לין: האוצר חזר לדפוסי החשיבה של שנות ה-60
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין אמר היום (ד'), כי "בספר הצעת התקציב לשנת 2006 בפרק שעוסק בהתפתחות הכלכלה יש התייחסות ל-3 ענפים בלבד: תעשייה, בנייה ותיירות, כאשר רובו ועיקרו של המגזר העסקי נשכח. יש לקוות שלאחר לימוד נוסף של מבנה הכלכלה בישראל האוצר יתקן שגיאה זו."
"הקיבעון של התפיסה הכלכלית המיושנת עליה מחלקים את המשק לחלק "יצורי" ולחלק שהוא לא "יצורי" כנראה חלחלה עמוק מידי אצל כותבי ספר התקציב. על-פי תפיסה זו החלק "הייצורי" כולל את התעשייה, החקלאות, הבנייה ובמידה מוגבלת גם התיירות ואילו שאר ענפי המשק הם מעין שרך עודף", ציין לין והוסיף כי כנראה שבמשרד האוצר עוד לא התעוררו להבין שהחלק הגדול ביותר במגזר העסקי הוא מגזר המסחר והשירותים.
"עד כמה שהדבר מפתיע, כנראה שהאוצר חזר היום לדפוסי החשיבה של שנות ה-60 וה-70, ושכח את חלקו המכריע של מגזר המסחר והשירותים בכלכלה הישראלית".
על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חלקו של מגזר המסחר והשירותים בתוצר העסקי הוא לא פחות מ-63%, ואילו חלקה של התעשייה בתוצר העסקי עומד על 25%, חלקו של ענף הבנייה עומד על 10%, וחלקה של החקלאות-2%.
בנוסף, בין השנים 1998 ועד מחצית 2005 גדל מספר המועסקים במגזר המסחר והשירותים מ-797 אלף ל-1.088 מיליון, במגזר הציבורי גדל מספר המועסקים מ-676 אלף ל-799 אלף, ואילו בתעשייה הוא ירד במספרים מוחלטים מ-386 אלף ל-337 אלף מועסקים.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
פנסיה תקציבית לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
