פישמן והמטבעות: איך זה עובד?
מאז מעולם היו שוקי ההון ובכללם שוקי המטבעות, זירת חלומות לאלו שרצו לעשות כסף גדול ומהר. אין כמעט אף אחד שלא יספר לנו סיפור על חבר של חבר שעשה הון (וממשיך לעשות) בבורסה. אך פנטזיות לחוד ומציאות לחוד. שוקי הכספים אינם מקום למי שאינו יודע איך להתנהל בחוכמה בהם, יחד עם שיטת עבודה קבועה. את ההוכחה הטובה ביותר לדברים אלו סיפק לנו אחד הטייקונים הגדולים שהיו במשק הישראלי מאז ומעולם – איש העסקים אליעזר פישמן.
השבוע התפוצצה הפרשה שחשפה, כי איש העסקים הממולח והמנוסה על כל עוזריו ויועציו, התרסק בהימור כושל כנגד המטבע התורכי. איך זה קרה? פשוט מאוד, שוקי המט"ח הינם קזינו לכל דבר עבור אלו שפועלים בהם בחשיפה מלאה – ללא קשר לניסיונם ולמקצועיותם.
מהי חשיפה וחשיפה מלאה?
קודם נסביר פרט חשוב עבור אלו שאינם בקיאים בהתנהלות המסחר במטבעות. כיום המסחר במט"ח מהווה חלק ניכר מהמסחר בשווקי ההון העולמיים. מידי יום מתבצעות עסקאות במאות מיליארדי דולרים על מטבעות מכל העולם. האם זהו כסף אמיתי שמחליף ידיים? אז זהו, שלא.
עיקר המסחר הינו וירטואלי, כלומר שחק על מה שאין לך, תשאיר ביטחונות, נסתדר בהמשך. ואיך זה עובד? שם המשחק הוא "מינוף". נניח שיש בידינו 100 אלף דולר, הבנק או הברוקר יעמיד לרשותנו אשראי לבצע עסקאות בהיקף של גבוהים בהרבה פי 5,10,20,100,200, כמה שרק נרצה.
מה זה אומר?
נניח שבחרנו מינוף של 10, אז אנחנו נביא ביטחונות של 10% (100 אלף דולר) ונוכל לשחק על מיליון דולר. כלומר, בכל תזוזה של אחוז כלפי מעלה אנו נרוויח 10% - פי עשר. אך בהתאם עלול להיות המצב נכון גם בכיוון השני. בפועל ירידה של 10% בנכס הבסיס ואנחנו מחוץ למשחק. מאחר ואנו לא יודעים מה יוליד יום. ישנן שתי אפשרויות – ירד או יעלה, 50-50. תוסיפו על זה עמלות ביצוע ואנו כבר ירדנו מסיכוי זה והמשחק מלכתחילה כנגדנו – עיין ערך "קזינו".
עכשיו נשמע כאילו אני צובע את כל התחום הזה בשחור, כולם מפסידים? אף אחד לא עושה כסף? פה נכנסת השיטה. אחד המשקיעים הגדולים בעולם אמר פעם: "לא משנה אם צדקת בכיוון שבחרת, משנה כמה הרווחת שצדקת וכמה הפסדת שטעית".
לפני כשנתיים ביקר בישראל סוחר מטבעות מאחד הבנקים הגדולים בעולם. סוחר זה סיפר, כי בסופו של דבר הוא צדק רק ב-40 אחוז מהערכותיו ורשם בסופו של דבר רווחים. הכיצד זה יתכן? השיטה פשוטה, במסחר במטבעות ישנו כלי שנקרא סטופ לוס. בעזרת כלי זה המשקיע בוחר לעצמו לימיט להפסדיו.
אז כיצד מנצלים כלי זה לרווחים?
נניח שביצענו 100 עסקאות. ב-60 אחוז מהמקרים טעינו בתחזית, אך הגבלנו את עצמנו להפסד קבוע מראש, נניח 5%, ומנגד קבענו נקודת יציאה על רווחים מעבר ל-5%. בסופו של דבר, הסטטיסטיקה מנצחת. 40% מהמקרים בהם התחזית תפסה, תחפה על ההפסדים האחרים ואף תניב רווח עודף.
פה אנו חוזרים למושג "חשיפה" שמוכר יותר בז'רגון המקצועי כ"פוזיציה". במידה ושיחקנו "פתוח" ללא גבולות קבועים מראש, השמיים הם הגבול, הרווחים יכולים להיות ממכרים, הכסף זורם ואת המשחק הזה קשה מאוד להפסיק, במיוחד כאשר אנו מעדיפים להביט במנצחים הגדולים "שדפקו מכה", אחד מהם הפך למיליארדר – איש הפיננסים האמריקני יהודי – גורג סורס שהימר בשעתו על הלירה שטרלינג ועד היום הינו הפנטזיה של רבים הנכנסים למסחר במטבעות .
אך הסטטיסטיקה אינה משקרת ומראה לנו שבסופו של דבר מעל לתשעים אחוז מאלו הפועלים בפוזיציה פתוחה יפסידו את כספם תוך חודשים ספורים. הפרטים אודות עסקאותיו של פישמן די מעורפלים ופישמן עצמו אינו ממהר לנדב מידע על השיטה בה בחר. אך ככל הנראה גם אותו תפס המשחק במטבעות אם המכנסיים למטה, ונכון לעכשיו יצטרך פישמן להכניס את היד עמוק עמוק לכיס כדי לשלם עבור הרפתקאה זו.
מאת: דרור איטח.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
