המשקיעים אינם מאמינים שהריבית תעלה שוב בארה"ב

אייל אלון מאפיקס: המדדים הצפויים להפרסם בימים הקרובים בארה"ב יאשרו ככל הנראה את מצב הגירעונות הגדולים במאזן התשלומים (כ-65 מיליארד דולר) ובתקציב
אייל אלון - אפיקס |

הנבואות שמפזר יו"ר הפד האמריקני, בן ברננקי, בחודשים האחרונים החלו קורמות עור וגידים: כך עולה מספר הבז' שהתפרסם ביום רביעי האחרון ומנתוני התמ"ג המאכזבים שהתפרסמו ביום שישי. נתוני התמ"ג מצביעים על צמיחה של 2.5% ברבעון, נמוך מהציפיות לצמיחה בת 3% והרבה מתחת לנתוני הרבעון הקודם (5.6%). ייתכן ששני אלה הם שיסתמו את הגולל על מסכת העלאות הריבית בארה"ב. למרות הכתוב לעיל, כדאי להזכיר, כי לא הכל שחור בכלכלה החזקה בעולם.

הכלכלה האמריקנית מראה סימני עמידות לסביבת הריבית הגבוהה ("עורף חזק"): ביום שני שעבר התפרסם מדד אמון הצרכנים אשר עקף את ציפיות האנליסטים, 106.5 לעומת 104.0. גם מכירות הבתים עקפו את הציפיות ועמדו על 6.62 מיליון בתים לעומת 6.58 בתקופה שעברה.

הצרכן האמריקני עדיין מצליח לשאת בעול, למרות התייקרות הצריכה. הרי בקניית בית הריבית הגבוהה המשולמת כיום עבור המשכנתא, מקשה על רכישתו. כמה זמן יוכלו עוד צרכני ארה"ב לעמוד בנטל? זאת נדע לאחר פרסום נתוני החודשים הבאים. ככל שניתן ללמוד בשלב זה הוא שהנתונים החיוביים לא מספיקים בכדי לתמוך בשטר הירוק, ומכאן אנו למדים על חולשתו.

המשקיעים אינם מאמינים לעליית ריבית נוספת בארה"ב. האנליסטית אבי ג'וזף כהן, אשר נחשבה לגורו של המשקיעים בארה"ב בסוף שנות ה-90 אומרת, כי "הבנק המרכזי בארה"ב עשוי להעלות ריבית עוד פעמים מספר, אך הרצף עומד בפני הסוף".

עד להחלטה על גובה הריבית בארה"ב (יום שלישי הבא, ה-08/08), צפויים להתפרסם עוד מספר מדדים כלכליים העשויים להשפיע על ההחלטה. המדדים הצפויים יאשרו ככל הנראה את קיומם של הגירעונות הגדולים במאזן התשלומים (כ-65 מיליארד דולר) ובתקציב.

שני האחרונים נחשבים לאבני רחיים של הכלכלה האמריקנית, והפד יאלץ להחזיק בריבית הגבוהה בכדי למשוך הון זר אשר דרוש למימון הגירעונות. הריבית הגבוהה נחוצה במיוחד לאור מגמת הצמצום המוניטרי בעולם על רקע הלחצים האינפלציוניים המגיעים מכיוון מחירי הסחורות (נפט ודומיו).

השבוע נקבל מושג על מדיניות הריבית בגוש האירו ובבריטניה. ביום חמישי תתקבל החלטת הריבית באנגליה ובאותו יום ייחרץ גורל הריבית באירופה. הנגיד האירופי, ז'אן קלוד טרישה, ינאם לאחר ההחלטה. מנאומו נוכל להסיק לגבי המדיניות המוניטרית אותה יצעיד באירופה בחודשים הקרובים. כמות הכסף בגוש האירו יצאה 8.5%, נמוכה מהצפי ל-8.9%. הדבר ייבחן מקרוב ע"י בכירי הבנק המרכזי, ה-ECB. הצפי הוא להעלאה ל-3%. מאחר והשוק מגלם את הצפי, לא צפוי האירו לזנק לאחר ההעלאה.

