וול סטריט פתחה במגמה מעורבת; הישראליות נחתכות
בורסות וול סטריט פתחו את המסחר במגמה מעורבת, עם נטייה לעליות מתונות. על המגמה המעורבת משפיעים מחירי הנפט ששבו להתחזק בתחילת השבוע. כמו כן, סדרה של דוחות כספיים גדולים התפרסמו, כשהעיקריים בהם הגיעו מענקית הקמעונאות האמריקנית - וול מארט, שעמדה בתחזיות.
עוד ירכז את תשומת הלב, לאחר פתיחת המסחר (17:10 שעון ישראל) נאום של יו"ר הפדרל ריזרב, אלן גרינספאן, לנאום בנושא הגרעון האמריקאי. אומנם הריבית האטרקטיבית של הדולר מצליחה לממן את הגרעון אך ברגע שבו יתחילו העלאות ריבית באירופה, במהלך 2006, צפויה בעיית הגרעונות לחזור.
מדד הנאסד"ק עולה ב-0.05% ל-2,203 נקודות, מדד הדאו ג'ונס יורד ב-0.08% ל-10,677 נקודות, מדד ה-S&P500 מאבד 0.02% ל-1,234.45 נקודות.
מניות במרכז
מניות ענקית הקמעונאות האמריקנית - וול מארט (WMT), פתחו בעליה של 0.65%. ברקע, החברה פרסמה לפני זמן קצר את תוצאותיה הכספיים לרבעון השלישי של 2005, בהם יישרה קו עם תחזיות האנליסטים. וול מארט דיווחה על רווח נקי של 2.4 מיליארד דולר או 57 סנט למניה ברבעון השלישי, לעומת 2.3 מיליארד דולר או 54 סנט למניה ברבעון המקביל.
בשורה העליונה רשמה החברה גידול של 10% בהכנסות לרמה של 75.4 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של 68.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל. אך פספסה את תחזיות האנליסטים להכנסות של 76.3 מיליארד דולר.
מניות חברת המוליכים למחצה - פורטלפלייר פתחו בירידה של 1.57% למרות המלצה חמה שקיבלה מכיוונו של בית ההשקעות - ג'פריס. בבית ההשקעות העלו את המלצם למניית החברה מ"תשואת חסר" ל"קניה" והעלו את מחיר היעד למניה מ-19 דולר ל-22 דולר.
מניות ג'ורגיה פסיפיק (GP) פתחו בזינוק של 37% לאחר הסכמת החברה להימכר לחברת קואץ תעשיות שהינה חברה פרטית. על פי הפרסומים, תשלם קואץ כ-21 מיליארד דולר (כולל חובות) עבור מניות גיאורגיה פסיפיק. העסקה משקפת פרמיה של 39 סנט למניה.
הישראליות פתחו באדום
רוב המניות הישראליות צובעו באדום לאחר שחלקן פתחו בפערים שליליים לאחר הירידות שהתרחשו ביומיים האחרונים בתל אביב. טבע פתחה בירידה של 0.85%, מניות ליפמן החלו להסחר בירידה של 3.53%, מניות גילת יורדות ב-4.5%, מניות אלביט מערכות מאבדות 2.3%, ומניות ריטליקס צוללות ב-3.3%.
מניות איתוראן צוללות ב-8.15% למחיר של 14.08 דולר. בשוק לא אהבו את התוצאות של החברה. הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-23 מיליון דולר, גידול של כ-15.6% בהשוואה לכ-19.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד וגידול של כ-5.8% בהשוואה לכ-21.7 מיליון דולר ברבעון השני לשנת 2005.
בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי של כ-3.6 מיליון דולר או 19 סנט למניה בדילול מלא. מדובר בגידול של כ-21.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, בה הסתכם הרווח הנקי בכ-3 מיליון דולר, או 15 סנט למניה בדילול מלא, וגידול של כ-12.3% בהשוואה לרבעון השני לשנת 2005, בו הסתכם הרווח הנקי בכ-3.2 מיליון דולר, או 17 סנט למניה.
מניות אי.סי.טל פתחו בירידה חדה של 4% על רקע דיווחה הכספי של החברה. החברה הציגה את תוצאותיה לרבעון השלישי. ההפסד של החברה הצטמצם ל-100 אלף דולר ברבעון, לעומת הפסד בסך של חצי מיליון דולר או 3 סנט למניה בעת המקבילה. ההכנסות ברבעון טיפסו ל-6.2 מיליון דולר מול 2.6 מיליון דולר בעת המקבילה ו-5.6 מיליון דולר ברבעון השני.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
