גידול של 36% בהכנסות כלכלית ירושלים ברבעון הראשון
חברת כלכלית ירושלים מפרסמת הבוקר את תוצאותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2006. מדוחות החברה עולה כי השקעותיה במקרקעין בחו"ל הביאה לגידול של 36% בשורת ההכנסות של החברה. מנגד, בשורה התחתונה הצטמצם בשל גידול של 72% בהוצאות המימון ורווח ממכירת מקרקעין בגובה של 62 מיליון שקל ברבעון המקביל.
הכנסות החברה בשלושת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בכ-281.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 207.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה מהשכרה ברבעון זה הסתכמו ב-206.4 מיליון שקל, גידול של 27% לעומת כ-162.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול הנובע ברובו מהכנסות מהשכרת מבנים שנרכשו בחו"ל.
הכנסות החברה מהשכרה בחו"ל היוו כ-56% מהכנסות מהשכרה והסתכמו ב-115.4 מיליון שקל, לעומת כ-77.1 מיליון שקל, בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-49%.
בשורה התחתונה הצטמק הרווח הנקי לכ-8.6 מיליון שקל, לעומת 48.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי כלל מימוש נכסי מקרקעין ברווח של 6.5 מיליון שקל. כלכלית ירושלים שמבצעת את השקעותיה מעבר לים במינוף גבוה, כשבדרך כלל עובר את רמת 80%, רשמה גידול ניכר בהוצאות המימון, שהסתכמו בכ-102 מיליון שקל, כ-42 מיליון שקל יותר מאשר ברבעון הראשון של 2005, בו הסתכמו הוצאות המימון בכ-59 מיליון שקל.
ה-EBITDA ברבעון הראשון הסתכמה בכ-150.9 מיליון שקל, לעומת 117.5 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-28%.
ברבעון הראשון של 2006 הגדילה החברה את השקעותיה במקרקעין בכ-269 מיליון שקל. בסך הכל השקיעה החברה כ-837.3 מיליון שקל, לעומת כ-568 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מרבית ההשקעות התבצעו בנדל"ן מניב בחו"ל.
החברה מחזיקה, יחד עם אחרים, עד לתאריך פרסום הדוחות, בכ- 3.07 מיליון מ"ר שטחים להשכרה, מתוכם בחו"ל מחזיקה החברה כ- 1 מיליון מ"ר. נכסי החברה מושכרים לכ-6,980 שוכרים ושיעור התפוסה הממוצע בנכסי החברה עומד על כ-88%.
הרווח הגולמי ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-כ-131 מיליון שקל לעומת 87 מיליון ברבעון המקביל, גידול של כ-50%. הרווח התפעולי הסתכם בכ-107.1 מיליון שקל, גידול של כ-44% לעומת כ-74.4 מיליון שקל אשתקד.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
