זכות הציבור לדעת כבר הפכה לחובה של ממש
זכות הציבור לדעת מעוגנת במגילת זכויות היסוד הבסיסיות של כל תרבות דמוקרטית. כיום, בעידן המידע, זכות זו הפכה לכלי חיוני רב עוצמה המאפשר לכל אחד להיחשף למידע הרלוונטי לו, על מנת לקבל החלטות יעילות יותר.
במישור הצרכני יש לזכות זו היבטים משמעותיים ביותר המשפיעים על החלטות כבדות משקל. מה לקנות, היכן לקנות, מתי לקנות, ממי לקנות, בכמה לקנות, וכיוב'. כשאנחנו קונים מסטיק, רמת הסיכון שלנו בהחלטת הקניה נתפשת כדי זניחה.
אולם כאשר אנחנו עומדים לרכוש דירה, שזהו צעד כלכלי מורכב הכרוך בהוצאה כספית הגדולה ביותר עבור רב האנשים, עלינו לבחון את הנושא קודם כל מהיבט של איסוף מידע. ככל שנאסוף יותר מידע רלוונטי לתהליך, נוכל ליעל ולשפר את ההחלטות הכרוכות בו.
כל מי שרכש דירה יודע שמדובר בתהליך מורכב ומסורבל ביותר, עם לא מעט הפתעות ומלכודות שלפעמים מתגלות מאוחר מדי, ואז נאלצים לשלם "שכר לימוד" יקר ועוגמת נפש שלא תמיד יש לה מחיר. כמה פעמים שמענו את המשפט "אם הייתי יודע מראש", מכאלה שנכנסו לתהליך בלי "שיעורי בית".
כמה פעמים קראנו כותרות על מקרים נוגעים ללב של כאלה שבסך הכל רצו לקנות בית, אך נותרו בלי הבית ובלי הכסף. או כאלה שנותרו עם הבית, אך גם עם כל המטרדים הנסתרים שהתגלו להם רק לאחר מכן.המכנה המשותף של מרבית המקרים הללו הוא קבלת החלטות ללא תשתית מוצקה של מידע.
כיום מידע הוא לא רק כח, אלא גם 'קומודיטי'. הוא חומר הגלם שממנו נבנות החלטות מושכלות. מאחר ולא כולנו נולדנו תחקירנים, ישנן כיום חברות המספקות את שרותי המידע החיוניים הללו לציבור צרכני הדירות. מדובר בגופים עסקיים בלתי תלויים שלא פועלים מטעם גורם מעורב כזה או אחר, ושכל תכליתם לספק לרוכשי הדירה את מכלול האינפורמציה הנדרשת, שעל בסיסה ניתן לקבל החלטות בבטחה ובראש שקט.
מבחינה זו, ניתן איפוא לומר כי זכות הציבור לדעת, היא בעצם - חובה.
* חובת הציבור לדעת. חובת הציבור לדעת אם בדירה המוצעת למכירה ישנם ליקויים מוסווים.
* חובת הציבור לדעת אם הדירה המוצעת למכירה אמנם שייכת למי שמציג עצמו כבעליה.
* חובת הציבור לדעת שהקבלן אמנם קיים את מה שהובטח במפרט הטכני.
* חובת הציבור לדעת שהגן היפה הנשקף מהמרפסת מתוכנן להפוך למבנה רב-קומות.
* חובת הציבור לדעת שהוילה המטופחת ממול משמשת בפועל כמכון ליווי.
* חובת הציבור לדעת שלשכן מקומה 3 יש כלב אמסטף הנוהג להסתובב חופשי בחדר מדרגות.
* חובת הציבור לדעת שעל הגג בבניין הסמוך מסתתרת אנטנה סלולרית עם עוצמת קרינה חריגה.
אלה הן דוגמאות בודדות בלבד מתוך מאות מקרים אמיתיים, שחלקם יסופר בהרחבה בפעמים הבאות. עד אז, זיכרו והקפידו לאסוף כל פיסת מידע רלוונטי ו"להכין שיעורי בית" כדי למנוע כאב ראש, כאב לב, או כאב כיס.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
.jpg "קנאביס")
קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
שאלות ותשובות על קנאביס בישראל
קנאביס מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.
בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:
האם אפשר לקנות
קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.
מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.
- שיח מגדילה רווחים למרות ירידה בהכנסות
- רודפים אחרי חלום ה-AI? כדאי שתחשבו שוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
