מדוע הפעם תמשוך החלטת הריבית באירופה תשומת לב?
בפעם השנייה בחודש אוגוסט, תתקיים מחר הישיבה המוניטארית של ה-ECB ובסיומה תימסר החלטה על גובה הריבית. מוצא פיו של הנגיד האירופי, ז'אן קלוד טרישה, יעניין יותר מבעבר. טרישה, אשר בתפקידו הקודם כיהן כנגיד הבנק המרכזי של צרפת, מתמודד כיום עם אירו חזק המקשה על הייצוא לאסיה ואינו מעודד העלאת ריבית.
כדי ללמוד משהו על הרקע - נעבור לרגע להיסטוריה. האירו הוכנס לשימוש ב-1999. לראשונה בהיסטוריה, מספר משמעותי של מדינות אימצו מטבע אחיד ואף ויתרו על מדיניות מוניטרית עצמאית ועל הזכות לפחת או לייסף את מטבעותיהן. מטרתו של הבנק המרכזי האירופי הוגדרה בפשטות - "יציבות מחירים". עצמאותו הובטחה באמנה. אין הוא חייב בדין וחשבון לאף ממשלה אירופאית, ולשום בנק מרכזי באירופה, למעט כמובן לבנק שמרכזי של אירופה, ה-ECB.
למדינות החברות באיחוד המוניטרי (EMU) אין סמכות להורות ל-ECB איך לעשות ומה לעשות. זאת ועוד, הוא מנוע מלפרסם את פרוטוקול הדיונים במדיניות הריבית כדי להבטיח שחברי המועצה המוניטרית - הנגידים של הבנקים המרכזיים של המדינות החברות וששת חברי הנהלת הבנק, לא ייחשדו על סמך הפרוטוקולים בקבלת החלטות על פי הצרכים המוניטריים של מדינה זו או אחרת, בעיקר המדינות הגדולות והחשובות על חשבון האחרות. הרי אם הריבית המוניטרית בגוש האירו נקבעת על רמת 3%, הן הבנק הגרמני והן הספרדי מחויבים לקבל ולהתמודד עם אותה הריבית.
המדיניות הפיסקלית לעומת זאת, נתונה לממשלות. לפי אמנת מאסטריכט, כל מדינה בגוש האירו מחוייבת בגרעון מרבי של 3% מהתוצר. ידוע כבר, שממשלת גרמניה חרגה מיעד זה למורת רוחן של מדינות פחות חשובות בגוש. "למה לגרמניה מותר ולנו לא?" הן קבלו. כך שהריבית האחידה אינה היא עניין של מה בכך. לכל מדינה בגוש הצרכים הכלכליים שלה, ועכשיו כל חברה בגוש צריכה להתאים עצמה גם לשכנתה.
ה-ECB הגדיר "יציבות מחירים" כאינפלציה שנתית של 2%-0% - יעד שאפתני שאפילו גרמניה הממושמעת לא עמדה בו בעשר השנים שקדמו לאירו. הפדרל ריזרב האמריקני למשל, אינו פועל על פי יעד אינפלציה קבוע. בקביעת הריבית עליו לאזן בין יציבות מחירים לצמיחה ולתעסוקה. יתר על כן הוא חייב בדין וחשבון לקונגרס. להזכירכם, נאום ברננקה בפני הקונגרס לצורך דין וחשבון באמצע יולי הוא שהציל את האירו מהמשך הדרדרותו לרמות של 1.246-1.248 דולר לאירו.
מחר - בהחלטתו צפוי טרישה להתייחס, או לקחת בחשבון גם את שני הסקרים הכלכליים שהתפרסמו במהלך השבוע שעבר:
סקר ה-ZEW המודד את הסנטימנט הכלכלי באירופה, התפרסם בשבוע שעבר והפתיע לרעה כאשר לראשונה מזה 5 שנים, היה שלילי (5.6-) ונמוך משמעותית מצפי האנליסטים (12). סקר כלכלי נוסף באירופה הנחשב משפיע ומשמעותי יותר מ-ZEW הוא סקר ה-IFO. גם ה-IFO התפרסם בשבוע שעבר, אולם תוצאתו החיובית עקפה במעט את הציפיות, 105 לעומת 104.8 והביאה להתחזקות משמעותית של האירו אל מול הדולר.
מול הסיבות לאי העלאת ריבית ניתן למצוא גם סיבות הפוכות, המעודדות העלאת הריבית. ביניהן, נתוני התמ"ג הגבוהים מזה 6 שנים בגוש האירו, ובראשם שתי כלכלות הדגל של אירופה - צרפת וגרמניה, אשר צמחו בקצב הגבוה ביותר ב-6 ו-5 שנים האחרונות בהתאמה.
בשורה התחתונה, הצפי הוא להשארת הריבית על כנה ברמת 3%.
