המשקיעים אינם מאמינים שהריבית תעלה שוב בארה"ב
הנבואות שמפזר יו"ר הפד האמריקני, בן ברננקי, בחודשים האחרונים החלו קורמות עור וגידים: כך עולה מספר הבז' שהתפרסם ביום רביעי האחרון ומנתוני התמ"ג המאכזבים שהתפרסמו ביום שישי. נתוני התמ"ג מצביעים על צמיחה של 2.5% ברבעון, נמוך מהציפיות לצמיחה בת 3% והרבה מתחת לנתוני הרבעון הקודם (5.6%). ייתכן ששני אלה הם שיסתמו את הגולל על מסכת העלאות הריבית בארה"ב. למרות הכתוב לעיל, כדאי להזכיר, כי לא הכל שחור בכלכלה החזקה בעולם.
הכלכלה האמריקנית מראה סימני עמידות לסביבת הריבית הגבוהה ("עורף חזק"): ביום שני שעבר התפרסם מדד אמון הצרכנים אשר עקף את ציפיות האנליסטים, 106.5 לעומת 104.0. גם מכירות הבתים עקפו את הציפיות ועמדו על 6.62 מיליון בתים לעומת 6.58 בתקופה שעברה.
הצרכן האמריקני עדיין מצליח לשאת בעול, למרות התייקרות הצריכה. הרי בקניית בית הריבית הגבוהה המשולמת כיום עבור המשכנתא, מקשה על רכישתו. כמה זמן יוכלו עוד צרכני ארה"ב לעמוד בנטל? זאת נדע לאחר פרסום נתוני החודשים הבאים. ככל שניתן ללמוד בשלב זה הוא שהנתונים החיוביים לא מספיקים בכדי לתמוך בשטר הירוק, ומכאן אנו למדים על חולשתו.
המשקיעים אינם מאמינים לעליית ריבית נוספת בארה"ב. האנליסטית אבי ג'וזף כהן, אשר נחשבה לגורו של המשקיעים בארה"ב בסוף שנות ה-90 אומרת, כי "הבנק המרכזי בארה"ב עשוי להעלות ריבית עוד פעמים מספר, אך הרצף עומד בפני הסוף".
עד להחלטה על גובה הריבית בארה"ב (יום שלישי הבא, ה-08/08), צפויים להתפרסם עוד מספר מדדים כלכליים העשויים להשפיע על ההחלטה. המדדים הצפויים יאשרו ככל הנראה את קיומם של הגירעונות הגדולים במאזן התשלומים (כ-65 מיליארד דולר) ובתקציב.
שני האחרונים נחשבים לאבני רחיים של הכלכלה האמריקנית, והפד יאלץ להחזיק בריבית הגבוהה בכדי למשוך הון זר אשר דרוש למימון הגירעונות. הריבית הגבוהה נחוצה במיוחד לאור מגמת הצמצום המוניטרי בעולם על רקע הלחצים האינפלציוניים המגיעים מכיוון מחירי הסחורות (נפט ודומיו).
השבוע נקבל מושג על מדיניות הריבית בגוש האירו ובבריטניה. ביום חמישי תתקבל החלטת הריבית באנגליה ובאותו יום ייחרץ גורל הריבית באירופה. הנגיד האירופי, ז'אן קלוד טרישה, ינאם לאחר ההחלטה. מנאומו נוכל להסיק לגבי המדיניות המוניטרית אותה יצעיד באירופה בחודשים הקרובים. כמות הכסף בגוש האירו יצאה 8.5%, נמוכה מהצפי ל-8.9%. הדבר ייבחן מקרוב ע"י בכירי הבנק המרכזי, ה-ECB. הצפי הוא להעלאה ל-3%. מאחר והשוק מגלם את הצפי, לא צפוי האירו לזנק לאחר ההעלאה.
בניגוד לצפוי בגוש האירו, הריבית באנגליה צפויה להישאר על כנה. בממלכה הבריטית כבר מדברים על העלאת ריבית אפשרית בהמשך השנה, זאת על רקע נתונים גבוהים מהצפוי בתמ"ג ובמדד המחירים ליצרן. הציפיות הנ"ל תמכו בהתחזקותה של הלירה שטרלינג מול המטבעות העיקריים, 1.8675 מול הדולר, 2.3 מול אל הפרנק השוויצרי ו-214.20 מול היין (הרמה הגבוהה מאז 1999). הלירה שטרלינג התחזקה אף מול היורו בקרב המובילים ביבשת לרמת 0.6830 ליש"ט לאירו אחד.
אצלנו ממשיך הדולר במגמת היחלשותו מול השקל. המשקיעים אכן מאמינים בכלכלה הישראלית ובעמידותה למרות הלחימה בצפון ונזקי המלחמה. הרמה הגבוהה ביותר אליה טיפס הדולר בתקופת הלחימה הינה 4.55. רמה זו הוכחה כברת חלוף וכיוון הדולר עדיין נוטה למטה, אולי אף לעבר רמת 4.3 שקל לדולר. המלחמה משפיעה על המסחר, אך הסוחרים מאמינים (או רוצים להאמין) שסופה קרוב.
עם תחילת ההפצצות והכרזת המלחמה נסקו מחזורי המסחר ל-5.2 מיליארד דולר ליום. כעת חזרו המחזורים לרמות הרגילות, סביב 2 מיליארד דולר ליום. העלאת הריבית השקלית ל-5.5% והשארת הדירוג הפיננסי של ישראל על כנו ע"י סוכנויות הדירוג הבינלאומיות תומכות בשקל. הזוג יושפע כמובן גם מההתפתחויות בעולם ומביצועיו של הדולר מול שאר המטבעות.
כמו בכל יום שישי ראשון של החודש, כך גם השבוע יתפרסמו בארה"ב נתוני התעסוקה ובראשם מספר המועסקים (ללא המגזר החקלאי). מספר המועסקים נחשב לאחד המדדים המרכזיים והחשובים ביותר לכלכלה האמריקנית. תחזית האנליסטים היא ל-150,000 מקומות עבודה חדשים, זאת בהשוואה ל-121,000 בחודש שעבר. נתונים גבוהים מהצפוי עשויים להביא להתאוששות של הדולר ולהצתה מחודשת של הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב. הנתונים ישפכו אור חדש על הסיכויים להעלאת ריבית בארה"ב. כרגע, אחרי נתוני התמ"ג, ההסתברות לכך היא 30%.
היום (יום רביעי) נזכה להצצה ראשונית על הצפוי ביום שישי באמצעות סקר מכון ADP שמטרתו היא הערכת צפי נתוני התעסוקה. בחודש שעבר צפה הסקר 368,000 מקומות עבודה חדשים. הנתון שיכנע אנליסטים לעדכן מעלה את הצפי שלהם, אך המציאות הייתה נמוכה אף מהתחזית המקורית. לא תמיד כדאי להאמין לאנליסטים. בחודשים האחרונים מזעזעים נתוני שוק העבודה את השווקים, ומכאן הצפי לסופ"ש מעניין.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
