לין: האוצר חזר לדפוסי החשיבה של שנות ה-60

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין אמר היום, כי כנראה שבמשרד האוצר עוד לא התעוררו להבין שהחלק הגדול ביותר במגזר העסקי הוא מגזר המסחר והשירותים
ליאור גוטליב |

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין אמר היום (ד'), כי "בספר הצעת התקציב לשנת 2006 בפרק שעוסק בהתפתחות הכלכלה יש התייחסות ל-3 ענפים בלבד: תעשייה, בנייה ותיירות, כאשר רובו ועיקרו של המגזר העסקי נשכח. יש לקוות שלאחר לימוד נוסף של מבנה הכלכלה בישראל האוצר יתקן שגיאה זו."

"הקיבעון של התפיסה הכלכלית המיושנת עליה מחלקים את המשק לחלק "יצורי" ולחלק שהוא לא "יצורי" כנראה חלחלה עמוק מידי אצל כותבי ספר התקציב. על-פי תפיסה זו החלק "הייצורי" כולל את התעשייה, החקלאות, הבנייה ובמידה מוגבלת גם התיירות ואילו שאר ענפי המשק הם מעין שרך עודף", ציין לין והוסיף כי כנראה שבמשרד האוצר עוד לא התעוררו להבין שהחלק הגדול ביותר במגזר העסקי הוא מגזר המסחר והשירותים.

"עד כמה שהדבר מפתיע, כנראה שהאוצר חזר היום לדפוסי החשיבה של שנות ה-60 וה-70, ושכח את חלקו המכריע של מגזר המסחר והשירותים בכלכלה הישראלית".

על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חלקו של מגזר המסחר והשירותים בתוצר העסקי הוא לא פחות מ-63%, ואילו חלקה של התעשייה בתוצר העסקי עומד על 25%, חלקו של ענף הבנייה עומד על 10%, וחלקה של החקלאות-2%.

בנוסף, בין השנים 1998 ועד מחצית 2005 גדל מספר המועסקים במגזר המסחר והשירותים מ-797 אלף ל-1.088 מיליון, במגזר הציבורי גדל מספר המועסקים מ-676 אלף ל-799 אלף, ואילו בתעשייה הוא ירד במספרים מוחלטים מ-386 אלף ל-337 אלף מועסקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

הדמיית פרויקט הרברט סמואל - THE CRAFTהדמיית פרויקט הרברט סמואל - THE CRAFT

200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב

עוד עסקת ענק מדווחת בעיר תל-אביב: דירה נמכרה ב-58 מיליון שקלים בפרויקט יוקרה על קו החוף של העיר

הדס ברטל |

דירת יוקרה, ששייכת לפרויקט היוקרה הרברט סמואל SIX-8 שעל חוף ימה של תל-אביב, נמכרה בכ-58 מיליון שקלים. משתרעת על פני שטח של כ-275 מ"ר, מה שאומר שהיא נמכרה בכ-200 אלף שקל למ"ר.

פרויקט הרברט סמואל SIX-8 של קבוצת אביב יתנשא לגובה של 19 קומות ויכלול כ-50 דירות. כאשר דירה זו נמצאת בקומה העשירית. הפרויקט נמצא ברחוב הרברט סמואל בתל-אביב, בסמיכות לשכונת נווה צדק, מרכז העיר ונמל יפו. הוא צפוי לשלב מגורים, מלונאות ומסחר בשטח כולל של 18 אלף מ"ר שמתוכו 6,000 מ"ר מיועד למלונאות ומסחר והיתר למגורים. צפי סיום המגדל הוא בעוד כ-3 וחצי שנים.

הדיירים בפרויקט ייהנו משירותי קונסיירז', בריכה על הגג, חדר כושר, ספא ונוף פנורמי לכל רחבי תל אביב, קו הים של תל-אביב ויפו העתיקה.

את התכנון האדריכלי מוביל משרד האדריכלים משה צור, ואילו את עיצוב הפנים והחללים הציבוריים מובילה מעצבת העל הבינלאומית פטרישיה אורקיולה. ששת קומות המסד יכללו מלון בוטיק יוקרתי עם 120 חדרים, שיספק שירותים גם לדיירי הבניין, 500 מ"ר נוספים משטח הבניין ישמש למסחר, שיכללו בית קפה ומסעדה הפונים לטיילת. 

קבוצת אביב, שבשליטת דורון אביב ודפנה הרלב  מחזיקה בבעלותה 51% מהפרויקט ומשמשת גם כקבלן המבצע.