בניגוד לצפוי בגוש האירו, הריבית באנגליה צפויה להישאר על כנה. בממלכה הבריטית כבר מדברים על העלאת ריבית אפשרית בהמשך השנה, זאת על רקע נתונים גבוהים מהצפוי בתמ"ג ובמדד המחירים ליצרן. הציפיות הנ"ל תמכו בהתחזקותה של הלירה שטרלינג מול המטבעות העיקריים, 1.8675 מול הדולר, 2.3 מול אל הפרנק השוויצרי ו-214.20 מול היין (הרמה הגבוהה מאז 1999). הלירה שטרלינג התחזקה אף מול היורו בקרב המובילים ביבשת לרמת 0.6830 ליש"ט לאירו אחד.

אצלנו ממשיך הדולר במגמת היחלשותו מול השקל. המשקיעים אכן מאמינים בכלכלה הישראלית ובעמידותה למרות הלחימה בצפון ונזקי המלחמה. הרמה הגבוהה ביותר אליה טיפס הדולר בתקופת הלחימה הינה 4.55. רמה זו הוכחה כברת חלוף וכיוון הדולר עדיין נוטה למטה, אולי אף לעבר רמת 4.3 שקל לדולר. המלחמה משפיעה על המסחר, אך הסוחרים מאמינים (או רוצים להאמין) שסופה קרוב.

עם תחילת ההפצצות והכרזת המלחמה נסקו מחזורי המסחר ל-5.2 מיליארד דולר ליום. כעת חזרו המחזורים לרמות הרגילות, סביב 2 מיליארד דולר ליום. העלאת הריבית השקלית ל-5.5% והשארת הדירוג הפיננסי של ישראל על כנו ע"י סוכנויות הדירוג הבינלאומיות תומכות בשקל. הזוג יושפע כמובן גם מההתפתחויות בעולם ומביצועיו של הדולר מול שאר המטבעות.

כמו בכל יום שישי ראשון של החודש, כך גם השבוע יתפרסמו בארה"ב נתוני התעסוקה ובראשם מספר המועסקים (ללא המגזר החקלאי). מספר המועסקים נחשב לאחד המדדים המרכזיים והחשובים ביותר לכלכלה האמריקנית. תחזית האנליסטים היא ל-150,000 מקומות עבודה חדשים, זאת בהשוואה ל-121,000 בחודש שעבר. נתונים גבוהים מהצפוי עשויים להביא להתאוששות של הדולר ולהצתה מחודשת של הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב. הנתונים ישפכו אור חדש על הסיכויים להעלאת ריבית בארה"ב. כרגע, אחרי נתוני התמ"ג, ההסתברות לכך היא 30%.

היום (יום רביעי) נזכה להצצה ראשונית על הצפוי ביום שישי באמצעות סקר מכון ADP שמטרתו היא הערכת צפי נתוני התעסוקה. בחודש שעבר צפה הסקר 368,000 מקומות עבודה חדשים. הנתון שיכנע אנליסטים לעדכן מעלה את הצפי שלהם, אך המציאות הייתה נמוכה אף מהתחזית המקורית. לא תמיד כדאי להאמין לאנליסטים. בחודשים האחרונים מזעזעים נתוני שוק העבודה את השווקים, ומכאן הצפי לסופ"ש מעניין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון – קונצרטה. 

 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.

המספרים כבר לא מאפשרים להתעלם. נכון לשנת 2025 יש בארצות הברית יותר מ-7 מיליון ילדים ובני נוער מאובחנים עם ADHD. למעלה משלושה וחצי מיליון נוטלים תרופות באופן קבוע. ניתוח של נתוני מדיקייד מ-2019 עד 2023 מראה תמונה קשה: ילד שהתחיל תרופה אחת היה בסיכון גבוה פי חמישה להגיע לארבע תרופות פסיכיאטריות שונות עד 2023. כמעט רבע מהילדים האלה נוטלים כיום שתיים או יותר תרופות פסיכיאטריות במקביל. יותר מארבעת אלפים ילדים נוטלים ארבע תרופות או יותר בו זמנית – רובם מטופלים בתרופות אנטי־פסיכוטיות קשות.