וול סטריט פתחה במגמה מעורבת; הישראליות נחתכות
בורסות וול סטריט פתחו את המסחר במגמה מעורבת, עם נטייה לעליות מתונות. על המגמה המעורבת משפיעים מחירי הנפט ששבו להתחזק בתחילת השבוע. כמו כן, סדרה של דוחות כספיים גדולים התפרסמו, כשהעיקריים בהם הגיעו מענקית הקמעונאות האמריקנית - וול מארט, שעמדה בתחזיות.
עוד ירכז את תשומת הלב, לאחר פתיחת המסחר (17:10 שעון ישראל) נאום של יו"ר הפדרל ריזרב, אלן גרינספאן, לנאום בנושא הגרעון האמריקאי. אומנם הריבית האטרקטיבית של הדולר מצליחה לממן את הגרעון אך ברגע שבו יתחילו העלאות ריבית באירופה, במהלך 2006, צפויה בעיית הגרעונות לחזור.
מדד הנאסד"ק עולה ב-0.05% ל-2,203 נקודות, מדד הדאו ג'ונס יורד ב-0.08% ל-10,677 נקודות, מדד ה-S&P500 מאבד 0.02% ל-1,234.45 נקודות.
מניות במרכז
מניות ענקית הקמעונאות האמריקנית - וול מארט (WMT), פתחו בעליה של 0.65%. ברקע, החברה פרסמה לפני זמן קצר את תוצאותיה הכספיים לרבעון השלישי של 2005, בהם יישרה קו עם תחזיות האנליסטים. וול מארט דיווחה על רווח נקי של 2.4 מיליארד דולר או 57 סנט למניה ברבעון השלישי, לעומת 2.3 מיליארד דולר או 54 סנט למניה ברבעון המקביל.
בשורה העליונה רשמה החברה גידול של 10% בהכנסות לרמה של 75.4 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של 68.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל. אך פספסה את תחזיות האנליסטים להכנסות של 76.3 מיליארד דולר.
מניות חברת המוליכים למחצה - פורטלפלייר פתחו בירידה של 1.57% למרות המלצה חמה שקיבלה מכיוונו של בית ההשקעות - ג'פריס. בבית ההשקעות העלו את המלצם למניית החברה מ"תשואת חסר" ל"קניה" והעלו את מחיר היעד למניה מ-19 דולר ל-22 דולר.
מניות ג'ורגיה פסיפיק (GP) פתחו בזינוק של 37% לאחר הסכמת החברה להימכר לחברת קואץ תעשיות שהינה חברה פרטית. על פי הפרסומים, תשלם קואץ כ-21 מיליארד דולר (כולל חובות) עבור מניות גיאורגיה פסיפיק. העסקה משקפת פרמיה של 39 סנט למניה.
הישראליות פתחו באדום
רוב המניות הישראליות צובעו באדום לאחר שחלקן פתחו בפערים שליליים לאחר הירידות שהתרחשו ביומיים האחרונים בתל אביב. טבע פתחה בירידה של 0.85%, מניות ליפמן החלו להסחר בירידה של 3.53%, מניות גילת יורדות ב-4.5%, מניות אלביט מערכות מאבדות 2.3%, ומניות ריטליקס צוללות ב-3.3%.
מניות איתוראן צוללות ב-8.15% למחיר של 14.08 דולר. בשוק לא אהבו את התוצאות של החברה. הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-23 מיליון דולר, גידול של כ-15.6% בהשוואה לכ-19.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד וגידול של כ-5.8% בהשוואה לכ-21.7 מיליון דולר ברבעון השני לשנת 2005.
בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי של כ-3.6 מיליון דולר או 19 סנט למניה בדילול מלא. מדובר בגידול של כ-21.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, בה הסתכם הרווח הנקי בכ-3 מיליון דולר, או 15 סנט למניה בדילול מלא, וגידול של כ-12.3% בהשוואה לרבעון השני לשנת 2005, בו הסתכם הרווח הנקי בכ-3.2 מיליון דולר, או 17 סנט למניה.
מניות אי.סי.טל פתחו בירידה חדה של 4% על רקע דיווחה הכספי של החברה. החברה הציגה את תוצאותיה לרבעון השלישי. ההפסד של החברה הצטמצם ל-100 אלף דולר ברבעון, לעומת הפסד בסך של חצי מיליון דולר או 3 סנט למניה בעת המקבילה. ההכנסות ברבעון טיפסו ל-6.2 מיליון דולר מול 2.6 מיליון דולר בעת המקבילה ו-5.6 מיליון דולר ברבעון השני.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
