מדוע הפעם תמשוך החלטת הריבית באירופה תשומת לב?
בפעם השנייה בחודש אוגוסט, תתקיים מחר הישיבה המוניטארית של ה-ECB ובסיומה תימסר החלטה על גובה הריבית. מוצא פיו של הנגיד האירופי, ז'אן קלוד טרישה, יעניין יותר מבעבר. טרישה, אשר בתפקידו הקודם כיהן כנגיד הבנק המרכזי של צרפת, מתמודד כיום עם אירו חזק המקשה על הייצוא לאסיה ואינו מעודד העלאת ריבית.
כדי ללמוד משהו על הרקע - נעבור לרגע להיסטוריה. האירו הוכנס לשימוש ב-1999. לראשונה בהיסטוריה, מספר משמעותי של מדינות אימצו מטבע אחיד ואף ויתרו על מדיניות מוניטרית עצמאית ועל הזכות לפחת או לייסף את מטבעותיהן. מטרתו של הבנק המרכזי האירופי הוגדרה בפשטות - "יציבות מחירים". עצמאותו הובטחה באמנה. אין הוא חייב בדין וחשבון לאף ממשלה אירופאית, ולשום בנק מרכזי באירופה, למעט כמובן לבנק שמרכזי של אירופה, ה-ECB.
למדינות החברות באיחוד המוניטרי (EMU) אין סמכות להורות ל-ECB איך לעשות ומה לעשות. זאת ועוד, הוא מנוע מלפרסם את פרוטוקול הדיונים במדיניות הריבית כדי להבטיח שחברי המועצה המוניטרית - הנגידים של הבנקים המרכזיים של המדינות החברות וששת חברי הנהלת הבנק, לא ייחשדו על סמך הפרוטוקולים בקבלת החלטות על פי הצרכים המוניטריים של מדינה זו או אחרת, בעיקר המדינות הגדולות והחשובות על חשבון האחרות. הרי אם הריבית המוניטרית בגוש האירו נקבעת על רמת 3%, הן הבנק הגרמני והן הספרדי מחויבים לקבל ולהתמודד עם אותה הריבית.
המדיניות הפיסקלית לעומת זאת, נתונה לממשלות. לפי אמנת מאסטריכט, כל מדינה בגוש האירו מחוייבת בגרעון מרבי של 3% מהתוצר. ידוע כבר, שממשלת גרמניה חרגה מיעד זה למורת רוחן של מדינות פחות חשובות בגוש. "למה לגרמניה מותר ולנו לא?" הן קבלו. כך שהריבית האחידה אינה היא עניין של מה בכך. לכל מדינה בגוש הצרכים הכלכליים שלה, ועכשיו כל חברה בגוש צריכה להתאים עצמה גם לשכנתה.
ה-ECB הגדיר "יציבות מחירים" כאינפלציה שנתית של 2%-0% - יעד שאפתני שאפילו גרמניה הממושמעת לא עמדה בו בעשר השנים שקדמו לאירו. הפדרל ריזרב האמריקני למשל, אינו פועל על פי יעד אינפלציה קבוע. בקביעת הריבית עליו לאזן בין יציבות מחירים לצמיחה ולתעסוקה. יתר על כן הוא חייב בדין וחשבון לקונגרס. להזכירכם, נאום ברננקה בפני הקונגרס לצורך דין וחשבון באמצע יולי הוא שהציל את האירו מהמשך הדרדרותו לרמות של 1.246-1.248 דולר לאירו.
מחר - בהחלטתו צפוי טרישה להתייחס, או לקחת בחשבון גם את שני הסקרים הכלכליים שהתפרסמו במהלך השבוע שעבר:
סקר ה-ZEW המודד את הסנטימנט הכלכלי באירופה, התפרסם בשבוע שעבר והפתיע לרעה כאשר לראשונה מזה 5 שנים, היה שלילי (5.6-) ונמוך משמעותית מצפי האנליסטים (12). סקר כלכלי נוסף באירופה הנחשב משפיע ומשמעותי יותר מ-ZEW הוא סקר ה-IFO. גם ה-IFO התפרסם בשבוע שעבר, אולם תוצאתו החיובית עקפה במעט את הציפיות, 105 לעומת 104.8 והביאה להתחזקות משמעותית של האירו אל מול הדולר.
מול הסיבות לאי העלאת ריבית ניתן למצוא גם סיבות הפוכות, המעודדות העלאת הריבית. ביניהן, נתוני התמ"ג הגבוהים מזה 6 שנים בגוש האירו, ובראשם שתי כלכלות הדגל של אירופה - צרפת וגרמניה, אשר צמחו בקצב הגבוה ביותר ב-6 ו-5 שנים האחרונות בהתאמה.
בשורה התחתונה, הצפי הוא להשארת הריבית על כנה ברמת 3%.
בנאום יו"ר הפד האמריקני ביום שישי האחרון, לא התייחס ברננקי לכלכלה האמריקנית או לנושא הריבית. למעשה, הוא לא היה אמור לגעת בסוגיות הנ"ל. הנאום מלכתחילה תוכנן לעסוק באתגרים שהגלובליזציה מציבה בפני הכלכלה הגלובלית. הנגיד האמריקני נגע באיום הטרור הבינלאומי על שילוב הכלכלה הגלובלית ובהפרעת הפרוטקציוניזם (הגבלות סחר ומכסות ייבוא). סוחרים רבים דווקא קיוו שברננקה יפתיע ויגיד מילה או שתיים שיבהירו את עתיד המדיניות המוניטרית בארה"ב. כאמור, לא היו הפתעות, ועכשיו סוחרי המטבעות נושאים עיניהם לנגיד השני - זה האירופי. ביום שישי הקרוב, יום שישי הראשון של החודש, נצפה בכיליון עיניים לנתוני שוק העבודה בארה"ב. התחזית עומדת כעת על 125,000 מקומות עבודה חדשים, שיפור מסוים בהשוואה ל-113,000 משרות שנרשמו בחודש שעבר.
נתוני סקר ADP אשר צופה את מספר מקומות העבודה החדשים, התפרסמו היום יום ד' ב-15:15 והם עשויים לשנות את הצפי.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
