מיתוג ממגנט או איך למצוא אינסטלטור טוב?
אני אוספת מגנטים של אינסטלטורים. תחביב ישן, כדאי לכם לאמץ. המקרר שלי מלא, בכל הצורות, המינים וחידודי הלשון: "אינסלטוב", "מלך הסתימות", ועוד.
כל ערב מחכה לי על הדלת, הפתעה חדשה. אני בונה סדרות, מחליפה עם חברות, מסדרת קולאז'ים על המקרר, שיהיה הרמוני. אולי יום אחד אני אעשה מזה כסף. מי יודע. האמת, כל הכבוד להם. בכל זאת, קומה רביעית, בלי מעלית.
המגנטים על הדלת שלי, קופצים אליי כמו באנרים מנוונים, סטאטיים, בלי הילה של תנועה. מקשטים אותה בחן, אומרים: תבחרי בי, תזמיני אותי, השקעתי, עליתי ארבע קומות. גם דף הבית שלי מקושט, במגנטים אלקטרוניים, מודבקים במקום על המקרר, על אתר החדשות שלי, בכל הצורות, המינים וחידודי הלשון.
אז איך אפשר לדעת מה באמת השירות העומד מאחורי הבאנר הממגנט? סוגים רבים של אינסטלטורים וחברות להקמת אתרים מסתובבים בשוק: מקימי אתרים עצמאיים שעברו קורס אינטרנט מזורז, חברת 5 אנשים שעובדים ממשרד קטן בדרום תל-אביב, עגלגלים מכמות גדולה מדי של פחמימות וסוכרים; חברות טכנולוגיות בינוניות; חברות עיצוב; פרסום; קידום מכירות; רישום.
הגיע הזמן לעשות קצת סדר
שוק העסקים מתחלק כמו שכולם יודעים ואוהבים ל-SMB ול-Enterprise (עסקים קטנים ובינוניים למול הגדולים). בישראל, רוב חברות האינטרנט הבינו שהרבה יותר פשוט לנסות ולתפוס את נתח השוק של חברות השייכות לשוק ה-SMB, מכמה סיבות ברורות: יש הרבה יותר מהזן הזה, תהליכי המכירה מהירים יותר, קל ליצור קשרים אישיים ובדרך כלל גם לא מתקיים מכרז רשמי.
אחד החסרונות הבולטים של עבודה עם העסקים הבינוניים, הנו שהתקציבים בו נמוכים יחסית והצוות המקצועי בחברה אינו מבין את עולם האינטרנט, אך מצפה לגדולות ונצורות. הוא אינו יודע כיצד לבחור את הספק המתאים לו ביותר, הוא אפילו אינו יודע במדויק מהם הצרכים שלו. מכאן נולד תהליך עבודה מסורבל שנמשך יתר על המידה ואשר תוצריו אינם עומדים בקנה אחד עם ציפיות הלקוח. איכות התוצרים נמוכה, שבלונית וחסרת מעוף.
רווחיות של 10% מפרויקט כזה, נחשבת להצלחה.
לעומתם, העסקים הקטנים, מגיעים מראש עם דרישות נמוכות, הם מעוניינים להקים, מה שנהוג לקרוא: אתרי תדמית, כרטיס ביקור. שלושה, ארבעה עמודים מעוצבים שיווקיים המציגים את החברה. קיימים פתרונות רבים לעסקים הקטנים, הפתרונות מתמקדים בעיקר בשירותי ליסינג המבוססים על מערכות תוכן בעלות תבניות מעוצבות קבועות. הלקוח בוחר תבנית, משלם תשלום חודשי נמוך (50-150 שקל) והנה הוא מופיע ברשת, או אולי אפילו בגוגל. כאן, תהליך העבודה פשוט ומהיר לרוב, אך על מנת להגיע לרווחיות, יש לייצר כמות גדולה מאוד של לקוחות ופעילות.
ניתן להבחין בקלות, כיצד הקשר ספק / לקוח בעולם האינטרנט בארץ, יצר מספר בעיות, הן לספקים והן ללקוחות ואף גרם להופעת שחקנים חדשים בשוק.
