המשקיעים אינם מאמינים שהריבית תעלה שוב בארה"ב
הנבואות שמפזר יו"ר הפד האמריקני, בן ברננקי, בחודשים האחרונים החלו קורמות עור וגידים: כך עולה מספר הבז' שהתפרסם ביום רביעי האחרון ומנתוני התמ"ג המאכזבים שהתפרסמו ביום שישי. נתוני התמ"ג מצביעים על צמיחה של 2.5% ברבעון, נמוך מהציפיות לצמיחה בת 3% והרבה מתחת לנתוני הרבעון הקודם (5.6%). ייתכן ששני אלה הם שיסתמו את הגולל על מסכת העלאות הריבית בארה"ב. למרות הכתוב לעיל, כדאי להזכיר, כי לא הכל שחור בכלכלה החזקה בעולם.
הכלכלה האמריקנית מראה סימני עמידות לסביבת הריבית הגבוהה ("עורף חזק"): ביום שני שעבר התפרסם מדד אמון הצרכנים אשר עקף את ציפיות האנליסטים, 106.5 לעומת 104.0. גם מכירות הבתים עקפו את הציפיות ועמדו על 6.62 מיליון בתים לעומת 6.58 בתקופה שעברה.
הצרכן האמריקני עדיין מצליח לשאת בעול, למרות התייקרות הצריכה. הרי בקניית בית הריבית הגבוהה המשולמת כיום עבור המשכנתא, מקשה על רכישתו. כמה זמן יוכלו עוד צרכני ארה"ב לעמוד בנטל? זאת נדע לאחר פרסום נתוני החודשים הבאים. ככל שניתן ללמוד בשלב זה הוא שהנתונים החיוביים לא מספיקים בכדי לתמוך בשטר הירוק, ומכאן אנו למדים על חולשתו.
המשקיעים אינם מאמינים לעליית ריבית נוספת בארה"ב. האנליסטית אבי ג'וזף כהן, אשר נחשבה לגורו של המשקיעים בארה"ב בסוף שנות ה-90 אומרת, כי "הבנק המרכזי בארה"ב עשוי להעלות ריבית עוד פעמים מספר, אך הרצף עומד בפני הסוף".
עד להחלטה על גובה הריבית בארה"ב (יום שלישי הבא, ה-08/08), צפויים להתפרסם עוד מספר מדדים כלכליים העשויים להשפיע על ההחלטה. המדדים הצפויים יאשרו ככל הנראה את קיומם של הגירעונות הגדולים במאזן התשלומים (כ-65 מיליארד דולר) ובתקציב.
שני האחרונים נחשבים לאבני רחיים של הכלכלה האמריקנית, והפד יאלץ להחזיק בריבית הגבוהה בכדי למשוך הון זר אשר דרוש למימון הגירעונות. הריבית הגבוהה נחוצה במיוחד לאור מגמת הצמצום המוניטרי בעולם על רקע הלחצים האינפלציוניים המגיעים מכיוון מחירי הסחורות (נפט ודומיו).
השבוע נקבל מושג על מדיניות הריבית בגוש האירו ובבריטניה. ביום חמישי תתקבל החלטת הריבית באנגליה ובאותו יום ייחרץ גורל הריבית באירופה. הנגיד האירופי, ז'אן קלוד טרישה, ינאם לאחר ההחלטה. מנאומו נוכל להסיק לגבי המדיניות המוניטרית אותה יצעיד באירופה בחודשים הקרובים. כמות הכסף בגוש האירו יצאה 8.5%, נמוכה מהצפי ל-8.9%. הדבר ייבחן מקרוב ע"י בכירי הבנק המרכזי, ה-ECB. הצפי הוא להעלאה ל-3%. מאחר והשוק מגלם את הצפי, לא צפוי האירו לזנק לאחר ההעלאה.
בניגוד לצפוי בגוש האירו, הריבית באנגליה צפויה להישאר על כנה. בממלכה הבריטית כבר מדברים על העלאת ריבית אפשרית בהמשך השנה, זאת על רקע נתונים גבוהים מהצפוי בתמ"ג ובמדד המחירים ליצרן. הציפיות הנ"ל תמכו בהתחזקותה של הלירה שטרלינג מול המטבעות העיקריים, 1.8675 מול הדולר, 2.3 מול אל הפרנק השוויצרי ו-214.20 מול היין (הרמה הגבוהה מאז 1999). הלירה שטרלינג התחזקה אף מול היורו בקרב המובילים ביבשת לרמת 0.6830 ליש"ט לאירו אחד.
אצלנו ממשיך הדולר במגמת היחלשותו מול השקל. המשקיעים אכן מאמינים בכלכלה הישראלית ובעמידותה למרות הלחימה בצפון ונזקי המלחמה. הרמה הגבוהה ביותר אליה טיפס הדולר בתקופת הלחימה הינה 4.55. רמה זו הוכחה כברת חלוף וכיוון הדולר עדיין נוטה למטה, אולי אף לעבר רמת 4.3 שקל לדולר. המלחמה משפיעה על המסחר, אך הסוחרים מאמינים (או רוצים להאמין) שסופה קרוב.
עם תחילת ההפצצות והכרזת המלחמה נסקו מחזורי המסחר ל-5.2 מיליארד דולר ליום. כעת חזרו המחזורים לרמות הרגילות, סביב 2 מיליארד דולר ליום. העלאת הריבית השקלית ל-5.5% והשארת הדירוג הפיננסי של ישראל על כנו ע"י סוכנויות הדירוג הבינלאומיות תומכות בשקל. הזוג יושפע כמובן גם מההתפתחויות בעולם ומביצועיו של הדולר מול שאר המטבעות.
כמו בכל יום שישי ראשון של החודש, כך גם השבוע יתפרסמו בארה"ב נתוני התעסוקה ובראשם מספר המועסקים (ללא המגזר החקלאי). מספר המועסקים נחשב לאחד המדדים המרכזיים והחשובים ביותר לכלכלה האמריקנית. תחזית האנליסטים היא ל-150,000 מקומות עבודה חדשים, זאת בהשוואה ל-121,000 בחודש שעבר. נתונים גבוהים מהצפוי עשויים להביא להתאוששות של הדולר ולהצתה מחודשת של הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב. הנתונים ישפכו אור חדש על הסיכויים להעלאת ריבית בארה"ב. כרגע, אחרי נתוני התמ"ג, ההסתברות לכך היא 30%.
היום (יום רביעי) נזכה להצצה ראשונית על הצפוי ביום שישי באמצעות סקר מכון ADP שמטרתו היא הערכת צפי נתוני התעסוקה. בחודש שעבר צפה הסקר 368,000 מקומות עבודה חדשים. הנתון שיכנע אנליסטים לעדכן מעלה את הצפי שלהם, אך המציאות הייתה נמוכה אף מהתחזית המקורית. לא תמיד כדאי להאמין לאנליסטים. בחודשים האחרונים מזעזעים נתוני שוק העבודה את השווקים, ומכאן הצפי לסופ"ש מעניין.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
