בנק ישראל: ריבוי המשרות החלקיות במשק בעייתי

העלייה החדה של שיעור המועסקים במשרה חלקית בניגוד לרצונם משקפת בעייתיות ביכולתו של שוק העבודה הישראלי לייצר משרות מלאות לעובדים בכלל ולקבוצות אוכלוסייה חלשות בפרט בשנים האחרונות
דרור איטח |

מאז שנת 2002 התווספו לשוק העבודה בישראל 209 אלף משרות חדשות ובכך הגיע מספר המועסקים ל-2.5 מליון המהווים 91% מכוח העבודה. עם העלייה במספר המועסקים נשמעת לא אחת הטענה כי המשרות החדשות הן חלקיות ויש טוענים כי שיפור זה בתעסוקה הוא בעייתי - מכיוון שריבוי המשרות החלקיות מעיד בעצם על הרעת מצבם של הפרטים ש"נדחפו" לשוק העבודה בשל הקיצוץ בקצבאות או בשל הרכב הצמיחה בשנים אלו.

כך עולה מדו"ח בנק ישראל, שעוסק בהיקף התעסוקה במשרות חלקיות.

התייחסות זו למשרות חלקיות שונה מהתייחסותן של המדינות המפותחות: שם המשרות החלקיות נתפסות כרכיב חיוני בגמישות שוק העבודה, הפותח אפשרויות תעסוקה בפני קבוצות שאין באפשרותן או ברצונן לעבוד במשרה מלאה כגון נשים, סטודנטים וקשישים. כך למשל בסיכום מפגש שרי העבודה של מדינות OECD בפאריס בספטמבר 2003 הודגשה החשיבות של גמישות שוק העבודה ויצירת משרות חלקיות ככלי לשילוב אוכלוסיות נוספות במעגל העבודה.

מהשוואה ארוכת טווח עולה כי שיעור המשרות החלקיות בישראל לא השתנה בתחילת העשור הנוכחי לעומת תחילת העשור הקודם והוא עומד על כ-15%. בנוסף שיעור זה דומה לשיעור המשרות החלקיות במדינות ה-OECD בשנים האחרונות העומד על 14.2% לאחר עליה מהעשור הקודם. לאור זאת ניתן להסיק כי אין בסיס לטענה בדבר עלייה חד משמעית בשיעור המשרות החלקיות ואילו השינויים הנצפים הם במסגרת שונות מקובלת העלולה לנבוע מבעיות אמידה או מנגנוני העברה של מחזורי עסקים בעבר.

אף שהנתונים האובייקטיביים לגבי העובדים במשרה חלקית בישראל אינם מצביעים כאמור על בעייתיות של תופעה זו, התשובה לשאלה אם התעסוקה במשרה חלקית היא מרצון מעלה תמונה שונה. שיעור העובדים במשרה חלקית שלא מרצון בישראל גבוה יותר מפי שלושה מאשר במדינות OECD. יתר על כן, בעוד שבמדינות אלה שיעור העובדים במשרה חלקית שלא מרצון נותר קבוע בעשור האחרון, בישראל הוא עלה בכמחצית (מ-2.4% ל-3.6% מכלל המועסקים).

אמנם גם עתה העובדים במשרה חלקית שלא מרצונם הם רק רבע מכלל העובדים במשרה חלקית, אך גידולה המהיר של קבוצה זו בשנים האחרונות בולטת על רקע היצבות לאורך שנות התשעים. ההתייחסות השלילית לגידול מספרן של המשרות החלקיות בישראל מקבלת משנה תוקף, שכן בקרב העובדים במשרה חלקית שלא מרצונם אחוז הנותרים במשרה כזאת כעבור שנה עד שנה וחצי גבוה יותר מאשר בקרב שאר המועסקים במשרה חלקית – 75% לעומת 65%, בהתאמה – ושיעור היוצאים מתעסוקה נמוך בקרוב לשליש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.