מהם היתרונות של ההשקעה בקרנות נאמנות?

בשנים האחרונות גדלה תעשיית קרנות הנאמנות בישראל וסך הנכסים המנוהל ע"י כל מנהלי הקרנות מגיע כיום ליותר מ- 100 מיליארד שקל
מערכת Bizportal |

בשנים האחרונות גדלה תעשיית קרנות הנאמנות בישראל וסך הנכסים המנוהל ע"י כל מנהלי הקרנות מגיע כיום ליותר מ- 100 מיליארד שקל. הפופולריות של קרנות הנאמנות איננה מקרית. היא נובעת מכמה יתרונות ברורים שיש להן מנקודת ראותו של המשקיע.

א. מקצועיות - למנהל קרנות נאמנות יש כלים לניתוח, ידע, ואפשרות להגיב מהר למצבים משתנים, יותר משיש למשקיע הממוצע. יש לו צוות של אנליסטים שמקיים מעקב אחרי חברות בורסאיות ונותן למנהל את המלצותיו. אף על פי כן, אין לצפות ממנהל קרנות שיהיה אשף פיננסי. התשואות של מנהלי הקרנות מהוות בבואה של המתרחש בשוק שבו הם משקיעים.

ב. פיזור סיכון - נכסי הקרן מושקעים בניירות ערך רבים. הפיזור הזה מקטין את רמת הסיכון עבור המשקיע ומשמש כמעין "בלם זעזועים". אמנם, באופן תיאורטי, המשקיע יכול לבנות בעצמו תיק השקעות מפוזר היטב על-פני ניירות רבים, אבל מהלך כזה כרוך בעמלות ניכרות, בצורך לשלם לעיתים עמלות על אי ביצוע פעולות, במעקב יומיומי הדורש זמן רב, ובהרבה טירדה, ניירת וכד'.

ג. נוחות - ההשקעה בקרנות נאמנות חוסכת, איפוא, הרבה זמן וטרדות אחרות, כמו למשל - צורך להשקיע מחדש דיבידנדים וריביות המתקבלות מהשקעות קודמות.

ד. נזילות- המשקיע בקרן יכול לרכוש ולמכור את יחידות ההשתתפות שלו בקרן בכל יום שבו מתקיים מסחר בבורסה. יתרון הנזילות אינו מתבטא רק באפשרות לממש את ההשקעה ולהופכה למזומנים, אלא גם באפשרות לממש אותה, בדר"כ - בלא תנודות חדות מדי. זאת, תודות לפיזור של הקרן על פני ניירות ערך רבים. לעומת זאת, מי שהשקעותיו מתמקדות בנייר ערך אחד ויחיד וזקוק לכספו ביום מסוים, חשוף לתנודות חדות, ולפעמים גם מקריות, באותו נייר ערך.

ה. יתרונות מס - השקעה בקרנות נאמנות, שמעמדן המיסויי מוגדר כמעורבות, מאפשר למשקיע לדחות את תשלום המס עד למועד שבו יממש את השקעתו בקרן. זאת, לעומת מצב שבו המשקיע, רוכש ניירות ערך ספציפיים וכל אימת שהוא מממש אחד מהם ברווח, הוא נאלץ לשלם מס. בנוסף, השקעה בקרנות נאמנות מעורבות היא הדרך היחידה שבה המשקיע נהנה מהאפשרות לקזז מס על רווח הון בישראל מול הפסד הון על ניירות ערך זרים בחו"ל, או להיפך. בקרנות חייבות מבחינת מעמדן המיסויי, יש יתרון בהשקעה בקרנות שמשקיעות בניירות ערך זרים ו"סוחבות" איתן הפסדים מוכרים לצורך מס. זוהי דרך אלגנטית וחוקית להימנע כליל מתשלום מס על השקעות בחו"ל במקרה של רווחים עתידיים עד אשר הקרן מסיימת לנצל את הפסדיה הצבורים.

ו. יתרונות אחרים- מעבר ליתרונות שמנינו עד כה, יש גם יתרונות קטנים יותר, כמו זה, שקרן נאמנות נחשבת כמשקיע מוסדי לצורך הנפקות, מעמד שעשוי להקנות לה עדיפות על המשקיע הפרטי, הן מבחינת כמות ה"סחורה" שהיא מקבלת, והן מכך שהיא מקבלת עמלת חיתום, שהיא למעשה הנחה על מחיר ההנפקה, לה זוכה הקרן - כלומר, המשקיעים בקרן. יתרון אחר: ניתן להשקיע במרבית קרנות הנאמנות כל סכום שהוא בהוראה פשוטה ליועץ ההשקעות שלו בעוד שחברה שמנהלת תיקי השקעות מוכנה לנהל תיק השקעות מסכום גבוה של יותר מ- 100,000 ש"ח, ולעיתים המינימום גבוה אף הרבה יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.