וול סטריט פתחה במגמה מעורבת; הישראליות נחתכות
בורסות וול סטריט פתחו את המסחר במגמה מעורבת, עם נטייה לעליות מתונות. על המגמה המעורבת משפיעים מחירי הנפט ששבו להתחזק בתחילת השבוע. כמו כן, סדרה של דוחות כספיים גדולים התפרסמו, כשהעיקריים בהם הגיעו מענקית הקמעונאות האמריקנית - וול מארט, שעמדה בתחזיות.
עוד ירכז את תשומת הלב, לאחר פתיחת המסחר (17:10 שעון ישראל) נאום של יו"ר הפדרל ריזרב, אלן גרינספאן, לנאום בנושא הגרעון האמריקאי. אומנם הריבית האטרקטיבית של הדולר מצליחה לממן את הגרעון אך ברגע שבו יתחילו העלאות ריבית באירופה, במהלך 2006, צפויה בעיית הגרעונות לחזור.
מדד הנאסד"ק עולה ב-0.05% ל-2,203 נקודות, מדד הדאו ג'ונס יורד ב-0.08% ל-10,677 נקודות, מדד ה-S&P500 מאבד 0.02% ל-1,234.45 נקודות.
מניות במרכז
מניות ענקית הקמעונאות האמריקנית - וול מארט (WMT), פתחו בעליה של 0.65%. ברקע, החברה פרסמה לפני זמן קצר את תוצאותיה הכספיים לרבעון השלישי של 2005, בהם יישרה קו עם תחזיות האנליסטים. וול מארט דיווחה על רווח נקי של 2.4 מיליארד דולר או 57 סנט למניה ברבעון השלישי, לעומת 2.3 מיליארד דולר או 54 סנט למניה ברבעון המקביל.
בשורה העליונה רשמה החברה גידול של 10% בהכנסות לרמה של 75.4 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של 68.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל. אך פספסה את תחזיות האנליסטים להכנסות של 76.3 מיליארד דולר.
מניות חברת המוליכים למחצה - פורטלפלייר פתחו בירידה של 1.57% למרות המלצה חמה שקיבלה מכיוונו של בית ההשקעות - ג'פריס. בבית ההשקעות העלו את המלצם למניית החברה מ"תשואת חסר" ל"קניה" והעלו את מחיר היעד למניה מ-19 דולר ל-22 דולר.
מניות ג'ורגיה פסיפיק (GP) פתחו בזינוק של 37% לאחר הסכמת החברה להימכר לחברת קואץ תעשיות שהינה חברה פרטית. על פי הפרסומים, תשלם קואץ כ-21 מיליארד דולר (כולל חובות) עבור מניות גיאורגיה פסיפיק. העסקה משקפת פרמיה של 39 סנט למניה.
הישראליות פתחו באדום
רוב המניות הישראליות צובעו באדום לאחר שחלקן פתחו בפערים שליליים לאחר הירידות שהתרחשו ביומיים האחרונים בתל אביב. טבע פתחה בירידה של 0.85%, מניות ליפמן החלו להסחר בירידה של 3.53%, מניות גילת יורדות ב-4.5%, מניות אלביט מערכות מאבדות 2.3%, ומניות ריטליקס צוללות ב-3.3%.
מניות איתוראן צוללות ב-8.15% למחיר של 14.08 דולר. בשוק לא אהבו את התוצאות של החברה. הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-23 מיליון דולר, גידול של כ-15.6% בהשוואה לכ-19.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד וגידול של כ-5.8% בהשוואה לכ-21.7 מיליון דולר ברבעון השני לשנת 2005.
בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי של כ-3.6 מיליון דולר או 19 סנט למניה בדילול מלא. מדובר בגידול של כ-21.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, בה הסתכם הרווח הנקי בכ-3 מיליון דולר, או 15 סנט למניה בדילול מלא, וגידול של כ-12.3% בהשוואה לרבעון השני לשנת 2005, בו הסתכם הרווח הנקי בכ-3.2 מיליון דולר, או 17 סנט למניה.
מניות אי.סי.טל פתחו בירידה חדה של 4% על רקע דיווחה הכספי של החברה. החברה הציגה את תוצאותיה לרבעון השלישי. ההפסד של החברה הצטמצם ל-100 אלף דולר ברבעון, לעומת הפסד בסך של חצי מיליון דולר או 3 סנט למניה בעת המקבילה. ההכנסות ברבעון טיפסו ל-6.2 מיליון דולר מול 2.6 מיליון דולר בעת המקבילה ו-5.6 מיליון דולר ברבעון השני.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
