וול סטריט: מדד הדאו ג'ונס ממשיך לתפוס גובה
המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים ביום המסחר האחרון בשבוע זה במגמה מעורבת סביב האפס, זאת כשמדד הדאו ג'ונס ממשיך במומנטום החיובי של הימים האחרונים. ברקע למסחר, היום מתקיים בוול סטריט "יום הכישוף המרובע", יום החל ארבע פעמים בשנה ובו פוקעים סימולטנית החוזים והאופציות על מדדים ומניות. למשקיע הממוצע אין סיבה להתרגשות מיום זה, אך מתחת לפני השטח הסוחרים הכבדים משקיעים מאמצים רבים בנסיונם לנווט את המניות ואף המדדים עצמם לנקודה הנוחה עבורם. נתון חיובי ומפתיע בא היום מזירת המאקרו, כשירידה בלתי צפויה של 1% נרשמה בגירעון השוטף של ארה"ב, זאת לאור פיצויים שקיבלו חברות בארה"ב מחברות ביטוח זרות על הנזק אותו גרמו סופות ההוריקן ריטה וקתרינה בחודש ספטמבר.
מדד הנאסד"ק נסחר בירידה קלה של 0.07% לרמה של 2,258 נקודות, מדד הדאו ג'ונס מוסיף 0.34% לרמה של 10,918 נקודות.
נתוני מאקרו
כאמור, הממשל האמריקני פירסם היום את מאזן הגירעון בחשבון השוטף של ארה"ב. ברבעון השלישי של 2005 (חודשים יולי-ספטמבר) נרשמה ירידה בלתי צפויה של 1% בגירעון, לרמה של 195.8 מיליארד דולר, זאת לעומת 197.8 ברבעון הקודם והפתעה חיובית לעומת תחזיות האנליסטים לעליה לגובה של 206 מיליארד דולר. מדובר ברבעון שני רצוף בו נרשמת ירידה בגרעון, לאחר כשברבעון הראשון של השנה נרשם גרעון השיא של כל הזמנים בגובה 198.7 מיליארד דולר. ברקע לירידה, מסתמן כי התשלומים אותם קיבלו החברות בארה"ב מחברות הביטוח בשאר העולם, כפיצויים על הנזק שגרמו סופות ההוריקן בחודש ספטמבר, תרמו באופן ניכר לירידה.
אמריקניות במרכז
במרכז העניינים היום, נמצאות מניות ענקית התוכנה אורקל (ORCL), אשר משילות 4.9% לרמה של 12.2 דולר. החברה פירסמה אמש לאחר המסחר את דו"חותיה הכספיים לרבעון הפיסקלי השני. בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי של 798 מיליון דולר, או 15 סנט למניה, לעומת רווח של 815 מיליון דולר, או 16 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה אומנם צמחו ב-19% והסתכמו ב-3.29 מיליארד דולר לעומת הרבעון המקביל אשתקד. אך לא עמדו בתחזיות שצפו הכנסות בגובה של 3.41 מיליארד דולר.
מניות קמעונאית המזון הגדולה, אלברטסונס (ABS), נסחרות בעליה של 1.7% לרמה של 24.4 דולר. העיתון וול סטריט ג'ורנל דיווח היום, כי קבוצת משקיעים הכוללת את סרבוס קפיטל ורשת הסופרמרקטים הגדולה סופר-ואלו, צפויה לזכות במכרז לרכישת אלברטסונס, זאת לאחר שהצעת הרכש שהוגשה הסתכמה ב-9.6 מיליארד דולר או 26 סנט למניה. העיתון הוסיף, כי את חטיבת בתי המרקחת של אלברטסונס צפויה לרכוש רשת בתי המרקחת, CVS קורפ, במחיר של 4 מיליארד דולר.
ישראליות בוול סטריט
מניות חברת טאואר סמיקונדקטור (TSEM), יצרנית השבבים הישראלית, נסחרות בעליה של 1.2% לרמה של 1.6 דולר. ברקע לעליה, החברה הודיעה אמש לאחר המסחר בוול סטריט, כי קיבלה היתר מהרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) ומהרשות לני"ע הישראלית לפרסום התשקיף להנפקת הזכויות לגיוס 50 מיליון דולר, עליו דיווחה החברה בעבר.
מניות פאוור דיזיין (PDSN), ממשיכות במגמה השלילית היום ויורדות בשיעור של 5.2% לרמה של 6.2 דולר. ספקית הפתרונות להובלה והפצה של כוח חשמלי על גבי רשתות נתונים, צנחה אמש ב-27.7% לרמה של 6.54 דולר, זאת לאחר שהודיעה על הנמכת רף המכירות לרבעון הרביעי של 2005 בשיעור חד של כ-35%.
ענקית הפרמצבטיקה הגנרית, טבע (TEVA) מתממשת קלות היום ויורדת בשיעור של 0.09% לרמה של 45.5 דולר. נזכיר, כי אתמול הוסיפה החברה 2.3% לשוויה לאחר שדווח בעיתון ההודי, טלגראף אינדיה, כי טבע מתעניינת בריכשת נתח ממניות חברת התרופות ההודית, מעבדות מטריקס.
מניות מפתחת התוכנות לבדיקת מערכות נתונים, מרקורי (MERQE), נסחרות בעליה של 1.2% לרמה של 32.2 דולר. ברקע לעליה, בית ההשקעות קרדיט סוויס חזר היום על המלצתו בגובה "תשואת יתר" למניות החברה ומחיר היעד של 35 דולר. בבית ההשקעות מאמינים כי מעבר לחקירת ה-SEC המתמשכת בנוגע להקצאת האופציות האי-סדירה בחברה, מרקורי חברת בעל ערך פונדמנטלי רב. עוד מסרו האנליסטים, כי לדעתם החברה תוכל לעמוד במועד היעד של 3 בינואר, בו תצטרך להגיש דוחותיה המועדכנים לרשויות ה-SEC.
נס טכנולוגית (NSTC), ספקית התוכנות לאינטגרציה של מערכות ופיתוח יישומי תוכנה, עולות בשיעור של 0.5% לרמה של 10.65 דולר. החברה הודיעה היום כי זכתה בחוזה Offshore חדש למשך שנתיים במדינת הודו. החוזה נחתם עם חברת Dorado, המספקת תוכנות ושירותים מבוססי רשת עבור שוק ההלוואות למגזר הביתי בארה"ב, מנס לא נמסר גובה החוזה.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
