אייל אלון: אי הוודאות בשיא ההשפעות החדשות על הדולר
עם מינויו של בן ברננקה לראשות הפדרל ריזרב במקום אלן גרינספן האגדי, ציפו השווקים ליותר שקיפות ויותר יציבות למדיניות המוניטרית בארצות הברית. אולם, בחודשים האחרונים נאומי ברננקה אינם חד משמעיים. ברננקה תמיד משאיר מקום לאי ודאות, מושג שאינו אהוד על השווקים. כששוררת אי ודאות, השווקים נוהגים בעצבנות ומגיבים לארועים באופן מוגזם.
ביום שלישי שעבר נעם ברננקה לאחר פרסום החלטת הריבית בארה"ב. ההחלטה להשאיר את הריבית על כנה לא הפתיעה אמנם את שחקני השוק (ההסתברות להעלאת ריבית כפי שגולמה בחוזים העתידיים על ריבית הפד עמדה על 20% בלבד), אך דבריו לאחר הפרסום של ההחלטה לא היו חד משמעיים. הנגיד האמריקני, ה"רוקי", שוב זרע אי ודאות לגבי הריבית בארה"ב בעתיד בלב הסוחרים.
אי הוודאות האחרונה מדבריו של ברננקה נובעת מהמשפט "הידוק מוניטרי נוסף עשוי להידרש במידה וכלכלת ארה"ב שוב תתחמם יתר על המידה או אם מחירי הנפט יעלו יתר על המידה, ותהיה סכנה שהאינפלציה תצא מכלל שליטה". מסקנה ראשונה שעולה ממשפט זה היא שלכל אינדיקטור מקרו-כלכלי המעיד על פעילות המשק (תמ"ג, מספר מקומות עבודה חדשים, מדדי המחירים, מכירות בתים, מכירות קמעונאיות, הזמנות ברי קיימא, מדד הצריכה וההוצאה ועוד) תהיה חשיבות מכרעת בשיקולים להחלטת ריבית בעתיד. עניין נוסף המשתמע ממשפט ברננקה הוא שנתוני המאזן המסחרי וזרם ההון הבא לחפות על הגרעונות במאזן נדחקים לפינה, אם כי, אין לזלזל בחשיבותם. כך ניתן ללמוד מנתוני המאזן המסחרי בארה"ב שהתפרסמו ביום חמישי האחרון ומהשפעתם הלא מבוטלת בשוק.
הגרעון במאזן הסחר עמד על 64.8 מיליארד דולר; גרעון גבוה יותר מכפי שהעריכו האנליסטים – 64.4 מיליארד דולר. אגב, למרות ההרעה במאזן הסחר, הדולר דווקא התחזק.
אתמול קיבלנו חיזוק לטענה שנתוני מדד המחירים עולים בחשיבותם על נתוני זרימת ההון. מדד המחירים ליצרן (שנתי) עלה ב-4.2% יחסית ל-4.9% שנצפו, וגם המדד החודשי איכזב ל-0.1% יחסית ל-0.4% שנצפו. 30 דקות לאחר מכן התפרסם נתון חיובי עד מאוד אודות זרימת הון לארה"ב וממנו ניתן ללמוד על אמון אשר רוחשים המשקיעים לארה"ב, למרות ההאטה הצפויה. הנתון (75.1 מיליארד יחסית ל-69.9 מיליארד שנצפו) לא חיפה על נתוני מדד היצרן, והדולר המשיך להידרדר. אחרי הנתונים נסחר הדולר נסחר סביב 1.2790 דולר לאירו.
ביום שישי התפרסם מדד המכירות הקמעונאיות. הנתון הצביע על עליה לא צפויה של 1.4% יחסית ל-0.8% שנצפו על ידי אנליסטים. הנתון נתן עוד תנופה למומנטום הדולרי בשוק, שכן הוא הביא לציפיות של מדד מחירים לצרכן גבוה יותר ביום רבעי.
מסקנה נוספת העולה ממשפט ברננקה היא שמחיר הנפט יהווה אינדיקטור חשוב לריבית בארה"ב. לפיכך, כדאי לתת עליו את הדעת. אם כן, מצד ההיצע, התפרסמו נתוני מלאי הבנזין בארה"ב (ירד באופן מפתיע ב-3.2 מיליון חביות יחסית לירידה של כ-800,000 חביות שנצפתה); חברת BP הבריטית סגרה את שדה הנפט שלה באלסקה לחודשיים בשל קורוזיה בצינורות הנפט והחזאים צופים 7 עד 9 הוריקנים בדרגות עוצמה שונות (הוריקן פוגע בהספקת נפט ובהפקתו). מאידך, גילויה של רשת הטרור שתיכננה לפוצץ מטוסים שטסים מאנגליה לארה"ב הביא להערכות שלטווח הקצר הביקוש לטיסות יירד, ולכן גם הביקוש לנפט (ממנו מפיקים את דלק המטוסים). סך הכל הנפט הוזל והוא נסחר כעת סביב 73.50 דולר לחבית.
ירידה חדה מרמות ה-78 שנרשמו לפני עניין הטרור. לפיכך, לפי שעה הנפט אינו מאיים על יציבות המחירים, אולם בטווח הארוך סוחרים מצפים להמשך עלייתו של הנוזל השחור.
בכל אופן, הפגישה הבאה של הפד לצורך החלטת ריבית תתקיים ב-20.9, וכרגע ההסתברות להעלאת ריבית לפי החוזים העתידיים על ריבית הפד היא של 38%. מספר שצפוי להישתנות לאורך הזמן.
בזירה המקומית, הפסקת האש וההערכות לנזק קצר טווח בלבד החלישו את הדולר את הדולר מול השקל לשפל של 14 חודשים.
לפני תחילת הלחימה אנליסטים נתנו יעד של 4.3 שקל לדולר על רקע נתונים חזקים בכלכלה הישראלית וזרימת הון גדולה למשק. עכשיו נצפה לראות כיצד הכלכלה הישראלית מתאוששת. הנתונים החזקים מקודם אמורים לסייע במשימה.
עתה רמת 4.35 תהא רמת תמיכה חשובה לדולר. במקרה והשקל יצליח לפרוץ אותה, הוא עשוי לקבל מומנטום חזק לבחינת רמת 4.30 בטווח הנראה לעין.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
