מנכ"ל מעברות: יעד מכירות שנתי - 500 מ' ש'

לאחר ש-2006 הסתיימה במחזור של 450 מ' ש'. יגאל גלי סוקר בראיון את שוק תחליפי החלב שנותר עם 2 שחקנים עיקריים, 3 שנים ממשבר רמדיה ואומר: "אין לשחקן חדש מה להציע לצרכן בתחום זה" לכתבה המלאה
אפרת אדיר |

שלוש שנים עברו מאז משבר רמדיה אשר עורר בהלה בקרב הורים ויצר טלטלה בשוק תחליפי החלב והדייסות. רמדיה שהיתה שחקן מרכזי בשוק עם נתח שוק של 30%, כמעט ונעלמה מהמדפים ומחזיקה כיום בנתח שוק של 1% עד 1.5%.

שני השחקנים המרכזיים שנותרו הם מטרנה - חברת הבת של קבוצת מעברות וסימילאק, המיובאת לארץ באמצעות פרומדיקו. בראיון ל-Bizportal מספר מנכ"ל מוצרי מעברות, יגאל גלי, כי נתח השוק של מטרנה בשוק תחליפי החלב עומד על 55%, בעוד סימילאק מחזיקה ב-45% מהשוק.

לדבריו, מאחר ונותרו רק 2 שחקנים בשוק תחליפי החלב, נוצר גם חלון הזדמנויות לכניסה של מותגים מתחרים. "בעבר היו מותגים עולמיים כמו מענף התרופות שבחנו כניסה לישראל, אך בחרו שלא להיכנס. השוק פתוח לשחקנים חדשים ברמה המבנית, אך מחסום הכניסה הטבעי הוא הצרכן, שמאז משבר רמדיה יש לו משבר אמון בנסיונות ולא ייקח סיכון עם מוצרים חדשים", אומר גלי ומוסיף, כי "במגוון המוצרים שמציעות שתי החברות הקיימות, אין לשחקן בינלאומי חדש news להציע לצרכן".

לצד החשדנות הצרכנית מפני כניסה של שחקן חדש לשוק, ישנו גם ההיבט התקציבי. למעשה, כל שקחן חדש יצטרך להשקיע מאמצי שיווק עצומים מעבר למקובל בענף המזון, בשל הצורך לפנות גם לאמהות וגם לרופאים ולבתי החולים במאמצי תועמלנות.

צריך לשאול את אסם

חברה אחת שמנסה בימים אלה את מזלה בשוק תחליפי החלב מורכבת מיוצאי פרומדיקו, יהודית ליבל ושרגא ברוורמן, אשר מנסים להחדיר לארץ את המותג "מדיצ'י מדיקל", המיוצר על-ידי חברת איזיני הצרפתית. כמו כן, בעבר היו נסיונות מצד אסם-נסטלה להיכנס לשוק באמצעות רכישת מטרנה, אולם הם כשלו.

על כך אומר גלי: "צריך לשאול את אסם אם הם רוצים להיכנס או לא. נסטלה בעולם היא השחקן המוביל בתחום תחליפי החלב ואני מניח שבאסטרטגיה רוכת הטווח יש להם אינטרס להיכנס לשוק הזה גם בארץ. מאידך, רמת התחרות של הענף בכלל ובארץ בפרט מעמידה בשאלה את הכדאיות הכלכלית בכניסה לתחום. אם וכאשר זה יקרה הם צריכים לפנות. בעבר היו שיחות ראשוניות שלא יצא מהן כלום וזה המצב קרוב לשנה".

