מדוע הפעם תמשוך החלטת הריבית באירופה תשומת לב?
בפעם השנייה בחודש אוגוסט, תתקיים מחר הישיבה המוניטארית של ה-ECB ובסיומה תימסר החלטה על גובה הריבית. מוצא פיו של הנגיד האירופי, ז'אן קלוד טרישה, יעניין יותר מבעבר. טרישה, אשר בתפקידו הקודם כיהן כנגיד הבנק המרכזי של צרפת, מתמודד כיום עם אירו חזק המקשה על הייצוא לאסיה ואינו מעודד העלאת ריבית.
כדי ללמוד משהו על הרקע - נעבור לרגע להיסטוריה. האירו הוכנס לשימוש ב-1999. לראשונה בהיסטוריה, מספר משמעותי של מדינות אימצו מטבע אחיד ואף ויתרו על מדיניות מוניטרית עצמאית ועל הזכות לפחת או לייסף את מטבעותיהן. מטרתו של הבנק המרכזי האירופי הוגדרה בפשטות - "יציבות מחירים". עצמאותו הובטחה באמנה. אין הוא חייב בדין וחשבון לאף ממשלה אירופאית, ולשום בנק מרכזי באירופה, למעט כמובן לבנק שמרכזי של אירופה, ה-ECB.
למדינות החברות באיחוד המוניטרי (EMU) אין סמכות להורות ל-ECB איך לעשות ומה לעשות. זאת ועוד, הוא מנוע מלפרסם את פרוטוקול הדיונים במדיניות הריבית כדי להבטיח שחברי המועצה המוניטרית - הנגידים של הבנקים המרכזיים של המדינות החברות וששת חברי הנהלת הבנק, לא ייחשדו על סמך הפרוטוקולים בקבלת החלטות על פי הצרכים המוניטריים של מדינה זו או אחרת, בעיקר המדינות הגדולות והחשובות על חשבון האחרות. הרי אם הריבית המוניטרית בגוש האירו נקבעת על רמת 3%, הן הבנק הגרמני והן הספרדי מחויבים לקבל ולהתמודד עם אותה הריבית.
המדיניות הפיסקלית לעומת זאת, נתונה לממשלות. לפי אמנת מאסטריכט, כל מדינה בגוש האירו מחוייבת בגרעון מרבי של 3% מהתוצר. ידוע כבר, שממשלת גרמניה חרגה מיעד זה למורת רוחן של מדינות פחות חשובות בגוש. "למה לגרמניה מותר ולנו לא?" הן קבלו. כך שהריבית האחידה אינה היא עניין של מה בכך. לכל מדינה בגוש הצרכים הכלכליים שלה, ועכשיו כל חברה בגוש צריכה להתאים עצמה גם לשכנתה.
ה-ECB הגדיר "יציבות מחירים" כאינפלציה שנתית של 2%-0% - יעד שאפתני שאפילו גרמניה הממושמעת לא עמדה בו בעשר השנים שקדמו לאירו. הפדרל ריזרב האמריקני למשל, אינו פועל על פי יעד אינפלציה קבוע. בקביעת הריבית עליו לאזן בין יציבות מחירים לצמיחה ולתעסוקה. יתר על כן הוא חייב בדין וחשבון לקונגרס. להזכירכם, נאום ברננקה בפני הקונגרס לצורך דין וחשבון באמצע יולי הוא שהציל את האירו מהמשך הדרדרותו לרמות של 1.246-1.248 דולר לאירו.
מחר - בהחלטתו צפוי טרישה להתייחס, או לקחת בחשבון גם את שני הסקרים הכלכליים שהתפרסמו במהלך השבוע שעבר:
סקר ה-ZEW המודד את הסנטימנט הכלכלי באירופה, התפרסם בשבוע שעבר והפתיע לרעה כאשר לראשונה מזה 5 שנים, היה שלילי (5.6-) ונמוך משמעותית מצפי האנליסטים (12). סקר כלכלי נוסף באירופה הנחשב משפיע ומשמעותי יותר מ-ZEW הוא סקר ה-IFO. גם ה-IFO התפרסם בשבוע שעבר, אולם תוצאתו החיובית עקפה במעט את הציפיות, 105 לעומת 104.8 והביאה להתחזקות משמעותית של האירו אל מול הדולר.
מול הסיבות לאי העלאת ריבית ניתן למצוא גם סיבות הפוכות, המעודדות העלאת הריבית. ביניהן, נתוני התמ"ג הגבוהים מזה 6 שנים בגוש האירו, ובראשם שתי כלכלות הדגל של אירופה - צרפת וגרמניה, אשר צמחו בקצב הגבוה ביותר ב-6 ו-5 שנים האחרונות בהתאמה.
בשורה התחתונה, הצפי הוא להשארת הריבית על כנה ברמת 3%.
בנאום יו"ר הפד האמריקני ביום שישי האחרון, לא התייחס ברננקי לכלכלה האמריקנית או לנושא הריבית. למעשה, הוא לא היה אמור לגעת בסוגיות הנ"ל. הנאום מלכתחילה תוכנן לעסוק באתגרים שהגלובליזציה מציבה בפני הכלכלה הגלובלית. הנגיד האמריקני נגע באיום הטרור הבינלאומי על שילוב הכלכלה הגלובלית ובהפרעת הפרוטקציוניזם (הגבלות סחר ומכסות ייבוא). סוחרים רבים דווקא קיוו שברננקה יפתיע ויגיד מילה או שתיים שיבהירו את עתיד המדיניות המוניטרית בארה"ב. כאמור, לא היו הפתעות, ועכשיו סוחרי המטבעות נושאים עיניהם לנגיד השני - זה האירופי. ביום שישי הקרוב, יום שישי הראשון של החודש, נצפה בכיליון עיניים לנתוני שוק העבודה בארה"ב. התחזית עומדת כעת על 125,000 מקומות עבודה חדשים, שיפור מסוים בהשוואה ל-113,000 משרות שנרשמו בחודש שעבר.
נתוני סקר ADP אשר צופה את מספר מקומות העבודה החדשים, התפרסמו היום יום ד' ב-15:15 והם עשויים לשנות את הצפי.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
