פורסטר: הסחר האלקטרוני יזנק עד 2011
במהלך חמש השנים הקרובות, עתיד היקף המסחר האלקטרוני באירופה לצמוח במהירות רבה, ולהגיע להיקף שנתי של כ-263 מיליארד אירו בשנת 2011, לעומת היקף של כ-103 מיליארד אירו בשנת 2006, כך אומרת חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ', במחקר חדש שפורסם בימים האחרונים. קצב הצמיחה הממוצע בהיקף המסחר האלקטרוני באירופה, במהלך חמש השנים הקרובות, עתיד להיות כ-21% לשנה. שלוש המדינות הגדולות מבחינת היקף המסחר האלקטרוני הן בריטניה, גרמניה וצרפת, אולם קצב הצמיחה הגבוה ביותר יהיה דווקא בקרב המדינות הבינוניות והקטנות באירופה, ובהן יוון, אירלנד, פורטוגל, אוסטריה, שוויץ ולוקסמבורג.
"צרכנים אשר עורכים היכרות ראשונה עם רשת האינטרנט ומתחילים להשתמש בה, משתמשים בתקופה הראשונה בעיקר בדואר אלקטרוני. עם זאת, לאחר כמה חודשי שימוש, רבים מהם מתחילים לגלות את הנוחיות שבביצוע רכישות מקוונות, כמו גם את המחירים האטרקטיביים", אומר יאפ פאבייר, סגן נשיא פורסטר וראש קבוצת מחקר באירופה. "מספר האירופאים אשר מבצעים רכישות מקוונות צמח ב-37% במהלך השנתיים האחרונות. בסוף שנת 2003, אחוז האירופאים שהתחברו לאינטרנט לפחות אחת לחודש היה 48%, ו-19% מהאירופאים ביצעו רכישות מקוונות. שנתיים מאוחר יותר, המספרים הללו צמחו ל-54% ו-26%, בהתאמה".
פאבייר מוס, כי במקביל לעלייה באחוז האירופאים המבצעים רכישות מקוונות, עלה גם הסכום הממוצע שמוציא כל צרכן אינטרנטי (אותם גולשים המבצעים רכישות). ברבעון הרביעי של שנת 2003, הוציא צרכן אינטרנטי סכום ממוצע של 244 יורו ברבעון; שנתיים מאוחר יותר, סכום זה צמח בכ-10 אחוז, ל-268 אירו ברבעון. "כאשר משלבים יחדיו את הגידול במספר הגולשים אשר מבצעים רכישות מקוונות, עם הגידול ברכישותיו של כל צרכן אינטרנטי, מגיעים לכך שהיקף המסחר האלקטרוני באירופה צמח בשנתיים האחרונות בכ-50 אחוז", אומר פאבייר. "סכום הרכישות הממוצע של צרכן אינטרנטי עתיד לצמוח מכ-1,000 אירו השנה, לכ-1,500 אירו בשנת 2011".
פורסטר מעריכה כי עד שנת 2011, יגדל מספר הצרכנים האינטרנטיים בכ-73 אחוז. בחברת המחקר מעריכים כי מספר המתחברים לרשת ימשיך לגדול, מ-189 מיליון צרכנים אירופאיים המחוברים לרשת בשנת 2006, ל-242 מיליון צרכנים המחוברים לרשת בשנת 2011 – או מ-58 אחוז ל-74 אחוז, מכלל האוכלוסיה הבוגרת באירופה. פורסטר מעריכה כי הניסיון בגלישה באינטרנט יביא עימו גם לביטחון מוגבר בביצוע רכישות ברשת, וכי מספר הצרכנים האינטרנטיים, המבצעים רכישות מקוונות, יגדל מ-100 מיליון ל-174 מיליון צרכנים במשך אותה תקופה.
המדינה המובילה כיום באירופה בכל הקשור להיקף המסחר האלקטרוני, ואשר תמשיך להוליך בבירור גם בחמש השנים הקרובות, היא בריטניה. למעשה, המסחר האלקטרוני בבריטניה כה מפותח, עד שבאופן יחסי הוא עוקף גם את זה האמריקני. בריטניה תמשיך להוביל, למרות שקצב הצמיחה השנתי בה צפוי להיות הנמוך ביותר באירופה – צמיחה שנתית ממוצעת של 12 אחוז בלבד.
