המשקיעים אינם מאמינים שהריבית תעלה שוב בארה"ב

אייל אלון מאפיקס: המדדים הצפויים להפרסם בימים הקרובים בארה"ב יאשרו ככל הנראה את מצב הגירעונות הגדולים במאזן התשלומים (כ-65 מיליארד דולר) ובתקציב
אייל אלון - אפיקס |

הנבואות שמפזר יו"ר הפד האמריקני, בן ברננקי, בחודשים האחרונים החלו קורמות עור וגידים: כך עולה מספר הבז' שהתפרסם ביום רביעי האחרון ומנתוני התמ"ג המאכזבים שהתפרסמו ביום שישי. נתוני התמ"ג מצביעים על צמיחה של 2.5% ברבעון, נמוך מהציפיות לצמיחה בת 3% והרבה מתחת לנתוני הרבעון הקודם (5.6%). ייתכן ששני אלה הם שיסתמו את הגולל על מסכת העלאות הריבית בארה"ב. למרות הכתוב לעיל, כדאי להזכיר, כי לא הכל שחור בכלכלה החזקה בעולם.

הכלכלה האמריקנית מראה סימני עמידות לסביבת הריבית הגבוהה ("עורף חזק"): ביום שני שעבר התפרסם מדד אמון הצרכנים אשר עקף את ציפיות האנליסטים, 106.5 לעומת 104.0. גם מכירות הבתים עקפו את הציפיות ועמדו על 6.62 מיליון בתים לעומת 6.58 בתקופה שעברה.

הצרכן האמריקני עדיין מצליח לשאת בעול, למרות התייקרות הצריכה. הרי בקניית בית הריבית הגבוהה המשולמת כיום עבור המשכנתא, מקשה על רכישתו. כמה זמן יוכלו עוד צרכני ארה"ב לעמוד בנטל? זאת נדע לאחר פרסום נתוני החודשים הבאים. ככל שניתן ללמוד בשלב זה הוא שהנתונים החיוביים לא מספיקים בכדי לתמוך בשטר הירוק, ומכאן אנו למדים על חולשתו.

המשקיעים אינם מאמינים לעליית ריבית נוספת בארה"ב. האנליסטית אבי ג'וזף כהן, אשר נחשבה לגורו של המשקיעים בארה"ב בסוף שנות ה-90 אומרת, כי "הבנק המרכזי בארה"ב עשוי להעלות ריבית עוד פעמים מספר, אך הרצף עומד בפני הסוף".

עד להחלטה על גובה הריבית בארה"ב (יום שלישי הבא, ה-08/08), צפויים להתפרסם עוד מספר מדדים כלכליים העשויים להשפיע על ההחלטה. המדדים הצפויים יאשרו ככל הנראה את קיומם של הגירעונות הגדולים במאזן התשלומים (כ-65 מיליארד דולר) ובתקציב.

שני האחרונים נחשבים לאבני רחיים של הכלכלה האמריקנית, והפד יאלץ להחזיק בריבית הגבוהה בכדי למשוך הון זר אשר דרוש למימון הגירעונות. הריבית הגבוהה נחוצה במיוחד לאור מגמת הצמצום המוניטרי בעולם על רקע הלחצים האינפלציוניים המגיעים מכיוון מחירי הסחורות (נפט ודומיו).

השבוע נקבל מושג על מדיניות הריבית בגוש האירו ובבריטניה. ביום חמישי תתקבל החלטת הריבית באנגליה ובאותו יום ייחרץ גורל הריבית באירופה. הנגיד האירופי, ז'אן קלוד טרישה, ינאם לאחר ההחלטה. מנאומו נוכל להסיק לגבי המדיניות המוניטרית אותה יצעיד באירופה בחודשים הקרובים. כמות הכסף בגוש האירו יצאה 8.5%, נמוכה מהצפי ל-8.9%. הדבר ייבחן מקרוב ע"י בכירי הבנק המרכזי, ה-ECB. הצפי הוא להעלאה ל-3%. מאחר והשוק מגלם את הצפי, לא צפוי האירו לזנק לאחר ההעלאה.

בניגוד לצפוי בגוש האירו, הריבית באנגליה צפויה להישאר על כנה. בממלכה הבריטית כבר מדברים על העלאת ריבית אפשרית בהמשך השנה, זאת על רקע נתונים גבוהים מהצפוי בתמ"ג ובמדד המחירים ליצרן. הציפיות הנ"ל תמכו בהתחזקותה של הלירה שטרלינג מול המטבעות העיקריים, 1.8675 מול הדולר, 2.3 מול אל הפרנק השוויצרי ו-214.20 מול היין (הרמה הגבוהה מאז 1999). הלירה שטרלינג התחזקה אף מול היורו בקרב המובילים ביבשת לרמת 0.6830 ליש"ט לאירו אחד.

אצלנו ממשיך הדולר במגמת היחלשותו מול השקל. המשקיעים אכן מאמינים בכלכלה הישראלית ובעמידותה למרות הלחימה בצפון ונזקי המלחמה. הרמה הגבוהה ביותר אליה טיפס הדולר בתקופת הלחימה הינה 4.55. רמה זו הוכחה כברת חלוף וכיוון הדולר עדיין נוטה למטה, אולי אף לעבר רמת 4.3 שקל לדולר. המלחמה משפיעה על המסחר, אך הסוחרים מאמינים (או רוצים להאמין) שסופה קרוב.

עם תחילת ההפצצות והכרזת המלחמה נסקו מחזורי המסחר ל-5.2 מיליארד דולר ליום. כעת חזרו המחזורים לרמות הרגילות, סביב 2 מיליארד דולר ליום. העלאת הריבית השקלית ל-5.5% והשארת הדירוג הפיננסי של ישראל על כנו ע"י סוכנויות הדירוג הבינלאומיות תומכות בשקל. הזוג יושפע כמובן גם מההתפתחויות בעולם ומביצועיו של הדולר מול שאר המטבעות.

כמו בכל יום שישי ראשון של החודש, כך גם השבוע יתפרסמו בארה"ב נתוני התעסוקה ובראשם מספר המועסקים (ללא המגזר החקלאי). מספר המועסקים נחשב לאחד המדדים המרכזיים והחשובים ביותר לכלכלה האמריקנית. תחזית האנליסטים היא ל-150,000 מקומות עבודה חדשים, זאת בהשוואה ל-121,000 בחודש שעבר. נתונים גבוהים מהצפוי עשויים להביא להתאוששות של הדולר ולהצתה מחודשת של הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב. הנתונים ישפכו אור חדש על הסיכויים להעלאת ריבית בארה"ב. כרגע, אחרי נתוני התמ"ג, ההסתברות לכך היא 30%.

היום (יום רביעי) נזכה להצצה ראשונית על הצפוי ביום שישי באמצעות סקר מכון ADP שמטרתו היא הערכת צפי נתוני התעסוקה. בחודש שעבר צפה הסקר 368,000 מקומות עבודה חדשים. הנתון שיכנע אנליסטים לעדכן מעלה את הצפי שלהם, אך המציאות הייתה נמוכה אף מהתחזית המקורית. לא תמיד כדאי להאמין לאנליסטים. בחודשים האחרונים מזעזעים נתוני שוק העבודה את השווקים, ומכאן הצפי לסופ"ש מעניין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.