בנאום יו"ר הפד האמריקני ביום שישי האחרון, לא התייחס ברננקי לכלכלה האמריקנית או לנושא הריבית. למעשה, הוא לא היה אמור לגעת בסוגיות הנ"ל. הנאום מלכתחילה תוכנן לעסוק באתגרים שהגלובליזציה מציבה בפני הכלכלה הגלובלית. הנגיד האמריקני נגע באיום הטרור הבינלאומי על שילוב הכלכלה הגלובלית ובהפרעת הפרוטקציוניזם (הגבלות סחר ומכסות ייבוא). סוחרים רבים דווקא קיוו שברננקה יפתיע ויגיד מילה או שתיים שיבהירו את עתיד המדיניות המוניטרית בארה"ב. כאמור, לא היו הפתעות, ועכשיו סוחרי המטבעות נושאים עיניהם לנגיד השני - זה האירופי. ביום שישי הקרוב, יום שישי הראשון של החודש, נצפה בכיליון עיניים לנתוני שוק העבודה בארה"ב. התחזית עומדת כעת על 125,000 מקומות עבודה חדשים, שיפור מסוים בהשוואה ל-113,000 משרות שנרשמו בחודש שעבר.
נתוני סקר ADP אשר צופה את מספר מקומות העבודה החדשים, התפרסמו היום יום ד' ב-15:15 והם עשויים לשנות את הצפי.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
על מחירי הדירות, הריבית - והאם היא תשתנה בקרוב, ועל האינפלציה הצפויה בשנה הקרובה
מדד המחירים לחודש נובמבר יתפרסם מחר ב-18:30 והכלכלנים צופים מדד שלילי של בין מינוס 0.4% למינוס 0.5%. הסיבה המרכזית לכך היא ירידה במחירי הטיסות. הכלכלנים מצפים לירידת מדרגה במדד ב-12 החודשים הקרובים לאזור 2% עד 2.3%. הציפיות האלו מגולמות בשווקים - במחירי אגרות החוב. למעשה, התחזיות האלו עדיין לא מגולמות בריבית בנק ישראל שעומדת על 4.25% - כ-2% מעל האינפלציה. בנק ישראל שמרן בגישתו ומוריד את הריבית במשורה.
לטענת בנק ישראל - העלות של הטעות אם תהיה גדולה פי כמה וכמה מהתועלת שבהפחתה. הבנק מודע לצורך ולרצון של העסקים והציבור בהפחתה של הריבית על המינוס והופחתה של החזרי המשכנתאות, אבל בנק ישראל חושש מכל דבר לטעות. אם תהיה הפחתה גדולה בריבית ויתברר שהאינפלציה שוב תרים ראש, כי אחרי הכל הריבית היא נשק לריסון האינפלציה, אזי התחמושת תהיה מעטה ויקרה יותר להמשך.
ולכן, למרות מדד שלילי משמעותי ולמרות שגם בדצמבר צפוי מדד שלילי של 0.1%, אל תצפו שבמועד הקרוב על החלטת הריבית - בינואר, הנגיד יוריד את הריבית. צריכים להיות סימנים מאוד חזקים של התמתנות באינפלציה ובמשק כדי להוריד את הריבית בהמשך. בינתיים, שוק העבודה חזק מאוד ומשדר ביקושים גבוהים לעבודה, אבטלה נמוכה, ושוק כזה מבטא בעקיפין גידול בצריכה-צמיחה קדימה.
ובכלל - תחזית צמיחה עם עלייה בצריכה היא לא קרקע נוחה להפחתת ריביות. הצריכה והצמיחה מחממות את השוק הריאלי ומעלות לרוב מחירים. ובכלל - צריך לחזור על זה: ריבית בנק ישראל בגובה של 4.25% צפויה לרדת, אבל תשכחו מריבית נמוכה כפי שהיתה לפני גל העליות בריבית. זה לא יהיה בקידומת 1%, גם לא בקידומת 25, בנק ישראל מדבר על 3.75% עוד כשנה. יש גם הערכות ל-3.5%, אבל לא מתחת.
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד הירידה החדה במדד המחירים לצרכן יהיה מעניין לראות אם ובכמה יורדים מחירי הדירות. אנחנו בודקים בשוטף את המחירים בשכונות וערים שונות, המחירים הם בירידה של מעל 7% מתחילת השנה. בלמ"ס סופרים משמעותית פחות מכך גם כי הנתונים שלהם בדיליי של חודשיים וחצי - מחר הם יפרסמו מה קרה בספטמבר-אוקטובר, וגם כי הם לא סופרים את ההנחות השונות. אתם רואים מבצעים של 20/80 - התשלום בסוף הדרך מבטא הנחה מימונית גדולה, בלמ"ס לא מעדכנים את ההנחה הזו שמגיעה ל-5%-7%. הקבלנים מוכרים עכשיו דירות עם תשלום שנה אחרי המסירה - זו הנחה של כמה אחוזים טובים - גם את זה לא תקבלו בנתוני הלמ"ס. הקבלנים התחילו למכור דירות בטרייד אין. באים עם דירה ישנה היא מקבלת שמאות מורידים 6%, וזה שווי העסקה מול הקבלן. יש כאן הנחה משמעותית, אבל לא תראו אותה במחירים הרשמיים.
