נחקרת הענקת האופציות למנכ"ל אפל

על פי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, חוקרות הרשויות הפדראליות בארה"ב חשד לתיארוך כוזב של אופציות שהוענקו למנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס

על פי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, חוקרות הרשויות הפדראליות בארה"ב חשד כי לאופציות שהוענקו למנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס, נקבע תאריך כוזב - חודש אוקטובר 2001. בידיעה צוטטו "מקורות שמקורבים לפרשה אך ביקשו לשמור על עילום שם". בעקבות הפרסומים שבו ועלו החששות כי ג'ובס לא יוכל להוסיף ולהנהיג את חברת אפל.

ג'ובס נתפס ככוח המניע מאחורי ההצלחה המחודשת של חברת אפל בשנים האחרונות, וכמי שאחראי להצלחה של נגני iPod ומחשבי מק החדשים. בעקבות הפרסומים ירד השער של מניות אפל בשיעור של 1.2%, לאחר שבשבוע שעבר טיפס שערן לשיא של כל הזמנים, נוכח הציפיות בשוק להצלחה של מכשירי iPhone החדשים.

ג'ונתן הופס, אנליסט מחברת ThinkEquity, מעריך שג'ובס יימצא חף מאשמה, אך עד שהחשדות יופרכו עלולים לחלוף חודשים ארוכים. "התובע הכללי יחקור, הרשות לניירות ערך (SEC) תחקור, השאלה החשובה היא אם על ג'ובס לפרוש - ולדעתי התשובה היא לא". הופס הוסיף, כי "חשוב לזכור שהחקירות עדיין לא הסתיימו".

הדוברים של אפל, SEC ומשרד המשפטים האמריקני סירבו להגיב לידיעה.

בחודש שעבר הודתה אפל כי בדו"חות צוין בטעות כאילו הענקת האופציות לג'ובס אושרה בישיבה מיוחדת של מועצת המנהלים שהתכנסה ב-19 באוקטובר 2001. "בתאריך זה לא כונסה ישיבה מיוחדת", דיווחה אפל ב-29 בדצמבר. בעקבות התיארוך הכוזב עלה השווי של 7.5 מיליון האופציות שהוענקו לג'ובס, וחברת אפל נאלצה להקטין את רווחיה ב-20 מיליון דולרים.

על פי המקורות שצוטטו בוול סטריט ג'ורנל ביום ו' האחרון, ערכה את הרישום הכוזב וונדי האוול, עורכת דין שפוטרה לפני כחודש מאפל. המקורות דיווחו כי לטענת האוול הורתה לה היועצת המשפטית הראשית של אפל, ננסי היינן, להכין את המסמך הכוזב. "הגברת האוול פעלה כפי שהורו לה מנהלי אפל וכפי שהאמינה שטובת החברה מחייבת", אמר תומס קרלוצ'י, עורך הדין של האוול.

לא ניתן היה לקבל את תגובתם של קרלוצ'י או האוול. עורכת הדין של היינן, כריסטינה ארגואדס, מסרה כי לקוחתה "לא ביצעה שום עבירה ביודעין", והוסיפה כי "כל פעולה שביצעה היינן ביחס לאופציות אושרה על ידי הממונים עליה".

בחודש שעברה הביעה מועצת המנהלים אמון מלא בג'ובס, בעקבות חקירה פנימית שניהלה וועדה מיוחדת בראשות סגן נשיא ארה"ב לשעבר, אל גור, שהוא חבר במועצת המנהלים של אפל. זאת למרות שהוועדה הורתה לאפל להפחית 84 מיליון דולרים מרווחיה, בשל תיארוך כוזב של למעלה מ-6,400 אופציות למניות. בחקירה הפנימית נמצא כי ג'ובס ומנהלים נוספים המליצו לקבוע תאריכים כוזבים, או היו מודעים לכך שנקבעו תאריכים כוזבים, אך לא נהנו בעצמם, באופן ישיר, מהתיארוך הכוזב.

אפל היא אחת היותר ידועות מבין למעלה מ-160 חברות היי-טק שכנגדן מתנהלת חקירה בחשד לתיארוך כוזב של אופציות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".