טכנולוגיית OCR חדשה שפותחה בישראל הצילה מאובדן 11 אלף ספרים עתיקים בעברית

ספריית האגודה לשימור ספרים בניו-יורק עשתה שימוש במוצר של חברת ליגטורה הישראלית על מנת להעלות 11 אלף ספרים בעברית לרשת האינטרנט

11 אלף ספרים בעברית, ובכללם אלפי ספרים עתיקים שמצויים ברשותה של ספריית האגודה לשימור ספרים בניו-יורק, הועלו השבוע במלואם לרשת האינטרנט ויהיו זמינים לכל גולש ללא תשלום. חלק ניכר מהספרים שמצויים בספריה הוירטואלית הגדולה בעולם בעברית הם ספרים עתיקים, שפגעי הזמן איימו לכלותם והעלאתם לאינטרנט נועדה לשמר אותם לדורות הבאים.

הפרויקט בוצע באמצעות טכנולוגיית OCR (זיהוי תווים אופטי) חדשנית שפיתחה החברה הישראלית ליגטורה מקבוצת ויזקום. הטכנולוגיה מאפשרת המרה של סריקות לקובצי טקסט בעברית שניתן לחפש בהם. בקבצים אלו, המערכת מוסיפה שכבת טקסט מתחת לשכבת התמונה וכך נוצר קובץ בעל שתי שכבות: העליונה - הנראית למשתמש - היא התמונה הסרוקה, והתחתונה היא שכבת הטקסט.

בין הספרים שניצלו מאבדן: חומש מראשית הדפוס העברי מ-1492, שו"ת בעניין התרת עגונה מהטיטניק משנות ה-20 של המאה הקודמת, ספרי רבנים מאירופה מלפני 400-300 שנה וכן הלכות כשרות על הירח בעקבות נחיתתה של אפולו 12 על הירח ב-1969.

את הפרויקט יזמה האגודה לשימור ספרים בעברית בניו-יורק. האגודה הוקמה לפני כעשור ללא כוונת רווח, במטרה לדאוג לשימורם של כתבי יד בעברית. את הספרים השיגה האגודה באמצעות תרומות כמו גם באמצעות נבירה בפחי האשפה בשכונות יהודיות בניו-יורק לפני חג הפסח.

חיים רוזנברג, מנהל ומייסד האגודה לשימור כתבי יד בעברית בניו-יורק, שעוסק במלאכה בהתנדבות: "חלק מאוצרות התרבות שמצויים בספריה הודפסו בנייר שאינו יכול להחזיק מעמד שנים כה רבות. הטכנולוגיה של ליגטורה אפשרה לנו לא רק לשמר את הספרים, אלא גם להביא לכך שהם יהיו נגישים לכל קורא בעולם".

גיורא שמעוני, ליגטורה: "אמנם מוקדם מדי לדבר על היעלמותה של הסימנייה ו/או הצלה של יערות הגשם, אולם הטכנולוגיה לספריה וירטואלית נמצאת כבר כאן ועכשיו, גם בעברית, ואנו צופים כי בעתיד הקרוב גם ספריות וגופים אחרים יאמצו פיתרון זה, שמלבד היתרונות של הגברת הנגישות לספרים ושימורם, הוא מעניק גם כלי מחקר חשוב ביותר של חיפוש בטקסטים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".