מהם היתרונות של ההשקעה בקרנות נאמנות?
בשנים האחרונות גדלה תעשיית קרנות הנאמנות בישראל וסך הנכסים המנוהל ע"י כל מנהלי הקרנות מגיע כיום ליותר מ- 100 מיליארד שקל. הפופולריות של קרנות הנאמנות איננה מקרית. היא נובעת מכמה יתרונות ברורים שיש להן מנקודת ראותו של המשקיע.
א. מקצועיות - למנהל קרנות נאמנות יש כלים לניתוח, ידע, ואפשרות להגיב מהר למצבים משתנים, יותר משיש למשקיע הממוצע. יש לו צוות של אנליסטים שמקיים מעקב אחרי חברות בורסאיות ונותן למנהל את המלצותיו. אף על פי כן, אין לצפות ממנהל קרנות שיהיה אשף פיננסי. התשואות של מנהלי הקרנות מהוות בבואה של המתרחש בשוק שבו הם משקיעים.
ב. פיזור סיכון - נכסי הקרן מושקעים בניירות ערך רבים. הפיזור הזה מקטין את רמת הסיכון עבור המשקיע ומשמש כמעין "בלם זעזועים". אמנם, באופן תיאורטי, המשקיע יכול לבנות בעצמו תיק השקעות מפוזר היטב על-פני ניירות רבים, אבל מהלך כזה כרוך בעמלות ניכרות, בצורך לשלם לעיתים עמלות על אי ביצוע פעולות, במעקב יומיומי הדורש זמן רב, ובהרבה טירדה, ניירת וכד'.
ג. נוחות - ההשקעה בקרנות נאמנות חוסכת, איפוא, הרבה זמן וטרדות אחרות, כמו למשל - צורך להשקיע מחדש דיבידנדים וריביות המתקבלות מהשקעות קודמות.
ד. נזילות- המשקיע בקרן יכול לרכוש ולמכור את יחידות ההשתתפות שלו בקרן בכל יום שבו מתקיים מסחר בבורסה. יתרון הנזילות אינו מתבטא רק באפשרות לממש את ההשקעה ולהופכה למזומנים, אלא גם באפשרות לממש אותה, בדר"כ - בלא תנודות חדות מדי. זאת, תודות לפיזור של הקרן על פני ניירות ערך רבים. לעומת זאת, מי שהשקעותיו מתמקדות בנייר ערך אחד ויחיד וזקוק לכספו ביום מסוים, חשוף לתנודות חדות, ולפעמים גם מקריות, באותו נייר ערך.
ה. יתרונות מס - השקעה בקרנות נאמנות, שמעמדן המיסויי מוגדר כמעורבות, מאפשר למשקיע לדחות את תשלום המס עד למועד שבו יממש את השקעתו בקרן. זאת, לעומת מצב שבו המשקיע, רוכש ניירות ערך ספציפיים וכל אימת שהוא מממש אחד מהם ברווח, הוא נאלץ לשלם מס. בנוסף, השקעה בקרנות נאמנות מעורבות היא הדרך היחידה שבה המשקיע נהנה מהאפשרות לקזז מס על רווח הון בישראל מול הפסד הון על ניירות ערך זרים בחו"ל, או להיפך. בקרנות חייבות מבחינת מעמדן המיסויי, יש יתרון בהשקעה בקרנות שמשקיעות בניירות ערך זרים ו"סוחבות" איתן הפסדים מוכרים לצורך מס. זוהי דרך אלגנטית וחוקית להימנע כליל מתשלום מס על השקעות בחו"ל במקרה של רווחים עתידיים עד אשר הקרן מסיימת לנצל את הפסדיה הצבורים.
ו. יתרונות אחרים- מעבר ליתרונות שמנינו עד כה, יש גם יתרונות קטנים יותר, כמו זה, שקרן נאמנות נחשבת כמשקיע מוסדי לצורך הנפקות, מעמד שעשוי להקנות לה עדיפות על המשקיע הפרטי, הן מבחינת כמות ה"סחורה" שהיא מקבלת, והן מכך שהיא מקבלת עמלת חיתום, שהיא למעשה הנחה על מחיר ההנפקה, לה זוכה הקרן - כלומר, המשקיעים בקרן. יתרון אחר: ניתן להשקיע במרבית קרנות הנאמנות כל סכום שהוא בהוראה פשוטה ליועץ ההשקעות שלו בעוד שחברה שמנהלת תיקי השקעות מוכנה לנהל תיק השקעות מסכום גבוה של יותר מ- 100,000 ש"ח, ולעיתים המינימום גבוה אף הרבה יותר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
