זכות הציבור לדעת כבר הפכה לחובה של ממש
זכות הציבור לדעת מעוגנת במגילת זכויות היסוד הבסיסיות של כל תרבות דמוקרטית. כיום, בעידן המידע, זכות זו הפכה לכלי חיוני רב עוצמה המאפשר לכל אחד להיחשף למידע הרלוונטי לו, על מנת לקבל החלטות יעילות יותר.
במישור הצרכני יש לזכות זו היבטים משמעותיים ביותר המשפיעים על החלטות כבדות משקל. מה לקנות, היכן לקנות, מתי לקנות, ממי לקנות, בכמה לקנות, וכיוב'. כשאנחנו קונים מסטיק, רמת הסיכון שלנו בהחלטת הקניה נתפשת כדי זניחה.
אולם כאשר אנחנו עומדים לרכוש דירה, שזהו צעד כלכלי מורכב הכרוך בהוצאה כספית הגדולה ביותר עבור רב האנשים, עלינו לבחון את הנושא קודם כל מהיבט של איסוף מידע. ככל שנאסוף יותר מידע רלוונטי לתהליך, נוכל ליעל ולשפר את ההחלטות הכרוכות בו.
כל מי שרכש דירה יודע שמדובר בתהליך מורכב ומסורבל ביותר, עם לא מעט הפתעות ומלכודות שלפעמים מתגלות מאוחר מדי, ואז נאלצים לשלם "שכר לימוד" יקר ועוגמת נפש שלא תמיד יש לה מחיר. כמה פעמים שמענו את המשפט "אם הייתי יודע מראש", מכאלה שנכנסו לתהליך בלי "שיעורי בית".
כמה פעמים קראנו כותרות על מקרים נוגעים ללב של כאלה שבסך הכל רצו לקנות בית, אך נותרו בלי הבית ובלי הכסף. או כאלה שנותרו עם הבית, אך גם עם כל המטרדים הנסתרים שהתגלו להם רק לאחר מכן.המכנה המשותף של מרבית המקרים הללו הוא קבלת החלטות ללא תשתית מוצקה של מידע.
כיום מידע הוא לא רק כח, אלא גם 'קומודיטי'. הוא חומר הגלם שממנו נבנות החלטות מושכלות. מאחר ולא כולנו נולדנו תחקירנים, ישנן כיום חברות המספקות את שרותי המידע החיוניים הללו לציבור צרכני הדירות. מדובר בגופים עסקיים בלתי תלויים שלא פועלים מטעם גורם מעורב כזה או אחר, ושכל תכליתם לספק לרוכשי הדירה את מכלול האינפורמציה הנדרשת, שעל בסיסה ניתן לקבל החלטות בבטחה ובראש שקט.
מבחינה זו, ניתן איפוא לומר כי זכות הציבור לדעת, היא בעצם - חובה.
* חובת הציבור לדעת. חובת הציבור לדעת אם בדירה המוצעת למכירה ישנם ליקויים מוסווים.
* חובת הציבור לדעת אם הדירה המוצעת למכירה אמנם שייכת למי שמציג עצמו כבעליה.
* חובת הציבור לדעת שהקבלן אמנם קיים את מה שהובטח במפרט הטכני.
* חובת הציבור לדעת שהגן היפה הנשקף מהמרפסת מתוכנן להפוך למבנה רב-קומות.
* חובת הציבור לדעת שהוילה המטופחת ממול משמשת בפועל כמכון ליווי.
* חובת הציבור לדעת שלשכן מקומה 3 יש כלב אמסטף הנוהג להסתובב חופשי בחדר מדרגות.
* חובת הציבור לדעת שעל הגג בבניין הסמוך מסתתרת אנטנה סלולרית עם עוצמת קרינה חריגה.
אלה הן דוגמאות בודדות בלבד מתוך מאות מקרים אמיתיים, שחלקם יסופר בהרחבה בפעמים הבאות. עד אז, זיכרו והקפידו לאסוף כל פיסת מידע רלוונטי ו"להכין שיעורי בית" כדי למנוע כאב ראש, כאב לב, או כאב כיס.
סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף
משרד האוצר לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.
״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.
״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.
״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- משרד האנרגיה 'יש לקבוע מדיניות ארוכת טווח למיסוי רכב חשמלי'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 1.38% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
