אייל אלון: אי הוודאות בשיא ההשפעות החדשות על הדולר

הפגישה הבאה של הפד לקביעת הריבית תתקיים ב-20.9, וכרגע ההסתברות להעלאתה לפי החוזים העתידיים היא של 38%. מספר שצפוי להישתנות לאורך הזמן
אייל אלון - אפיקס |

עם מינויו של בן ברננקה לראשות הפדרל ריזרב במקום אלן גרינספן האגדי, ציפו השווקים ליותר שקיפות ויותר יציבות למדיניות המוניטרית בארצות הברית. אולם, בחודשים האחרונים נאומי ברננקה אינם חד משמעיים. ברננקה תמיד משאיר מקום לאי ודאות, מושג שאינו אהוד על השווקים. כששוררת אי ודאות, השווקים נוהגים בעצבנות ומגיבים לארועים באופן מוגזם.

ביום שלישי שעבר נעם ברננקה לאחר פרסום החלטת הריבית בארה"ב. ההחלטה להשאיר את הריבית על כנה לא הפתיעה אמנם את שחקני השוק (ההסתברות להעלאת ריבית כפי שגולמה בחוזים העתידיים על ריבית הפד עמדה על 20% בלבד), אך דבריו לאחר הפרסום של ההחלטה לא היו חד משמעיים. הנגיד האמריקני, ה"רוקי", שוב זרע אי ודאות לגבי הריבית בארה"ב בעתיד בלב הסוחרים.

אי הוודאות האחרונה מדבריו של ברננקה נובעת מהמשפט "הידוק מוניטרי נוסף עשוי להידרש במידה וכלכלת ארה"ב שוב תתחמם יתר על המידה או אם מחירי הנפט יעלו יתר על המידה, ותהיה סכנה שהאינפלציה תצא מכלל שליטה". מסקנה ראשונה שעולה ממשפט זה היא שלכל אינדיקטור מקרו-כלכלי המעיד על פעילות המשק (תמ"ג, מספר מקומות עבודה חדשים, מדדי המחירים, מכירות בתים, מכירות קמעונאיות, הזמנות ברי קיימא, מדד הצריכה וההוצאה ועוד) תהיה חשיבות מכרעת בשיקולים להחלטת ריבית בעתיד. עניין נוסף המשתמע ממשפט ברננקה הוא שנתוני המאזן המסחרי וזרם ההון הבא לחפות על הגרעונות במאזן נדחקים לפינה, אם כי, אין לזלזל בחשיבותם. כך ניתן ללמוד מנתוני המאזן המסחרי בארה"ב שהתפרסמו ביום חמישי האחרון ומהשפעתם הלא מבוטלת בשוק.

הגרעון במאזן הסחר עמד על 64.8 מיליארד דולר; גרעון גבוה יותר מכפי שהעריכו האנליסטים – 64.4 מיליארד דולר. אגב, למרות ההרעה במאזן הסחר, הדולר דווקא התחזק.

אתמול קיבלנו חיזוק לטענה שנתוני מדד המחירים עולים בחשיבותם על נתוני זרימת ההון. מדד המחירים ליצרן (שנתי) עלה ב-4.2% יחסית ל-4.9% שנצפו, וגם המדד החודשי איכזב ל-0.1% יחסית ל-0.4% שנצפו. 30 דקות לאחר מכן התפרסם נתון חיובי עד מאוד אודות זרימת הון לארה"ב וממנו ניתן ללמוד על אמון אשר רוחשים המשקיעים לארה"ב, למרות ההאטה הצפויה. הנתון (75.1 מיליארד יחסית ל-69.9 מיליארד שנצפו) לא חיפה על נתוני מדד היצרן, והדולר המשיך להידרדר. אחרי הנתונים נסחר הדולר נסחר סביב 1.2790 דולר לאירו.

ביום שישי התפרסם מדד המכירות הקמעונאיות. הנתון הצביע על עליה לא צפויה של 1.4% יחסית ל-0.8% שנצפו על ידי אנליסטים. הנתון נתן עוד תנופה למומנטום הדולרי בשוק, שכן הוא הביא לציפיות של מדד מחירים לצרכן גבוה יותר ביום רבעי.

מסקנה נוספת העולה ממשפט ברננקה היא שמחיר הנפט יהווה אינדיקטור חשוב לריבית בארה"ב. לפיכך, כדאי לתת עליו את הדעת. אם כן, מצד ההיצע, התפרסמו נתוני מלאי הבנזין בארה"ב (ירד באופן מפתיע ב-3.2 מיליון חביות יחסית לירידה של כ-800,000 חביות שנצפתה); חברת BP הבריטית סגרה את שדה הנפט שלה באלסקה לחודשיים בשל קורוזיה בצינורות הנפט והחזאים צופים 7 עד 9 הוריקנים בדרגות עוצמה שונות (הוריקן פוגע בהספקת נפט ובהפקתו). מאידך, גילויה של רשת הטרור שתיכננה לפוצץ מטוסים שטסים מאנגליה לארה"ב הביא להערכות שלטווח הקצר הביקוש לטיסות יירד, ולכן גם הביקוש לנפט (ממנו מפיקים את דלק המטוסים). סך הכל הנפט הוזל והוא נסחר כעת סביב 73.50 דולר לחבית.

ירידה חדה מרמות ה-78 שנרשמו לפני עניין הטרור. לפיכך, לפי שעה הנפט אינו מאיים על יציבות המחירים, אולם בטווח הארוך סוחרים מצפים להמשך עלייתו של הנוזל השחור.

בכל אופן, הפגישה הבאה של הפד לצורך החלטת ריבית תתקיים ב-20.9, וכרגע ההסתברות להעלאת ריבית לפי החוזים העתידיים על ריבית הפד היא של 38%. מספר שצפוי להישתנות לאורך הזמן.

בזירה המקומית, הפסקת האש וההערכות לנזק קצר טווח בלבד החלישו את הדולר את הדולר מול השקל לשפל של 14 חודשים.

לפני תחילת הלחימה אנליסטים נתנו יעד של 4.3 שקל לדולר על רקע נתונים חזקים בכלכלה הישראלית וזרימת הון גדולה למשק. עכשיו נצפה לראות כיצד הכלכלה הישראלית מתאוששת. הנתונים החזקים מקודם אמורים לסייע במשימה.

עתה רמת 4.35 תהא רמת תמיכה חשובה לדולר. במקרה והשקל יצליח לפרוץ אותה, הוא עשוי לקבל מומנטום חזק לבחינת רמת 4.30 בטווח הנראה לעין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.