בנק ישראל: ריבוי המשרות החלקיות במשק בעייתי
מאז שנת 2002 התווספו לשוק העבודה בישראל 209 אלף משרות חדשות ובכך הגיע מספר המועסקים ל-2.5 מליון המהווים 91% מכוח העבודה. עם העלייה במספר המועסקים נשמעת לא אחת הטענה כי המשרות החדשות הן חלקיות ויש טוענים כי שיפור זה בתעסוקה הוא בעייתי - מכיוון שריבוי המשרות החלקיות מעיד בעצם על הרעת מצבם של הפרטים ש"נדחפו" לשוק העבודה בשל הקיצוץ בקצבאות או בשל הרכב הצמיחה בשנים אלו. כך עולה מדו"ח בנק ישראל, שעוסק בהיקף התעסוקה במשרות חלקיות.
התייחסות זו למשרות חלקיות שונה מהתייחסותן של המדינות המפותחות: שם המשרות החלקיות נתפסות כרכיב חיוני בגמישות שוק העבודה, הפותח אפשרויות תעסוקה בפני קבוצות שאין באפשרותן או ברצונן לעבוד במשרה מלאה כגון נשים, סטודנטים וקשישים. כך למשל בסיכום מפגש שרי העבודה של מדינות OECD בפאריס בספטמבר 2003 הודגשה החשיבות של גמישות שוק העבודה ויצירת משרות חלקיות ככלי לשילוב אוכלוסיות נוספות במעגל העבודה.
מהשוואה ארוכת טווח עולה כי שיעור המשרות החלקיות בישראל לא השתנה בתחילת העשור הנוכחי לעומת תחילת העשור הקודם והוא עומד על כ-15%. בנוסף שיעור זה דומה לשיעור המשרות החלקיות במדינות ה-OECD בשנים האחרונות העומד על 14.2% לאחר עליה מהעשור הקודם. לאור זאת ניתן להסיק כי אין בסיס לטענה בדבר עלייה חד משמעית בשיעור המשרות החלקיות ואילו השינויים הנצפים הם במסגרת שונות מקובלת העלולה לנבוע מבעיות אמידה או מנגנוני העברה של מחזורי עסקים בעבר.
אף שהנתונים האובייקטיביים לגבי העובדים במשרה חלקית בישראל אינם מצביעים כאמור על בעייתיות של תופעה זו, התשובה לשאלה אם התעסוקה במשרה חלקית היא מרצון מעלה תמונה שונה. שיעור העובדים במשרה חלקית שלא מרצון בישראל גבוה יותר מפי שלושה מאשר במדינות OECD. יתר על כן, בעוד שבמדינות אלה שיעור העובדים במשרה חלקית שלא מרצון נותר קבוע בעשור האחרון, בישראל הוא עלה בכמחצית (מ-2.4% ל-3.6% מכלל המועסקים).
אמנם גם עתה העובדים במשרה חלקית שלא מרצונם הם רק רבע מכלל העובדים במשרה חלקית, אך גידולה המהיר של קבוצה זו בשנים האחרונות בולטת על רקע היצבות לאורך שנות התשעים. ההתייחסות השלילית לגידול מספרן של המשרות החלקיות בישראל מקבלת משנה תוקף, שכן בקרב העובדים במשרה חלקית שלא מרצונם אחוז הנותרים במשרה כזאת כעבור שנה עד שנה וחצי גבוה יותר מאשר בקרב שאר המועסקים במשרה חלקית – 75% לעומת 65%, בהתאמה – ושיעור היוצאים מתעסוקה נמוך בקרוב לשליש.
מכאן, שחלק מהעובדים המבקשים להרחיב את היקף המשרה שלהם נתקלים במחסום המונע זאת בעדם. מצב זה מקביל באופיו לאבטלה, בהיותו נובע ממחסור בביקוש לעובדים לסיפוק ההיצע, ואכן נמצא קשר מובהק בין עלייה ברמת האבטלה לגידול שיעורי העבודה במשרה חלקית שלא מרצון. העלייה החדה של שיעור המועסקים במשרה חלקית בניגוד לרצונם משקפת בעייתיות ביכולתו של שוק העבודה הישראלי לייצר משרות מלאות לעובדים בכלל ולקבוצות אוכלוסייה חלשות בפרט בשנים האחרונות. זאת, על רקע המיתון ששרר בשנים 2000 עד 2002, והקיצוץ בקצבאות שהופעל החל מ-2002.
