מדוע הפעם תמשוך החלטת הריבית באירופה תשומת לב?
בפעם השנייה בחודש אוגוסט, תתקיים מחר הישיבה המוניטארית של ה-ECB ובסיומה תימסר החלטה על גובה הריבית. מוצא פיו של הנגיד האירופי, ז'אן קלוד טרישה, יעניין יותר מבעבר. טרישה, אשר בתפקידו הקודם כיהן כנגיד הבנק המרכזי של צרפת, מתמודד כיום עם אירו חזק המקשה על הייצוא לאסיה ואינו מעודד העלאת ריבית.
כדי ללמוד משהו על הרקע - נעבור לרגע להיסטוריה. האירו הוכנס לשימוש ב-1999. לראשונה בהיסטוריה, מספר משמעותי של מדינות אימצו מטבע אחיד ואף ויתרו על מדיניות מוניטרית עצמאית ועל הזכות לפחת או לייסף את מטבעותיהן. מטרתו של הבנק המרכזי האירופי הוגדרה בפשטות - "יציבות מחירים". עצמאותו הובטחה באמנה. אין הוא חייב בדין וחשבון לאף ממשלה אירופאית, ולשום בנק מרכזי באירופה, למעט כמובן לבנק שמרכזי של אירופה, ה-ECB.
למדינות החברות באיחוד המוניטרי (EMU) אין סמכות להורות ל-ECB איך לעשות ומה לעשות. זאת ועוד, הוא מנוע מלפרסם את פרוטוקול הדיונים במדיניות הריבית כדי להבטיח שחברי המועצה המוניטרית - הנגידים של הבנקים המרכזיים של המדינות החברות וששת חברי הנהלת הבנק, לא ייחשדו על סמך הפרוטוקולים בקבלת החלטות על פי הצרכים המוניטריים של מדינה זו או אחרת, בעיקר המדינות הגדולות והחשובות על חשבון האחרות. הרי אם הריבית המוניטרית בגוש האירו נקבעת על רמת 3%, הן הבנק הגרמני והן הספרדי מחויבים לקבל ולהתמודד עם אותה הריבית.
המדיניות הפיסקלית לעומת זאת, נתונה לממשלות. לפי אמנת מאסטריכט, כל מדינה בגוש האירו מחוייבת בגרעון מרבי של 3% מהתוצר. ידוע כבר, שממשלת גרמניה חרגה מיעד זה למורת רוחן של מדינות פחות חשובות בגוש. "למה לגרמניה מותר ולנו לא?" הן קבלו. כך שהריבית האחידה אינה היא עניין של מה בכך. לכל מדינה בגוש הצרכים הכלכליים שלה, ועכשיו כל חברה בגוש צריכה להתאים עצמה גם לשכנתה.
ה-ECB הגדיר "יציבות מחירים" כאינפלציה שנתית של 2%-0% - יעד שאפתני שאפילו גרמניה הממושמעת לא עמדה בו בעשר השנים שקדמו לאירו. הפדרל ריזרב האמריקני למשל, אינו פועל על פי יעד אינפלציה קבוע. בקביעת הריבית עליו לאזן בין יציבות מחירים לצמיחה ולתעסוקה. יתר על כן הוא חייב בדין וחשבון לקונגרס. להזכירכם, נאום ברננקה בפני הקונגרס לצורך דין וחשבון באמצע יולי הוא שהציל את האירו מהמשך הדרדרותו לרמות של 1.246-1.248 דולר לאירו.
מחר - בהחלטתו צפוי טרישה להתייחס, או לקחת בחשבון גם את שני הסקרים הכלכליים שהתפרסמו במהלך השבוע שעבר:
סקר ה-ZEW המודד את הסנטימנט הכלכלי באירופה, התפרסם בשבוע שעבר והפתיע לרעה כאשר לראשונה מזה 5 שנים, היה שלילי (5.6-) ונמוך משמעותית מצפי האנליסטים (12). סקר כלכלי נוסף באירופה הנחשב משפיע ומשמעותי יותר מ-ZEW הוא סקר ה-IFO. גם ה-IFO התפרסם בשבוע שעבר, אולם תוצאתו החיובית עקפה במעט את הציפיות, 105 לעומת 104.8 והביאה להתחזקות משמעותית של האירו אל מול הדולר.
מול הסיבות לאי העלאת ריבית ניתן למצוא גם סיבות הפוכות, המעודדות העלאת הריבית. ביניהן, נתוני התמ"ג הגבוהים מזה 6 שנים בגוש האירו, ובראשם שתי כלכלות הדגל של אירופה - צרפת וגרמניה, אשר צמחו בקצב הגבוה ביותר ב-6 ו-5 שנים האחרונות בהתאמה.
בשורה התחתונה, הצפי הוא להשארת הריבית על כנה ברמת 3%.
בנאום יו"ר הפד האמריקני ביום שישי האחרון, לא התייחס ברננקי לכלכלה האמריקנית או לנושא הריבית. למעשה, הוא לא היה אמור לגעת בסוגיות הנ"ל. הנאום מלכתחילה תוכנן לעסוק באתגרים שהגלובליזציה מציבה בפני הכלכלה הגלובלית. הנגיד האמריקני נגע באיום הטרור הבינלאומי על שילוב הכלכלה הגלובלית ובהפרעת הפרוטקציוניזם (הגבלות סחר ומכסות ייבוא). סוחרים רבים דווקא קיוו שברננקה יפתיע ויגיד מילה או שתיים שיבהירו את עתיד המדיניות המוניטרית בארה"ב. כאמור, לא היו הפתעות, ועכשיו סוחרי המטבעות נושאים עיניהם לנגיד השני - זה האירופי. ביום שישי הקרוב, יום שישי הראשון של החודש, נצפה בכיליון עיניים לנתוני שוק העבודה בארה"ב. התחזית עומדת כעת על 125,000 מקומות עבודה חדשים, שיפור מסוים בהשוואה ל-113,000 משרות שנרשמו בחודש שעבר.
נתוני סקר ADP אשר צופה את מספר מקומות העבודה החדשים, התפרסמו היום יום ד' ב-15:15 והם עשויים לשנות את הצפי.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
