וול סטריט פתחה במגמה מעורבת; הישראליות נחתכות
בורסות וול סטריט פתחו את המסחר במגמה מעורבת, עם נטייה לעליות מתונות. על המגמה המעורבת משפיעים מחירי הנפט ששבו להתחזק בתחילת השבוע. כמו כן, סדרה של דוחות כספיים גדולים התפרסמו, כשהעיקריים בהם הגיעו מענקית הקמעונאות האמריקנית - וול מארט, שעמדה בתחזיות.
עוד ירכז את תשומת הלב, לאחר פתיחת המסחר (17:10 שעון ישראל) נאום של יו"ר הפדרל ריזרב, אלן גרינספאן, לנאום בנושא הגרעון האמריקאי. אומנם הריבית האטרקטיבית של הדולר מצליחה לממן את הגרעון אך ברגע שבו יתחילו העלאות ריבית באירופה, במהלך 2006, צפויה בעיית הגרעונות לחזור.
מדד הנאסד"ק עולה ב-0.05% ל-2,203 נקודות, מדד הדאו ג'ונס יורד ב-0.08% ל-10,677 נקודות, מדד ה-S&P500 מאבד 0.02% ל-1,234.45 נקודות.
מניות במרכז
מניות ענקית הקמעונאות האמריקנית - וול מארט (WMT), פתחו בעליה של 0.65%. ברקע, החברה פרסמה לפני זמן קצר את תוצאותיה הכספיים לרבעון השלישי של 2005, בהם יישרה קו עם תחזיות האנליסטים. וול מארט דיווחה על רווח נקי של 2.4 מיליארד דולר או 57 סנט למניה ברבעון השלישי, לעומת 2.3 מיליארד דולר או 54 סנט למניה ברבעון המקביל.
בשורה העליונה רשמה החברה גידול של 10% בהכנסות לרמה של 75.4 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של 68.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל. אך פספסה את תחזיות האנליסטים להכנסות של 76.3 מיליארד דולר.
מניות חברת המוליכים למחצה - פורטלפלייר פתחו בירידה של 1.57% למרות המלצה חמה שקיבלה מכיוונו של בית ההשקעות - ג'פריס. בבית ההשקעות העלו את המלצם למניית החברה מ"תשואת חסר" ל"קניה" והעלו את מחיר היעד למניה מ-19 דולר ל-22 דולר.
מניות ג'ורגיה פסיפיק (GP) פתחו בזינוק של 37% לאחר הסכמת החברה להימכר לחברת קואץ תעשיות שהינה חברה פרטית. על פי הפרסומים, תשלם קואץ כ-21 מיליארד דולר (כולל חובות) עבור מניות גיאורגיה פסיפיק. העסקה משקפת פרמיה של 39 סנט למניה.
הישראליות פתחו באדום
רוב המניות הישראליות צובעו באדום לאחר שחלקן פתחו בפערים שליליים לאחר הירידות שהתרחשו ביומיים האחרונים בתל אביב. טבע פתחה בירידה של 0.85%, מניות ליפמן החלו להסחר בירידה של 3.53%, מניות גילת יורדות ב-4.5%, מניות אלביט מערכות מאבדות 2.3%, ומניות ריטליקס צוללות ב-3.3%.
מניות איתוראן צוללות ב-8.15% למחיר של 14.08 דולר. בשוק לא אהבו את התוצאות של החברה. הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-23 מיליון דולר, גידול של כ-15.6% בהשוואה לכ-19.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד וגידול של כ-5.8% בהשוואה לכ-21.7 מיליון דולר ברבעון השני לשנת 2005.
בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי של כ-3.6 מיליון דולר או 19 סנט למניה בדילול מלא. מדובר בגידול של כ-21.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, בה הסתכם הרווח הנקי בכ-3 מיליון דולר, או 15 סנט למניה בדילול מלא, וגידול של כ-12.3% בהשוואה לרבעון השני לשנת 2005, בו הסתכם הרווח הנקי בכ-3.2 מיליון דולר, או 17 סנט למניה.
מניות אי.סי.טל פתחו בירידה חדה של 4% על רקע דיווחה הכספי של החברה. החברה הציגה את תוצאותיה לרבעון השלישי. ההפסד של החברה הצטמצם ל-100 אלף דולר ברבעון, לעומת הפסד בסך של חצי מיליון דולר או 3 סנט למניה בעת המקבילה. ההכנסות ברבעון טיפסו ל-6.2 מיליון דולר מול 2.6 מיליון דולר בעת המקבילה ו-5.6 מיליון דולר ברבעון השני.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
