אייל אלון: אי הוודאות בשיא ההשפעות החדשות על הדולר
עם מינויו של בן ברננקה לראשות הפדרל ריזרב במקום אלן גרינספן האגדי, ציפו השווקים ליותר שקיפות ויותר יציבות למדיניות המוניטרית בארצות הברית. אולם, בחודשים האחרונים נאומי ברננקה אינם חד משמעיים. ברננקה תמיד משאיר מקום לאי ודאות, מושג שאינו אהוד על השווקים. כששוררת אי ודאות, השווקים נוהגים בעצבנות ומגיבים לארועים באופן מוגזם.
ביום שלישי שעבר נעם ברננקה לאחר פרסום החלטת הריבית בארה"ב. ההחלטה להשאיר את הריבית על כנה לא הפתיעה אמנם את שחקני השוק (ההסתברות להעלאת ריבית כפי שגולמה בחוזים העתידיים על ריבית הפד עמדה על 20% בלבד), אך דבריו לאחר הפרסום של ההחלטה לא היו חד משמעיים. הנגיד האמריקני, ה"רוקי", שוב זרע אי ודאות לגבי הריבית בארה"ב בעתיד בלב הסוחרים.
אי הוודאות האחרונה מדבריו של ברננקה נובעת מהמשפט "הידוק מוניטרי נוסף עשוי להידרש במידה וכלכלת ארה"ב שוב תתחמם יתר על המידה או אם מחירי הנפט יעלו יתר על המידה, ותהיה סכנה שהאינפלציה תצא מכלל שליטה". מסקנה ראשונה שעולה ממשפט זה היא שלכל אינדיקטור מקרו-כלכלי המעיד על פעילות המשק (תמ"ג, מספר מקומות עבודה חדשים, מדדי המחירים, מכירות בתים, מכירות קמעונאיות, הזמנות ברי קיימא, מדד הצריכה וההוצאה ועוד) תהיה חשיבות מכרעת בשיקולים להחלטת ריבית בעתיד. עניין נוסף המשתמע ממשפט ברננקה הוא שנתוני המאזן המסחרי וזרם ההון הבא לחפות על הגרעונות במאזן נדחקים לפינה, אם כי, אין לזלזל בחשיבותם. כך ניתן ללמוד מנתוני המאזן המסחרי בארה"ב שהתפרסמו ביום חמישי האחרון ומהשפעתם הלא מבוטלת בשוק.
הגרעון במאזן הסחר עמד על 64.8 מיליארד דולר; גרעון גבוה יותר מכפי שהעריכו האנליסטים – 64.4 מיליארד דולר. אגב, למרות ההרעה במאזן הסחר, הדולר דווקא התחזק.
אתמול קיבלנו חיזוק לטענה שנתוני מדד המחירים עולים בחשיבותם על נתוני זרימת ההון. מדד המחירים ליצרן (שנתי) עלה ב-4.2% יחסית ל-4.9% שנצפו, וגם המדד החודשי איכזב ל-0.1% יחסית ל-0.4% שנצפו. 30 דקות לאחר מכן התפרסם נתון חיובי עד מאוד אודות זרימת הון לארה"ב וממנו ניתן ללמוד על אמון אשר רוחשים המשקיעים לארה"ב, למרות ההאטה הצפויה. הנתון (75.1 מיליארד יחסית ל-69.9 מיליארד שנצפו) לא חיפה על נתוני מדד היצרן, והדולר המשיך להידרדר. אחרי הנתונים נסחר הדולר נסחר סביב 1.2790 דולר לאירו.
ביום שישי התפרסם מדד המכירות הקמעונאיות. הנתון הצביע על עליה לא צפויה של 1.4% יחסית ל-0.8% שנצפו על ידי אנליסטים. הנתון נתן עוד תנופה למומנטום הדולרי בשוק, שכן הוא הביא לציפיות של מדד מחירים לצרכן גבוה יותר ביום רבעי.
מסקנה נוספת העולה ממשפט ברננקה היא שמחיר הנפט יהווה אינדיקטור חשוב לריבית בארה"ב. לפיכך, כדאי לתת עליו את הדעת. אם כן, מצד ההיצע, התפרסמו נתוני מלאי הבנזין בארה"ב (ירד באופן מפתיע ב-3.2 מיליון חביות יחסית לירידה של כ-800,000 חביות שנצפתה); חברת BP הבריטית סגרה את שדה הנפט שלה באלסקה לחודשיים בשל קורוזיה בצינורות הנפט והחזאים צופים 7 עד 9 הוריקנים בדרגות עוצמה שונות (הוריקן פוגע בהספקת נפט ובהפקתו). מאידך, גילויה של רשת הטרור שתיכננה לפוצץ מטוסים שטסים מאנגליה לארה"ב הביא להערכות שלטווח הקצר הביקוש לטיסות יירד, ולכן גם הביקוש לנפט (ממנו מפיקים את דלק המטוסים). סך הכל הנפט הוזל והוא נסחר כעת סביב 73.50 דולר לחבית.
