וול סטריט: מדד הדאו ג'ונס ממשיך לתפוס גובה

ומתקרב שוב לרמות שיא של השנים האחרונות, זאת בעוד הנאסד"ק מוצמד למקומו לאור פקיעת האופציות שמתרחשת היום, הגרעון השוטף של ארה"ב רשם ירידה מפתיעה, אורכית מאבדת 3.7%, מרקורי עולה 1.3%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים ביום המסחר האחרון בשבוע זה במגמה מעורבת סביב האפס, זאת כשמדד הדאו ג'ונס ממשיך במומנטום החיובי של הימים האחרונים. ברקע למסחר, היום מתקיים בוול סטריט "יום הכישוף המרובע", יום החל ארבע פעמים בשנה ובו פוקעים סימולטנית החוזים והאופציות על מדדים ומניות. למשקיע הממוצע אין סיבה להתרגשות מיום זה, אך מתחת לפני השטח הסוחרים הכבדים משקיעים מאמצים רבים בנסיונם לנווט את המניות ואף המדדים עצמם לנקודה הנוחה עבורם. נתון חיובי ומפתיע בא היום מזירת המאקרו, כשירידה בלתי צפויה של 1% נרשמה בגירעון השוטף של ארה"ב, זאת לאור פיצויים שקיבלו חברות בארה"ב מחברות ביטוח זרות על הנזק אותו גרמו סופות ההוריקן ריטה וקתרינה בחודש ספטמבר.

מדד הנאסד"ק נסחר בירידה קלה של 0.07% לרמה של 2,258 נקודות, מדד הדאו ג'ונס מוסיף 0.34% לרמה של 10,918 נקודות.

נתוני מאקרו

כאמור, הממשל האמריקני פירסם היום את מאזן הגירעון בחשבון השוטף של ארה"ב. ברבעון השלישי של 2005 (חודשים יולי-ספטמבר) נרשמה ירידה בלתי צפויה של 1% בגירעון, לרמה של 195.8 מיליארד דולר, זאת לעומת 197.8 ברבעון הקודם והפתעה חיובית לעומת תחזיות האנליסטים לעליה לגובה של 206 מיליארד דולר. מדובר ברבעון שני רצוף בו נרשמת ירידה בגרעון, לאחר כשברבעון הראשון של השנה נרשם גרעון השיא של כל הזמנים בגובה 198.7 מיליארד דולר. ברקע לירידה, מסתמן כי התשלומים אותם קיבלו החברות בארה"ב מחברות הביטוח בשאר העולם, כפיצויים על הנזק שגרמו סופות ההוריקן בחודש ספטמבר, תרמו באופן ניכר לירידה.

אמריקניות במרכז

במרכז העניינים היום, נמצאות מניות ענקית התוכנה אורקל (ORCL), אשר משילות 4.9% לרמה של 12.2 דולר. החברה פירסמה אמש לאחר המסחר את דו"חותיה הכספיים לרבעון הפיסקלי השני. בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי של 798 מיליון דולר, או 15 סנט למניה, לעומת רווח של 815 מיליון דולר, או 16 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה אומנם צמחו ב-19% והסתכמו ב-3.29 מיליארד דולר לעומת הרבעון המקביל אשתקד. אך לא עמדו בתחזיות שצפו הכנסות בגובה של 3.41 מיליארד דולר.

מניות קמעונאית המזון הגדולה, אלברטסונס (ABS), נסחרות בעליה של 1.7% לרמה של 24.4 דולר. העיתון וול סטריט ג'ורנל דיווח היום, כי קבוצת משקיעים הכוללת את סרבוס קפיטל ורשת הסופרמרקטים הגדולה סופר-ואלו, צפויה לזכות במכרז לרכישת אלברטסונס, זאת לאחר שהצעת הרכש שהוגשה הסתכמה ב-9.6 מיליארד דולר או 26 סנט למניה. העיתון הוסיף, כי את חטיבת בתי המרקחת של אלברטסונס צפויה לרכוש רשת בתי המרקחת, CVS קורפ, במחיר של 4 מיליארד דולר.

ישראליות בוול סטריט

מניות חברת טאואר סמיקונדקטור (TSEM), יצרנית השבבים הישראלית, נסחרות בעליה של 1.2% לרמה של 1.6 דולר. ברקע לעליה, החברה הודיעה אמש לאחר המסחר בוול סטריט, כי קיבלה היתר מהרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) ומהרשות לני"ע הישראלית לפרסום התשקיף להנפקת הזכויות לגיוס 50 מיליון דולר, עליו דיווחה החברה בעבר.

מניות פאוור דיזיין (PDSN), ממשיכות במגמה השלילית היום ויורדות בשיעור של 5.2% לרמה של 6.2 דולר. ספקית הפתרונות להובלה והפצה של כוח חשמלי על גבי רשתות נתונים, צנחה אמש ב-27.7% לרמה של 6.54 דולר, זאת לאחר שהודיעה על הנמכת רף המכירות לרבעון הרביעי של 2005 בשיעור חד של כ-35%.

ענקית הפרמצבטיקה הגנרית, טבע (TEVA) מתממשת קלות היום ויורדת בשיעור של 0.09% לרמה של 45.5 דולר. נזכיר, כי אתמול הוסיפה החברה 2.3% לשוויה לאחר שדווח בעיתון ההודי, טלגראף אינדיה, כי טבע מתעניינת בריכשת נתח ממניות חברת התרופות ההודית, מעבדות מטריקס.

מניות מפתחת התוכנות לבדיקת מערכות נתונים, מרקורי (MERQE), נסחרות בעליה של 1.2% לרמה של 32.2 דולר. ברקע לעליה, בית ההשקעות קרדיט סוויס חזר היום על המלצתו בגובה "תשואת יתר" למניות החברה ומחיר היעד של 35 דולר. בבית ההשקעות מאמינים כי מעבר לחקירת ה-SEC המתמשכת בנוגע להקצאת האופציות האי-סדירה בחברה, מרקורי חברת בעל ערך פונדמנטלי רב. עוד מסרו האנליסטים, כי לדעתם החברה תוכל לעמוד במועד היעד של 3 בינואר, בו תצטרך להגיש דוחותיה המועדכנים לרשויות ה-SEC.

נס טכנולוגית (NSTC), ספקית התוכנות לאינטגרציה של מערכות ופיתוח יישומי תוכנה, עולות בשיעור של 0.5% לרמה של 10.65 דולר. החברה הודיעה היום כי זכתה בחוזה Offshore חדש למשך שנתיים במדינת הודו. החוזה נחתם עם חברת Dorado, המספקת תוכנות ושירותים מבוססי רשת עבור שוק ההלוואות למגזר הביתי בארה"ב, מנס לא נמסר גובה החוזה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.