אייל אלון: אי הוודאות בשיא ההשפעות החדשות על הדולר
עם מינויו של בן ברננקה לראשות הפדרל ריזרב במקום אלן גרינספן האגדי, ציפו השווקים ליותר שקיפות ויותר יציבות למדיניות המוניטרית בארצות הברית. אולם, בחודשים האחרונים נאומי ברננקה אינם חד משמעיים. ברננקה תמיד משאיר מקום לאי ודאות, מושג שאינו אהוד על השווקים. כששוררת אי ודאות, השווקים נוהגים בעצבנות ומגיבים לארועים באופן מוגזם.
ביום שלישי שעבר נעם ברננקה לאחר פרסום החלטת הריבית בארה"ב. ההחלטה להשאיר את הריבית על כנה לא הפתיעה אמנם את שחקני השוק (ההסתברות להעלאת ריבית כפי שגולמה בחוזים העתידיים על ריבית הפד עמדה על 20% בלבד), אך דבריו לאחר הפרסום של ההחלטה לא היו חד משמעיים. הנגיד האמריקני, ה"רוקי", שוב זרע אי ודאות לגבי הריבית בארה"ב בעתיד בלב הסוחרים.
אי הוודאות האחרונה מדבריו של ברננקה נובעת מהמשפט "הידוק מוניטרי נוסף עשוי להידרש במידה וכלכלת ארה"ב שוב תתחמם יתר על המידה או אם מחירי הנפט יעלו יתר על המידה, ותהיה סכנה שהאינפלציה תצא מכלל שליטה". מסקנה ראשונה שעולה ממשפט זה היא שלכל אינדיקטור מקרו-כלכלי המעיד על פעילות המשק (תמ"ג, מספר מקומות עבודה חדשים, מדדי המחירים, מכירות בתים, מכירות קמעונאיות, הזמנות ברי קיימא, מדד הצריכה וההוצאה ועוד) תהיה חשיבות מכרעת בשיקולים להחלטת ריבית בעתיד. עניין נוסף המשתמע ממשפט ברננקה הוא שנתוני המאזן המסחרי וזרם ההון הבא לחפות על הגרעונות במאזן נדחקים לפינה, אם כי, אין לזלזל בחשיבותם. כך ניתן ללמוד מנתוני המאזן המסחרי בארה"ב שהתפרסמו ביום חמישי האחרון ומהשפעתם הלא מבוטלת בשוק.
הגרעון במאזן הסחר עמד על 64.8 מיליארד דולר; גרעון גבוה יותר מכפי שהעריכו האנליסטים – 64.4 מיליארד דולר. אגב, למרות ההרעה במאזן הסחר, הדולר דווקא התחזק.
אתמול קיבלנו חיזוק לטענה שנתוני מדד המחירים עולים בחשיבותם על נתוני זרימת ההון. מדד המחירים ליצרן (שנתי) עלה ב-4.2% יחסית ל-4.9% שנצפו, וגם המדד החודשי איכזב ל-0.1% יחסית ל-0.4% שנצפו. 30 דקות לאחר מכן התפרסם נתון חיובי עד מאוד אודות זרימת הון לארה"ב וממנו ניתן ללמוד על אמון אשר רוחשים המשקיעים לארה"ב, למרות ההאטה הצפויה. הנתון (75.1 מיליארד יחסית ל-69.9 מיליארד שנצפו) לא חיפה על נתוני מדד היצרן, והדולר המשיך להידרדר. אחרי הנתונים נסחר הדולר נסחר סביב 1.2790 דולר לאירו.
ביום שישי התפרסם מדד המכירות הקמעונאיות. הנתון הצביע על עליה לא צפויה של 1.4% יחסית ל-0.8% שנצפו על ידי אנליסטים. הנתון נתן עוד תנופה למומנטום הדולרי בשוק, שכן הוא הביא לציפיות של מדד מחירים לצרכן גבוה יותר ביום רבעי.
מסקנה נוספת העולה ממשפט ברננקה היא שמחיר הנפט יהווה אינדיקטור חשוב לריבית בארה"ב. לפיכך, כדאי לתת עליו את הדעת. אם כן, מצד ההיצע, התפרסמו נתוני מלאי הבנזין בארה"ב (ירד באופן מפתיע ב-3.2 מיליון חביות יחסית לירידה של כ-800,000 חביות שנצפתה); חברת BP הבריטית סגרה את שדה הנפט שלה באלסקה לחודשיים בשל קורוזיה בצינורות הנפט והחזאים צופים 7 עד 9 הוריקנים בדרגות עוצמה שונות (הוריקן פוגע בהספקת נפט ובהפקתו). מאידך, גילויה של רשת הטרור שתיכננה לפוצץ מטוסים שטסים מאנגליה לארה"ב הביא להערכות שלטווח הקצר הביקוש לטיסות יירד, ולכן גם הביקוש לנפט (ממנו מפיקים את דלק המטוסים). סך הכל הנפט הוזל והוא נסחר כעת סביב 73.50 דולר לחבית.
ירידה חדה מרמות ה-78 שנרשמו לפני עניין הטרור. לפיכך, לפי שעה הנפט אינו מאיים על יציבות המחירים, אולם בטווח הארוך סוחרים מצפים להמשך עלייתו של הנוזל השחור.
בכל אופן, הפגישה הבאה של הפד לצורך החלטת ריבית תתקיים ב-20.9, וכרגע ההסתברות להעלאת ריבית לפי החוזים העתידיים על ריבית הפד היא של 38%. מספר שצפוי להישתנות לאורך הזמן.
בזירה המקומית, הפסקת האש וההערכות לנזק קצר טווח בלבד החלישו את הדולר את הדולר מול השקל לשפל של 14 חודשים.
לפני תחילת הלחימה אנליסטים נתנו יעד של 4.3 שקל לדולר על רקע נתונים חזקים בכלכלה הישראלית וזרימת הון גדולה למשק. עכשיו נצפה לראות כיצד הכלכלה הישראלית מתאוששת. הנתונים החזקים מקודם אמורים לסייע במשימה.
עתה רמת 4.35 תהא רמת תמיכה חשובה לדולר. במקרה והשקל יצליח לפרוץ אותה, הוא עשוי לקבל מומנטום חזק לבחינת רמת 4.30 בטווח הנראה לעין.
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