ירידה חדה מרמות ה-78 שנרשמו לפני עניין הטרור. לפיכך, לפי שעה הנפט אינו מאיים על יציבות המחירים, אולם בטווח הארוך סוחרים מצפים להמשך עלייתו של הנוזל השחור.
בכל אופן, הפגישה הבאה של הפד לצורך החלטת ריבית תתקיים ב-20.9, וכרגע ההסתברות להעלאת ריבית לפי החוזים העתידיים על ריבית הפד היא של 38%. מספר שצפוי להישתנות לאורך הזמן.
בזירה המקומית, הפסקת האש וההערכות לנזק קצר טווח בלבד החלישו את הדולר את הדולר מול השקל לשפל של 14 חודשים.
לפני תחילת הלחימה אנליסטים נתנו יעד של 4.3 שקל לדולר על רקע נתונים חזקים בכלכלה הישראלית וזרימת הון גדולה למשק. עכשיו נצפה לראות כיצד הכלכלה הישראלית מתאוששת. הנתונים החזקים מקודם אמורים לסייע במשימה.
עתה רמת 4.35 תהא רמת תמיכה חשובה לדולר. במקרה והשקל יצליח לפרוץ אותה, הוא עשוי לקבל מומנטום חזק לבחינת רמת 4.30 בטווח הנראה לעין.

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
בהשקעה של 5 מיליון שקלים: משרד האנרגיה מציג תכנית פעולה לקידום החינוך לאנרגיה מקיימת בישראל ובכך להשפיע על הדור הצעיר כך שיהיה מודע, יוזם ואחראי יותר בכל הנוגע לשימוש מושכל באנרגיה, לחיסכון בצריכת חשמל ולמעבר לאנרגיות מתחדשות
התכנית החדשה ביוזמת החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, ממליצה על השקעה בהיקף של כ־5 מיליון ש"ח לשנה כאשר השאיפה היא להגיע למעל ל־400,000 ילדים וילדות ובני נוער, שייחשפו לתכנים החינוכיים בתחום האנרגיה המקיימת בצורה ישירה ועקיפה בכל שנה. כ־350,000 תלמידים ותלמידות צפויים לבקר בתערוכות המדע שיוקמו, 50,000 משתתפים ייחשפו לתכנים דרך קורסים דיגיטליים, חוגים, יוזמות קהילתיות ותוכן ברשתות החברתיות. בנוסף, כ־10,000 תלמידים צפויים לקחת חלק בתוכניות חקר ובהכשרות ייעודיות, בעוד מאות מורים ומנחים יעברו הכשרה וליווי מקצועי. התוכנית ממליצה לקדם יוזמות חקר בשיתוף משרד החינוך דרך שילוב אפיקי הפעולה הפורמליים והבלתי פורמליים, לייצר המשכיות ולבנות תשתית קבועה של חינוך לאנרגיה מקיימת בפריסה ארצית.
מחקרים מהארץ ומהעולם מצביעים על כך שתוכניות חינוך שמקודמות על ידי ממשלות תורמות להגברת המודעות הציבורית, מעודדות מעורבות קהילתית ומסייעות בעמידה ביעדים להפחתת פליטות ולשימוש מושכל באנרגיה. התכנית ביוזמת משרד האנרגיה צפויה לשלב ידע עדכני מתחומי החינוך, המדע והסביבה ושמה דגש על פיתוח חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויזמות בקרב ילדים ובני נוער, תוך שילוב עקרונות של חדשנות פדגוגית, למידה מבוססת מחקר ונגישות לכלל מגזרי האוכלוסייה בישראל.

מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, רון אייפר: "במשרד האנרגיה והתשתיות מדגישים כי מעורבות ממשלתית בחינוך לאנרגיה היא נדבך חיוני במימוש היעדים הלאומיים להפחתת פליטות. חינוך מגיל צעיר לערכים של חיסכון באנרגיה, מודעות לחשיבות של אנרגיה מתחדשת, והבנה טכנולוגית - הוא הבסיס לשינוי התנהגותי ארוך טווח ולבניית משק אנרגיה יציב ובר-קיימא. הדור הצעיר הוא המפתח לעתיד של אנרגיה נקייה ויעילה. באמצעות חינוך והשראה מגיל צעיר נוכל לטפח אחריות סביבתית וחדשנות, שיקדמו את ישראל לעבר משק אנרגיה יעיל".
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- קרן העושר התבקשה להקצות כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוזמות חינוכיות קודמות שיזם משרד האנרגיה בתחום האנרגיה המקיימת, היו אתר האינטרנט הלימודי "אנרגיה בראש אחר" או באמצעות תערוכת אנרגיה "כח סוס" במוזיאון המדע בירושלים, אליה נחשפו בשנה האחרונה מעל ל-200 אלף מבקרים.
