לין: האוצר חזר לדפוסי החשיבה של שנות ה-60
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין אמר היום (ד'), כי "בספר הצעת התקציב לשנת 2006 בפרק שעוסק בהתפתחות הכלכלה יש התייחסות ל-3 ענפים בלבד: תעשייה, בנייה ותיירות, כאשר רובו ועיקרו של המגזר העסקי נשכח. יש לקוות שלאחר לימוד נוסף של מבנה הכלכלה בישראל האוצר יתקן שגיאה זו."
"הקיבעון של התפיסה הכלכלית המיושנת עליה מחלקים את המשק לחלק "יצורי" ולחלק שהוא לא "יצורי" כנראה חלחלה עמוק מידי אצל כותבי ספר התקציב. על-פי תפיסה זו החלק "הייצורי" כולל את התעשייה, החקלאות, הבנייה ובמידה מוגבלת גם התיירות ואילו שאר ענפי המשק הם מעין שרך עודף", ציין לין והוסיף כי כנראה שבמשרד האוצר עוד לא התעוררו להבין שהחלק הגדול ביותר במגזר העסקי הוא מגזר המסחר והשירותים.
"עד כמה שהדבר מפתיע, כנראה שהאוצר חזר היום לדפוסי החשיבה של שנות ה-60 וה-70, ושכח את חלקו המכריע של מגזר המסחר והשירותים בכלכלה הישראלית".
על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חלקו של מגזר המסחר והשירותים בתוצר העסקי הוא לא פחות מ-63%, ואילו חלקה של התעשייה בתוצר העסקי עומד על 25%, חלקו של ענף הבנייה עומד על 10%, וחלקה של החקלאות-2%.
בנוסף, בין השנים 1998 ועד מחצית 2005 גדל מספר המועסקים במגזר המסחר והשירותים מ-797 אלף ל-1.088 מיליון, במגזר הציבורי גדל מספר המועסקים מ-676 אלף ל-799 אלף, ואילו בתעשייה הוא ירד במספרים מוחלטים מ-386 אלף ל-337 אלף מועסקים.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
