לין: האוצר חזר לדפוסי החשיבה של שנות ה-60
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין אמר היום (ד'), כי "בספר הצעת התקציב לשנת 2006 בפרק שעוסק בהתפתחות הכלכלה יש התייחסות ל-3 ענפים בלבד: תעשייה, בנייה ותיירות, כאשר רובו ועיקרו של המגזר העסקי נשכח. יש לקוות שלאחר לימוד נוסף של מבנה הכלכלה בישראל האוצר יתקן שגיאה זו."
"הקיבעון של התפיסה הכלכלית המיושנת עליה מחלקים את המשק לחלק "יצורי" ולחלק שהוא לא "יצורי" כנראה חלחלה עמוק מידי אצל כותבי ספר התקציב. על-פי תפיסה זו החלק "הייצורי" כולל את התעשייה, החקלאות, הבנייה ובמידה מוגבלת גם התיירות ואילו שאר ענפי המשק הם מעין שרך עודף", ציין לין והוסיף כי כנראה שבמשרד האוצר עוד לא התעוררו להבין שהחלק הגדול ביותר במגזר העסקי הוא מגזר המסחר והשירותים.
"עד כמה שהדבר מפתיע, כנראה שהאוצר חזר היום לדפוסי החשיבה של שנות ה-60 וה-70, ושכח את חלקו המכריע של מגזר המסחר והשירותים בכלכלה הישראלית".
על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חלקו של מגזר המסחר והשירותים בתוצר העסקי הוא לא פחות מ-63%, ואילו חלקה של התעשייה בתוצר העסקי עומד על 25%, חלקו של ענף הבנייה עומד על 10%, וחלקה של החקלאות-2%.
בנוסף, בין השנים 1998 ועד מחצית 2005 גדל מספר המועסקים במגזר המסחר והשירותים מ-797 אלף ל-1.088 מיליון, במגזר הציבורי גדל מספר המועסקים מ-676 אלף ל-799 אלף, ואילו בתעשייה הוא ירד במספרים מוחלטים מ-386 אלף ל-337 אלף מועסקים.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
