וול סטריט: מדד הדאו ג'ונס ממשיך לתפוס גובה
המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים ביום המסחר האחרון בשבוע זה במגמה מעורבת סביב האפס, זאת כשמדד הדאו ג'ונס ממשיך במומנטום החיובי של הימים האחרונים. ברקע למסחר, היום מתקיים בוול סטריט "יום הכישוף המרובע", יום החל ארבע פעמים בשנה ובו פוקעים סימולטנית החוזים והאופציות על מדדים ומניות. למשקיע הממוצע אין סיבה להתרגשות מיום זה, אך מתחת לפני השטח הסוחרים הכבדים משקיעים מאמצים רבים בנסיונם לנווט את המניות ואף המדדים עצמם לנקודה הנוחה עבורם. נתון חיובי ומפתיע בא היום מזירת המאקרו, כשירידה בלתי צפויה של 1% נרשמה בגירעון השוטף של ארה"ב, זאת לאור פיצויים שקיבלו חברות בארה"ב מחברות ביטוח זרות על הנזק אותו גרמו סופות ההוריקן ריטה וקתרינה בחודש ספטמבר.
מדד הנאסד"ק נסחר בירידה קלה של 0.07% לרמה של 2,258 נקודות, מדד הדאו ג'ונס מוסיף 0.34% לרמה של 10,918 נקודות.
נתוני מאקרו
כאמור, הממשל האמריקני פירסם היום את מאזן הגירעון בחשבון השוטף של ארה"ב. ברבעון השלישי של 2005 (חודשים יולי-ספטמבר) נרשמה ירידה בלתי צפויה של 1% בגירעון, לרמה של 195.8 מיליארד דולר, זאת לעומת 197.8 ברבעון הקודם והפתעה חיובית לעומת תחזיות האנליסטים לעליה לגובה של 206 מיליארד דולר. מדובר ברבעון שני רצוף בו נרשמת ירידה בגרעון, לאחר כשברבעון הראשון של השנה נרשם גרעון השיא של כל הזמנים בגובה 198.7 מיליארד דולר. ברקע לירידה, מסתמן כי התשלומים אותם קיבלו החברות בארה"ב מחברות הביטוח בשאר העולם, כפיצויים על הנזק שגרמו סופות ההוריקן בחודש ספטמבר, תרמו באופן ניכר לירידה.
אמריקניות במרכז
במרכז העניינים היום, נמצאות מניות ענקית התוכנה אורקל (ORCL), אשר משילות 4.9% לרמה של 12.2 דולר. החברה פירסמה אמש לאחר המסחר את דו"חותיה הכספיים לרבעון הפיסקלי השני. בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי של 798 מיליון דולר, או 15 סנט למניה, לעומת רווח של 815 מיליון דולר, או 16 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה אומנם צמחו ב-19% והסתכמו ב-3.29 מיליארד דולר לעומת הרבעון המקביל אשתקד. אך לא עמדו בתחזיות שצפו הכנסות בגובה של 3.41 מיליארד דולר.
מניות קמעונאית המזון הגדולה, אלברטסונס (ABS), נסחרות בעליה של 1.7% לרמה של 24.4 דולר. העיתון וול סטריט ג'ורנל דיווח היום, כי קבוצת משקיעים הכוללת את סרבוס קפיטל ורשת הסופרמרקטים הגדולה סופר-ואלו, צפויה לזכות במכרז לרכישת אלברטסונס, זאת לאחר שהצעת הרכש שהוגשה הסתכמה ב-9.6 מיליארד דולר או 26 סנט למניה. העיתון הוסיף, כי את חטיבת בתי המרקחת של אלברטסונס צפויה לרכוש רשת בתי המרקחת, CVS קורפ, במחיר של 4 מיליארד דולר.
ישראליות בוול סטריט
מניות חברת טאואר סמיקונדקטור (TSEM), יצרנית השבבים הישראלית, נסחרות בעליה של 1.2% לרמה של 1.6 דולר. ברקע לעליה, החברה הודיעה אמש לאחר המסחר בוול סטריט, כי קיבלה היתר מהרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) ומהרשות לני"ע הישראלית לפרסום התשקיף להנפקת הזכויות לגיוס 50 מיליון דולר, עליו דיווחה החברה בעבר.
מניות פאוור דיזיין (PDSN), ממשיכות במגמה השלילית היום ויורדות בשיעור של 5.2% לרמה של 6.2 דולר. ספקית הפתרונות להובלה והפצה של כוח חשמלי על גבי רשתות נתונים, צנחה אמש ב-27.7% לרמה של 6.54 דולר, זאת לאחר שהודיעה על הנמכת רף המכירות לרבעון הרביעי של 2005 בשיעור חד של כ-35%.
ענקית הפרמצבטיקה הגנרית, טבע (TEVA) מתממשת קלות היום ויורדת בשיעור של 0.09% לרמה של 45.5 דולר. נזכיר, כי אתמול הוסיפה החברה 2.3% לשוויה לאחר שדווח בעיתון ההודי, טלגראף אינדיה, כי טבע מתעניינת בריכשת נתח ממניות חברת התרופות ההודית, מעבדות מטריקס.
מניות מפתחת התוכנות לבדיקת מערכות נתונים, מרקורי (MERQE), נסחרות בעליה של 1.2% לרמה של 32.2 דולר. ברקע לעליה, בית ההשקעות קרדיט סוויס חזר היום על המלצתו בגובה "תשואת יתר" למניות החברה ומחיר היעד של 35 דולר. בבית ההשקעות מאמינים כי מעבר לחקירת ה-SEC המתמשכת בנוגע להקצאת האופציות האי-סדירה בחברה, מרקורי חברת בעל ערך פונדמנטלי רב. עוד מסרו האנליסטים, כי לדעתם החברה תוכל לעמוד במועד היעד של 3 בינואר, בו תצטרך להגיש דוחותיה המועדכנים לרשויות ה-SEC.
נס טכנולוגית (NSTC), ספקית התוכנות לאינטגרציה של מערכות ופיתוח יישומי תוכנה, עולות בשיעור של 0.5% לרמה של 10.65 דולר. החברה הודיעה היום כי זכתה בחוזה Offshore חדש למשך שנתיים במדינת הודו. החוזה נחתם עם חברת Dorado, המספקת תוכנות ושירותים מבוססי רשת עבור שוק ההלוואות למגזר הביתי בארה"ב, מנס לא נמסר גובה החוזה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