רמת מחויבות אמוציונלית

משבר רמדיה הציב גם את מטרנה בפני דרישות מחמירות יותר של בקרת איכות, שכן הרגישות של הצרכן מצריכה רגישות גם אצל היצרנים. גלי מאשר את הדברים ואומר "יש לבחון עצמנו יותר מפעם, לכן בחנו את כל המערכות באמצעות גורם חיצוני וכל שינוי במוצר מציף בטלפונים בהולים את מוקד השירות שלנו. צריך לזכור ששליש מהאמהות הן אמהות צעירות לילד ראשון ויש להן שאלות רבות, לכן אנחנו משקיעים גם בתקשורת עם הצרכן בהיבט ההסברתי. רמת המחויבות היא אמוציונלית ומעשית גם יחד וזה מקור החוזק של החברה".

לצד ההשקעה בבקרת איכות ובהסברה, הגדילה מטרנה בשנים האחרונות גם את ההוצאה התקציבית לשיווק ולפרסום. "כמעט הכפלנו את ההוצאה השיווקית מאז המשבר והיא הסתכמה בעשרות מיליוני שקלים. גם בפרסום הגדלנו את התקציב בכשליש. זאת, מתוך כוונה לייצר מחסומי כניסה, לחזק את מותג, להגן ולעגן אותו בתודעת האמהות", אומר גלי.

קבוצת מעברות אינה פועלת רק בשוק תחליפי החלב והדייסות ויש לה פעילות ענפה גם בתחום הפט-פוד עם המותגים "בונזו" ו"לה-קט" - שחקנים מובילים בתחום. בנוסף, ב-3 השנים האחרונות שינתה מעברות את האסטרטגיה ובחרה להתמקד במרחב שבין מזון לתרופות ובנובמבר 2005 קנתה הקבוצה את החברות "טעם טבע" ו"אלטמן", המחזיקות ב-30% מנתח שוק תוספי התזונה.

שתי החברות אוחדו לשם "טעם טבע-אלטמן" והיא השחקן המוביל, לדברי גלי, מבין 100 שחקנים בשוק. כמו כן, בחודשים האחרונים נכנסה מעברות לענף המזון האורגני ורכשה השליטה בחברת "אדמה", המחזיקה בין 200 ל-300 מוצרים מתחום הפירות וירקות, פירות יבשים, מזון קפוא, גבינות, ביצים ולחמים. גלי מספר כי בענף המזון האורגני הוא שחקן מוביל יחד עם חברת "הרדוף".

ש: האם יש פיקוח על ייצור ושיווק של מזון אורגני בארץ?

"בישראל נעשו בשנים האחרונות 2 מהלכים עיקריים. ראשית, יש "חוק מזון אורגני" שעבר בכנסת בשנה שעברה וקובע בדיוק לאיזה מזון ניתן לכנות אורגני וגם מציין את תהליכי הפיקוח. שנית, ישנן 3 חברות פרטיות שיש להן אישור מטעם משרד החקלאות לפקח על היצרן, המשווק והחנויות בכל שרשרת ההפצה. החברות הללו בוחנות את חומרי הגלם, תהליכי הייצור והאחסון ונותנות אישור ליצרנים ולמשווקים לכך שהמוצר אכן אורגני. לחלק מהחברות יש גם הסמכה של גופי הפיקוח מארה"ב ומאירופה, שכן מדובר באינטרס משותף של היצרן והמשווק לבנות אמון מול הצרכן".

שלמור אבנון עמיחי יטפל במוצרים נוספים שנרכוש

קבוצת מוצרי מעברות מסיימת את שנת 2006 עם מחזור מכירות של 450 מיליון שקל. זאת לאחר ש-3 שנים הגיע ל-200 מיליון שקל מכירות. בסוף שנת 2008, צופה גלי כי החברה תעמוד ביעד שהציבה לעצמה - מחזור מכירות של 500 מיליון שקל ורואה יציאה של הקבוצה לשווקים בחו"ל עם מוצרי הבריאות או עם חומרי הגלם בענפים בהם פועלת מעברות. "הענפים של מזון לתינוקות ולבעלי-חיים, לעומת זאת, הם שווקים גלובליים שאין הזדמנות לצאת איתם לחו"ל", מסביר גלי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".