המשקיעים אינם מאמינים שהריבית תעלה שוב בארה"ב
הנבואות שמפזר יו"ר הפד האמריקני, בן ברננקי, בחודשים האחרונים החלו קורמות עור וגידים: כך עולה מספר הבז' שהתפרסם ביום רביעי האחרון ומנתוני התמ"ג המאכזבים שהתפרסמו ביום שישי. נתוני התמ"ג מצביעים על צמיחה של 2.5% ברבעון, נמוך מהציפיות לצמיחה בת 3% והרבה מתחת לנתוני הרבעון הקודם (5.6%). ייתכן ששני אלה הם שיסתמו את הגולל על מסכת העלאות הריבית בארה"ב. למרות הכתוב לעיל, כדאי להזכיר, כי לא הכל שחור בכלכלה החזקה בעולם.
הכלכלה האמריקנית מראה סימני עמידות לסביבת הריבית הגבוהה ("עורף חזק"): ביום שני שעבר התפרסם מדד אמון הצרכנים אשר עקף את ציפיות האנליסטים, 106.5 לעומת 104.0. גם מכירות הבתים עקפו את הציפיות ועמדו על 6.62 מיליון בתים לעומת 6.58 בתקופה שעברה.
הצרכן האמריקני עדיין מצליח לשאת בעול, למרות התייקרות הצריכה. הרי בקניית בית הריבית הגבוהה המשולמת כיום עבור המשכנתא, מקשה על רכישתו. כמה זמן יוכלו עוד צרכני ארה"ב לעמוד בנטל? זאת נדע לאחר פרסום נתוני החודשים הבאים. ככל שניתן ללמוד בשלב זה הוא שהנתונים החיוביים לא מספיקים בכדי לתמוך בשטר הירוק, ומכאן אנו למדים על חולשתו.
המשקיעים אינם מאמינים לעליית ריבית נוספת בארה"ב. האנליסטית אבי ג'וזף כהן, אשר נחשבה לגורו של המשקיעים בארה"ב בסוף שנות ה-90 אומרת, כי "הבנק המרכזי בארה"ב עשוי להעלות ריבית עוד פעמים מספר, אך הרצף עומד בפני הסוף".
עד להחלטה על גובה הריבית בארה"ב (יום שלישי הבא, ה-08/08), צפויים להתפרסם עוד מספר מדדים כלכליים העשויים להשפיע על ההחלטה. המדדים הצפויים יאשרו ככל הנראה את קיומם של הגירעונות הגדולים במאזן התשלומים (כ-65 מיליארד דולר) ובתקציב.
שני האחרונים נחשבים לאבני רחיים של הכלכלה האמריקנית, והפד יאלץ להחזיק בריבית הגבוהה בכדי למשוך הון זר אשר דרוש למימון הגירעונות. הריבית הגבוהה נחוצה במיוחד לאור מגמת הצמצום המוניטרי בעולם על רקע הלחצים האינפלציוניים המגיעים מכיוון מחירי הסחורות (נפט ודומיו).
השבוע נקבל מושג על מדיניות הריבית בגוש האירו ובבריטניה. ביום חמישי תתקבל החלטת הריבית באנגליה ובאותו יום ייחרץ גורל הריבית באירופה. הנגיד האירופי, ז'אן קלוד טרישה, ינאם לאחר ההחלטה. מנאומו נוכל להסיק לגבי המדיניות המוניטרית אותה יצעיד באירופה בחודשים הקרובים. כמות הכסף בגוש האירו יצאה 8.5%, נמוכה מהצפי ל-8.9%. הדבר ייבחן מקרוב ע"י בכירי הבנק המרכזי, ה-ECB. הצפי הוא להעלאה ל-3%. מאחר והשוק מגלם את הצפי, לא צפוי האירו לזנק לאחר ההעלאה.
בניגוד לצפוי בגוש האירו, הריבית באנגליה צפויה להישאר על כנה. בממלכה הבריטית כבר מדברים על העלאת ריבית אפשרית בהמשך השנה, זאת על רקע נתונים גבוהים מהצפוי בתמ"ג ובמדד המחירים ליצרן. הציפיות הנ"ל תמכו בהתחזקותה של הלירה שטרלינג מול המטבעות העיקריים, 1.8675 מול הדולר, 2.3 מול אל הפרנק השוויצרי ו-214.20 מול היין (הרמה הגבוהה מאז 1999). הלירה שטרלינג התחזקה אף מול היורו בקרב המובילים ביבשת לרמת 0.6830 ליש"ט לאירו אחד.
אצלנו ממשיך הדולר במגמת היחלשותו מול השקל. המשקיעים אכן מאמינים בכלכלה הישראלית ובעמידותה למרות הלחימה בצפון ונזקי המלחמה. הרמה הגבוהה ביותר אליה טיפס הדולר בתקופת הלחימה הינה 4.55. רמה זו הוכחה כברת חלוף וכיוון הדולר עדיין נוטה למטה, אולי אף לעבר רמת 4.3 שקל לדולר. המלחמה משפיעה על המסחר, אך הסוחרים מאמינים (או רוצים להאמין) שסופה קרוב.
עם תחילת ההפצצות והכרזת המלחמה נסקו מחזורי המסחר ל-5.2 מיליארד דולר ליום. כעת חזרו המחזורים לרמות הרגילות, סביב 2 מיליארד דולר ליום. העלאת הריבית השקלית ל-5.5% והשארת הדירוג הפיננסי של ישראל על כנו ע"י סוכנויות הדירוג הבינלאומיות תומכות בשקל. הזוג יושפע כמובן גם מההתפתחויות בעולם ומביצועיו של הדולר מול שאר המטבעות.
כמו בכל יום שישי ראשון של החודש, כך גם השבוע יתפרסמו בארה"ב נתוני התעסוקה ובראשם מספר המועסקים (ללא המגזר החקלאי). מספר המועסקים נחשב לאחד המדדים המרכזיים והחשובים ביותר לכלכלה האמריקנית. תחזית האנליסטים היא ל-150,000 מקומות עבודה חדשים, זאת בהשוואה ל-121,000 בחודש שעבר. נתונים גבוהים מהצפוי עשויים להביא להתאוששות של הדולר ולהצתה מחודשת של הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב. הנתונים ישפכו אור חדש על הסיכויים להעלאת ריבית בארה"ב. כרגע, אחרי נתוני התמ"ג, ההסתברות לכך היא 30%.
היום (יום רביעי) נזכה להצצה ראשונית על הצפוי ביום שישי באמצעות סקר מכון ADP שמטרתו היא הערכת צפי נתוני התעסוקה. בחודש שעבר צפה הסקר 368,000 מקומות עבודה חדשים. הנתון שיכנע אנליסטים לעדכן מעלה את הצפי שלהם, אך המציאות הייתה נמוכה אף מהתחזית המקורית. לא תמיד כדאי להאמין לאנליסטים. בחודשים האחרונים מזעזעים נתוני שוק העבודה את השווקים, ומכאן הצפי לסופ"ש מעניין.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
