גידול של 36% בהכנסות כלכלית ירושלים ברבעון הראשון
חברת כלכלית ירושלים מפרסמת הבוקר את תוצאותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2006. מדוחות החברה עולה כי השקעותיה במקרקעין בחו"ל הביאה לגידול של 36% בשורת ההכנסות של החברה. מנגד, בשורה התחתונה הצטמצם בשל גידול של 72% בהוצאות המימון ורווח ממכירת מקרקעין בגובה של 62 מיליון שקל ברבעון המקביל.
הכנסות החברה בשלושת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בכ-281.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 207.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה מהשכרה ברבעון זה הסתכמו ב-206.4 מיליון שקל, גידול של 27% לעומת כ-162.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול הנובע ברובו מהכנסות מהשכרת מבנים שנרכשו בחו"ל.
הכנסות החברה מהשכרה בחו"ל היוו כ-56% מהכנסות מהשכרה והסתכמו ב-115.4 מיליון שקל, לעומת כ-77.1 מיליון שקל, בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-49%.
בשורה התחתונה הצטמק הרווח הנקי לכ-8.6 מיליון שקל, לעומת 48.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי כלל מימוש נכסי מקרקעין ברווח של 6.5 מיליון שקל. כלכלית ירושלים שמבצעת את השקעותיה מעבר לים במינוף גבוה, כשבדרך כלל עובר את רמת 80%, רשמה גידול ניכר בהוצאות המימון, שהסתכמו בכ-102 מיליון שקל, כ-42 מיליון שקל יותר מאשר ברבעון הראשון של 2005, בו הסתכמו הוצאות המימון בכ-59 מיליון שקל.
ה-EBITDA ברבעון הראשון הסתכמה בכ-150.9 מיליון שקל, לעומת 117.5 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-28%.
ברבעון הראשון של 2006 הגדילה החברה את השקעותיה במקרקעין בכ-269 מיליון שקל. בסך הכל השקיעה החברה כ-837.3 מיליון שקל, לעומת כ-568 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מרבית ההשקעות התבצעו בנדל"ן מניב בחו"ל.
החברה מחזיקה, יחד עם אחרים, עד לתאריך פרסום הדוחות, בכ- 3.07 מיליון מ"ר שטחים להשכרה, מתוכם בחו"ל מחזיקה החברה כ- 1 מיליון מ"ר. נכסי החברה מושכרים לכ-6,980 שוכרים ושיעור התפוסה הממוצע בנכסי החברה עומד על כ-88%.
הרווח הגולמי ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-כ-131 מיליון שקל לעומת 87 מיליון ברבעון המקביל, גידול של כ-50%. הרווח התפעולי הסתכם בכ-107.1 מיליון שקל, גידול של כ-44% לעומת כ-74.4 מיליון שקל אשתקד.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".