן הסבר המכסה את כולם. כמו כן, ניתן למצוא פירוט באתר הקרנות של ביזפורטל

שם הקרן, סיווג וסיווג משני:

הקרנות מסווגות לפי השתייכותן לקבוצת האם, כאשר לצידה מופיע הסיווג המשני שלהן. הסיווג הראשי כולל חלוקה ואבחנה בין קרנות גמישות לקרנות המתמחות במניות, קרנות המתמחות באג"ח מדינה, במט"ח, בשקלים, קרנות משולבות וכיו"ב. הסיווג המשני נועד לתת חלוקה מדויקת יותר ומעודנת יותר. למשל: קרנות המתמחות במניות כללי - בכל שוק המניות, כאלה המתמחות במניות ת"א 100, ת"א 25, יתר מניות ישראליות בחו"ל וכיו"ב.

מנהל הקרן ושם הגוף המנהל את הקרן:

מחיר קנייה מירבי: המחיר המירבי שמשלם רוכש יחידות השתתפות בקרן ביום נתון. הסיבה להגדרה של מחיר "מירבי" היא, שייתכן שהמחיר שישולם עבור הקנייה נמוך יותר (מהמופיע בעיתון) הואיל ומחיר הקנייה בחלק מן הקרנות, עשוי להשתנות לפי סכום הקנייה - ככל שהוא גדול יותר, כך עשוי מחיר הקנייה לרדת.

מחיר פדיון:

המחיר אותו מקבל המשקיע כאשר הוא מוכר - פודה את יחידות ההשתתפות שהחזיק בקרן. מחיר זה אחיד לכל המשקיעים שמוכרים יחידות השתתפות בקרן ביום נתון.

השינוי היומי בנקודות:

השינוי שחל בשער הפדיון של הקרן, כשהוא נמדד בנקודות, לעומת שערה יום קודם לכן (ביום הקודם שבו נקבע שער לקרן).

השינוי היומי באחוזים:

השינוי שחל בשער הפדיון של הקרן, כשהוא נמדד באחוזים, לעומת שערה יום קודם לכן (ביום הקודם שבו נקבע שער לקרן).

סטיית תקן:

מדד סטטיסטי שנועד לתת אינדיקציה לרמת הסיכון הממוצעת של הקרן. ככל שזו גבוהה יותר לעומת קרנות אחרות באותה קבוצה, כך רמת הסיכון בקרן גבוהה יותר.

תשואה מתחילת החודש:

התשואה (ב%-) שעשתה הקרן מיום המסחר האחרון של החודש הקודם ועד ליום נתון. מחושבת על פי מחיר הפדיון בשני המועדים. התשואה היא תשואה נטו, לאחר ניכוי דמי ניהול.

תשואה מתחילת השנה:

התשואה (ב%-) שעשתה הקרן מיום המסחר האחרון של השנה החולפת ועד ליום נתון של השנה הנוכחית. מחושבת על פי מחיר הפדיון בשני המועדים. התשואה היא תשואה נטו, לאחר ניכוי דמי ניהול.

כוכבית*:

הסימן * ליד התשואה החודשית או השנתית, מציינת, שקרן זו היא המובילה בקבוצה שלה מאז ראשית החודש, או מאז ראשית השנה, בהתאמה.

דירוג מעלות:

חברת מעלות, העוסקת בדירוג איגרות חוב, החלה לאחרונה לדרג גם קרנות נאמנות. הדירוג מתבסס על תשואות הקרנות ב- 36 החודשים האחרונים, תוך התחשבות גם ברמת הסיכון שלהן. הדירוג הוא דינמי כך שהציון שניתן לקרן עשוי גם להשתנות. הציון הגבוה ביותר הוא שלושה יהלומים, אחריו שני יהלומים, יהלום אחד, ואפס יהלומים. קרן שלא מופיע לידה שום ציון, אינה מדורגת, אם בגלל שלא מלאו 36 חודשים לפעילותה, או משיקולים מקצועיים שונים.

פרמיית/עמלת רכישה:

ההפרש ב- % בין מחיר הקנייה המירבי לבין מחיר הפדיון. הפרש זה מורכב משני אלמנטים: האחד הינו שיעור ההוספה שגובה מנהל הקרן עבור רכישת יחידות השתתפות בקרן. השני הינו עמלות (קנייה ומכירה) שהקרן משלמת עבור עסקאותיה. עמלת הרכישה שונה מקרן לקרן, ממנהל למנהל, וגם בין קרנות המנוהלות ע"י אותו מנהל. העמלה נעה בדר"כ בין 0% לבין 2%. עמלה זו היא בחזקת "דמי כניסה" לקרן. עמלת הרכישה היא 0% בחלק ניכר מהקרנות השקליות ומהקרנות המתמחות במט"ח בישראל. בקרנות אלה, במרבית המקרים מחיר הקנייה זהה למחיר הפדיון. מצב זה אפשרי רק כאשר מנהל הקרן אינו גובה שיעור הוספה כלשהו, וכאשר הקרן אינה משלמת עמלות על עסקאותיה בניירות ערך (ומנהל הקרן נוטל אותן על עצמו).

עמלת ניהול:

דמי ניהול, או השכר השנתי שמשלמת הקרן (דהיינו, בעלי יחידות ההשתתפות בקרן) לגוף המנהל את הקרן ולנאמן של הקרן. עמלה זו משתקפת בשער הפדיון של הקרן באופן שוטף. עמלת הניהול נעה בדר"כ בין 1% לבין 4% לשנה. היא נמוכה יותר בקרנות כספים ובקרנות אג"ח, וגבוהה יותר בקרנות המתמחות במניות. הסיבה: ניהול קרנות מנייתיות דורש השקעת משאבי מחקר וזמן גדולים בהרבה מאשר ניהול קרנות שקליות.

נכסים במיל' ש"ח:

סך נכסי הקרן בסוף החודש הקודם. נתון המתעדכן אחת לחודש.

הרכב הקרן באחוזים:

ההרכב הכולל (לא המפורט) של נכסי הקרן עפ"י חלוקה ל- 5 אפיקי השקעה מרכזיים: צמודי מדד, מט"ח, מניות ואופציות, אג"ח להמרה ושקלים.

*הערה: לעיתים לא מופיעים בעיתון תשואותיהן היומיות, החודשיות והשנתיות של קרנות מסוימות. הסיבה יכולה להיות אחת מהשתיים: האחת - שמנהל הקרן לא פרסם את שערה מחשש לטעות בחישוב השער ודחה את פרסומה ביום אחד. השנייה והמרכזית - הקרן הינה קרן היכולה להשקיע בחו"ל יותר מ- 10% מנכסיה. במקרה כזה, הקרן מפרסמת שערים רק 4 ימים בשבוע, אותם ימים שבהם מתנהל מסחר הן בישראל והן בחו"ל: שני- חמישי. לפיכך, עבור יום ראשון לא מתפרסם שער לקרן ולכן גם לא תשואות. בנוסף, קרן חו"ל מפרסמת את שעריה באיחור של יום, הואיל וחישוב השער כולל את שערי ניירות הערך שהיא מחזיקה בחו"ל, שם מסתיים המסחר בחלק מן הבורסות בשעה 23:00 לפי שעון ישראל. לפיכך, אם את/ה מחזיק/ה בידך עיתון של יום רביעי, למשל, הרי שהשערים וחישוב התשואות נכונים לסוף המסחר ביום שני. אם העיתון הוא של יום שני, השערים וחישוב התשואות מתייחסים לסוף המסחר ביום חמישי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.