וול סטריט פתחה במגמה מעורבת; הישראליות נחתכות
בורסות וול סטריט פתחו את המסחר במגמה מעורבת, עם נטייה לעליות מתונות. על המגמה המעורבת משפיעים מחירי הנפט ששבו להתחזק בתחילת השבוע. כמו כן, סדרה של דוחות כספיים גדולים התפרסמו, כשהעיקריים בהם הגיעו מענקית הקמעונאות האמריקנית - וול מארט, שעמדה בתחזיות.
עוד ירכז את תשומת הלב, לאחר פתיחת המסחר (17:10 שעון ישראל) נאום של יו"ר הפדרל ריזרב, אלן גרינספאן, לנאום בנושא הגרעון האמריקאי. אומנם הריבית האטרקטיבית של הדולר מצליחה לממן את הגרעון אך ברגע שבו יתחילו העלאות ריבית באירופה, במהלך 2006, צפויה בעיית הגרעונות לחזור.
מדד הנאסד"ק עולה ב-0.05% ל-2,203 נקודות, מדד הדאו ג'ונס יורד ב-0.08% ל-10,677 נקודות, מדד ה-S&P500 מאבד 0.02% ל-1,234.45 נקודות.
מניות במרכז
מניות ענקית הקמעונאות האמריקנית - וול מארט (WMT), פתחו בעליה של 0.65%. ברקע, החברה פרסמה לפני זמן קצר את תוצאותיה הכספיים לרבעון השלישי של 2005, בהם יישרה קו עם תחזיות האנליסטים. וול מארט דיווחה על רווח נקי של 2.4 מיליארד דולר או 57 סנט למניה ברבעון השלישי, לעומת 2.3 מיליארד דולר או 54 סנט למניה ברבעון המקביל.
בשורה העליונה רשמה החברה גידול של 10% בהכנסות לרמה של 75.4 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של 68.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל. אך פספסה את תחזיות האנליסטים להכנסות של 76.3 מיליארד דולר.
מניות חברת המוליכים למחצה - פורטלפלייר פתחו בירידה של 1.57% למרות המלצה חמה שקיבלה מכיוונו של בית ההשקעות - ג'פריס. בבית ההשקעות העלו את המלצם למניית החברה מ"תשואת חסר" ל"קניה" והעלו את מחיר היעד למניה מ-19 דולר ל-22 דולר.
מניות ג'ורגיה פסיפיק (GP) פתחו בזינוק של 37% לאחר הסכמת החברה להימכר לחברת קואץ תעשיות שהינה חברה פרטית. על פי הפרסומים, תשלם קואץ כ-21 מיליארד דולר (כולל חובות) עבור מניות גיאורגיה פסיפיק. העסקה משקפת פרמיה של 39 סנט למניה.
הישראליות פתחו באדום
רוב המניות הישראליות צובעו באדום לאחר שחלקן פתחו בפערים שליליים לאחר הירידות שהתרחשו ביומיים האחרונים בתל אביב. טבע פתחה בירידה של 0.85%, מניות ליפמן החלו להסחר בירידה של 3.53%, מניות גילת יורדות ב-4.5%, מניות אלביט מערכות מאבדות 2.3%, ומניות ריטליקס צוללות ב-3.3%.
מניות איתוראן צוללות ב-8.15% למחיר של 14.08 דולר. בשוק לא אהבו את התוצאות של החברה. הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-23 מיליון דולר, גידול של כ-15.6% בהשוואה לכ-19.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד וגידול של כ-5.8% בהשוואה לכ-21.7 מיליון דולר ברבעון השני לשנת 2005.
בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי של כ-3.6 מיליון דולר או 19 סנט למניה בדילול מלא. מדובר בגידול של כ-21.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, בה הסתכם הרווח הנקי בכ-3 מיליון דולר, או 15 סנט למניה בדילול מלא, וגידול של כ-12.3% בהשוואה לרבעון השני לשנת 2005, בו הסתכם הרווח הנקי בכ-3.2 מיליון דולר, או 17 סנט למניה.
מניות אי.סי.טל פתחו בירידה חדה של 4% על רקע דיווחה הכספי של החברה. החברה הציגה את תוצאותיה לרבעון השלישי. ההפסד של החברה הצטמצם ל-100 אלף דולר ברבעון, לעומת הפסד בסך של חצי מיליון דולר או 3 סנט למניה בעת המקבילה. ההכנסות ברבעון טיפסו ל-6.2 מיליון דולר מול 2.6 מיליון דולר בעת המקבילה ו-5.6 מיליון דולר ברבעון השני.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
