זכות הציבור לדעת כבר הפכה לחובה של ממש

זכות הציבור לדעת מעוגנת במגילת זכויות היסוד הבסיסיות של כל תרבות דמוקרטית, כך אנו יודעים. אך בימינו הזכות הזאת כבר הופכת לחובה. הקהל חייב לדעת את האמת לאשורה - עליו להחשף לכל המידע
צחי ברדוגו |

זכות הציבור לדעת מעוגנת במגילת זכויות היסוד הבסיסיות של כל תרבות דמוקרטית. כיום, בעידן המידע, זכות זו הפכה לכלי חיוני רב עוצמה המאפשר לכל אחד להיחשף למידע הרלוונטי לו, על מנת לקבל החלטות יעילות יותר.

במישור הצרכני יש לזכות זו היבטים משמעותיים ביותר המשפיעים על החלטות כבדות משקל. מה לקנות, היכן לקנות, מתי לקנות, ממי לקנות, בכמה לקנות, וכיוב'. כשאנחנו קונים מסטיק, רמת הסיכון שלנו בהחלטת הקניה נתפשת כדי זניחה.

אולם כאשר אנחנו עומדים לרכוש דירה, שזהו צעד כלכלי מורכב הכרוך בהוצאה כספית הגדולה ביותר עבור רב האנשים, עלינו לבחון את הנושא קודם כל מהיבט של איסוף מידע. ככל שנאסוף יותר מידע רלוונטי לתהליך, נוכל ליעל ולשפר את ההחלטות הכרוכות בו.

כל מי שרכש דירה יודע שמדובר בתהליך מורכב ומסורבל ביותר, עם לא מעט הפתעות ומלכודות שלפעמים מתגלות מאוחר מדי, ואז נאלצים לשלם "שכר לימוד" יקר ועוגמת נפש שלא תמיד יש לה מחיר. כמה פעמים שמענו את המשפט "אם הייתי יודע מראש", מכאלה שנכנסו לתהליך בלי "שיעורי בית".

כמה פעמים קראנו כותרות על מקרים נוגעים ללב של כאלה שבסך הכל רצו לקנות בית, אך נותרו בלי הבית ובלי הכסף. או כאלה שנותרו עם הבית, אך גם עם כל המטרדים הנסתרים שהתגלו להם רק לאחר מכן.המכנה המשותף של מרבית המקרים הללו הוא קבלת החלטות ללא תשתית מוצקה של מידע.

כיום מידע הוא לא רק כח, אלא גם 'קומודיטי'. הוא חומר הגלם שממנו נבנות החלטות מושכלות. מאחר ולא כולנו נולדנו תחקירנים, ישנן כיום חברות המספקות את שרותי המידע החיוניים הללו לציבור צרכני הדירות. מדובר בגופים עסקיים בלתי תלויים שלא פועלים מטעם גורם מעורב כזה או אחר, ושכל תכליתם לספק לרוכשי הדירה את מכלול האינפורמציה הנדרשת, שעל בסיסה ניתן לקבל החלטות בבטחה ובראש שקט.

מבחינה זו, ניתן איפוא לומר כי זכות הציבור לדעת, היא בעצם - חובה.

* חובת הציבור לדעת. חובת הציבור לדעת אם בדירה המוצעת למכירה ישנם ליקויים מוסווים.

* חובת הציבור לדעת אם הדירה המוצעת למכירה אמנם שייכת למי שמציג עצמו כבעליה.

* חובת הציבור לדעת שהקבלן אמנם קיים את מה שהובטח במפרט הטכני.

* חובת הציבור לדעת שהגן היפה הנשקף מהמרפסת מתוכנן להפוך למבנה רב-קומות.

* חובת הציבור לדעת שהוילה המטופחת ממול משמשת בפועל כמכון ליווי.

* חובת הציבור לדעת שלשכן מקומה 3 יש כלב אמסטף הנוהג להסתובב חופשי בחדר מדרגות.

* חובת הציבור לדעת שעל הגג בבניין הסמוך מסתתרת אנטנה סלולרית עם עוצמת קרינה חריגה.

אלה הן דוגמאות בודדות בלבד מתוך מאות מקרים אמיתיים, שחלקם יסופר בהרחבה בפעמים הבאות. עד אז, זיכרו והקפידו לאסוף כל פיסת מידע רלוונטי ו"להכין שיעורי בית" כדי למנוע כאב ראש, כאב לב, או כאב כיס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.