מיתוג ממגנט או איך למצוא אינסטלטור טוב?
אני אוספת מגנטים של אינסטלטורים. תחביב ישן, כדאי לכם לאמץ. המקרר שלי מלא, בכל הצורות, המינים וחידודי הלשון: "אינסלטוב", "מלך הסתימות", ועוד.
כל ערב מחכה לי על הדלת, הפתעה חדשה. אני בונה סדרות, מחליפה עם חברות, מסדרת קולאז'ים על המקרר, שיהיה הרמוני. אולי יום אחד אני אעשה מזה כסף. מי יודע. האמת, כל הכבוד להם. בכל זאת, קומה רביעית, בלי מעלית.
המגנטים על הדלת שלי, קופצים אליי כמו באנרים מנוונים, סטאטיים, בלי הילה של תנועה. מקשטים אותה בחן, אומרים: תבחרי בי, תזמיני אותי, השקעתי, עליתי ארבע קומות. גם דף הבית שלי מקושט, במגנטים אלקטרוניים, מודבקים במקום על המקרר, על אתר החדשות שלי, בכל הצורות, המינים וחידודי הלשון.
אז איך אפשר לדעת מה באמת השירות העומד מאחורי הבאנר הממגנט? סוגים רבים של אינסטלטורים וחברות להקמת אתרים מסתובבים בשוק: מקימי אתרים עצמאיים שעברו קורס אינטרנט מזורז, חברת 5 אנשים שעובדים ממשרד קטן בדרום תל-אביב, עגלגלים מכמות גדולה מדי של פחמימות וסוכרים; חברות טכנולוגיות בינוניות; חברות עיצוב; פרסום; קידום מכירות; רישום.
הגיע הזמן לעשות קצת סדר
שוק העסקים מתחלק כמו שכולם יודעים ואוהבים ל-SMB ול-Enterprise (עסקים קטנים ובינוניים למול הגדולים). בישראל, רוב חברות האינטרנט הבינו שהרבה יותר פשוט לנסות ולתפוס את נתח השוק של חברות השייכות לשוק ה-SMB, מכמה סיבות ברורות: יש הרבה יותר מהזן הזה, תהליכי המכירה מהירים יותר, קל ליצור קשרים אישיים ובדרך כלל גם לא מתקיים מכרז רשמי.
אחד החסרונות הבולטים של עבודה עם העסקים הבינוניים, הנו שהתקציבים בו נמוכים יחסית והצוות המקצועי בחברה אינו מבין את עולם האינטרנט, אך מצפה לגדולות ונצורות. הוא אינו יודע כיצד לבחור את הספק המתאים לו ביותר, הוא אפילו אינו יודע במדויק מהם הצרכים שלו. מכאן נולד תהליך עבודה מסורבל שנמשך יתר על המידה ואשר תוצריו אינם עומדים בקנה אחד עם ציפיות הלקוח. איכות התוצרים נמוכה, שבלונית וחסרת מעוף.
רווחיות של 10% מפרויקט כזה, נחשבת להצלחה.
לעומתם, העסקים הקטנים, מגיעים מראש עם דרישות נמוכות, הם מעוניינים להקים, מה שנהוג לקרוא: אתרי תדמית, כרטיס ביקור. שלושה, ארבעה עמודים מעוצבים שיווקיים המציגים את החברה. קיימים פתרונות רבים לעסקים הקטנים, הפתרונות מתמקדים בעיקר בשירותי ליסינג המבוססים על מערכות תוכן בעלות תבניות מעוצבות קבועות. הלקוח בוחר תבנית, משלם תשלום חודשי נמוך (50-150 שקל) והנה הוא מופיע ברשת, או אולי אפילו בגוגל. כאן, תהליך העבודה פשוט ומהיר לרוב, אך על מנת להגיע לרווחיות, יש לייצר כמות גדולה מאוד של לקוחות ופעילות.
ניתן להבחין בקלות, כיצד הקשר ספק / לקוח בעולם האינטרנט בארץ, יצר מספר בעיות, הן לספקים והן ללקוחות ואף גרם להופעת שחקנים חדשים בשוק.