הצרכן האינטרנטי הבריטי, אותם צרכנים הגולשים באינטרנט ומבצעים רכישות מקוונות, מוציא בממוצע סכום של 1,744 יורו בשנת 2006 על רכישותיו באינטרנט – אחוז גבוה יותר מכלל התקציב הקמעונאי שלו, בהשוואה לזה של עמיתו האמריקני. בשנת 2011, יוציא אותו צרכן בריטי סכום ממוצע של 2,410 יורו על רכישות באינטרנט. בעזרת צרכנים אלו, יצמח המסחר המקוון בבריטניה מהיקף של 43 מיליארד יורו השנה, להיקף של 76 מיליארד יורו בשנת 2011, או 29 אחוז מכלל המסחר המקוון באירופה.
במקום השני מבחינת היקף ההוצאה נמצאת גרמניה, עם מסחר אלקטרוני בהיקף של כ-23 מיליארד יורו בשנת 2006, אשר יצמח לכ-62 מיליארד יורו בשנת 2011. צרפת, המדינה השלישית בקרב שלוש הענקיות האירופאיות, עוברת כיום הייפ אינטרנטי מהיר, והיא תחווה קצב צמיחה מהיר יותר משל בריטניה וגרמניה; היקף המסחר האלקטרוני השנתי בצרפת יצמח ביותר מפי שלושה במהלך חמש השנים הקרובות, או קצב שנתי ממוצע של 26 אחוז, מהיקף של כ-12 מיליארד יורו בשנת 2006, להיקף של כ-39 מיליארד יורו ב-2011.
לפי נתוני פורסטר, קצב הצמיחה המהיר ביותר בהיקף המסחר האלקטרוני יהיה בקרב כמה מהמדינות הבינוניות והקטנות באירופה. במדינות אלו, היקף המסחר האלקטרוני הכולל הוא כיום נמוך יחסית, בהשוואה למדינות הגדולות באירופה. מדינות אלו יחוו צמיחה מהירה ביותר, אולם היקף המסחר האלקטרוני בהן עדיין יהיה נמוך באופן משמעותי מזה הקיים במדינות הגדולות.
יוון, שהיקף המסחר האלקטרוני בה הוא כמעט הנמוך ביותר באירופה (רק בלוקסמבורג היקף מסחר נמוך יותר) צפויה להוביל את קצב הצמיחה האירופי בכל הקשור למסחר אלקטרוני. פורסטר מעריכה כי הצמיחה השנתית הממוצעת ביוון בחמש השנים הקרובות תהיה 51 אחוז, והיא תביא להגדלת היקף המסחר השנתי מ-101 מיליון יורו בשנת 2006, ל-785 מיליון יורו בשנת 2011. אחרי יוון נמצאות אירלנד, לוקסמבורג ופורטוגל, עם צמיחה שנתית ממוצעת של 47 אחוז, 45 אחוז ו-40 אחוז בהתאמה. אוסטריה ושוויץ יחוו שתיהן קצב צמיחה שנתי ממוצע של 35 אחוז.
בכל הקשור לקטגוריות מוצרים, רכישות של מוצרי תיירות ימשיכו להוביל. כיום, שליש מכלל הרכישות המקוונות שמבצעים בכל אירופה, מופנה לרכישת מוצרי תיירות. היקף המסחר האלקטרוני בתחום זה יגדל בכ-133 אחוז, להיקף של 77 מיליארד יורו בשנת 2011. נתון זה ישמור על מעמדה של תעשיית התיירות בתור פלח השוק הגדול ביותר מתוך כלל המסחר האלקטרוני באירופה, אולם נתח השוק של תעשיה זו יקטן מכשליש כיום, לכ-29 אחוז בשנת 2011.
שני התחומים אשר יזכו לצמיחה הגבוהה ביותר בחמש השנים הקרובות יהיו מכירותיהם של אלכוהול ושל מוצרי ספורט, עם קצבי צמיחה של 283 אחוז ו-245 אחוז בהתאמה. עם זאת, שני התחומים הללו יחדיו יגיעו בקושי להיקף של 4 אחוז מכלל הרכישות המקוונות באירופה.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".