ראשית, נולדו היועצים. היועצים נועדו לשמש כמתווכים בין לקוחות שאינם מעורים בצורה מספקת בעולם האינטרנט - יכולות, מושגים, אופנות, ובין הספקים השונים הקיימים בשוק. היועצים כותבים מסמכי דרישות, מלווים את הלקוח בתהליך בחירת הספק ולעיתים אף בתהליך הקמת האתר. נשמע פתרון אידיאלי, הבעיה היא שכמות יועצי האינטרנט בארץ מאוד נמוכה, הם מקושרים לחברות האינטרנט הגדולות בקשרים אישיים וגם הם, לא תמיד ממש מעורבים בחידושים טכנולוגיים ואופנות עיצוביות.
בעיה נוספת ואולי המרכזית בשוק האינטרנט בארץ הנה של החברות הגדולות (Enterprise). חברות אינטרנט טכנולוגיות קטנות צברו ניסיון מדומה בעבודה עם לקוחות רבים בתחום ה-SMB. הם מציגים לכאורה ניסיון רב ומתפארים באתר שלהם בלוגואים של חברות ועסקים מכובדים בארץ. האתרים שהקימו אינם מתקדמים מספיק מבחינת תכולה, טכנולוגיה ועיצוב עוצמתי, אולם עין לא מקצועית של מקבל החלטות בחברה גדולה (Enterprise), אינה יכולה להבחין בכך. באופן זה, החברות הגדולות מקבלות החלטה לעבוד עם ספקים מסוג זה, אך הספקים אינם מקצועיים מספיק והפרויקט נועד לכישלון.
רוב החברות הגדולות לא הפנימו את יכולות האינטרנט
הצרכים של חברה גדולה, מותג גדול, או חברה המעוניינת להפוך להיות מובילה בתחומה, שונים באופן משמעותי מצרכים של חברות מתחום ה-SMB.
רוב החברות הגדולות עדיין לא הבינו את עולם האפשריות הבלתי מוגבלות שמדיום האינטרנט מספק להן, הן מבחינה עסקית והן מבחינה שיווקית תדמיתית.
"האינטרנט החדש", מספק ערוצי מידע מגוונים בעלי טכנולוגיות חדשניות: ערוצי וידאו וטלוויזיה; קישורים ישירים למערכות פנימיות תפעוליות וביצוע פעולות; קשר ישיר ואישי עם לקוחות תוך כדי יצירת הזדהות חזקה עם המותג; רשתות חברתיות ומועדוני לקוחות; מידע נרחב על הפעילות; מודלים עסקיים יצירתיים ועוד. בחינה מעמיקה של חברות גדולות שניצלו נכונה את מדיום האינטרנט, מציגה מותג חזק יותר ורווחיות גבוהה שמגיעה מלקוחות גולשים.
התהליך הנכון שחברה גדולה צריכה לעבור כאשר היא מעוניינת לבוא לידי ביטוי בצורה עוצמתית במדיום האינטרנטי, צריך להיות דומה לתהליך מיתוג ופרסום שהחברה עוברת במדיומים הישנים עם שימת דגש חזק על האלמנטים האינטרנטיים החדשניים שמעניקים כוח חדש למותג, מגדילים את החשיפה שלו ומהדקים את הקשר שלו עם הלקוחות.
חברות האינטרנט שיצליחו בדור הבא, יהיו אלו שישכילו לספק שירותים אלו. האתרים החדשים שייבנו יהיו "אתרי מותג" ולהבדיל מהאתרים הישנים, יהיו שונים בתכולה שלהם, במראה שלהם ובאופן הניהול שלהם. החברות הגדולות יידרשו להעסיק "מנהל מותג און-ליין" שיהיה אחראי על כל פעילות המותג ברשת.
חברות האינטרנט החדשות ייתפסו את מקומם של היועצים, יספקו קונספט ואסטרטגיה מותאמים למדיום האינטרנט ויבחרו טכנולוגיה שתתאים בצורה הטבעית ביותר למימוש צרכי המותג באינטרנט.
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.
אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףמנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"
במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.
לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.
בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.
איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?
"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".
באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?
"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".
מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?