ראשית, נולדו היועצים. היועצים נועדו לשמש כמתווכים בין לקוחות שאינם מעורים בצורה מספקת בעולם האינטרנט - יכולות, מושגים, אופנות, ובין הספקים השונים הקיימים בשוק. היועצים כותבים מסמכי דרישות, מלווים את הלקוח בתהליך בחירת הספק ולעיתים אף בתהליך הקמת האתר. נשמע פתרון אידיאלי, הבעיה היא שכמות יועצי האינטרנט בארץ מאוד נמוכה, הם מקושרים לחברות האינטרנט הגדולות בקשרים אישיים וגם הם, לא תמיד ממש מעורבים בחידושים טכנולוגיים ואופנות עיצוביות.
בעיה נוספת ואולי המרכזית בשוק האינטרנט בארץ הנה של החברות הגדולות (Enterprise). חברות אינטרנט טכנולוגיות קטנות צברו ניסיון מדומה בעבודה עם לקוחות רבים בתחום ה-SMB. הם מציגים לכאורה ניסיון רב ומתפארים באתר שלהם בלוגואים של חברות ועסקים מכובדים בארץ. האתרים שהקימו אינם מתקדמים מספיק מבחינת תכולה, טכנולוגיה ועיצוב עוצמתי, אולם עין לא מקצועית של מקבל החלטות בחברה גדולה (Enterprise), אינה יכולה להבחין בכך. באופן זה, החברות הגדולות מקבלות החלטה לעבוד עם ספקים מסוג זה, אך הספקים אינם מקצועיים מספיק והפרויקט נועד לכישלון.
רוב החברות הגדולות לא הפנימו את יכולות האינטרנט
הצרכים של חברה גדולה, מותג גדול, או חברה המעוניינת להפוך להיות מובילה בתחומה, שונים באופן משמעותי מצרכים של חברות מתחום ה-SMB.
רוב החברות הגדולות עדיין לא הבינו את עולם האפשריות הבלתי מוגבלות שמדיום האינטרנט מספק להן, הן מבחינה עסקית והן מבחינה שיווקית תדמיתית.
"האינטרנט החדש", מספק ערוצי מידע מגוונים בעלי טכנולוגיות חדשניות: ערוצי וידאו וטלוויזיה; קישורים ישירים למערכות פנימיות תפעוליות וביצוע פעולות; קשר ישיר ואישי עם לקוחות תוך כדי יצירת הזדהות חזקה עם המותג; רשתות חברתיות ומועדוני לקוחות; מידע נרחב על הפעילות; מודלים עסקיים יצירתיים ועוד. בחינה מעמיקה של חברות גדולות שניצלו נכונה את מדיום האינטרנט, מציגה מותג חזק יותר ורווחיות גבוהה שמגיעה מלקוחות גולשים.
התהליך הנכון שחברה גדולה צריכה לעבור כאשר היא מעוניינת לבוא לידי ביטוי בצורה עוצמתית במדיום האינטרנטי, צריך להיות דומה לתהליך מיתוג ופרסום שהחברה עוברת במדיומים הישנים עם שימת דגש חזק על האלמנטים האינטרנטיים החדשניים שמעניקים כוח חדש למותג, מגדילים את החשיפה שלו ומהדקים את הקשר שלו עם הלקוחות.
חברות האינטרנט שיצליחו בדור הבא, יהיו אלו שישכילו לספק שירותים אלו. האתרים החדשים שייבנו יהיו "אתרי מותג" ולהבדיל מהאתרים הישנים, יהיו שונים בתכולה שלהם, במראה שלהם ובאופן הניהול שלהם. החברות הגדולות יידרשו להעסיק "מנהל מותג און-ליין" שיהיה אחראי על כל פעילות המותג ברשת.
חברות האינטרנט החדשות ייתפסו את מקומם של היועצים, יספקו קונספט ואסטרטגיה מותאמים למדיום האינטרנט ויבחרו טכנולוגיה שתתאים בצורה הטבעית ביותר למימוש צרכי המותג באינטרנט.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
