מדוע הפעם תמשוך החלטת הריבית באירופה תשומת לב?

אייל אלון סוקר את ההיסטוריה והנושאים שישפיעו מחר על ההחלטה של הבנק המרכזי האירופי
אייל אלון - אפיקס |

בפעם השנייה בחודש אוגוסט, תתקיים מחר הישיבה המוניטארית של ה-ECB ובסיומה תימסר החלטה על גובה הריבית. מוצא פיו של הנגיד האירופי, ז'אן קלוד טרישה, יעניין יותר מבעבר. טרישה, אשר בתפקידו הקודם כיהן כנגיד הבנק המרכזי של צרפת, מתמודד כיום עם אירו חזק המקשה על הייצוא לאסיה ואינו מעודד העלאת ריבית.

כדי ללמוד משהו על הרקע - נעבור לרגע להיסטוריה. האירו הוכנס לשימוש ב-1999. לראשונה בהיסטוריה, מספר משמעותי של מדינות אימצו מטבע אחיד ואף ויתרו על מדיניות מוניטרית עצמאית ועל הזכות לפחת או לייסף את מטבעותיהן. מטרתו של הבנק המרכזי האירופי הוגדרה בפשטות - "יציבות מחירים". עצמאותו הובטחה באמנה. אין הוא חייב בדין וחשבון לאף ממשלה אירופאית, ולשום בנק מרכזי באירופה, למעט כמובן לבנק שמרכזי של אירופה, ה-ECB.

למדינות החברות באיחוד המוניטרי (EMU) אין סמכות להורות ל-ECB איך לעשות ומה לעשות. זאת ועוד, הוא מנוע מלפרסם את פרוטוקול הדיונים במדיניות הריבית כדי להבטיח שחברי המועצה המוניטרית - הנגידים של הבנקים המרכזיים של המדינות החברות וששת חברי הנהלת הבנק, לא ייחשדו על סמך הפרוטוקולים בקבלת החלטות על פי הצרכים המוניטריים של מדינה זו או אחרת, בעיקר המדינות הגדולות והחשובות על חשבון האחרות. הרי אם הריבית המוניטרית בגוש האירו נקבעת על רמת 3%, הן הבנק הגרמני והן הספרדי מחויבים לקבל ולהתמודד עם אותה הריבית.

המדיניות הפיסקלית לעומת זאת, נתונה לממשלות. לפי אמנת מאסטריכט, כל מדינה בגוש האירו מחוייבת בגרעון מרבי של 3% מהתוצר. ידוע כבר, שממשלת גרמניה חרגה מיעד זה למורת רוחן של מדינות פחות חשובות בגוש. "למה לגרמניה מותר ולנו לא?" הן קבלו. כך שהריבית האחידה אינה היא עניין של מה בכך. לכל מדינה בגוש הצרכים הכלכליים שלה, ועכשיו כל חברה בגוש צריכה להתאים עצמה גם לשכנתה.

ה-ECB הגדיר "יציבות מחירים" כאינפלציה שנתית של 2%-0% - יעד שאפתני שאפילו גרמניה הממושמעת לא עמדה בו בעשר השנים שקדמו לאירו. הפדרל ריזרב האמריקני למשל, אינו פועל על פי יעד אינפלציה קבוע. בקביעת הריבית עליו לאזן בין יציבות מחירים לצמיחה ולתעסוקה. יתר על כן הוא חייב בדין וחשבון לקונגרס. להזכירכם, נאום ברננקה בפני הקונגרס לצורך דין וחשבון באמצע יולי הוא שהציל את האירו מהמשך הדרדרותו לרמות של 1.246-1.248 דולר לאירו.

מחר - בהחלטתו צפוי טרישה להתייחס, או לקחת בחשבון גם את שני הסקרים הכלכליים שהתפרסמו במהלך השבוע שעבר:

סקר ה-ZEW המודד את הסנטימנט הכלכלי באירופה, התפרסם בשבוע שעבר והפתיע לרעה כאשר לראשונה מזה 5 שנים, היה שלילי (5.6-) ונמוך משמעותית מצפי האנליסטים (12). סקר כלכלי נוסף באירופה הנחשב משפיע ומשמעותי יותר מ-ZEW הוא סקר ה-IFO. גם ה-IFO התפרסם בשבוע שעבר, אולם תוצאתו החיובית עקפה במעט את הציפיות, 105 לעומת 104.8 והביאה להתחזקות משמעותית של האירו אל מול הדולר.

מול הסיבות לאי העלאת ריבית ניתן למצוא גם סיבות הפוכות, המעודדות העלאת הריבית. ביניהן, נתוני התמ"ג הגבוהים מזה 6 שנים בגוש האירו, ובראשם שתי כלכלות הדגל של אירופה - צרפת וגרמניה, אשר צמחו בקצב הגבוה ביותר ב-6 ו-5 שנים האחרונות בהתאמה.

בשורה התחתונה, הצפי הוא להשארת הריבית על כנה ברמת 3%.

בנאום יו"ר הפד האמריקני ביום שישי האחרון, לא התייחס ברננקי לכלכלה האמריקנית או לנושא הריבית. למעשה, הוא לא היה אמור לגעת בסוגיות הנ"ל. הנאום מלכתחילה תוכנן לעסוק באתגרים שהגלובליזציה מציבה בפני הכלכלה הגלובלית. הנגיד האמריקני נגע באיום הטרור הבינלאומי על שילוב הכלכלה הגלובלית ובהפרעת הפרוטקציוניזם (הגבלות סחר ומכסות ייבוא). סוחרים רבים דווקא קיוו שברננקה יפתיע ויגיד מילה או שתיים שיבהירו את עתיד המדיניות המוניטרית בארה"ב. כאמור, לא היו הפתעות, ועכשיו סוחרי המטבעות נושאים עיניהם לנגיד השני - זה האירופי. ביום שישי הקרוב, יום שישי הראשון של החודש, נצפה בכיליון עיניים לנתוני שוק העבודה בארה"ב. התחזית עומדת כעת על 125,000 מקומות עבודה חדשים, שיפור מסוים בהשוואה ל-113,000 משרות שנרשמו בחודש שעבר.

נתוני סקר ADP אשר צופה את מספר מקומות העבודה החדשים, התפרסמו היום יום ד' ב-15:15 והם עשויים לשנות את הצפי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.


ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 

ריביות על ההלוואות למשקי הבית בישראל

אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים". 

סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.