מדוע כדאי להחזיק קרנות נאמנות לאורך זמן?

המשקיע הישראלי, בניגוד למשקיע האמריקאי למשל, טרם אימץ את תרבות ההשקעה הבסיסית האומרת, כי אין הגיון לשנות את הרכב ההשקעות ולנתר מהשקעה אחת למשנה לעיתים קרובות מדי.
מערכת Bizportal |

לא נדיר למצוא מניות וקרנות נאמנות שעוברות בירושה מדור לדור במשפחות אמריקאיות. לא כך בישראל. הנוהג של המשקיע הישראלי הוא לשנות לעיתים קרובות את השקעותיו, לקנות ולמכור ניירות ערך, ובכלל זה-יחידות השתתפות בקרנות נאמנות, בתוך זמן קצר. נוהג זה פוגע בתשואה וברווחים שהוא יכול להשיג. מדוע?

ראשית: משום שפעילות תכופה ועצבנית של קנייה ומכירה כרוכה בהוצאות.

שנית: משום שהמשקיע, הסבור שהוא יודע "לקלוע" לעיתוי האופטימלי של הקנייה והמכירה, כדאי שישכח מזה. מחקרים בכל העולם מראים, שגם מנהלי השקעות מקצועיים נכשלים בנסיונם ל"תזמן" את השוק. על אחת כמה וכמה, משקיעים מן הישוב. חמור מכך: עצם הנסיון לתזמן את השוק גורם עפ"י המחקרים, לנזק כספי ופוגע בתשואה המושגת.

שלישית: משום שמחקרים רבים מצביעים על כך, שעיקר התשואה השנתית בשוק המניות, ולעיתים קרובות - גם בשוק האג"ח, מושגת בחודש או בחודשיים בלבד. המשקיע, שמנתר מהשקעה להשקעה, נכנס לשוק ויוצא ממנו לעיתים קרובות, עלול להחמיץ את כל, או את רוב התשואה שניתן היה להשיג באותה שנה.

נדגים זאת מתוך נתוני שנת 2004. זו הייתה שנה חיובית מאוד לשוק המניות. מדד ת"א 25, הכולל את 25 המניות המובילות, עלה בכ- 23%. אבל גם בשנה טובה כזו, היו לא מעט פרקי זמן שבהם השוק דשדש ואף ירד. המשקיע, שאיבד את סבלנותו נוכח הדשדוש בחודשי פברואר-יוני והירידות ביולי-אוקטובר, ומכר את המניות שברשותו, איבד את האפשרות ליהנות מהעליות שנרשמו בנובמבר-דצמבר. מתברר, שבחודשיים אלה עלה השוק ב- 17.5%, שהם 78% מתשואת שוק המניות בכל השנה!

האם זה אומר שלא כדאי בכלל למכור-לפדות יחידות השתתפות בקרן נאמנות? התשובה היא - ממש לא. מובן, שיש מצבים שצריך למכור.

מה שאנחנו מנסים לומר, הוא, שכל זמן שלא חלו שינויים של ממש בגורמים המשפיעים על התנהגות השוק, כל זמן שהוא לא נכנס למצב של בועה, כל זמן שמבחינת המשקיע עצמו לא השתנו נסיבות אישיות שמצריכות שינוי מדיניות בסיסי, אסור להיות מושפע מהלכי רוח חולפים, כותרות מזדמנות בעיתונות, עצות חפוזות של חברים, תחושה שאני יודע מתי להיכנס לשוק ואני אדע גם מתי לצאת, וכן צריך להתמיד באחזקת קרנות נאמנות.

הסטטיסטיקה מראה שהמתמיד עושה את הרווח הגדול. צריך, כמובן, לדעת לבחור את הקרנות המנצחות, שזה דבר לא פשוט בפני עצמו, שהוסבר קודם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.